נרקיסיזם הוא מונח שמשמעותו אהבה עצמית, וכרעיון משמעותי בתיאוריה הפסיכואנליטית הוא לעתים מתואר כהיבט בריא וחיוני של אהבה עצמית ולעתים כפתולוגיה. השם ״נרקיסיזם״ מבוסס על נרקיסוס, דמות מהמיתולוגיה היוונית, שהוענש על ידי האלים בכך שהתאהב בבבואתו שלו שראה במקווה מים ולא יכול היה לחדול מלהביט בה. במובן העממי, המושג מתאר היקסמות של אדם מעצמו, שמלווה באטימות רגשית לחוויה ולקיום של בני אדם אחרים ככאלה שיש להם צרכים ועולם פנימי משלהם.
מהו נרקיסיזם בריא?
מטבע הדברים, אדם נוטה לדאוג לעצמו, לפתח יחס חיובי ואוהב כלפי עצמו, ומתוך כך הוא גם יכול לראות באחרים את החיובי ואת הראוי להערכה. זהו "נרקיסיזם בריא", המבטא את ההשקעה הליבידינלית של אדם בעצמו, השקעה שנחווית, נלמדת ומופנמת בינקות, ועוברת תמורה בתהליך של הבשלה רגשית והופעה של תחושות נפרדות, שבמסגרתן האני והאחר מצויים בדו-קיום.
מהו נרקיסיזם פתולוגי?
כאשר התהליך שתואר לעיל משתבש, הילד-אדם נשאר מקובע במצב סימביוטי, מצב שהוא קרקע פורייה להתפתחות של הפרעות אישיות, ובכלל זה הפרעת אישיות נרקיסיסטית. אדם כזה נותר מקובע בצורך שלו להזנה ולהכלה מאחרים – בעיקר ילדים ובני זוג – שבא לידי ביטוי בתביעה להיות מרכז עולמם. עבורו כל דבר הוא השתקפות של עצמו ושל עולמו, ונועד לשרת אותו.
אצל הנרקיסיסט חסרים כללי יסוד ביחסים הבין-אישיים, כגון הכרה באחר ובגבולות, והדדיות ביחסים. הוא עושה במרחב האישי של הקרובים לו כבשלו, וכופה על סביבתו מציאות מדומה שצריכה לשקף אותו ואת רצונותיו. התהייה אם הוא חש או לא חש אמפתיה לאחרים, או אם הוא מודע או לא מודע להתנהגותו ביחסים, מתעוררת אצל כל מי שנמצא איתו בקשר. כמו כן, נדמה שהוא מושך בחוטים ופועל כבמאי של היחסים, אך אינו משתתף בהם כשווה בין שווים, ואי-אפשר לדעת מה באמת הוא מרגיש. לרוב, הנרקיסיסט אינו מגיע לטיפול נפשי מאחר שהוא משוכנע שכל הבעיות ביחסים נובעות מהתנהגות לקויה של אחרים בחייו. מי שמגיע לטיפול הם קורבנותיו – בני זוג או ילדים.
מתוך: כהן, מ. (2016). תעתועי המראה הנרקיסיסטית: מבט אל היחסים הבין-אישיים של אנשים הסובלים מעיוורון רגשי. פסיכולוגיה עברית.
מהי הפרעת אישיות נרקיסיסטית, ומהם קווי אישיות נרקיסיסטים?
אנשים בעלי אישיות עם קווים נרקיסיסטיים מאופיינים בראש ובראשונה בתחושת עליונות, פנטזיות גרנדיוזיות וצורך לתדלק באופן תמידי את תחושת הערך העצמי הגבוה שלהם. הם חשים צורך עז בהכרה של הסביבה במיוחדותם. בנוסף לכך בולטת אצלם נטייה לתנודות חריפות בתפיסת ערכם העצמי; ככל שהאישיות יותר פתולוגית, כך התנודות חריפות יותר.
כמו כל אפיון אישיותי שניתן למצוא ביטויים שלו אצל כל אחד, כך גם אפיונים נרקיסיסטיים. אולם, כאשר ליבת העיסוק של האדם היא בערכו העצמי וכשהעיסוק מלווה בתחושות עזות של עליונות ונחיתות, ניתן לומר שמדובר באדם עם קווי אישיות נרקיסיסטיים (להבדיל למשל מאדם בעל אישיות עם קווים גבוליים, העוסק ביחסי קרבה-מרחק עם הזולת, או מאדם בעל אישיות עם קווים כפייתיים, העוסק רבות בשליטה וסדר).
אנשים בעלי אישיות עם קווים נרקיסיסטיים ניחנים בדרך כלל בכישרונות מיוחדים או תכונות נערצות (כמו יופי, עושר, חכמה וכדומה), המחזקים את תפיסתם העצמית הלא ריאלית. הם מזדהים עם החלק הנערץ, אך כשהם לא זוכים לתשואות מהסביבה הם יחוו נפילה קשה ולא ריאלית בערכם העצמי. ה-DSM, מדריך ההפרעות הפסיכיאטריות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, מאבחן את האישיות הנרקיסיסטית על פי תשעת הקריטריונים העיקריים שלהלן, כאשר נוכחות של לפחות חמישה מהם מובילה לאבחנת הפרעת אישיות נרקיסיסטית:
- גרנדיוזיות.
- עיסוק יתר בפנטזיות של הצלחה גדולה או אין סופית.
- תחושת מיוחדות וייחודיות.
- צורך תמידי בהערצה מהסביבה.
- ציפייה לייחס מועדף (תחושת ה"מגיע לי").
- נצלנות.
- העדר אמפתיה כלפי אחרים.
- קנאה באחרים או אמונה שאחרים מקנאים בהם.
- התנהגות מתנשאת.
יש להדגיש שמדובר ברצף הנע מהאישיות הנרקיסיסטית הבריאה ועד לאישיות הפתולוגית, כאשר בקצה האחד מדובר באנשים בריאים ובקצה השני אנשים הסובלים מהפרעת אישיות קשה. הקריטריונים של נצלנות והעדר אמפתיה מאפשרים לדעתי להבחין בין הפרעת אישיות קשה לבין אישיות עם קווים נרקיסיסטים, ללא הפרעת אישיות.
מתוך: אפק, א. (2012). הנרקיסיסט הביישן והנרקיסיסט המתמזג עם דמות אידיאלית. פסיכולוגיה עברית.
לעיון בעלי הרשאה מקצועית בלבד
