לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
שער - פסיכותרפיהתמונת שער - פסיכותרפיה

פסיכותרפיה

פסיכותרפיה היא הלחם בסיסים של פסיכו - נפש, ותרפיה - טיפול, כלומר - טיפול נפשי. הפסיכותרפיה כוללת את מגוון הגישות שבאמצעותן ניתן לטפל בבעיות שקשורות לנפש, כמו משברי חיים, הפרעות ומחלות נפשיות. בישראל אנשים שעוסקים בפסיכותרפיה הם בדרך כלל פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, קרימינולוגים, או מטפלים באמצעות אמנויות. יחד עם זאת, החוק מאפשר לכל אדם לעסוק בפסיכותרפיה גם ללא רשיון מיוחד.

מהי פסיכותרפיה?

מהי פסיכותרפיה? האם מדובר בעיסוק או במקצוע המחייבים זהות מקצועית והכשרה ייחודית, או פשוט בשימוש במושג לועזי המגדיר טיפול בנפש? אולי פסיכותרפיה היא בכלל כינוי לא מובחן וכללי לאנשים המגדירים את עצמם כעוסקים בטיפול רגשי או נפשי לסוגיו השונים?

אף שהפסיכותרפיה נוגעת לתחום הרגיש של נפש האדם, בישראל 2014 היא אינה מוגדרת בחוק כמקצוע. הדיון בענייני חקיקת "חוק הפסיכותרפיה" נעלם מהאופק לפני שנים, לפחות ברמה הפומבית. על בעלי המקצועות הטיפוליים שהכשרתם הפורמלית הייתה בפסיכותרפיה ובבריאות הנפש נוספו בעלי עיסוקים חדשים, מרקעים שונים ומגוונים, המגדירים עצמם כפסיכותרפיסטים.

נראה שבפועל הוויכוח בנוגע לשאלה מהי פסיכותרפיה ומי יכול לעסוק בה צופן בחובו מאבק על מהות, על עיקרון ועל תפיסות, לצד מאבקי אגו ומאבקי כוח בין דיסציפלינות, מאבקים פוליטיים ואולי אף אינטרסים כלכליים כאלה ואחרים.

אורן, ד. (2014). הפסיכותרפיה בישראל: על תהליך הרחבת הקריטריונים של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה כמייצג שינויפסיכולוגיה עברית.

חוק הפסיכותרפיה בישראל

בישראל (נכון לשנת 2022) פסיכותרפיה עדיין אינה מוגדרת בחוק כמקצוע. בהיעדר חוק המסדיר את העיסוק בפסיכותרפיה, בפועל כל אדם יכול לעסוק בפסיכותרפיה ולכנות עצמו 'פסיכותרפיסט'. החריגים היחידים הם פסיכולוגים הכפופים לחוק הפסיכולוגים לפיו "לא יתן פסיכולוג טיפול פסיכותרפויטי אלא אם הוא פסיכולוג מומחה" (סעיף 9ב' לחוק). מנגד, בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי, ביקש כבוד השופט זאב המר להעיר כי 'הפסיכותרפיה, בהיותה סוג של טיפול פסיכולוגי יוחדה לפסיכולוג קליני בלבד'. קראו עוד בקהילת חוק הפסיכותרפיה בישראל.

איגודים ישראליים לפסיכותרפיה

בישראל פועלות כמה עמותות שמטרתן לקדם את מעמד הפסיכותרפיה, על ידי קביעת תנאי קבלה מוגדרים ועל ידי קיום כנסים ופעילויות מקצועיות. בין העמותות אין הסכמה גורפת בנוגע להגדרת העיסוק בפסיכותרפיה, ותנאי הקבלה בכל אחת מהן שונים זה מזה. ניתן לקבץ אותן לשתי קבוצות עיקריות: הראשונה מציבה תנאי קבלה גבוהים, כגון תואר שני מוכר קליני וניסיון קליני מוכח. עם קבוצה זו נמנים האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה, האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית, האגודה הישראלית לפסיכותרפיה ממוקדת, והאגודה הישראלית לטיפול קוגניטיבי התנהגותי. הקבוצה השנייה מציבה תנאי קבלה נמוכים יותר ועימה נמנים האיגוד ישראלי הרב-תחומי לפסיכותרפיה, והארגון הישראלי לפסיכותרפיה גופנית.

אלפנדרי, ר. (2017). על מעמד העיסוק בפסיכותרפיה בישראלפסיכולוגיה עברית.

מי ראוי להיות פסיכותרפיסט

תחום הפסיכותרפיה הוא תחום אנומלי. בניגוד לכל תחום עיסוק אקדמי אחר כמעט - אדריכלות, פיסיקה, היסטוריה וכו' הוא אינו מקצוע במובן הרגיל. אלפי אנשים בישראל ומאות אלפים בעולם רואים את עצמם מעל לכל כפסיכותרפיסטים. אולם התואר האקדמי שלהם איננו בפסיכותרפיה והמקצוע החוקי שלהם הוא אחר.

כמה וכמה אנשי מקצוע בכירים, הבולט היה רוברט וולרסטיין, לימים נשיא החברה הפסיכואנליטית הבינלאומית, הציעו ליסד מסלול לימודים אקדמי תקני בפסיכותרפיה, שיכלול לימודי תואר ראשון, תואר שני ודוקטורט. התפרסמו ספרים, הצעות מפורטות אך היוזמה לא התממשה. ניתן לנחש שמנהיגי המקצועות הקיימים, שבהם נפוץ העיסוק בפסיכותרפיה, ראו בהצעות אלו איום.

השקפתי בנושא 'מי ראוי להיות פסיכותרפיסט' נשענת על השקפתו של פרויד בנושא 'מי ראוי להיות אנליטיקאי', כפי שביטא אותה במאמרו מ1926 שקראנו לו בעברית 'לשאלת האנליזה בידי מי שאינם רופאים' - מה שגורלי הוא ההכשרה הפסיכואנליטית הספציפית, המקצוע הקודם אינו גורלי. ולמרות שרבים מהאנליטיקאים, כולל פרויד עצמו, הם רופאים פסיכיאטרים אין הצדקה להפוך רקע זה לתנאי הכרחי. יתר על כן, לרקע רפואי לדעת פרויד, יש יתרונות וחסרונות כאחד בנושא הזה.

עמדה זו של פרויד היא שאפשרה למלאני קליין שלא היה לה מקצוע קודם כלשהוא להפוך לאנליטיקאית, אנה פרויד היתה במקצועה גננת. אוטו רנק, יד ימינו של פרויד, במשך שנים היה חוקר ספרות, אריק אריקסון עסק בחינוך. ובין האנליטיקאים בני זמננו אזכיר רק את חוקרי הספרות כריסטופר בולאס וג'וליה קריסטבה, את הסוציולוגית ג'סיקה בנג'מין ואת הפילוסוף צ'רלס הנלי שהוא כרגע נשיא החברה הפסיכואנליטית הבינלאומית.

פרופ' עמנואל ברמן מתוך הרצאה 'מי ראוי להיות פסיכותרפיסט' שניתנה במליאת הסיום של כנס ישראל הראשון לפסיכותרפיה, "המטפל הטוב?! הטיפול הנכון?!" שנערך ב 18-19 ביוני 2012 באוניברסיטת חיפה.

היכן לומדים פסיכותרפיה

כיום, לימודי פסיכותרפיה מוכרים נלמדים ביחידות ללימודי המשך באוניברסטאות במסגרת לימודי תעודה, בבתי ספר לפסיכותרפיה או במסגרת תכניות הכשרה ייעודיות למטפלים של מכונים מובילים ואגודות מקצועיות. לימודי פסיכותרפיה מאפשרים למטפלים להעמיק את הידע וההתמחות בפסיכותרפיה בגישות שונות.

לימודי פסיכותרפיה נמשכים לרוב בין שנתיים לשלוש שנים. ישנן תכניות מעמיקות הנמשכות אפילו ארבע שנים. למטפלים המעוניינים בהעשרה קיימים גם קורסי פסיכותרפיה חד-שנתיים.

לרשימת תכניות הכשרה ולימודי פסיכותרפיה

מטפלים בתחום פסיכותרפיה

מטפלים בתחום פסיכותרפיה

ענת פש
ענת פש
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
כפר סבא והסביבה, פתח תקוה והסביבה
לינור שגיא
לינור שגיא
יועצת חינוכית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון, פתח תקוה והסביבה
זמירה כהן
זמירה כהן
פסיכולוגית
מטפלת זוגית ומשפחתית
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה
רוני אפשטיין
רוני אפשטיין
פסיכולוג
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה, רמת גן והסביבה
ענב ברס
ענב ברס
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, רמת גן והסביבה
אדם קהתי
אדם קהתי
פסיכולוג
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה, רמת גן והסביבה