מַקְסִימוּם נֹעָה וּמַרְגִּי; שְׁעוֹת בֵּינַיִם / הילה לב
הילה לב | 22/10/2026 | 12 צפיות | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
מַקְסִימוּם נֹעָה וּמַרְגִּי
מֵאָז הַשַּׁבָּת הַהִיא
אֲנִי מִתְחַמֶּקֶת מִשִּׁירִים בְּעִבְרִית
מַקְסִימוּם נֹעָה קִירְל אוֹ מַרְגִּי
אֲבָל לֹא שִׁירִים יִשְׂרְאֵלִיִּים כָּאֵלֶּה, עִבְרִיִּים
שֶׁמַּנְגִּינוֹתֵיהֶן כְּרוּכוֹת בְּנִימֵי הַנְּשָׁמָה
וִיכוֹלוֹת לַחְדֹּר מִבַּעַד לְכָל חוֹמוֹת הַבֵּטוֹן שֶׁהֵקַמְתִּי
לֹא טוֹב לִי עַכְשָׁו
מִלִּים עִבְרִיּוֹת שֶׁיּוֹדְעוֹת לִפְרֹט
וּלְהָעִיר
אֶת אַלְפֵי שְׁנוֹת הָעָם
לְהָקִים מִשְּׁנָתָם דּוֹרוֹת יְשָׁנִים
נִגּוּן אֶחָד כָּזֶה יָכֹל לְפָרֵק אֶת הַכֹּל
עַד שֶׁהַהִיא בִּפְנִים שֶׁזּוֹעֶקֶת בִּדְמָמָה
"זֶה קָרָה לָנוּ אֵיךְ זֶה קָרָה לָנוּ"
תִּצְרַח לְלֹא הַכָּרָה
וְאָז אַתָּה יֶלֶד
מַגִּיעַ מֵהַגַּן
מְסַפֵּר לִי בְּעֵינַיִם בּוֹרְקוֹת
שֶׁשְּׁמַעְתֶּם הַיּוֹם אֶת 'הָהָר הַיָּרֹק'
וְלִבִּי מִתְכַּוֵּץ
"זֶה עוֹשֶׂה צְמַרְמֹרֶת בַּגּוּף"
אַתָּה מְסַפֵּר וַאֲנִי מְבִינָה
הַדּוֹרוֹת כֻּלָּם, הֵם כְּבָר לֹא רַק שֶׁלָּךְ
שֶׁלּוֹ הֵם גַּם
וְהוּא שֶׁלָּהֶם
הָעֵינַיִם שֶׁלְּךָ נוֹצְצוֹת כְּאִלּוּ גִּלִּיתָ פֶּלֶא
כְּשֶׁהָעִבְרִית מִתְנַגֶּנֶת בְּלִבֵּךְ
וַאֲנִי
מְדַמְיֶנֶת אֶת יָדְךָ מוּשֶׁטֶת אֵלַי
נוֹשֶׁמֶת עָמֹק
מַדְלִיקָה אֶת הַשִּׁיר
הַמִּלִּים הַיָּפוֹת עוֹבְרוֹת בֵּינֵינוּ
אֲנַחְנוּ חוֹצִים אֶת יַם הָעֶצֶב
אֲבָל יָדְךָ בְּיָדִי שׁוֹמֶרֶת עֲלֵי
זֹאת יַלְדוּתִי הַשְּׁנִיָּה
- פרסומת -
שְׁעוֹת בֵּינַיִם
כַּמָּה חַדּוֹת הֵן שְׁעוֹת הַבֵּינַיִם
סוֹף יוֹם עֲבוֹדָה
תְּחִלָּתוֹ שֶׁל אחה"צ אֶל הַגַּן
הַגּוּף מְכַוֵּץ. מֵהַסַּפָּקִים. מִגַּעְגּוּעִים. מִמֶּרְחָק.
מִמָּה שֶׁנִּקְטַע בָּאֶמְצַע.
מֵהַנְּשִׁימוֹת שֶׁלֹּא הִסְתַּנְכְּרְנוּ בֵּינֵינוּ יַחַד כָּל הַשָּׁעוֹת.
וְעַכְשָׁו אֲנִי כָּאן אִתְּכֶם.
וְהַגּוּף מִתְרַגֵּל. לָמָּה שֶׁהִפְסִיד בְּכָל הַשָּׁעוֹת שֶׁלֹּא הָיִינוּ יַחַד.
לָמָּה שֶׁהִשְׁאִיר מֵאֲחוֹרֵי דֶּלֶת הַמִּשְׂרָד.
קָפֶה חַם. שִׂיחָה לֹא קְטוּעָה.
רַעְיוֹן שֶׁנֶּחֱשַׁב בִּמְלוֹאוֹ.
לִנְשֹׁם שׁוּב לְתוֹךְ הַיַּחַד שֶׁאֵין לוֹ סוֹף
לְנַסּוֹת לְהָבִין אֵיךְ זֶה יִתָּכֵן. רֶגַע כ"כ בְּיַחַד וְרֶגַע כ"כ לֹא.
גּוּף אֶל גּוּף. נְשִׁימָה וְהַסְנָפָה.
מְחַכָּה כְּבָר לְחָמֵשׁ. זֹאת אֵינֶנָּה שְׁעַת בֵּינַיִם.
אָז הַנְּשִׁימָה כְּבָר מֻרְגֶּלֶת. מְסֻנְכְּרֶנֶת אֲלֵיכֶם מֵחָדָשׁ.
שׁוֹכַחַת מֵחַיִּים אֲחֵרִים.
רַק אֲנִי וְאַתֶּם.
בְּקֶצֶב פְּעִימוֹת אָחִיד.
כַּמָּה קָשׁוֹת הֵם הַשָּׁעוֹת בֵּינַיִם
לַעֲבֹר מִמַּצָּב שֶׁל אַחַת לְמַצָּב שֶׁל שְׁנַיִם.
לִרְאוֹת שֶׁגְּדַלְתֶּם בַּשָּׁעוֹת שֶׁחָלְפוּ בִּלְעָדַי
שֶׁנִּגְמַר לִי הַזְּמַן בֵּין הַיָּדַיִם.
לֹא הִסְפַּקְתִּי לִהְיוֹת הַכֹּל. וְהַזְּמַן נֶעֱצַר.
עַד מָחָר.
