לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
תסמונת טורט (Tourrett Syndrome) - תסמינים וטיפול בתסמונת טורטתסמונת טורט (Tourrett Syndrome) - תסמינים וטיפול בתסמונת טורט

תסמונת טורט (Tourrett Syndrome) - הגדרות, מאפיינים ודרכי טיפול

מאמרים | 11/11/2004 | 135,227

תסמונת טורט היא הפרעה נוירופסיכיאטרית המופיעה בילדות, מאופיינת בטיקים מוטוריים וקוליים ומלווה במגוון תסמינים רגשיים והתנהגותיים. הגדרת תסמונת טורט וטיפול המשך

תסמונת טורט (Tourrett  Syndrome)

הגדרות, מאפיינים ודרכי טיפול

מיכל שדה-לופו, פסיכולוגית

 

מה זה תסמונת טורט

תסמונת טורט (GTS - Gilles de la Tourette syndrome) הינה הפרעה נוירופסיכיאטרית המופיעה בילדות, ומאופיינת בטיקים מוטוריים ווקליים רבים המשתנים בחומרתם (American Psychiatric Association -APA,1994). במקרים רבים תסמונת טורט מלווה בבעיות רגשיות, התנהגותיות וקוגניטיביות, כולל סימפטומים אובססיביים קומפולסיביים וקשיי קשב וריכוז ( Leckman, Peterson, Anderson, Arnest, Pauls & Cohen, 1997).

במפגשים ושיחות שביצעתי עם הורים רבים לילדים ומתבגרים הסובלים מתסמונת טורט עלה כי קיימת חוסר מודעות מספקת לתסמונת ולמאפייניה.

באחת הפגישות שערכתי עם אימו של ילד בן 9 שאובחן כסובל מתסמונת טורט היא סיפרה: "מאז שהתחילו הטיקים אני עוברת מאבחון לאבחון ומנסה להבין מה יש לבן שלי. המורה בבית הספר אומר כי הוא משמיע קולות מוזרים וזז כל הזמן בכיתה, נוגע שוב ושוב בילדים ומפריע לכולם... במפגשים שונים עם אנשי מקצוע טיפוליים נאמר לי כי הטיקים שלו נובעים מכך שאני ובעלי התגרשנו והוא נמצא תחת לחץ... רק עכשיו הבנתי שבעצם יש שם שמסביר מה קורה לבן שלי... תסמונת טורט. תסמונת שעוד ילדים סובלים ממנה".

במהלך עבודתי עם ילדים ומתבגרים הסובלים מתסמונת טורט ועם משפחותיהם נוכחתי לדעת כי הכרות טובה יותר של התסמונת ומאפייניה מסייעת רבות בהתמודדות טובה יותר של הילד, המשפחה והמערכת הבית ספרית כולה עם ביטוייה של התסמונת במסגרת הבית ובמסגרת בית הספר.

מאמר זה סוקר בקצרה את מאפייני התסמונת וביטוייה בניסיון להרחיב את מודעות הציבור ואנשי טיפול הבאים במגע יומיומי עם ילדים ומתבגרים הסובלים מהתסמונת.

 

תסמינים של תסמונת טורט אצל ילדים (טיקים, קללות)

קיימים מספר קריטריונים הדרושים לאבחון התסמונת ע"פ ה- (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM-IV-Text Revision; APA, 2000:


- פרסומת -

התסמינים העיקריים של תסמונת טורט הם הופעה של טיקים מוטוריים רבים אצל ילדים ולפחות טיק קולי אחד בזמן כלשהו במהלך המחלה, אם כי לא בהכרח בו זמנית. הטיקים צריכים להופיע פעמים רבות ביום, כמעט בכל יום או לסירוגין, במשך תקופה של יותר משנה, ובמהלך תקופה זו, אף פעם לא היתה תקופה של יותר משלושה חודשים רצוף ללא טיקים; גיל הופעת המחלה הינו לפני גיל 18 שנים; ההפרעה אינה נגרמת עקב השפעות פיזיולוגיות ישירות של חומרים או מצב רפואי כללי (כמו מחלת הנטינגטון).

מה הם טיקים

טיק הינו תנועה מוטורית או השמעת קול פתאומית, סטריאוטיפית, לא קצבית, מהירה וחוזרת. לרוב, הטיקים מהווים חיקוי לאספקט מסוים מרפרטואר ההתנהגויות הנורמאליות של האדם. הטיק נחווה כבלתי נשלט, אם כי אפשר לרוב לבלום אותו למשך פרקי זמן משתנים (Riddle, Hardin, Ort, Leckman & Cohen, 1988).

סיווג טיקים

נהוג לסווג את הטיקים לטיקים פשוטים או מורכבים; טיקים מוטורים פשוטים הינם תנועות פתאומיות, לרוב קצרות (פחות משניה) וחסרות משמעות. טיקים אלו מערבים קבוצת שרירים מוגבלת, והם לרוב מתחילים בפנים, בראש או בצוואר. הטיק יכול להתבטא, לדוגמא, במצמוץ, משיכת הכתפיים, טלטול הראש וכדומה. טיקים מוטורים מורכבים כרוכים בהפעלת מספר גדול יותר של קבוצות שרירים, הם ממושכים יותר ונראים כבעלי מטרה. טיקים ווקליים פשוטים הינם קולות מהירים וחסרי משמעות, כמו כחכוחים, נחירות, שיעולים ונביחות. טיקים ווקליים מורכבים הינם מגוונים למדי ויכולים לכלול אמירת ביטויים ומילים מחוץ להקשרם, חזרה על הברות, מילים ומשפטים, וכן דיבור מוזר עם שינויים פתאומיים במקצב, בטון או בעוצמה.

קופרולליה (קללות)

רק אצל כ- 10% מופיעה קופרולליה - אמירה לא רצונית של מילים גסות (קללות), לעיתים בצעקות (Leckman, King & Cohen, 1999; Peterson, Leckman & Cohen, 1995).

תדירות טיקים

הטיקים נוטים להופיע באפיזודות מחזוריות, כאשר תפוצתם, תדירותם ועוצמתם עשויים להשתנות לאורך היממה. תנודות אלו (waxing & waning), הינן מאפיין טיפוסי של טיקים. הטיקים מוגברים עקב לחץ, התרגשות, עייפות וחשיפה לחום, ומופחתים בעת פעילות גופנית, צריכת אלכוהול, ועלייה בחום הגוף. הטיקים כמעט נעלמים בזמן השינה (Jankovic, 1997).

 

מהלך תסמונת טורט אצל ילדים

תסמונת טורט מופיעה לרוב סביב גיל 7 שנים, כאשר טווח הגילאים לתחילת התסמונת נע בין גילאי שנתיים עד שמונה עשרה (DSM-IV). ההפרעה מתפתחת באופן הדרגתי. הטיקים הראשוניים אצל ילדים הינם לרוב טיקים מוטורים פשוטים, כאשר אצל כ- 50-70% מדובר בטיקים באזור הפנים. כ- 70% מחולי התסמונת מפתחים במהלך הזמן טיקים מורכבים המערבים קבוצות שרירים גדולות יותר (Peterson et al., 1995).

לרוב, הטיקים הווקליים יופיעו אצל ילדים בגילאי 9-12 שנים, לאחר הופעת הטיקים המוטוריים (Evans, King & Leckman, 1996). במהלך גיל ההתבגרות הסימפטומים הופכים יותר בלתי צפויים ומשתנים בחדות מיום ליום. בסוף שנות העשרה, ובתחילת שנות העשרים חלה בד"כ הקלה בעוצמת הסימפטומים. כשליש מן החולים עוברים ריפוי מלא ואצל שליש נוסף חלה התמתנות של הטיקים, עם זאת, שליש מן החולים אינם חווים הקלה משמעותית בסימפטומים בבגרותם (Bruun & Budman, 1997).

 

אפידמיולוגיה

השכיחות המקובלת כיום הינה של 4-5:10,000, כאשר השכיחות גבוהה ביותר מפי 3-4 אצל בנים ביחס לבנות. תסמונת טורט מצויה בכל התרבויות, הקבוצות האתניות והשכבות הסוציו-אקונומיות ( Peterson et al., 1995).

 

אטיולוגיה

מחקרים מתמקדים באינטראקציה בין גורמים גנטיים, נוירו-פיזיולוגיים, מנטאליים התנהגותיים וסביבתיים (Leckman, Pauls, Peterson , Riddle, Anderson & Cohen, 1992).

א. גורמים גנטיים: קיימת עדות לכך כי קיימת היסטוריה משפחתית חיובית של טיקים אצל בני משפחה של חולה עם תסמונת טורט. נמצא כי כ- 8% מקרוביהם של הלוקים בתסמונת טורט עלולים לחלות אף הם בתסמונת זו. כמו כן, נמצא כי ההתאמה בקרב תאומים מונוזיגוטיים נעה בין 50% עד 90%, בעוד בתאומים הטרוזיגוטיים היא 8% (אפטר, 1997) . מחקרים עכשוויים נוטים לדבר על פגיעות גנטית (genetic vulnerability), כך שתסמונת טורט הינה הפרעה משפחתית המועברת ע"י מספר גנים בשילוב עם גורמים סביבתיים (Walkup, LaBuda, Singer, Brown, Riddle & Hurko, 1996).


- פרסומת -

ב. גורמים אפיגנטיים וסביבתיים: לגורמים סביבתיים ישנה השפעה ניכרת על הביטוי הפנוטיפי של ההפרעה, כאשר ישנה חשיבות לסביבה ההורמונאלית והתזונתית של התינוק והעובר בחודשיו הראשונים. כמו כן, סיבוכים ואירועי חיים מלחיצים במהלך ההיריון נמצאו כגורמי סיכון פוטנציאלים להתפתחות תסמונת טורט (Bradshaw & Mattingley, 1995).

גורמי סיכון המתרחשים לאחר הלידה עשויים להשפיע אף הם על מהלכה של התסמונת. נראה כי לחצים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים מחמירים בטווח הקצר את הטיקים. מחלות פיזיות, משברי חיים, גירושי הורים וכדומה, יוצרים לעיתים קרובות החרפה של הטיקים (Peterson, Leckman, Lomboroso, Zhang, Lynch, Carter, Pauls & Cohen, 1999). לאחרונה, הועלתה האפשרות כי תסמונת טורט קשורה לתהליכים זיהומיים ע"י חיידק הסטרפטוקוקוס (Kurlan, 1998).

ג. גורמים נוירו אנטומיים: מחקרים רבים מתמקדים בתפקיד המערכות הדופמינרגיות והקשר למסלולים ה- cortico- striato- thalamo- cortical. מסלולים אלו קשורים באופן משמעותי לתכנון וויסות הפעילות המוטורית. נמצא כי תסמונת טורט קשורה לכשל בדיכוי פעילותו של מחזור זה.

כן, נמצא כי קיימת אבנורמליות של הגרעינים הבזליים ומבנים הקשורים לקורטקס ולתלמוס.

ד. גורמים נוירוכימיים: נמצא כי חולים בתסמונת טורט סובלים מחוסר איזון בפעילות נוירוטרנסמיטורים שונים, כגון המערכת הדופמינרגית, המערכת האופיאטית באזורים פרונטליים של המוח, רמות נמוכות של סרוטונין וליקויים במערכת הנוראדרנרגית (Peterson et al., 1995).

 

הפרעות נלוות לתסמונת טורט

תסמונת טורט מלווה פעמים רבות בהפרעות התנהגותיות אשר עונות על קריטריונים דיאגנוסטיים של הפרעות אחרות.
כ- 50% מהחולים בתסמונת סובלים מאחת או יותר מההפרעות הבאות- הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, הפרעת קשב עם או בלי היפראקטיביות, הפרעת חרדה (Evans et al., 1996).

מעבר להפרעות אלו, שהינן כאמור השכיחות ביותר, ישנן הפרעות קומורבידיות נוספות הנוטות להופיע עם תסמונת טורט, כגון- דיכאון, לקויות למידה ואגרסיביות, כאשר כל אלו פוגעים מאוד בתפקודו והסתגלותו של הילד הסובל מהתסמונת (Comings & Comings, 1984).

 

תפקוד אדפטיבי של ילדים הסובלים מתסמונת טורט

בקרב ילדים ומתבגרים הסובלים מתסמונת טורט נמצא כי האספקטים המרכזיים בהם קיימים קשיי הסתגלות הינם בעיקר היבטים חברתיים ובית ספריים (Comings & Comings, 1985 ; Dykens, Leckman, Riddle, Hardin, Schartz & Cohen, 1990).

הספרות המחקרית מצביעה על כך כי קיים מגוון רחב של גורמים מתווכים המשפיע על ההתנהגות האדפטיבית של ילדים הסובלים מתסמונת טורט, הכולל הן גורמים הקשורים לילד עצמו, כגון חומרת הטיקים, ההפרעות הנלוות וגיל הופעת הטיקים, והן גורמים הקשורים לסביבה, כגון, הסביבה המשפחתית והבית ספרית. כך שעל מנת לנבא את תפקודו של ילד הסובל מתסמונת טורט ישנו צורך במודל רב גורמי, הכולל אינטראקציות בין מאפייניו של הילד עצמו לסביבתו, אשר משפיעים זה על זה ועל תפקודו של הילד באופנים שונים במהלך הזמן (Dykens, Sparrow, Cohen, Scahill & Leckman., 1999).

 

עולמו הפנימי של הילד הסובל מתסמונת טורט

מעבר לסימפטומים הגלויים של תסמונת הטורט, ישנה חשיבות רבה להבנת החוויות הסובייקטיביות של האדם הסובל מתסמונת טורט, שהינן חלק אינטגראלי מההפרעה.

מושג העצמי הוגדר ע"י Kohut כבסיס לתחושת קיומנו וכמרכז של יוזמה והתרשמות; תחושה שלשאיפותינו, כוונותינו ומעשינו יש קוהרנטיות פנימית והמשכיות בזמן ובמרחב. כך שה-self מהווה מקור לתחושות של קומפטנטיות, ושל שליטה וויסות עצמי (Cohen, 1980). בשלבים הראשונים של התפתחות תסמונת טורט, רוב הילדים חווים את הטיקים כאירועים חסרי משמעות, ואף עשויים לא להיות מודעים להתרחשותם. עם זאת, עם התפתחות ההפרעה, הילדים הופכים מודעים להופעת הטיקים (Cohen, 1991a). בגיל 10, רוב הילדים מתחילים לחוש תחושות סנסוריות של דחפים הקודמים לטיקים, אשר מובילים אותם לביצוע הטיק. ביצוע הטיק מוביל לתחושת הקלה מסוימת מהדחף, אשר במהרה מתחדש ומתגבר.

ילדים אלו נוטים לחוות דחפים חוזרים לביצוע הטיקים, תוך תחושת אי יכולת לשלוט בדחפים אלו או יכולת להימנע מביצוע הטיקים. מעבודה קלינית ופסיכואנליטית עם ילדים ומתבגרים הסובלים מתסמונת טורט עולה כי ילדים אלו עשויים לחוש לכודים בתוך גופם, או תחת כוח שאינו בשליטתם, אשר מאלץ אותם להביא לידי פעולה את הדחפים שלהם, למרות שהילד עלול לזהות כי יש לו שליטה מסוימת וכי הוא יכול לדכא את הטיקים למשך זמן מסוים. כך, שמחד הילד עשוי לחוות עצמו כסוכן פעיל האחראי על הסימפטומים הנובעים מתוכו, ומנגד, הוא עשוי לחוות עצמו כשבוי של כוח פנימי המאלץ אותו לעשות מעשים ללא הפסקה (Cohen, 1980). בנוסף, עולה כי הם לרוב חווים קשיים רבים בגיבוש תחושת שלמות העצמי, הכוללת הכרה בשאיפות ובפעולות כשלך, אינטגרציה בין כוונה ומעשה, ביטויי גאווה עבור הישגים ועמידה בנורמות ותחושות נורמאליות של אשמה ובושה לנוכח כישלון. כאשר נראה כי הם עשויים לבצע פיצול של אספקטים מסוימים של ה- Self, תוך אי לקיחת אחריות על מעשיהם (Cohen, 1991b). מכאן, שהטיקים אותם הילד חווה עשויים להיות קשורים באופן הדוק לאופן בו הילד תופס את יכולת השליטה שלו.


- פרסומת -

 

טיפול בתסמונת טורט (טיפול בטיקים)

לאור מורכבות תסמונת טורט, על מגוון תסמיניה המוטוריים, קוליים, רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים, מטופלים הסובלים מתסמונת טורט היוו אתגר מתמיד עבור מטפלים וקלינאים. טיפולים עכשוויים מתבססים על גישות שונות הכוללות בין היתר טיפול תרופתי, טיפול התנהגותי, טיפול משפחתי, תמיכתי וטיפול פסיכודינמי (Piacentini & Chang, 2001).

א. טיפול תרופתי בטיקים

טיפול זה נחשב לטיפול השכיח ביותר עבור תסמונת טורט. מחקרים רבים מצביעים על כך כי טיפולים תרופתיים עשויים להוביל להפחתה בטיקים הנעה בין 50%-60% (Leckman, 2002). על אף היותו התערבות נפוצה, הטיפול התרופתי לוקה במספר חסרונות;

אחד החסרונות העיקריים הינו כי התרופות מפחיתות את הסימפטומים של הטיקים, אך הן אינן מרפאות אותם. כמו כן, מרבית התרופות הזמינות לטיפול בטיקים מצריכות טיפול ארוך טווח, כאשר לא כל המטופלים מגיבים לטיפול תרופתי וכ- 80% מהמטופלים עשויים לפתח תופעות לוואי לנטילת התרופות. בנוסף, מאפיין טיפוסי של הטיקים הינו תנודות (waxing & waning) בתפוצתם, תדירותם ועוצמתם. כך שלאחר תקופה של טיקים חמורים עשויה להופיע תקופה של ירידה ספונטאנית בעוצמת הטיקים ושכיחותם (waning) . מאחר ובדרך כלל נדרשים מספר שבועות עד אשר נוצר אפקט מלא לטיפול התרופתי, לרוב קשה להבחין בין תגובה לטיפול התרופתי לבין ירידה ספונטאנית של הטיקים. תנודות טבעיות אלו עשויות לסלף את תוצאות הטיפול התרופתי. חסרון נוסף, הינו כי הורים מתנגדים להתחלת או המשך טיפול תרופתי עקב חוסר ידע באשר להשפעות ארוכות הטווח של התרופותCarpente,) , Leckman, Scahill, & McDougle, 1999; Leckman, 2002).

ב. טיפול התנהגותי בתסמונת טורט

מכלול החסרונות הקשורים בטיפול תרופתי הובילו לקיומו של צורך משמעותי בפיתוח התערבויות אלטרנטיביות להפחתת הטיקים. הספרות המחקרית מצביעה על כך כי לאחר הטיפול התרופתי במהלך שני העשורים האחרונים טכניקות התנהגותיות הינן השכיחות ביותר בקרב מטופלים הסובלים מתסמונת טורט (Piacentini & Chang, 2001).

אימון שלילי מסיבי: המטופל מונחה לבצע באופן חזרתי, מאומץ ומכוון טיק מסוים במשך פרק זמן קצוב (לדוגמא: 30 דקות) המקוטע בפרקי זמן של מנוחה (לדוגמא: 5 דקות). תיאורטית, החזרתיות המאומצת מובילה בהדרגה להתגברות העייפות ולירידה ביכולת לבצע את הטיקים. המטופל מפתח למעשה "אינהיביציה תגובתית" ונאלץ לנוח. בזמן המנוחה המטופל חש הנאה ומכאן חיזוק על אי ביצוע הטיק, ומפתח למעשה הרגל הפוך- אי ביצוע הטיק.

התניה אופרנטית/ניהול חלופי: הטיקים עשויים להמשיך ולהופיע עקב קבלת תגמול חיובי לאחר הופעתם (כגון: תשומת לב מהסביבה) או עקב הסרה של גירוי שלילי (כגון: ציפיות נמוכות להצלחות אקדמיות). על פי שיטה זו יש לשבח את המטופל ולחזק אותו בתגובה לאי ביצוע טיקים. לעומת זאת יש להעניש אותו במקרים בהם קיימות התפרצויות של טיקים.

טכניקות להפחתת חרדה: לחץ וחרדה נמצאו כמגבירים את שכיחות, עוצמת ומשך הטיקים. עקב כך, שיטות הרפיה המפחיתות את המתח בו שרוי המטופל מביאות להפחתת הטיקים. ניתן להשתמש בשיטות הרפיה שונות כגון: נשימות ארוכות, הרפיית שרירים הדרגתית ודמיון מודרך.

אימון לשליטה עצמית: הטיפול מדגיש את יכולתו של המטופל לזהות במדויק את הזמן והסיטואציה בהם התרחש הטיק. המטופלים משתמשים בשיטות שונות למדידת שכיחות וזמני הטיקים כגון: רישום הטיקים במחברת, שעון המונח על פרק היד וממספר את הטיקים, ביצוע תגובה מודעת, כגון: אמירת האות "ט" בכל פעם בו מתרחש טיק. מחקרים מראים כי הגברת המודעות לטיקים נחוות כ"עונש" ישיר וכמסר להימנעות מביצוע הטיק המובילים לשליטה ולוויסות עצמי גבוהים יותר ולהפחתה בביצוע הטיקים.


- פרסומת -

אימון להיפוך הרגל (Habit Reversal): שיטה זו כוללת שילוב של מספר סוגי התערבויות: אימון להגברת מודעות, טכניקה להגברת מוטיבציה, אימון להכללה ואימון ליצירת תגובה מתחרה. המטופל מונחה לבצע תגובה מתחרה לטיק. התגובות המנוגדות לטיקים צריכות למלא אחר התנאים הבאים: במהלך ביצוע התגובה יש למתוח ולחזק שרירים מנוגדים לשרירים הפועלים בזמן הטיק; יש לבצע את התגובה במשך מספר דקות, התגובה צריכה להגביר את המודעות לשרירים הפועלים בזמן ביצוע הטיק; התגובה צריכה להיות לא בולטת חברתית ומותאמת להתנהגותו הטבעית של האדם.

יש לציין, כי בסקירה של יעילות הטכניקות ההתנהגותיות השונות נמצא כי יעילותן של מרבית השיטות הינה מוגבלת הן באשר לתוצאות השיטות לטווח הארוך והן באשר לתקופתן בתנאים טבעיים. הטכניקה היחידה אשר נמצאה יעילה ומבטיחה יותר הינה "אימון להיפוך הרגל".

ג. טיפול פסיכודינמי בתסמונת טורט

מטרת הטיפול בתסמונת טורט אינו הפחתת הטיקים אלא טיפול בקונפליקטים נפשיים ובעיות פסיכולוגיות הנלוות לתסמונת והנובעות ממנה. לרוב, הטיפול יתמקד בהפחתת מנגנוני הגנה דיספונקציונליים העשויים להוביל לעיכוב בהתפתחות הפסיכולוגית, פגיעה בהערכה העצמית ופגיעה בתפקוד הבית ספרי או התעסוקתי מעבר למה שמצופה מהסימפטומים הנלווים לתסמונת. הטיפול עוסק לרוב בבעיות הרגשיות מהן סובל המטופל, כגון: תחושת הבושה, האשמה, הערכה עצמית נמוכה וכדומה. כמו כן, הטיפול עשוי להתמקד בבעיות חברתיות מהן סובל המטופל, כגון: דחייה חברתית, הימנעות מיצירת אינטראקציות בינאישיות וכדומה. רמת ועומק הטיפול תלויים ביכולתו של המטופל להתמודד עם רגשותיו ולפתור את הקונפליקטים הנחשפים במהלך הטיפול (Robertson, 1989).

ד. טיפול משפחתי בתסמונת טורט

החיים לצידו של ילד הסובל מתסמונת טורט עשויים להיות מורכבים מאוד ומלווים בקשיים רבים הן עבור ההורים והן עבור האחים. הטיפול המשפחתי נועד לתמוך בבני משפחתו של המטופל, לעזור להם להתמודד עם התנהגותו של המטופל ועם התחושות השונות שחריגותו של הילד מעוררת אצלם.

הפגישות הטיפוליות ושיתוף המטפל בסיפורה האישי של המשפחה מאפשרים אוורור של הרגשות השונים והבהרתם. כך למשל, הורים רבים מדווחים כי הם חשים אשמה על כך שהם העבירו לילדם את התסמונת באופן גנטי. אחרים מדווחים על כך שכעסו על הילד ונהגו להעניש את הילד על "התנהגותו המוזרה" לפני שידעו כי הוא סובל מתסמונת טוראט. הורים אחרים נוטים לגלות תחושות של אבל על אבדן 'ילדם המושלם' ו'חיי המשפחה המופלאים' שהיו יכולים להיות.

הגדילה לצידו של אח או אחות הסובלים מתסמונת טוראט מעוררת רגשות ספציפיים ואתגרים אף היא. אחים רבים מדווחים על רגשות בושה ומבוכה בעת המצאות עם אחיהם בחברה. אחים אחרים מדווחים על רגשות פחד כי הם עצמם חוששים לבריאותם שלהם המתגבר על רקע הפגיעות הגנטית לתסמונת. במהלך הטיפול יש צורך בעיבוד של הרגשות הללו.

היבט נוסף בטיפול המשפחתי הינו שינוי דפוסי אינטראקציה המגבירים את הטיקים, כגון: ביקורת נוקבת, יצירת אווירת מתח וחרדה וכדומה. יש אף לציין כי ילדים רבים הסובלים מהתסמונת סובלים מהתפרצויות כעס כלפי אחיהם והוריהם. עקב כך, יש צורך בטיפול להחזיר את הסמכות ההורית ולהשיב את ההיררכיה וההבחנה הבין דורית לתיקנה.

ה. קבוצות תמיכה

אגודות של תסמונת טוראט מוקמות במספר הולך וגדל של מדינות ברחבי העולם. חברי האגודות כוללים בדרך כלל את הילדים ובני משפחותיהם. חברי האגודה מתכנסים באופן קבוע ומקיימים קבוצות תמיכה, בהן מתקיימים דיונים באשר לבעיות שכיחות, שיתוף חוויות ורגשות בין המשתתפים השונים וניתנות עצות ממנחי הקבוצה ומשתתפיה (Leckman & Cohen, 1999). האגודה הישראלית של תסמונת טוראט (א.ס.ט.י) הוקמה ב- 1987. מטרותיה העיקריות הינן הגברת המודעות לתסמונת בקרב אנשי מקצוע, הפצת מידע בציבור בקשר לתסמונת ואיתור הלוקים בה, תוך מתן ייעוץ ותמיכה לילדים הסובלים מהתסמונת ובני משפחתם.

ו. התערבות במסגרת בית הספר

​​​​​​​הטיקים וההפרעות הרגשיות, הלימודיות וההתנהגותיות המלוות לתסמונת עשויים להפריע הן לתפקודו של הילד הסובל מתסמונת טוראט בכיתה והן למורה ולשאר התלמידים. התערבויות בסביבת בית הספר עשויות לשפר את תפקודו הלימודי, הרגשי והחברתי של הילד הסובל מהתסמונת. יש חשיבות רבה ביידוע המורים באשר למאפייני הטיקים והבעיות הנלוות לתסמונת, כגון- הפרעת קשב וריכוז, קשיי למידה או הפרעה אובססיבית קומפולסיבית.


- פרסומת -

גישה מבינה ותומכת מצד המורים עשויים להפחית את רמת הלחץ בכיתה כולה ולשפר את תפקודו של הילד עצמו.

כמו כן, לאור מורכבות התסמונת וקשיי הלמידה העשויים להתלוות לתסמונת טורט יש צורך לשקול התערבות של הוראה מתקנת עבור הילד, בשילוב עזרה ספציפית במסגרת הכיתה כגון: חלוקת המטלות המוטלות על הילד למנות קטנות יותר, מתן הפסקות יזומות, גמישות מבחינת מקום הבחינה של הילד (לעיתים, בתקופות בהן התפרצויות הטיקים שכיחות יותר יש לשקול בחינה במקום אחר ושקט יותר), הארכת זמני הבחינות וכדומה. יש לציין בנוסף, כי לאור קיומם של טיקים מוטוריים העשויים להופיע בזמן כתיבה, יש לשקול ביצוע עבודות ומבחנים באמצעות מחשב, על מנת להקל על עומס הכתיבה.

 

סיכום

תסמונת טורט הינה הפרעה נוירופסיכיאטרית עם תחל בילדות המאופיינת בטיקים מוטוריים וקוליים והמלווה במגוון תסמינים רגשיים והתנהגותיים שונים. על אף ההתקדמות הרבה בחקר התסמונת בשנים האחרונות נראה כי עדיין קיים חוסר ידע רב בקרב הציבור כולו ובקרב אנשי מקצוע טיפוליים וחינוכיים הבאים במגע יומיומי עם ילדים אלו הן במסגרות החינוך הרגילות והן במסגרות החינוך המיוחד. הבנה טובה יותר של מאפייני התסמונת עשויה לעזור לילד הסובל מתסמונת טורט, לבני משפחתו ולאנשים הסובבים אותו ללמוד דרכים טובות יותר להתמודדות עם הקשיים המרובים הנלווים לתסמונת טורט.

 

ביבליוגרפיה

1. אפטר, א. (1997). הפרעות טיק, בתוך: שמואל טיאנו (עורך.), פסיכיאטרייה של הילד המתבגר, (עמ' 265-271). תל-אביב: הוצאת דיונון, אוניברסיטת תל-אביב.

2. American Psychiatric Association. (2000). Diagnostical and Statistical Manual of Mental Health Disorders, (Fourth Edition-Text Revision). Washington DC: American Psychiatric Association.

3. Bradshaw, J.L., & Mattingley, J.B. (1995). Clinical Neuropsyhology: Behavioral and Brain Science. California: Academic Press Inc.

4. Bruun, R.D., & Budman, C.L. (1997). The course and prognosis of Tourette syndrome. Neurologic Clinics, 15 (2), 291-297.

5. Cohen, D.J. (1980). The pathology of the self in primary childhood Autism and Giles de la Tourette syndrome. In B. Blinder (Ed.), Psychiatric Clinics of North America: Vol. 3, (pp. 383-402). Philadelphia :W.B. Saunders Co.

6. Carpenter, L.L., Leckman, J.F., Scahill, L., & McDougle, C.J. (1999). Pharmacological and other somatic approaches to treatment. In J.F. Leckman, & D.J. Cohen (Eds.), Tourette's Syndrome-Tics, Obsessions, Compulsions: Developmental Psychopathology and Clinical Care (pp. 370-398). New-York: Wiley & Sons, Inc.

7. Cohen, D.J. (1991a).Tourette’s syndrome: a model disorder for integrating psychoanalysis and biological perspectives. International Review of Psychoanalysis, 18, 383-402.

8. Cohen, D.J. (1991b). Finding meanings in one’s self and others: clinical studies of children with autism and tourette’s syndrome. In F.S. Kessel, M.H. Bornstein, & A.J. Sameroff (Eds.), Contemporary Construction of the Child (pp. 159-174). New- Jersey: Lawrence Erlbaum Associate, Publishers.

9. Comings, D.E., & Comings, B.G. (1984). Tourette’s syndrome and attention deficit disorder with hyperactivity: Are they genetically related? Journal of the American Academy of Child Psychiatry, 23 (1), 138-146.

10. Dykens, E., Leckman, J., Riddle, M., Hardin, M., Schartz, S., & Cohen, D. (1990). Intellectual, academic, and adaptive functioning of tourette syndrome children with and without attention deficit disorder. Journal of Abnormal Child Psychology, 18 (6), 607-615.

11. Dykens, E.M., Sparrow, S.S., Cohen, D.J., Scahill, L., & Leckman, J.L. (1999). Peer acceptance and adaptive functioning. In J.F. Leckman, & D.J. Cohen (Eds.), Tourett’s Syndrome- Tics, Obsessions, Compulsions- Developmental Psychopathology and Clinical Care (pp. 104-117). New- York: John Wiley & Sons, Inc.

12. Evans, D.W., King. R.A., & Leckman, J.M. (1996). Tic disorders. In E.J. Mash, & R.A. Barkley (Eds.), Child Psychopathology (pp. 436-456). N.Y: The Guilford Press.

13. Jankovic, J. (1997). Phenomenology and Classification of tics. Neurologic Clinics, 15 (2), 267-274.

14. Kurlan, R. (1998) Tourette’s syndrome and Pandas: will the relation bear out?’ Neurology, 50, 1530-1534.

15. Leckman, J.F. (2002). Tourette's syndrome. The Lancet Seminar, 360, 1577-1586

16. Leckman, J.F., & Cohen, D.J. (1999). Tourette's Syndrome- Tics, Obsession and Compulsion-Developmental Psychopatology and Clinical Care. N.Y: Wiely 7 Sons.

17. Leckman, J.F., King, R.A., & Cohen, D.J. (1999). Tics and tic disorders. In J.F. Leckman, & D.J. Cohen (Eds.), Tourette’s Syndrome- Tics, Obsession, Compulsions: Developmental Psychopathology and Clinical Care (pp. 23-43). New-York: Wiley & Sons, Inc.

18. Leckman, J.F., Pauls, D.L., Peterson, B.S., Riddle, M.A., Anderson, G.M., & Cohen, D.J. (1992). Pathogenesis of Tourette syndrome- clues from the clinical phenotype and natural history. In T.N. Chase, A.J. Friedhoff, & D.J. Cohen (Eds.), Advances in Neurology: Tourette Syndrome: Genetics, neurobiology and treatment (Vol 58: pp. 15-24). New- York: Raven Press.

19. Peterson, B.S., Leckman, J.F., & Cohen, D.J. (1995). Tourette’s syndrome: a genetically predisposed and an environmentally specified developmental psychopathology. In D.Cicchtti, & D.J. Cohen (Eds.), Developmental Psychopathology:Vol.2 (pp. 213-242). N.Y: John Wiley & Sons, Inc

20. Peterson, B.S., Leckman J.F., Lombroso, P., Zhang, H., Lynch, K., Carter,A.S., Pauls, D.L., & Cohen, D.J. (1999). Environmental risk and protective factors. In J.F. Leckman, & D.J. Cohen (Eds.), Tourette’s Syndrome- Tics, Obsession, Compulsions: Developmental Psychopathology and Clinical Care (pp.213-230). New-York: Wiley & Sons, Inc.


- פרסומת -

21. Piacentini, J., & Chang, S. (2001). Behavioral treatments for Tourette syndrome and tic disorders: state of the art. In D.J. Cohen, C.G.Goetz, & J. Jankovic (Eds.), Tourette Syndrome (pp. 319-331). Philadelphia: Lippincott Williams & Wilkins.

22. Riddle, M.A., Hardin, M.T., Ort, S.I., Leckman, J.F., & Cohen, D.J. (1988). Behavioral symptoms in Tourette’s syndrome. In D.J. Cohen, R.D. Brunn, & J.F. Leckman (Eds.), Tourette’s Syndrome and Tic Disorders: Clinical Understanding and Treatment (pp. 151-162). N.Y: Wiley & Sons.

23. Robertson, M.M. (1989). The Gilles de La Tourette syndrome: The current status. British Journal of Psychiatry, 41, 949-958.

24. Walkup, J.T. LaBuda, M.C., Singer, H.S., Brown, J. Riddle, M.A., & Hurko, O. (1996). Family study and segregation analysis of Tourette syndrome: Evidence for a mixed model of inheritance. American Journal of Human Genetics, 59, 684-693.

 

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: ליקויי למידה, קשיי התפתחות
רוני אפשטיין
רוני אפשטיין
פסיכולוג
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה, רמת גן והסביבה
אמין איסחקוב
אמין איסחקוב
פסיכולוג
רחובות והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
רקפת כץ-טיסונה
רקפת כץ-טיסונה
פסיכולוגית
שפלה
רינה ברקוביץ'
רינה ברקוביץ'
פסיכולוגית
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק)
דיקלה רוזנבלט גדיש
דיקלה רוזנבלט גדיש
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון
נויה כהן צמח מרדכי
נויה כהן צמח מרדכי
עובדת סוציאלית
רחובות והסביבה, תל אביב והסביבה, חולון והסביבה

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

נחמה גלינסקינחמה גלינסקי16/5/2011

כיצד נתיחס לטוראט שבין השאר משוגע לגלגלים. בני בן ה- 12 'חולה' על כל מה שזז באמצעות גלגלים.לדוגמא: הוא מסוגל להסתובב בבית במשך שעות עם העגלה של בני הקטן. האם יש לשתף איתו פעולה, או היות והמניע נובע מתסמונת טוראט, יש דווקא לדכא את התופעה?

ענת אימברענת אימבר15/7/2010

טיפים להתמודדות עם תסמונת טוראט [ל"ת]. ענבל האמיצה שלום רב!
ראשית, חשוב שתדעי שקיים פורום תמיכה לסובלים מתסמונת טוראט ואת מוזמנת להיכנס לפורום ולפנות בכל שאלה.
אני בטוחה גם, שתזכי לקבל במסגרת הפורום את כל התמיכה האפשרית.
http://www.tapuz.co.il/...?ForumId=917
באשר לשאלתך איך לספר לכיתה החדשה - אזי, אוכל להפנות אותך למאמר בנושא ואני מקווה שזה יעזור:
http://213.8.106.62/toret/Newspaper.asp.  מעבר לכך - חשוב שתשתפי את ההורים בתחושותיך וגם תדעי,
שבמידת הצורך יכול להגיע נציג של אסט'י/עמותת תסמונת טוראט ולהסביר בבית הספר - גם למורים וגם לחברים,
כולל חלוקת חומר הסברתי ואף הקרנת סרט.  הטלפונים של העמותה: 03-9012956,09-7408478.
 
לגבי חברותיך שאינן מבינות - מאד עצוב לשמוע. מנסיון חיים והיכרות עם מקרים רבים של תסמונת טוראט,
ניתן לציין שלא כולם תמיד מבינים את מהות התסמונת. ולפעמים יש כאלו שממש מקשים או מתקשים להבין.
לטעמי, הכלל הוא להיצמד לחברות שמבינות ולהתעלם מאלו שאינן מבינות שאין מדובר במחלה. יכול להיות שיש מקום
להפנות אותן למידע באינטרנט. ואם זה ממש חשוב לך - אולי לבקש מההורים שלך שיסבירו להן מה ההבדל בין תסמונת
למחלה.
היות ואת מציינת שאת מתקשה להירדם - אני מניחה, שאת סובלת מטיקים מורכבים כולל טיקים קוליים.
בהקשר זה אוכל לשחרר שני טיפים חשובים:
א. ישנן תרופות שיכולות לעזור בתקופות בהן יש טיקים קשים - חשוב שתדברי על כך עם ההורים על מנת שתיגשו ביחד
לרופא ותתייעצו  ביחדבנוגע לטיפול המתאים.
ב. תנסי להירדם עם מוזיקה מרגיעה שאת אוהבת - מנסיון אישי, זה מאד, מאד עוזר!
תודה על הטיפ שלך לגבי לעיסת מסטיק -  אני מכירה אנשים נוספים עם טוראט אשר מדווחים שלעיסת מסטיק עוזרת להם.
לגבי הבטחון העצמי - מה שאת מתארת מאד מוכר. חשוב שתקבלי הדרכה מתאימה וכלים איך להגיב לסביבה, כאשר
מעירים לך על הטיקים. גם בעניין זה חשוב שתשתפי את ההורים, אשר אולי יוכלו לסייע באיתור עזרה מתאימה.
 
מקווה שאת מבינה כמה חשוב שתשתפי את ההורים בתחושתיך.
שיהיה בהצלחה ואת מוזמנת לפנות בכל עת לעמותה או לפורום התמיכה שלנו.

ענבל חיותענבל חיות14/7/2010

היי אני ענבל יש לי טוראט אני צריכה עזרה דדדחחחווווווףףףף!!!. היי אני ענבל ואני בת 11 ויש לי טוראט!!!
בבית הספר שלי כל הכיתה שלי יודעת שיש לי טוראט אבל השנה עברתי לבית ספר חדש ואני לא יודעת איך לספר לכיתה שלי על הטוראט!!!
אני סיפרתי לחברות הכי קרובות שלי אבל הן חושבות שזאת איזה מחלה ואני מסבירה להם הרבה פעמים שזה לא והן לא מקשיבות לי !!
בזמן האחרון הטוראט שלי החמיר ואני לא יודעת מה לעשות כי אומרים שהטוראט לא פוגע בבריאות או ובגוף:
אני לא מצליחה לישון בלילה בגלל הטיקים ואני ישנה בסביבות 4 בבוקר!!!
אני צריכה כל כך הרבה עזרה ממכם!!!
אם למישהו יש עזרה בשבילי אני ישמח לכל תגובה כי אני ילדה רגילה שיש לה טיקים ואני צריכה טיפים להתמודדות עם הטוראט!!!
בבבבבקקקקשששהההההה תתתנננווו לללייייי עעעזזזזרררהההה!!!!!!!
יש לי טיפ למאובחני טוראט:
אם יש לכם טיקים קוליים תלעסו מסטיק , זה באמת עוזר (נתנו לי אישור בבי'הס לאכול מסטיק בשיעור)
מסטיק מעסיק את הפה וזה מאוד עוזר!!!

אם למישהו יש עזרה בשבילי כי אני לא יודעת מה לעשות, אני מרגישה לא בטוחה עם עצמי כשאני ברחוב כי אני לא יכולה להגיד לכל אחד שיש לי טוראטט!!!

בבקשה מכל הלב אם למישהו יש טיפ בישבילי אז רק תשלחו בבקקששהה!!

ממני: ענבל

סיגל ולדמןסיגל ולדמן26/7/2008

אבחון טוראט במבוגר. שלום
איך מאבחנים טוראט במבוגר? לאן פונים?
תודה

טל וינגרטןטל וינגרטן24/6/2008

אח לחולה טוראט קשה. שלום.
אני אח של ילד בן 19 הסובל מתסמונת טוראט קשה מהיותו בגיל 7 .
התנדב לצבא לפני כ 3 חודשים , מצבו הנפשי מחמיר וגם הטיקים , הוא מטופל תרופתי.
אשמח לקבל פרטים על פסיכולוגית  המסוגלים להתמודד עם תסמונת זו בצורתה הקשה.
הילד היה מטופל אצל פסיכולוג , אך ללא הועיל.
אודה על תשובתך.
תודה.  טל

עירית פרידמןעירית פרידמן9/12/2007

עוד אפשרות טיפולית-הומאופתיה [ל"ת]. שלום
לפני מספר שנים טיפלתי טיפול הומאופתי בנער שסבל מטיקים בעוצמה גבוהה.
הטיפול היה מוצלח ביותר ולכן כתבתי עליו את המאמר הבא שניתן למצוא כאן-
http://www.homeopatya.c...le_Fuse.html
בעקבות המאמר הזה הגיעו אלי אנשים נוספים (מבוגרים וילדים) עם תמונות טיקים שונות שלרבים מהם הצלחתי לעזור באופן משביע רצון.
מכיון שהטיפולים בטיקים באופן המקובל לא נוחלים הצלחה מרובה חשוב לי להפיץ שיש עוד דרך שהיא גם קלה לביצוע וגם מביאה לתוצאות.
בברכה
עירית פרידמן
 

מיכל לופומיכל לופו29/1/2007

אבחון טוראט. היי אמיר הקריטריונים מופיעים במאמר בצורה ברורה תסתכל בתוכן ותמצא:
הופעה של טיקים מוטוריים רבים ולפחות טיק קולי אחד בזמן כלשהו במהלך המחלה, אם כי לא בהכרח בו זמנית; הטיקים צריכים להופיע פעמים רבות ביום, כמעט בכל יום או לסירוגין, במשך תקופה של יותר משנה, ובמהלך תקופה זו, אף פעם לא היתה תקופה של יותר משלושה חודשים רצוף ללא טיקים; גיל הופעת המחלה הינו לפני גיל  18 שנים; ההפרעה אינה נגרמת עקב השפעות פיזיולוגיות ישירות של חומרים או מצב רפואי כללי  (כמו מחלת הנטינגטון).

אמיראמיר26/1/2007

אבחון טורט [ל"ת]. שלום.
אשמח לקבל מידע מדויק יותר לגבי האבחון לפי הקריטריונים ב DSM.
לפי זכרוני המעומעם אחד מהקריטריונים לאבחון טורט אומר שחייב להיות טיק אחד או כמה ספציפים (ווקאליים ו/או מוטוריים)  שחוזרים על עצמם לפחות במשך חצי שנה ואינם משתנים. האם זה נכון או שעיוותתי את הקריטריון?
תודה ויום טוב
אמיר

מיכל לופומיכל לופו18/1/2007

ד"ר תמי שטיינברג. היי אחות
ד"ר שטיינברג תמי מקבלת גם דרך קופת חולים מכבי וגם במרפאה לתסמונת טוראט בשניידר אשר שייכת למרפאה לרפואה פסיכולוגית
את יכולה להתקשר לשם ולבקש תור

אחותאחות18/1/2007

שאלה. יש לי שאלה... המלצת לי על נויירולוגית ד"ר תמי שטיינברג מבית חולים שניידר שמתמחה בטורט
.רציתי לדעת אם היא מטפלת גם בבני נוער כי אחי בן 16.5  ... ואיך אני יכולה להשיג אותה וליצור עימה קשר לקבוע פגישה..
תודה רבה

אחותאחות15/1/2007

לגבי הנוירולוג.... דבר ראשון אני רוצה להודות לך על ההמלצה, יש לי שאלה  הנוירולוגית ד"ר תמי שטיינברג היא מטפלת גם בבני נוער כי אחי בן 16.5 ואם כן אולי ידוע לך איך אני יכולה ליצור עימה קשר
או לקבוע אצלה פגישה
המון תודות
  האחות

מיכל לופומיכל לופו11/1/2007

נוירולוג. אני ממליצה על אף המרחק לנסות ולהגיע לשניידר, שם מטפלת הנוירולוגית ד"ר תמי שטיינברג שהיא מומחית בתחום זה.
בנוסף, ניתן להתייעץ בפורום תסמונת טוראט באתר תפוז

מיכל לופומיכל לופו11/1/2007

אטיולוגיה של התסמונת. יש אינספור מאמרים בנושא הפסיכופיזיולוגיה של התסמונת. אני ממליצה לגשת לספריה ולחפש חומר בנושא.

מיכל לופומיכל לופו11/1/2007

עזרה לחבר. היי לימור
לדעתי כרגע, נושא הטוראט הינו חשוב, אך חשוב להדגיש כי ממש לא  כל מי שסובל מהתסמונת סובל גם מדכאון או ממחשוב אובדניות. מה שברור הוא שחברך במצוקה וזקוק לעזרה. אני ממליצה לך לעודד אותו לבקש עזרה מהוריו או מכל מבוגר אחר עליו הוא סומך. הוא זקוק לדעתי לטיפול פסיכולוגי ואולי אף לבדיקה פסיכיאטרית. במקרה והוא מסרב או מתנגד, אני חושבת כי כדאי לך לדבר עם הוריו ולספר להם על המצוקה בה הוא נמצא.
ברור לי שזה לא קל אבל כדי שלא יקרה משהו שאחר כך תצטערי עליו, או תחושי אשמה, חשוב כי תפעלי כעת מתוך רצון לעזור לו ולשמור עליו
 

אחותאחות11/1/2007

שאלה בנוגע לטורט. שלום, לאחי בן 16.5  יש טורט, הבעיה היא שהוא מכחיש את המחלה שלו ולא מוכן לשמוע על זה כלל. הוא לא מסכים ללכת לטיפול ובגלל זה הוא לא מקבל עזרה - הוא לא מוכן לשמוע על פסיכיאטר, הגענו איתו להסכמה  שנלך לנוירולוג שמתמחה בתחום. רציתי לדעת אולי מישהו מכיר
נוירולוג שמתמחה בטורט באיזור ראשון לציון והסביבה.
תודה רבה זה מאוד מאוד יעזור לנו 

סטודנטית לפסיכולוגיהסטודנטית לפסיכולוגיה7/1/2007

המערכת האופיאטית [ל"ת]. למיכל שלום,
אני סטודנטית לפסיכולוגיה המעבירה הרצאה על תסמונת טוראט במסגרת קורס "פסיכולוגיה רפואית", קראתי במאמר שלך על הגורמים הנוירוכימיים והבנתי כי חוסר האיזון במערכות הדופמינרגיות מתבטא בעודף בדופמין, מה שגורם לתנועה מוגברת (בהפוך מפרקינסון), אך לא הבנתי מהו חוסר האיזון במערכת האופיאטית ואיך הוא מתקשר ללתסמונת טוראט, אני אודה לך אם תוכלי להסביר לי.
סטודנטית לתואר ראשון בפסיכולוגיה.

לימורלימור7/1/2007

בעיה רצינית. [ל"ת]. אני אל יודעת איפה בדיוק להתחיל .. אבל ככה- אני ילדה בת 14.. הכרתי מישהו שבקושי דיברתי איתו.. והיום יצא לי לדבר איתו אחרי הרבה מאוד זמן.. השיחה איכשהו הגיעה לעניין שהוא רוצה להתאבד.. שהוא אפילו ניסה לעשות את זה פעם, שקשה לו מאוד בחיים.. מכל מני בחינות ובנוסף להכל- קיימת אצלו תסמונת טוראט.. לא הבנתי בדיוק על מה הוא מדבר אז נכנסתי לאתר הזה וקראתי בערך את כל המידע.
רציתי לשאול אם הדחף הזה להתאבדות נובע מהתסמונת?.. מכיוון שהוא סיפר לי שיש לו תחושה בלתי מוגדרת שגרמה לו אפילו לנסות את זה פעם.
והשאלה השניה.. שפחות קשורה לכל נושא התסמונת היא אם יש לכם עצה בשבילי.. משהו להגיד לו.. הוא לא סתאם עושה דאווינים ואני באמת מפחדת שהוא יעשה לעצמו משהו ושיהיה מאוחר מידי.
 
תודה רבה, לימור.

מיכל לופומיכל לופו5/1/2007

תשובה לשאלה. היי אמא
 
הכניסה לכיתה א' פעמים רבות מתאפיינת בקשיים רגשיים מסויימים, וכן בהופעת קשיים לימודיים מסויימים. לעיתים קשיים אלו מופיעים על רקע הקושי הראשוני להסתגל לבית ספר חדש, המעבר ממסגרת הגן לבית ספר, הופעת ילדים חדשים וחברים חדשים, המטלות החדשות, דברים רבים אשר יוצרים לחץ ומתח אצל ילדים ולעיתים מובילים גם להופעת קשיים מסויימים. לרוב מרבית הקשיים חולפים עם הזמן וההסתגלות למערכת החדשה.  בנוסף, חשוב להדגיש כי טיקים יכולים להופיע אצל ילדים ולחלוף עם השמן, זה נורמלי ואינו מצביע על קושי בהכרח. יחד עם זאת, בהחלט מומלץ לעקוב ולשים לב האם הקולות נמשכים האם ישנן גם תנועות לא רצוניות כגון מצמוצים. במקרה והקולות נמשכים ניתן לפנות לנויורולוג המתמחה בתחום של תסמונת טוראט על מנת לקבל מענה. לגבי הפרעת קשב וריכוז, הייתי עושה דבר דומה. בודקת האם זהו קושי ראשוני אשר חולף עם הזמן, או שמדובר בקושי בולט מאוד המפריע לדעתך ולדעת המורה לתפקודה הלימודי ולדימוי העצמי שלה. במקרה ואלו התחושות, שוב, הייתי פונה לאבחון. הדבר הכי חשוב כרגע זה באמת לבדוק את הדברים מתוך מקום רגוע, ולתמוך בה רגשית כמה שאפשר כי הסתגלות לבית ספר ולכיתה א' היא כלל לא פשוטה ולעיתים כהורים אנחנו שוכחים כמה זה יכול להיות מפחיד וקשה.
במקרה ובעתיד עדיים את חשה שישנו קושי ואת מעוניינת לבצע אבחון אני ממליצה לפנות לשניידר למרפאה לתסמונץ טוראט, כאלטרנטיבה יש את היחדיה הנויורלוגית בבית החולים בשערי צדק בירושלים. תלוי כמובן באזור המגורים שלכם
בהצלחה מיכל

מיכל לופומיכל לופו5/1/2007

טיקים. אתה יכול לפרט מעט למה אתה מתכוון בהתנהגות מתוך בחירה? או לתת דוגמא על מנת שאוכל לענות לך בדרך שתבהיר את העניין

מיכל לופומיכל לופו5/1/2007

עזרה לאח. שלום קובי
נשמע שאתה דואג מאוד לאחיך ורוצה לעזור לו, ואין לי ספק שאתה עושה זאת בעצם כך שאתה תומך בו ומלווה אותו. הכעס שאתם חשים על הגילוי המאוחר ורגשות האשמה שאתם למעשה חשים הינם משותפים להורים ולמשפחות רבות בהם התגלה כי אחד הילדים לוקה בתשמונת טוראט. חשוב לי לומר כי אין לי ספק כי בסה"כ תמיד רציתם לעזור לו אך לא ידעתם כיצד . היום רגשות האשמה אינם מועילים לכם או לא, אלא ההיפך, מייסרים אותך ואת הוריך קרוב לוודאי. הדבר החשוב הוא להתמקד בתמיכה הרגשית ובמתן מענה נוירולוגי הולם. לצערי איני מתמצאת בנויורלוגים העובדים באזור הצפון. יחד עם זאת, אני ממליצה לפנות למרכז בשערי צדק לפרופ' ורדה גרוס צור או למרכז שניידר ולהתייעץ עם אחד הנויורלוגים על מנת לקבל הפנייה מתאימה.
בנוסף, ישנו פורום באתר תפוז של תסמונת טוראט, בו ישנם הורים לילדים עם טוראט מכל הארץ, כך שניתן להתייעץ גם איתם.
בתקווה שהדבר יעזור
בהצלחה
מיכל
בהצלחה
מיכל

אבאאבא5/1/2007

התסמונת [ל"ת]. איך מבדילים בין טיק לא רצוני להתנהגות מתוך בחירה ?

אבאאבא5/1/2007

איך מבדילים בין טיק לא רצוני להתנהגות מתוך בחירה ?.

עוד אמאעוד אמא4/1/2007

שאלה [ל"ת]. בתי לומדת בכיתה א , כחודשיים אחרי תחילת שנה החלה להשמיע בבית ובביה"ס קולות שנראים לא רצוניים. יש לה קושי בקריאה וכן המורה מעידה על קושי בקשב וריכוז  המתבטא בתנועתיות על הכיסא וקושי לסיים מטלות עד הסוף.
מבחינה רגשית היא ילדה תוססת עם הרבה שמחת חיים  עם רצון עז להצליח ונטיה לפרפקציוניזם  כשמשאלותיה /ציפיותיה לא מתגשמות התיסכול שלה רב והיא נוטה לבכות בקלות יחסית.
יחד עם זאת היא  מתקדמת מאוד, מכינה ש"ב ברצון ומתרגלת קריאה בבית.
שאלתי-- האם יש צורך לאבחן אותה עכשיו על מנת לראות אם יש לה סימנים של טורט או ADHD 
או שצריך להמתין / לעקוב אחרי שכיחות הקולות (כיצד?) ????????????? תודה רבה !!!!!!!!!!!!!!!!!!

קוביקובי2/1/2007

עזרה לאחי. שלום רב לכולם על התסמונת למדתי בגיל מאוחר יחסית לצערי אחי בעל תסמונת זו אנחנו במשפחה גילינו זאת מאוחר מידי תמיד ראינו את זה כ"כ ברור וככל שחלף הזמן זה התפתח והיתגבר התנועות הטיקים המתמשכים תמיד היתעלמנו חשבנו שיהיה בסדר כשידענו עמוק כן שיש בעיה לא ידענו איך לבלוע את זה במשפחה. אני מוכרח לציין שאחי מאוד מאוד מוכשר וחכם אולי הכי מוכשר בבית לא רק בבית גם בחוץ אנשים זיהו מאוד מהר הייתה מספיקה שיחה מאוד קצרה של כמה מילים והם היו רואים שיש איתו בעיה הטיקים מאוד בולטים וחזקים אחי מאוד מודע לבעיה ויודע איך קוראים לה גם הוא גילה אותה מאוד מאוחר היום הוא בן 29 הוא קורא המון על התסמונת אנחנו במשפחה קצת מובכים ובאיזשהו מקום כועסים על עצמנו איך אפשרנו לדבר לקרות איך לא טפלנו ואפילו כעסנו על ההתנהגות שלו היו אנחנו מצטערים אני אישית לקחתי על עצמי את המשימה להרים את אחי להוציא אותו החוצה לעולם כי הוא עמוק עמוק בעצמו כמעט על סף ייאוש אני יותר קטן ממנו ב 5 שנים גם אני כמו משפחתי כואב על השנים שחלפו אך משהו פנימי דוחף אותי ומרים אותי דווקא עכשיו כי אני יודע שאף פעם לא מאוחר ואכפת לי מאחי   בבקשה מי שיוכל לאמר לי לאן לפנות החל מאבחון והמשך לטיפול אני מהצפון אני מאוד אשמח לקבל תגובות ועזרה שוב תודה    קובי  

הרחובותיהרחובותי1/1/2007

תודה רבה על המענה המהיר.

מיכל לופו שדהמיכל לופו שדה31/12/2006

טיפול באימפולסיביות. נשמע ממה שאתה מספר שמבחינה פסיכיאטרית ילדכם נמצא במעקב ומטופל. לגבי תרופות אני ממליצה לכם להתייעץ עם הפסיכיאטר מאחר והוא מכיר את בנכם מזה זמן ויכול לומר לכם האם ניתן לשלב תרופה נוספת עם הפבוקסיל. בנוסף לטיפול תרופתי נראה שבנכם ואתם תוכלו להרוויח מטיפול פסיכולוגי. בנושא האימפולסיביות למשל, ישנו טיפול התנהגותי קוגניטיבי אשר יכול לעזור. בשניידר ישנה מרפאה מיוחדת לתסמונת טוראט, בה תוכלו לקבל הן מענה פסיכיאטרי והן מענה נוירולוגי ופסיכולוגי.
בנושא אומגה 3 ישנם הורים אשר סיפרו לי כי נתנו זאת לילדיהם וזה הוביל לשיפור. מעבר לכך, אני לא מכירה חומר מחקרי חד משמעי המתייחס לטיפול בתרופות הומואופטיות או ויטמנים בילדים עם טוראט.
שבוע טוב
ובהצלחה
מיכל

הרחובותיהרחובותי31/12/2006

טורט עם התפרצויות זעם בבית ובידוד בבי"ס [ל"ת]. בננו בן 12.אובחן בגיל 5 כבעל טורט.בית ישנן התפרצויות אלימות כלפי האחים וההורים.
לגבי הטיקים הוא מתחבא ומנסה לשלוט לא לעשות בפומבי.
בבי"ס הוא מבודד ולא רוצה קשר עם אף ילד.בלימודים יש לו הוראה מתקנת.
מוכן ללכת לפסכיאטר ילדים(שאיתנו בקשר כבר שנה) פעם ב-3 חודשים לאחר מו"מ ממושך.
מטופל תרופתית בפבוקסיל השאלה איך אפשר ע"י תרופות להוריד את רמת האיפולסיביות
והאם אומגה 3 עוזרת בכך?

מיכל לופומיכל לופו13/12/2006

העלמות התסמונת. אנו יודעים כי בשליש מהילדים בעלי תסמונת טוראט הטיקים נעלמים לקראת גיל 20. שליש נוסף ישנה התמתנות והטבה לקרתא גיל 20 ושליש אחר נותר עם הסימפטומים.

נירניר10/12/2006

רפואה אלטרנטיבית. האם תועדו מיקרים בהם התסמונת לא חזרה שוב להופיע - כלומר המטופל הבריא לגמרי

מיכל שדה-לופומיכל שדה-לופו29/11/2006

היי. תסמונת טוראט מופיעה לפני גיל 18. כאשר מתחילים טיקים מוטוריים או קוליים אחרי גיל 18 לרוב מדובר בהפרעת טיק ולא בתסמונת טוראט. מתיאורך אני מבינה שאתה זוכר כי כבר בילדותך סבלת מטיקים, כך שיתכן מאוד שהאבחון המדוייק הינו טוראט, אך אני ממליצה לגשת לנוירולוג על מנת לקבל אבחנה ברורה וטיפול בהתאםץ העובדה שלא טיפלת עד עכשיו אינה בהכרח סיבה להחמרת הטיקים. יתכן מאוד שהצלחת להסתדר ללא עזרה והתמודדת ללא טיפול תרופתי. טיקים לרוב מופיעים בגלים, כך שישנן תקופות בהן קיימת החמרה וישנן תקופות של רגיעה. יתכן וכיום אתה נמצא ב"גל" של טיקים, אשר יעבור. בכל מקרה, מאחר ואתה חש שזה מציק לך ושישנה החמרה, אני ממליצה לגשת לנוירולוג. נ
ניתן לפנות למשל ל:
ד"ר ניר גלעד מאיכילוב
פרפ' עמוס קורצין
אבי ויצמן מגהה
מקווה שהמידע יועיל
מיכל

רב טוראי/טרב טוראי/ט27/11/2006

שאלה. היי
בכל המקומות בהם קראתי על התסמונת ההתיחסות שם היא לילדים ולילדים בגיל ההתבגרות
האם זה חייב להופיע בילדות ??? עד כמה שאני זוכר זה הופיע בילדות אבל לא יכול להצביע מתי וזה רק הולך ומחמיר (אני כבר בן 30) האם זה שלא התייחסתי וטיפלתי בעבר גרם להחמרה ולנזק גדול יותר ???

שנוןשנון6/7/2006

טורט אפילפסיה ומחשבים [ל"ת]. מיכל שלום
 
לידיעתך יש קשר ממשי בין החרפה בין טורט תגובות אפילפטיות והגברת לחץ עיפות ותגובות  ורבוי בתגובות מוטוריות ,,, שכן זה קשור איכשהוא להפרעה חשמלית או בחוסר בהורמונים , מינרלים שונים בגוף דבר ששווה בדיקה בכמה מערכות וויש צורך ביעוץ רפואי בלבל של תחומים שונים ברפואה ....
שנון

מיכל שדה - לופומיכל שדה - לופו10/8/2005

תאריך. היי ובוקר טוב
תודה על השאלה
המאמר פורסם בנובמבר 2004
סופ'ש נעים
 מיכל
 

shoshisheli10@walla.co.ilshoshisheli10@walla.co.il9/8/2005

תאריך המאמר [ל"ת]. בוקר טוב,
הייתי רוצה לדעת מתי נכתב המאמר (באיזו שנה) לצורכי עבודה סמינריונית.
תודה ויום נעים

מיכל שדה - לופומיכל שדה - לופו29/7/2005

טיפול. אשמח אם תיצרי עימי קשר למייל ישירות, או שתשאירי לי את כתובת המייל שלך, על מנת שאוכל להעביר לך את הטל' של ד'ר אסתר כהן.
בנוסף, את יכולה להתייעץ עם פרופ' ורדה גרוס צור אשר מכירה את אסתר היטב, כמו גם מטפלים מצויינים נוספים המתמחים בנושא, כך שהיא תוכל להמליץ לך על טיפול וכמובן לתת לך את מספרי הטלפון.
ביחס לשניידר, הפסיכולוגית אשר מטפלת במסגרת המרפאה לתסמונת טוראט הינה חנה וייס. אני ממליצה לנסות ליצור קשר עם שרון צימרמן מנהלת המרפאה על מנת לברר אילו סוגי טיפול ניתן לקבל דרכה במסגרת המרפאה בשניידר.
שבוע טוב מיכל

אמא מירושליםאמא מירושלים28/7/2005

טיפול משפחתי בירושלים או מחוצה לה.     מיכל, אני מודה לך מכל הלב על התשובה המהירה. אכן, את האבחון של התסמונת עשינו אצל הפרופ' ורדה גרוס ובני מטופל אצל הד'ר ז'ק אייזנברג (פסיכיאטר ילדים ומבוגרים - מנהל מחלקה בבית חולים הרצוג) שידוע במומחיותו בטיפול בלוקים בתסמונת, אך לא בבני המשפחה. שאלתי היא האם יש לך את מספר הטלפון של ד'ר אסתר כהן. כמו כן, רציתי לשאול האם בבית חולים שניידר ישנם טיפולים משפחתיים לנושא.
תודה מקרב לב.

מיכל שדה - לופומיכל שדה - לופו27/7/2005

אבחון. היי עמיאל.
מהתיאור שלך עולה כי ביתך זקוקה לאבחון נוירולוגי על מנת להבין מהו הקושי ממנו היא סובלת. קשה לי לענות לך חש משמעית ממה יהא סובלת ואני חושבת כי כל אבחנה בצורה שכזו תהיה שטחית ומוטעית. אני מאוד ממליצה לפנות לאבחון נוירולוגי בו ייפגשו עימכם ועם הילדה ויוכלו לתת אבחנה יותר מדוייקת ומלאה.
באיזור ירושלים מומלצת מאוד המחלקה הנוירולוגית של הילד בביה'ח שערי צדק.
באיזור המרכז ניתן לפנות למכון להתפתחות הילד בביה'ח שניידר בפתח תקווה שם עובדים בין היתר גם נוירולוגים מצויינים אשר יוכלו לעזור לכם.
מצטערת על העיכוב בתגובה ומקווה שתקבלו את העזרה לה אתם זקוןקים בהקדם
שבוע טוב
מיכל

מיכל שדה - לופומיכל שדה - לופו26/7/2005

התנהגויות קופמפולסיביות או טיקים. מהתיאור שלך בהחלט נשמע כי מדובר בהתנהגויות המתרחשות אצל ילדים רבים בעלי תסמונת טוראט. על מנת לדעת במדויק האם אילו התנהגויות קומפולסיביות -כפייתיות או טיקים תנועתיים יש צורך בבדיקה מעמיקה יותר. לעיתים, ילדים בעלי תסמונת טוראט סובלים מטיקים בעלי אופי כפייתי, כגון נגיעות חוזרות וכדומה. לרוב מדובר בטיקים תנועתיים מורכבים, מאחר והם מערבים מספר רב יותר של שרירים.לעיתים הילד מדווח כי הוא מרגיש שהוא חייב לעשות את התנועה, כגון- הנגיעה החזרתית, מאחר והוא חושש כי אם לא יעשה זאת משהו רע יקרה... במקרה זה נראה לרוב כי מדובר בתגובה קומפולסיבית להפחתת חרדה ואז יש לאבחן האם ישנן תופעות כפייתיות נוספות כדי לבדוק האם ישנם סימפטומים של הפרעה אובססיבית קומפולסיבית. לכן, אני ממליצה מאוד לפנות לנויורלוג מומחה בתחום של תסמונת טוראט על מנת לקבל תשובה ברורה לגבי שאלתך.
בברכה
מיכל

מיכל שדה - לופומיכל שדה - לופו26/7/2005

טיפול. שלום אמא מירושלים
כאשר ילד סובל מתסמונת טוראט ומהפרעות נלוות, הדבר מקשה עליו וגורם לו פעמים רבות לסבל וכאב, וכפי שציינת, יש לכך השלכות על המשפחה כולה. אני שמחה לשמוע כי אתם מגוייסים לעזור לו ולעצמכם בהתמודדות עם התסמונת והשלכותיה. מאחר והינכם מתגוררים באיזור ירושלים אני מאוד ממליצה לפנות לטיפול בביה'ח שערי צדק במרפאה הנוירולוגית של הילד, בה ישנה מרפאה ספציפית לתסמונת טוראט, המתנהלת על ידי פרופ' ורדה גרוס צור. במרפאה תוכלו לקבל ייעוץ נוירולוגי, פסיכולוגי ופסיכיאטרי.
הטלפון במרפאה
02-6666641 
בנוסף, מומלץ לפנות לד'ר אסתר כהן המתגוררת בירושלים או לפסיכולוגית נטע עופר זיו
שתיהן מומחיות בתחום של תסמונת טוראט ואני בטוחה כי יוכלו לעזור
לשאלות נוספות ניתן לפנות אלי למייל oz@shani.net
מיכל
 

אמא מירושליםאמא מירושלים25/7/2005

התנהגות קומפולסיבית. דבר נוסף שרציתי לשאול לגבי התסמונת בה לוקה בני - לאורך כל התקופה בה בני אובחן כלוקה בתסמונת, אנו עדים להתנהגות קומפולסיבית - תגובות תנועתיות וקוליות לכל מיני גירויים - כגון תגובה קולית לצליל מסויים שהוא שומע, מגע בצד שמאל בכל פעם שמשהו נוגע בו בצד ימין וכד'.
האם התנהגויות מסוג זה גם הן קשורות לתסמונת או שהן תופעה נלווית (OCD ?)
תודה על המאמר המלמד
 

אמא מירושליםאמא מירושלים25/7/2005

טיפול משפחתי. מיכל, שלום רב
בני סובל מתסמונת טורט מזה כשנתיים. לתופעותיה של התסמונת ישנן השלכות על כל בני המשפחה ואנו מרגישים צורך רב בהכוונה משפחתית להתמודדות עם המחלה. הייתי מבקשת לדעת היכן באיזור ירושלים ניתן לקבל טיפול משפחתי מגורם המתמחה בתסמונת טורט. (הסיבה להדגשה היא שמנסיון, חשוב מאוד שהמטפל יכיר היטב את התופעות ההתנהגותיות המלוות את מחלה הספיציפית).
תודה!

עמיאלעמיאל9/6/2005

כווץ שרירים [ל"ת]. שלוםהנכדה שלי הינה בת 4 ויש לה בעיות התפתחותיות:ממלמלת רק מילים בודדות, יש לה קושי בהבנה ובעיות מוטוריות בדינמיקה עדינה (הולכת טוב אבל קשה לה לעשות פזלים פשוטים או לשים קוביות אחד על השני).נבדקה לגבי PDD אבל כנראה זה לא ההבחנה.בנוסף לזה בעקר כשהיא מתרגשת או עייפה עושה תנועות בהם מכווצת את שרירי הפה ו/או מכווצת את שרירי הידיים לכמה שניות. זה קורה מספר פעמים בהפרש של כמה דקות.האם זה סינדרום טור אט ו/או איך מבחינים בין זה לצורות מסויימות של דיסטוניה (PNKD)?האם יכל להיות לזה קשר לבעית התפתחותית שלה?תודה

מיכל שדה- לופומיכל שדה- לופו7/5/2005

אפילפסיה. שלום רב;
לצערי, איני מתמצאת בקשר בין מחשבים או מסכי מחשב ונושא אפילפסיה., כך שאיני יכולה לענות לך בנושאים אלו.
 אני ממליצה לך שוב לפנות לנוירולוג המתמחה בכך.
בברכה
מיכל

אמירהאמירה7/5/2005

אפילפסיה והבהובי אור [ל"ת]. שלום רב
ברצוני לשאול האם יש הבהובי אור במחשב אשר יכולים לגרום לאפילפסיה ואם יש הבדל בין מסך LCD למסך רגיך מבחינת הבהובי אור ולא קרינה.תודה רבה

אמירהאמירה7/5/2005

אפילפסיה והבהובי אור.  
 
שלום רב
ברצוני לשאול האם יש הבהובי אור במחשב אשר יכולים לגרום לאפילפסיה ואם יש הבדל בין מסך LCD למסך רגיך מבחינת הבהובי אור ולא קרינה.תודה רבה

מיכל שדה - לופומיכל שדה - לופו7/5/2005

טיקים ואפילפסיה. שלום אמירה, מתוך ניסיוני עם ילדים בעלי תסמונת טוראט נתקלתי מספר פעמים בשילוב של אפילפסיה וטיקים. תופעה זו ידועה ואני ממליצה לך מאוד על מנת לקבל טיפול ואבחנה מתאימים, בין היתר גם ברמה התרופתית, לפנות לאבחון נוירולוגי מלא.
ניתן לפנות לפרופ' ורדה גרוס צור במחקלה הנוירולוגית של הילד בביה'ח 'שערי צדק' בירושלים. היא מנהלת את מרפאת טוראט וטיפלה בילדים רבים שסבלו הן מטיקים והן מאפילפסיה.
הטל' במחלקה הוא- 02-6666641
שבוע נעים
מיכל

אמירהאמירה5/5/2005

טיקים ואפילפסיה [ל"ת]. שלום רב
אני אמא לילדה בת 9 שאובחנה כאפילפטית לפני חודשיים ומאז היא עם דפלפט.
ולפני כחצי שנה החלו לה טיקים בעיניים וגם טיקים קוליים כמו א א .
ועכשו נראה לי שהטיקים החמירו עם האפילפסיה ומלווים גם בתזוזות ראש כמו כן ולא.
אני ממש מודאגת האם יש פיתרון לזה. או שיש קשר לאפילפסיה?
מחכה לתשובה תודה
 
 
 
 
 
 
.

מיכל שדה - לופומיכל שדה - לופו30/4/2005

אבחון. שלום איריס, כאמור אחד המאפיינים של הטיקים הינו הופעתם לסירוגין והשתנותם במהלך הזמן. הורים רבים מספרים כי הטיקים 'באים והולכים' וכי לפעמים ישנן תקופות של שבועות ארוכים של שקט. נשמע כי תופעה זו קיימת גם אצל בנך. מתוך התיאור שלך עולה  כי בסה'כ הוא מתפקד היטב בבית הספר הן לימודית והן חברתית ויש לכך חשיבות רבה. יחד עם זאת, אני ממליצה לבצע אבחון נוירולוגי מסודר על מנת לקבל תמונה מעמיקה ורחבה יותר וכן על מנת שיהיה אבחון מדוייק למצבו של בנך.
ישנן מספר מרפאות מצויינות, תלוי כמובן באזור מגורייך. ישנה מרפאה מצויינת בירושלים בבית החולים 'שערי צדק' וכן בפתח תקווה בבית החולים 'שניידר'.
שבוע טוב
 מיכל

איריסאיריס3/4/2005

טיקים ואו קולות מפעם לפעעם אצל ילדי בן ה-11 [ל"ת]. ילדי בן ה-11 סובל מפעם לפעם מטיקים בפנים ואו משמיע קולות בלתי נשלטים, ישנן תקופות ארוכות שאין שום דבר, הוא אינו סובל מבעיה חברתית ואו לימודית.
האם יש דרך לאבחון התופעה באופן חד ערכי?

עדי מילשטייןעדי מילשטיין28/11/2004

תסמונת טוראט. אלפי תודות על התיחסותך המהירה ועל כמות האינפורמציה הכל כך יעילה!
תודה רבה!
בברכה, עדי

מיכל שדה-לופומיכל שדה-לופו27/11/2004

אבחון וטיפול בתסמונת טוראט. שלום עדי. קיימים כיום מספר מרכזים לטיפול ואבחון תסמונת טוראט:
1. בבית החולים שניידר בפתח תקווה, במרכז לרפואה פסיכולוגית קיימת מרפאה ספציפית לתסמונת טוראט תחת ניהולו של פרופ' אפטר. המרפאה כוללת צוות רב תחומי בו נוירופסיכולוגים, פסיכיאטרים, נוריולוגים ופסיכולוגים. לרוב, מתבצע אבחון ראשוני של הילד על מנת לבחון האם אכן מדובר בתסמונת טוראט או לא, וכמובן על מנת לבחון האם הילד סובל מהפרעות נלוות, כגון הפרעת קשב וריכוז, חרדות וכדומה. לאחר האבחון לרוב, המשפחה מקבלת בהתאם לתוצאות האבחון המלצות כגון- מעקב של נוירולוג, ביצוע אבחון פסיכולוגי משולב, טיפול פסיכולוגי- רגשי, בדיקה פסיכיאטרית, התחלת טיפול תרופתי וכו'. ניתן ליצור קשר בטלפון: 03-9253210
2. ישנו צוות רב תחומי המטפל בילדים רבים הסובלים מתסמונת טוראט בבית החולים שערי צדק בירושלים. הצוות הינו תחת ניהולה של פרופ' ורדה גרוס- צור. ניתן ליצור קשר בטל: 02-6666641
3. בית החולים וולפסון- במחלקה נוירולוגית, ישנה מרפאה להפרעות תנועה תחת ניהולן של ד'ר טלי שגיא או ד'ר הרשקוביץ אנקה
4. בית החולים איכילוב- במרפאה הנוירולוגית קיימת מרפאה להפרעות תנועה, של פרופ' קורצ'ין.
כדאי מאוד לפנות למרפאה הקרובה למשפחה מבחינת אזור מגורים.
כמו כן, קיימת אגודה לתסמונת טוראט בארץ, בשם אסט'י, תחת ניהולה של בת שבע גרניט. באגודה ניתן לקבל אינפורמציה רבה באשר לתסמונת, וכן מתקיימים מפגשי תמיכה של משפחות, הורים וילדים הסובלים מטיקים. הטלפון- 09-7408478
מקווה שהאינפורמציה יעילה.
מיכל שדה- לופו
 
 

עדי מילשטייןעדי מילשטיין27/11/2004

תסמונת טוראט [ל"ת]. המאמר פשוט מרתק!
מכיוון שהגיע אליי ילד בן 13 שאכן מראה כל מני סימנים לתסמונת הזאת אך עדיין לא נעשה הערכה מקצועית רלוונטית, הייתי שמחה אם אוכל לקבל שמות של אנשי מקצוע בארץ שמאבחנים ומטפלים בנושא.
תודה! עדי  

ענת אימברענת אימבר14/11/2004

כל כך חשוב!!! [ל"ת]. שמחתי מאד לגלות את המאמר המקיף, המובנה והחשוב על תסמונת טוראט!
לקבלת מידע נוסף בנושא תמיכה והדרכה - ניתן לבקר באתר אסט'י (ארגון סינדרום טוראט ישראל) - http://www.tourette.kef.li/
כמו כן - ניתן להצטרף לקבוצת התמיכה של פורום טוראט: http://www.tapuz.co.il/...e.asp?id=917
ארגון אסט'י מקיים אחת לחודש (יום שישי הראשון בכל חודש בין השעות 9:30-13:00) 'דלת פתוחה' במשרדי העמותה ברעננה (רח' כנרת 4).
להתראות!

ד"ר דב בר ששוןד"ר דב בר ששון12/11/2004

תסמונת טוראט [ל"ת]. מאמר מרתק, מכיל אינפורמציה רבה לה אהיה זקוק במידה ואטפל בילדים בעלי תסמונת זו.
אין ספק כי קיים חסך בין בעלי המקצוע בנושא המוצג במאמר. לכן יש חשיבות רבה שכל פסיכולוג באשר הוא ילמד את הנושא לעומק ובכך יוכל לשפר את יכולתו הטיפולית בילדים.