כתיבה יצירתית

בכל יום שישי בבוקר מתגשם מאבק פנימי כאילו הוא מתרחש בפעם הראשונה: לנטוש את תל אביב ליומיים או להתקשר ולפלוט תירוצים שנענים תמיד באנחות? לנסוע...

כֵּיצַד מִתְרַחֶשֶׁת גְּאֻלָּה? כְּשֶׁאַתָּה חוֹמֵל אֶת הַגָּלוּת הָאֲרֻכָּה אֲרֻכָּה. מייקר רָצוֹן עַל פְּנֵי מַעֲשִׂים וּמְבַקֵּשׁ...

עֶשֶׂר דַּקּוֹת, הוּא מְצַיֵּין. מְיַיצֵּר מִילִּים אוֹבְּיֶיקְטִיבִיּוֹת שֶׁמְּסוּנָּנוֹת דֶּרֶךְ הַפִילְטֶר הַיָּחִיד שֶׁבּוֹ אֲנִי...

לַמְּצִיאוּת יֵשׁ שִׁיטָה  ****************** הַמְּצִיאוּת עַצְמָהּ הִיא כְּמִין שִׁיטָה אַחַת גְּדוֹלָה וְיֵשׁ כָּל מִינֵי שִׁיטוֹת לְהִתְמַצֵּא בְּתוֹכָהּ.  שִׁיטוֹת...

אנחנו הרוב הדומם דוממים כמו דגים באקווריום אין לנו מה לומר לכם יותר ממה שלכם יש לומר לנו   לא נשתמש בזכותנו להשפיע ניתן לכם...

לְהַתְחִיל הַכֹּל מֵהַתְחָלָה יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמַּתְחִילִים הַכֹּל מֵהַתְחָלָה - עוֹד לֹא מַתְחִילִים לִחְיוֹת וּמִתְנַפֵּץ הַגַּל; וְיָכוֹל...

אֵין לָנוּ נָשִׁים לְבַזְבֵּז   קֶשֶׁר הַשְּׁתִיקָה סְבִיב גּוּפָתָהּמֵּתָהחַיָּה צָבַר תְּאוּצָה בְּעִקָּר, בֵּין הַשְּׁכֵנִים. הֵם...

 הָאֵבֶל הַזֶּה מַכְתִּיב שֶׁזֶּה לְכָאן וְזֶה לְכָאן וְאֵין בֵּין הַשְּׁנַיִם מַגָּע אוֹ מִמְשַׁק אוּלַי רַק שֶׁמֶץ זִכָּרוֹן שֶׁהָפַךְ...

מִלּוֹתֶיךָ חוֹדְרוֹת אֶת מַעֲרַךְ בִּצּוּרֵי עוֹרִי, מְנַעֲרוֹת בְּעַקְשָׁנוּת גֶּזַע עֵץ מְצֻלָּק. מַזְמִינוֹת בְּיִרְאָה שֶׁל...

מי אני  נכתב ב - 27.11.18  מחפשת את  עצמי  בין הקירות הלבנים  לא יודעת מי אני  לא יודעת את נפשי מחפשת בין  הצללים  בורחת...

במרפסת בית הקפה יושב מדליק מקטרת, זיפי הזקן מבצבצים מפניו, לראשו חובש ברט משובץ, בחום ולבן . מתיקו המרופט  מוציא מחברת עבה ועט דקיק ריח...

  הַכּוֹחוֹת עוֹזְבִים אוֹתִי  עוֹזְבִים אוֹתִי, הַכּוֹחוֹת וַאֲנִי קַלָּה, וּמְסֻגֶּלֶת לָעוּף  הַקַּרְקַע נִשְׁמֶטֶת מִמֶּנִּי  וּמַחְשָׁבוֹת. הַמַּחְשָׁבוֹת...

לידה (בהוצאת הקיבוץ המאוחד) -- פרק ראשון כל פרק נפתח במונולוג נשי, אחריו מונולוג גברי עם תום הלידה כשתם הכול – אחרי יבבת החיים הראשונה,...

  אֵין קִצּוּרֵי דֶּרֶךְ אֲנִי אוֹמֶרֶת לָךְ, הָיִית וְאֵינֵךְ וְאַתְּ צְרִיכָה לְהִתְאַבֵּל וְלִבְכּוֹת עַל עַצְמְךְ שֶׁנֶעֶלְמָה, אַתְּ...

  כְּשֶׁאֲנִי מְחַפֶּשֶׂת אֶת מְנוּחַת הַלֵּב, אֲנִי נוֹשֶׁמֶת אֶת קִפְלֵי הַזְּמַן, חֲכַם יָשִׁישׁ וְאֵינְסוֹפִי.   בְּאֶצְבָּעוֹת...

  כלב שמירה / עמנואלה ברש רובינשטיין   טור שיניים מחודדות, צהובות מעט, ניבט מתוך הלסתות העצומות, המרובעות. מעט רוק ניגר מהן. הנשימה...

תחומה בגבולות מקופלת בכאב, מתאמצת לא לראות, להביט בך , להראות.   שכבות של הגנה, כאב של שורשים, שנים של שתיקה, ומסכה כבר נש

אל תשאלי אותי במה אני עובדת כי אין לי מה לספר. בסך הכל פתחתי בית מלאכה פשוט. שאחרי 45 דקות יסגר. קירותיו ערומים מקישוט הם כולם ספוגים בדמ

וַיִּקְרָא אֵלָיו קוֹל פְּנִימִי, צָלוּל וְזַךְ. וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, וּקְשֹׁר עִמּוֹ קֶ

כצבת מנסות המילים לנשוך בעובי האור, שודדות הן את המוצקות המקיפה. לוען נוטף הנחות דלוחות, שאגות ללא צבע. מילים – קליפתן פוקעת ותוכ

בבוקר, בימי סוף אלול,  רסיסי הטל עדיין מנצנצים בדשא: חיוורת, תנועת הכוכבים משתקפת בהם. בבוקר, חתול אפרפר רובץ בין אור וצל,  בין א