לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
מחשבות על דינמיקות סכיזואידיות - ננסי מקוויליאמסמחשבות על דינמיקות סכיזואידיות - ננסי מקוויליאמס

מחשבות על דינמיקות סכיזואידיות: סקירת מאמרה של ננסי מקוויליאמס

סקירות מאמרים | 17/12/2020 | 9,636

ד"ר ננסי מקוויליאמס היא פסיכואנליטיקאית אמריקאית ומרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת ראטגרס, ולשעבר יו"ר החטיבה לפסיכואנליזה באגודת הפסיכולוגים האמריקאית. היא כתבה את הספרים... המשך

מחשבות על דינמיקות סכיזואידיות

סקירת מאמרה של ננסי מקוויליאמס

 

 

בראשית דבריה מסבירה מקוויליאמס שבמאמר זה היא אינה מתייחסת לאישיות סכיזואידית כפי שזו מוגדרת בספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי (DSM), אלא מתוך נקודת מבט פסיכודינמית. לדעתה, נטיות סכיזואידיות הן יותר נפוצות ממה שנהוג לחשוב, ולמעשה אנשים סכיזואידים בתפקוד גבוה הם בריאים בהיבטים רבים של החיים (כמו סיפוק מהחיים, תחושת סוכנות, ויסות רגשי, קביעות אובייקט, מערכות יחסים, יצירתיות ומערכות יחסים) מאנשים נוירוטיים.

לפי מקוויליאמס, אחת הסיבות לכך שאנשי מקצוע לא מבחינים בקיומה של פסיכולוגיה סכיזואידית ברמה גבוהה, היא שאנשים כאלה לרוב מסתירים את אותם חלקים ועושים רושם של אנשים לא־סכיזואידיים. רבים בציבור הרחב מתייחסים לסכיזואידיים כאל אנשים משונים ובלתי ניתנים להבנה; גם אנשי בריאות הנפש נוטים להשוות בין סכיזואידיות לפרימיטיביות מנטלית, ובין פרימיטיביות מנטלית לשיגעון. ואכן, התנהגויות סכיזואידיות מזכירות את השלבים הראשונים של התפרצות סכיזופרניה, ולמרות שמקוויליאמס מתייחסת לקשר האפשרי בין פסיכוזה לסכיזואידיות, היא כותבת שחזתה פעמים רבות באנשים סכיזואידיים יצירתיים ומרוצים מחייהם וללא כל חשש להתפרצות פסיכוטית. לדעתה רבים מהאנשים האלה מוצאים את מקומם במדע, באומנויות ובדיסציפלינות רוחניות ופילוסופיות - וגם במקצוע הפסיכואנליטי. היא כותבת שאין הדבר מפליא, משום שלדעתה סכיזואידים נמצאים במגע עם הלא־מודע שלהם, במגע עם תהליכים שהם לעתים לא נעימים, אשר על פי רוב מצויים מחוץ למודעות, כך שהרעיונות הפסיכואנליטיים נגישים והגיוניים יותר עבורם. יתר על כן, המפגש הפסיכואנליטי מאפשר פתרון אטרקטיבי לקונפליקט שלהם בנוגע לקרבה ומרחק.

 

הגדרת האישיות הסכיזואידית

מקוויליאמס כותבת שה-DSM, ללא בסיס אמפירי, מבדיל בין פסיכולוגיה סכיזואידית לפסיכולוגיה נמנעת, וכך יוצר הנחה שהפרעת אישיות נמנעת (Avoidant Personality Disorder) כוללת משאלה לקרבה למרות לקיחת מרחק, בעוד שהפרעת אישיות סכיזואידית (Schizoid Personality Disorder) מתארת מצב של אדישות לקרבה. לעומת זאת, מקוויליאמס מעידה שמעולם לא פגשה אדם שההתבודדות שלו לא הייתה במקור קונפליקטואלית, ולדבריה יש גם ראיות להשקפתה בספרות. לדעתה, הניתוק של אדם סכיזואידי מאחרים מייצג בין היתר אסטרטגיה הגנתית של נסיגה מגירוי יתר, פגיעה טראומטית וחוויה של היעדר קבלת תוקף.


- פרסומת -

הביטוי הפסיכואנליטי של "סכיזואיד" נגזר מהימצאותם של "קרעים" (schisms) בין החיים הפנימיים לחיצוניים של האדם הסכיזואידי. למשל, אנשים סכיזואידים הם מנותקים כלפי חוץ, ויחד עם זאת הם מתארים בטיפול רצון עמוק לקרבה ופנטזיות משכנעות בנוגע לאינטימיות; הם נראים כאילו הם מקיימים את עצמם בעצמם, אבל כל מי שזוכה להכיר אותם יכול להבחין בעומק של הצורך הרגשי שלהם; הם יכולים להיראות קהים רגשית, אך מבחינה פנימית הם מתמודדים עם רגשות אינטנסיביים; הם יכולים להיראות אדישים למין בעוד שהם מתחזקים עולם פנטזיות נרחב ועמוק מבחינה מינית; הם יכולים להיחוות על ידי אחרים כנפשות עדינות, בעוד שיש להם פנטזיות פנימיות שקשורות להרס. מקוויליאמס טוענת שהחרדות האופייניות לאנשים סכיזואידיים קשורות להתפרקות ולדיפוזיה. חרדת היעלמות יותר נפוצה מאשר חרדת היפרדות באנשים סכיזואידיים, וגם סכיזואידיים בריאים ביותר יכולים להיחרד מהתחושה שהעולם עשוי להתפרק בכל רגע ולשמוט את הקרקע מתחת לרגליהם.

מקוויליאמס כותבת שכמי שחונכה על המודל של פסיכולוגיית האגו, היא התרגלה לחשוב על האישיות הסכיזואידית כעל כזאת שמאופיינת במנגנון הגנתי של נסיגה. הנסיגה הזו יכולה להיות יותר חיצונית, כמו במקרה של גבר שפורש לחדרו או למגורים במקום מרוחק, או פנימית, למשל במקרה של אישה שהיא כביכול נוכחת, אך בפועל חיה בעיקר בעולם הפנטזיות שלה. באנשים סכיזואידים מופרעים יותר, הנסיגה יכולה להיראות כמו מצב מתמשך של חוסר נגישות נפשית, בעוד אצל אנשים בריאים יותר תהיה תנודה בין חיבור לניתוק.

מקוויליאמס כותבת שנסיגה היא הגנה "פרימיטיבית", גלובלית ומקיפה, שיכולה להפוך את השימוש בתהליכים הגנתיים האחרים, שנחשבים ליותר "בוגרים" – למיותר. אישה שפשוט עוזבת כאשר היא תחת לחץ, בין אם באופן פיזי או פסיכולוגי, לא צריכה להשתמש בהדחקה, בהיפוך תגובה או ברציונליזציה. כתוצאה מכך, רגשות, דימויים, רעיונות ודחפים שאנשים-שאינם-סכיזואידים נוטים להוציא אל מחוץ למודע, הם דווקא זמינים יחסית עבור האישה הזו, מה שהופך אותה לכנה יותר מבחינה רגשית. לדידה של מקוויליאמס, מהסיבה הזו אנשים סכיזואידיים הם לעתים כנים באופן עוצר נשימה.

תכונה נוספת של אנשים סכיזואידיים היא אדישות או הימנעות מתשומת לב והערכה. למרות שהם ירצו שלעבודתם היצירתית תהיה השפעה, הם לרוב יעדיפו שיתעלמו מהם מאשר שיחגגו איתם; הצורך שלהם במרחב גובר על העניין שלהם בסיפוקים נרקיסיסטיים מהסוג הרגיל.

 

איך אנשים הופכים להיות סכיזואידיים?

לדעתה של מקוויליאמס, אנשים סכיזואידים נולדים עם רגישות שכנראה מושפעת מהגנטיקה שלהם. רגישות גבוהה זו מתגלמת מהלידה בהתנהגויות שדוחות חוויות שהן יותר מדי מציפות וחודרניות; אנשים סכיזואידיים מתוארים פעמים רבות על ידי בני משפחה כרגישים מדי או כבעלי עור דק. החרדה מהצפה כתוצאה מחודרנות של האחר יכולה להתבטא בפחד מטביעה, פחד מנחשים, עכבישים וטורפים אחרים, ועיסוק באפשרות להיקבר בחיים.

בנוסף על המצוקה שלהם להתאים את עצמם לעולם, הם גם חווים חוויה של היעדר תוקף מאחרים משמעותיים; מטופלים סכיזואידיים רבים של מקוויליאמס מספרים שהוריהם אמרו להם שהם "רגישים מדי", "בלתי אפשריים", "בררנים מדי", או "עושים הר מעכבר". כך, החוויות הכואבות שלהם שוב ושוב לא תוקפו בידי הדמויות המטפלות, שבשל הטמפרמנט השונה שלהן לא יכלו להזדהות עם הרגישות הגדולה של הילדים. היא מצטטת את סיינפלד (1991) שכתב שהסכיזואיד הוא בעל צורך עמוק בהתקשרות ובתלות באובייקט, אולם הוא חווה את ההתקשרות כטומנת בתוכה סכנה של אובדן העצמי שלו. לדעתה של מקוויליאמס, הקונפליקט הפנימי הזה הוא בלבה של ההבנה הפסיכואנליטית את מבנה האישיות הסכיזואידי.

 

היבטים שלא מקבלים התייחסות מספקת בנוגע לפסיכולוגיה הסכיזואידית

תגובות לאובדן ולפרידה. מקוויליאמס אומרת שבניגוד לתפיסה ב־DSM, לאנשים סכיזואידיים יש לרוב התקשרויות עוצמתיות. מכיוון שסכיזואידים נוטים להרגיש בטוחים רק עם מעטים, איום או אפשרות לאובדן הקשרים האלה יכולה להיות הרסנית. לכן, פעמים רבות, אנשים סכיזואידים יחפשו טיפול בעקבות אובדן או בעקבות תחושת בדידות.


- פרסומת -

רגישות לרגשות לא מודעים של אחרים. ייתכן שמשום שהם עצמם לא מוגנים מפנים הניואנסים של המחשבות, הרגשות והדחפים הראשוניים שלהם, אנשים סכיזואידיים יכולים להיות מאוד ערים לתהליכים הלא־מודעים אצל האחר. מקוויליאמס כותבת שהאדם הסכיזואידי עשוי ללמוד מהיסטוריה כואבת של חוסר תיקוף הורי ותקריות חברתיות, שחלק ממה שהוא רואה ברור לכולם – וחלק לא. לכן, עשוי להיות בלתי אפשרי בשבילו לדעת מה מקובל מבחינה חברתית לדבר עליו ומה לא. המצב הזה גורם לכך שאם יש "פיל בחדר", האדם הסכיזואידי, שלרוב מתקשה בהדחקה, גם מתקשה להבין כי מנגנון זה קיים באחרים, ולכן תוהה "איך אפשר להמשיך בשיחה הזו מבלי להתייחס למה שאני יודע שנכון?". יכול להיות אלמנט פרנואידי לחוויה הזו של מה שלא מדובר/לא ניתן לדבר עליו: אולי האחרים ערים לכך והחליטו לא לדבר? מה הסכנה שהם חשים שאני לא? או שאולי הם באמת לא ערים לאותו "פיל", ולכן הנאיביות שלהם יכולה להיות גם כן מסוכנת. הפתרון לקונפליקט הזה הוא אכן פעמים רבות בהימנעות ובנסיגה.

אחדות עם היקום. אנשים סכיזואידיים אופיינו פעמים רבות כבעלי פנטזיות הגנתיות של אומניפוטנטיות. מקוויליאמס מסבירה כי לא מדובר באומניפוטנטיות המושקעת בשימור דימוי עצמי גרנדיוזי או בצורך הגנתי בשליטה; האומניפוטנטיות של אנשים סכיזואידים מתבטאת בכך שהם נוטים להרגיש מחוברים לסביבה שלהם בדרכים עמוקות וסבוכות. הם יכולים להאמין, למשל, שהמחשבות שלהם משפיעות על הסביבה שלהם, כמו שהסביבה שלהם משפיעה על המחשבות שלהם. מקוויליאמס חושבת שאנשים סכיזואידים חווים מעין דיפוזיה ראשונית יותר מאשר אומניפוטנטיות; מעין תחושה של חיבור לכל ההיבטים של הסביבה. היא מתארת את הסכיזואידים כמי שחווים את עצמם לא לגמרי כבשר ודם, לא לגמרי נפרדים או אמיתיים יותר מכל מה שמקיף אותם.

 

הרומן הסכיזואידי־היסטרי

מקוויליאמס כותבת שיש הבחנות קליניות רבות בזוגות ההיסטריים־סכיזואידיים. היא כותבת שההערכה הקיימת בין האדם ההיסטרי לאדם הסכיזואידי היא לרוב הדדית: כפי שהאישה שמאורגנת באופן היסטרי מעריצה את היכולת של הסכיזואיד לעמוד לבדו, להכיל רגש ולתת דרור לדמיונו, כך הגבר הסכיזואיד מעריך את החום, הנוחות עם האחר, האמפתיה והיכולת להביע רגש בלי בושה. הם נוטים גם לבצע אידיאליזציה זה לזה, עד שנוצר קונפליקט בין הצורך שלה בקרבה והצורך שלו במרחב.

מקוויליאמס חושבת שהקשר הוא אפילו עמוק יותר מזה: היא כותבת שגם סכיזואידיים וגם היסטריים נוטים להיות מאופיינים כבעלי רגישות יתר וכחוששים מגירוי יתר. הסכיזואיד חושש להיות מוצף ממקור חיצוני של גירוי, והאדם ההיסטרי מרגיש מאוים מהצפה של דחפים, רגשות ומצבים פנימיים אחרים. לדעתה של מקוויליאמס, המשיכה בין השניים נובעת דווקא בשל הדמיון ביניהם יותר מאשר בשל הפער.

 

השלכות טיפוליות

אנשים שמאופיינים בדינמיקות סכיזואידיות אך נמצאים במצב יחסית בריא וחיוני, נוטים להימשך לטיפול הפסיכואנליטי, ולדעתה של מקוויליאמס הם גם מועמדים מצוינים לפסיכואנליזה. הם אוהבים את העובדה שהאנליטיקאי מתערב באופן מועט יחסית בתהליך האסוציאטיבי שלהם, והם נהנים מהמרחב הלא־מופר שמאפשרת הספה ומהשחרור מהבעת פניו של המטפל. גם בפסיכותרפיה פנים־אל־פנים של פעם בשבוע הם נוטים להעריך את ההשתדלות של המטפל שלא להיות חודרני. לדעתה של מקוויליאמס, הפורמולציה של פרויד בדבר הפיכת הלא־מודע למודע אינה תופסת במלואה את התהליך הטיפולי המוצלח במטופלים אלה: לדידה, למרות שיש כמה היבטים לא־מודעים של החוויה הסכיזואידית - בעיקר ההשתוקקות שמעוררת את הנסיגה ההגנתית - שהופכים למודעים בטיפול מוצלח, החלק המשמעותי ביותר בטיפול באנשים אלה מערב את החוויה של הרחבת העצמי בנוכחות אחר מקבל ולא־חודרני, אך עדיין תגובתי מאוד. הרעב המשמעותי של האדם הסכיזואיד הוא לקבלת הכרה מצד האחר.

היא מתייחסת לוויניקוט, אותו תיארו הביוגרפים שלו כסכיזואיד באופן עמוק, שתיאר, לדעתה, את הטיפול באדם הסכיזואידי; הוא מעריך את החשיבות של אחרים־שאינם־מפריעים, שמעריכים את העצמי האמיתי והחיוני של הילד, וזה לדעתה המתכון לטיפול פסיכואנליטי עם אדם סכיזואידי. לדעתה, טכניקה קונבנציונלית לרוב מתאימה מאוד לאנשים סכיזואידיים בתפקוד גבוה מכיוון שהיא מאפשרת לאדם הסכיזואיד את המקום להרגיש ולדבר בסביבה שמאפשרת זאת בלי הפרעה.


- פרסומת -

יחד עם זאת, היא מתייחסת גם למטופלים סכיזואידים שזקוקים לטכניקה טיפולית שאינה רגילה. ראשית, מכיוון ששיח רגשי יכול להיות מציף עבור אדם סכיזואידי, הקשר הטיפולי יכול להיות מקודם גם בדרכים חלופיות להבעת רגש. מקוויליאמס נותנת דוגמה למטופלת סכיזואידית שהתקשתה לדבר בטיפול, והיא מצאה את עצמה מטפלת בה באמצעות הקראה של ספרות פסיכואנליטית פשוטה יחסית שתיארה את הפסיכולוגיה הסכיזואידית במהלך הפגישות. בנוסף, אדם סכיזואיד שמתקשה לדבר על הייסורים שבבדידות יוכל לעתים לדבר על מצב זה דרך תיאור של סרט, שירה או סיפורת. מטפלים אמפתיים פעמים רבות ימצאו את עצמם מדברים על סוגים שונים של אמנות עם מטופלים אלה. בניגוד למטופלים אובססיביים, שנמנעים מרגש באמצעות אינטלקטואליזציה, מטופלים סכיזואידיים מוצאים שזה אפשרי לבטא רגש ברגע שהם מוצאים כלי אינטלקטואלי שיאפשר להם לעשות זאת. מסיבה זו, תרפיה באמנות עשויה להתאים מאוד למטופלים אלה.

שנית, מכיוון שאנשים סכיזואידים נוטים להיות רגישים להתחמקות, למשחקי תפקידים ולזיוף, ייתכן שמטפלים יצטרכו להיות יותר "אמיתיים" איתם בטיפול. בניגוד למטופלים שמשתוקקים לקבל מידע על המטפל בשל צרכים חודרניים או כדי לתדלק אידיאליזציה או דוואליואציה, מטופלים סכיזואידים נוטים לקבל את החשיפה העצמית של המטפל בהכרת תודה ולהמשיך לכבד את פרטיותו והמרחב האישי שלו. מקוויליאמס מסבירה שמטופלים אלה זקוקים להרגשה שהחוויה הסובייקטיבית שלהם מובנת ומקובלת; הרגעה נתפסת עבורם כפטרונית, ופירוש לבדו, מדויק ככל שיהיה, לא תמיד מצליח להעביר את כוונת המטפל באופן בהיר דיו. הנכונות של המטפל להיות "אמיתי" – להיות פגום, טועה, לא בטוח, נאבק, חי, מרוגש, אותנטי – יכולה להיות הנתיב האמין ביותר על מנת לאפשר לאדם הסכיזואידי קבלה עצמית.

לבסוף, ישנה הסכנה עם מטופלים סכיזואידים שככל שהם הופכים ליותר נינוחים וחשופים בטיפול, הם עשויים להפוך את מערכת היחסים המקצועית לתחליף לסיפוקים שהם יוכלו לחפש מחוץ לחדר הטיפול. לכן, חשוב לשים לב שמערכת היחסים הטיפולית לא הופכת לכזאת, וגורמת לכך שהמטופל אינו עוסק בחיפוש אחר מערכת יחסים מספקת.

 

מקורות

McWilliams, N. (2006). Some thoughts about schizoid dynamics. The Psychoanalytic Review, 93(1), 1-24.‏

Seinfeld, J. (1991). The empty core: An object relations approach to psychotherapy of the schizoid personality. Northvale, NJ: Aronson.

 

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: תיאוריה והמשגות תיאורטיות, הפרעות אישיות, פסיכואנליזה, תיאורטיקנים והוגי דעות
מוריה כהן גילדין
מוריה כהן גילדין
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
ירושלים וסביבותיה, אונליין (טיפול מרחוק)
עידן צומר
עידן צומר
פסיכולוג
אונליין (טיפול מרחוק), חולון והסביבה
אורית אוברידקו
אורית אוברידקו
פסיכולוגית
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה, רמת גן והסביבה
בר מנדלביץ'
בר מנדלביץ'
עובדת סוציאלית
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
שרון ושומרון, אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה
נעמה איגרא
נעמה איגרא
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, בית שמש והסביבה
ד"ר דוד אלון
ד"ר דוד אלון
פסיכיאטר
כרמיאל והסביבה, עכו והסביבה, צפת והסביבה

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

צבי גילצבי גיל10/1/2021

תודה. תודה על סיכום יפה למאמר חשוב

נעמי טאוברנעמי טאובר20/12/2020

מרתק וחשוב. יש למקוויליאמס דרך נפלאה לתאר ארגוני אישיות ומצבים נפשיים באופן עמוק ובהיר וגם- 'עם קווים רכים'- באופן שמעורר קבלה וכבוד. חבל שלא מצויין שם הכותב.ת