לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
הרצף בן ארבעת האשכולות ליחסי גוף-נפש - מודל אינטגרטיבי: סקירהרצף בן ארבעת האשכולות ליחסי גוף-נפש - מודל אינטגרטיבי: סקיר

הרצף בן ארבעת האשכולות ליחסי גוף-נפש - מודל אינטגרטיבי: סקירת מאמרם של יעקב עזרא, עודד המרמן וגולן שחר

סקירות מאמרים | 25/11/2019 | 9,541

מאמרם של פרופ' יעקב עזרא, ד"ר עודד המרמן ופרופ' גולן שחר, מציע מודל אינטגרטיבי המבחין בין ארבעה סוגים של יחסי גוף-נפש, המתקיימים במקרים בהם המטופל מציג סימפטומים סומטיים.... המשך

הרצף בן ארבעת האשכולות ליחסי גוף-נפש: מודל אינטגרטיבי

סקירת מאמרם של יעקב עזרא, עודד המרמן וגולן שחר

 

שאלת היחסים בין גוף לנפש מעסיקה את האנושות זה אלפי שנים, ועם זאת נראה שהיחסים הללו טרם הובנו די הצורך. מטפלים מסוגים שונים – רופאים מחד, ואנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש מאידך – אוחזים בדרך כלל בתפיסה דיכוטומית של הגוף והנפש, כאילו יש פתולוגיות של הגוף ופתולוגיות של הנפש, וכל אחת דורשת טיפול שונה. במאה האחרונה הוצעו מודלים שונים להבנת יחסי גוף-נפש. מודל ראשוני בולט הוא המודל הפרוידיאני, שהבחין בין ארבעה סוגים של מחלות סומטיות – המרה היסטרית, סימפטומים סומטיים של נוירוזה, היפוכונדריה, ומחלה אורגנית. מודל חשוב נוסף שפותח בשנות השבעים, הוא המודל הביו-פסיכו-סוציאלי, שהציע לראות כל מקרה שיש בו סימפטומים גופניים, בין אורגני ובין פסיכוסומטי, דרך זווית ראייה משולשת זו. לצד מודלים אלו קיימים גם מודלים נוספים, אך נראה שעד היום אין מודל אינטגרטיבי מספק, שיכול לתת לבעלי המקצועות השונים מתחומי הגוף והנפש שפה משותפת להמשגת מקרים ולטיפול בהם. על פי רוב, מטופל נמצא בטיפול אצל רופא שיטפל בסימפטומים הגופניים שלו ואצל מטפל נפשי שיתייחס לרווחתו הנפשית, ופעמים רבות אין תקשורת מספקת ביניהם, מאחר שהשפות הטיפוליות שהם דוברים שונות במהותן.

המאמר מציג ארבעה תיאורי מקרים גנריים וקצרים להמחשת הדברים. דוגמא אחת היא של אדם בן שבעים, חולה סרטן, שנכנס לדיכאון בעקבות מצבו ואין לו מוטיבציה להמשיך את הטיפול. הרופא שלו מנסה לשכנע אותו להמשיך ליטול את תרופותיו, אך לשווא. דוגמא שנייה היא של אישה בת 25, שאובחנה בטרשת נפוצה בגיל 23, ומאז החלה בלימודים תובעניים באוניברסיטה התעורר בה לחץ רב ושכיחותם של התקפי המחלה גברה. הרופא שלה הגיב בהגדלת מינון התרופות שלה. דוגמא שלישית היא של אדם בן 50 שחווה לאחרונה התקף לב, ומאז הוא חש כאבים בחזה בתדירות גבוהה, מגיע לחדר המיון שוב ושוב, אך בכל פעם הבדיקות מעלות שמצבו תקין. הקרדיולוג שלו אומר לו שמדובר ככל הנראה בחרדה, החולה נפגע ומחפש רופא אחר שיטפל בו. דוגמא רביעית היא של אדם בן 42 שמגיע לחדר המיון עם הפרעה ביכולת הדיבור שלו, אך בדיקות דימות שונות מעלות שאין לו כל פגיעה מוחית, והוא משוחרר מבית החולים עם אבחנה של קושי פונקציונלי. בכל ארבעת המקרים, מודל שמבהיר את היחסים האפשריים בין הגוף לנפש היה מועיל לרופאים בהבנת המקרה, ומאפשר להם להציע טיפול אחר וכן לתקשר ולשתף פעולה באופן יעיל יותר עם מטפלים מתחום הנפש. מטפלי הנפש היו יוצאים נשכרים, כי המודל היה מסייע להם להבין את המוקד הנפשי ביתר דיוק ולבחור בגישה טיפולית מתאימה.


- פרסומת -

האשכול הראשון של המודל הוא מצבים אורגניים (Organic Conditions). אלו הם מצבים של מחלה גופנית, שעשויה להשפיע על מצב הרוח ולהביא לתגובות רגשיות שונות, אך המחלה עצמה לא מושפעת בהכרח מלחץ וחרדה. במצבים כאלו יש לטפל ראשית כל באמצעות התערבויות רפואיות מקובלות, אך יש לשים לב להשלכות הפסיכולוגיות שלהם, כגון דיכאון וחרדה. פסיכותרפיה מתאימה צריכה להיות מכוונת להתמודדות עם המחלה, עידוד שיתוף הפעולה של המטופל עם הטיפול, ליווי תהליך השיקום שלו או סיוע בהסתגלות לחיים עם מוגבלות גופנית. המוקד של הפסיכותרפיה עשוי להיות התפיסות של המטופל אודות מחלתו, וההתנהגות שלו ביחס אליה. ככל שהמטופל יבין טוב יותר ממה הוא סובל ולא יחזיק בתפיסות שליליות ומייאשות בנוגע למצבו, הוא יהיה בעל מוטיבציה להתמודד עם המחלה בצורה הטובה ביותר.

האשכול השני מתייחס למחלות גופניות שמחמירות כתוצאה מדחק (Stress-Exacerbated Diseases). מחלות אלו, הכוללות מצבים דלקתיים, הפרעות בתנועה ומחלות כרוניות רבות, הן בעלות פתופיזיולוגיה ברורה – אך לעתים קרובות הן מושפעות במידה רבה מקיומו של דחק. מחקרים בתחום הפסיכו-נוירו-אימונולוגיה, למשל, מלמדים על השפעת הדחק על מערכת החיסון, וכתוצאה מכך על יכולתו של הגוף להתמודד עם מחלות. גם במצבים כאלה, הטיפול העיקרי הוא לפי המודל הרפואי המקובל – אולם חשוב ביותר להוסיף על טיפול זה גם טיפול נפשי שיסייע בהפחתת הדחק, כגון אימון בטכניקות הרפיה, ביופידבק או היפנוזה. באשכול זה, הדגש הוא כי שילוב של שני הטיפולים יחד, הרפואי והנפשי, משפיע במצבים אלו בצורה הטובה ביותר על המהלך הגופני של המחלה.

האשכול השלישי מתייחס לתסמונות גופניות פונקציונליות (Functional Somatic Syndromes). אשכול זה, שזכה להמשגות שונות בעבר – הפרעות סומטיות, סימפטומים ללא הסבר רפואי ועוד – מתייחס להפרעות שיש בהן סימפטום גופני אחד או יותר, שאינו מוסבר באופן מלא על סמך בדיקות רפואיות. בשל היעדרו של תהליך מחלה גופני ברור מחד, והשכיחות הגבוהה של דיכאון וחרדה המלווים מצבים אלו מאידך, מצבים אלו הובנו בעבר או כמחלות גופניות שגרמו לחרדה ודיכאון, או כמצבי חרדה ודיכאון שגרמו לסימפטומים גופניים. המודל החדש, לעומת זאת, מציע להתייחס למצבים אלו כמצבים של השפעה דו-כיוונית של הגוף והנפש. במצבים אלו, רגישות מוגברת לגירויים גופניים יחד עם תגובתיות-יתר של מערכת העצבים האוטונומית, יוצרות מעגל קסמים שמזין את עצמו, ויוצר תהליכי למידה שמגבירים את המצוקה הגופנית. תסמונות אלו מכונות ע"י מחברי המאמר גם "תסמונות סף-נמוך", שכן סף הגירוי הנמוך של הסובל מהן גורם לו להגיב תגובת-יתר לכל גירוי מינורי, וכך להגדיל את סבלו. באשכול זה, טיפולים מתחום הרפואה ההתנהגותית (Behavioral Medicine), כגון פיזיותרפיה, היפנוזה ומדיטציה, הוכחו כיעילים ביותר – פעמים רבות אף יותר מטיפולים פרמקולוגיים מקובלים.

האשכול הרביעי מתייחס להפרעות המרה (conversion disorders). למצבים אלו יש היסטוריה ארוכה, הכוללת התייחסות לגורמים הפסיכו-סוציאליים שלהם מחד, ויחס מזלזל כהִתְחלות מאידך. כיום קטגוריה זו מכילה מצבים בהם הסימפטומים לא מתאימים לפגיעות נוירולוגיות מוכרות. במודל הנוכחי, משמעותה של הפרעת המרה היא מצב בו קונפליקט תוך-נפשי לא מודע בא לידי ביטוי בתסמינים גופניים. פרויד הסביר מצבים אלו כביטויים של דחף אסור שהודחק והומר לביטוי גופני. ויניקוט הסביר שמדובר בתוצאה של ניסיונות הנפש להתמודד עם מצוקה באמצעות דיסוציאציה מן הגוף, כך שהמצוקה מתבטאת בגוף ולא בנפש. מקדוגל הבינה את הסימפטומים הגופניים בתור ביטוי פיזי למצב הנפשי, כמו סוג של ביטוי-בפעולה (acting out). על כל פנים ולפי כל הגישות התאורטיות השונות, במקרים אלו יש להתייחס להיבטים הלא-מודעים של המצב הנפשי, באמצעות טיפולים כגון היפנוזה אנליטית או טיפול דינמי.


- פרסומת -

מודל מרובע זה, מאפשר מתן טיפול מתאים ויעיל יותר למטופלים כגון אלו שהוצגו בדוגמאות הפתיחה. המאמר אף חוזר ודן במקרים שהוצגו לעיל בהתאם למודל ומסביר כיצד הוא מסייע להבין כל אחד מהם. לבסוף, המאמר מציע מבט אינטגרטיבי הכולל נקודות מבט תיאורטיות שונות, וכן מתייחס ביתר פירוט ודיוק לניואנסים השונים של יחסי הגוף והנפש, מאשר המודלים שפותחו עד כה. המאמר קורא להגברת המודעות של רופאים לרצף הביו-פסיכו-סוציאלי, כך שיוכלו להפנות מטופלים לטיפול נפשי משלים ומתאים. המודל יכול לשמש כבסיס לשפה משותפת של מטפלים מן הסוגים השונים, כך שיוכלו לתקשר זה עם זה טוב יותר ולספק למטופלים טיפול מיטבי.

 

​​​​​​​

מקורות

Ezra, Y., Hammerman, O., & Shahar, G. (2019). The four-cluster spectrum of mind-body interrelationships: An integrative model. Frontiers in Psychiatry, 10, 39, DOI: 10.3389/fpsyt.2019.00039

 

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: כתבי עת, פסיכותרפיה, תיאורי מקרה, רפואה, גוף ונפש, נוירופסיכולוגיה
אוריאל רוס
אוריאל רוס
עובד סוציאלי
תל אביב והסביבה, רמת הגולן, טבריה והסביבה
דורון ברסלבסקי
דורון ברסלבסקי
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה
יהודה דוכן
יהודה דוכן
עובד סוציאלי
ירושלים וסביבותיה, אונליין (טיפול מרחוק)
נטע אדלר
נטע אדלר
עובד/ת סוציאלי/ת
ירושלים וסביבותיה
יניר מימון
יניר מימון
עובד סוציאלי
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
ד"ר ליעד רוימי
ד"ר ליעד רוימי
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אין עדיין תגובות למאמר זה.