מהן הפרעות אישיות?
הפרעות אישיות מוגדרות על ידי ה-DSM (מדריך האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי) כדפוסי התנהגות, ויסות רגשי ודחפי שאינם אדפטיביים – כלומר מפריעים לאדם להתנהל בצורה טובה בחייו – והם סוטים מההתנהגות המקובלת בחברה. הדפוסים האלה מתפתחים בגיל צעיר והם קשים לשינוי ומובילים למצוקה ולקשיים ניכרים.
הפרעות האישיות לפי ה-DSM
אשכול א׳: הפרעות מוזרות או אקצנטריות
הפרעת אישיות פרנואידית
המאפיין העיקרי של הפרעת אישיות פרנואידית, PPD, הוא חוסר אמון וחשדנות: האחר נתפס כעוין ונצלן, ואנשים הסובלים מההפרעה עסוקים באיומים שהם חשים שמגיעים מן החוץ, ולא מהעצמי. בשל העיסוק שלהם באיומים חיצוניים, הם ערניים ודרוכים, ומנסים לשמור על מרחק בטוח מהאחר. מערכות יחסים, כאשר הן מתקיימות, יובנו באופן פורמלי, מנומס ותחת שליטה, כדי לאפשר ניתוק מרגשות קשים בעלי אופי עוין.
הפרעת אישיות סכיזואידית
המאפיין העיקרי של הפרעה זו מתבטא במה שנראה כלפי חוץ כחוסר עניין ביחסים חברתיים ובאינטימיות, ונטייה לסגנון חיים מתבודד ולנסיגה חברתית. הבעת רגש כלפי האחר היא מוגבלת מכיוון שקשר רגשי הוא מכאיב ונחווה כחסר משמעות אישית. יחד עם זאת, האדם הסכיזואידי עשוי להרגיש מבודד וכאוב אם הוא נשאר לבד זמן ארוך מדי, גם אם נראה שלחוויות בינאישיות אין השפעה משמעותית עליו.
הפרעת אישיות סכיזוטיפלית
המאפיין העיקרי של ההפרעה מתבטא בקשיים חברתיים ובינאישיים שמשפיעים על מערכות יחסים קרובות, לצד הפרעות תפיסתיות וקוגניטיביות והתנהגות אקצנטרית. המאפיינים העיקריים של ההפרעה הם הפרעות בקוגניציה ובתפיסה, כולל תפיסה מופרעת של הגוף, וקיומן של אמונות ורעיונות מאגיים, מוזרים או אקצנטריים.
אשכול ב׳: הפרעות דרמטיות, רגשיות או בלתי יציבות
הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית
המאפיין העיקרי של ההפרעה הוא התנהלות נעדרת אמפתיה כלפי אחרים, שכוללת הפרמה של נורמות מוסריות וכן אימפולסיביות ונטייה לתוקפנות. אנשים עם הפרעת אישיות זו יכונו לעתים על ידי הסביבה כ״פסיכופתים״ או ״סוציופתים״.
הפרעת אישיות גבולית
הפרעה זו מתאפיינת בתנודות קיצוניות במערכות יחסים בין-אישיות, בתחושת העצמי ובמצבי הרוח, וכן בנטייה לאימפולסיביות, בתחושת ריקנות כרונית ובהיעדר יציבות רגשית, שעשויה להיות מלווה גם באובדנות ובפגיעה עצמית באופנים שונים.
הפרעת אישיות היסטריונית
המאפיין העיקרי של הפרעה זו הוא התנהגות מוחצנת ודרמטית. לאנשים אלה יש צורך עמוק להיות במרכז תשומת הלב, הם מציגים רגשות משתנים ושטחיים, והאינטראקציה שלהם עם אנשים היא לרוב פרובוקטיבית ונושאת אופי מיני.
הפרעת אישיות נרקיסיסטית
המאפיין העיקרי של הפרעה זו הוא בקיומן של תחושת עליונות ופנטזיות גרנדיוזיות בנוגע לערך העצמי. לאנשים אלה יש צורך עז בקבלת הכרה והאדרה מהסביבה, והם לרוב מתקשים לגלות אמפתיה לאחרים ולעתים ינצלו אחרים, או יעסקו באופן מוגזם בקנאה באחרים.
אשכול ג׳: הפרעות הקרובות לחרדה או פחד
הפרעת אישיות נמנעת
המאפיין העיקרי של הפרעה זו הוא בהימנעות שאינה נובעת דווקא מחוסר חברותיות או רצון בקשרים, אלא ברגישות קיצונית לדחייה, שמובילה לניסיון להימנע ממנה. כך, אנשים אלה נמנעים מקשרים אלא הם יש להם ביטחון שיקבלו בהם אישור וחיבה, הם עסוקים מאוד המחשבות על דחיה או ביקורת ונמנעים בשל כך מפעילויות חברתיות, לימודיות ותעסוקתיות, וחווים את עצמם כנחותים.
הפרעת אישיות תלותית
המאפיין העיקרי של הפרעה זו הוא הצורך להיתלות באנשים אחרים במטרה לספק צרכים רגשיים ופיזיים, וכתוצאה מכך חוסר בעצמאות. אנשים אלה מתקשים לקבל לבדם החלטות, אפילו יומיומיות, מתקשים ליזום, יעשו מאמיצים כבירים כדי לקבל תמיכה מאחרים, גם במחיר גבוה, ופוחדים מאוד מהאפשרות להיוותר לבדם.
הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית
המאפיין העיקרי של ההפרעה הוא התנהלות שמבקשת להשיג שליטה מופרזת על האדם ועל סביבתו, באופן שגורם למצוקה ולפגיעה בתפקוד. אנשים אלה מאופיינים בעקשנות, בפרפקציוניזם ובקושי להתגמש, עסוקים יתר על המידה בחוקים ובפרטים ובהיצמדות לדפוסים ולריטואלים. הפרעה זו שונה מהפרעה טורדנית כפייתית, שאינה הפרעה אישיותית אלא הפרעת חרדה (ולכן יכולה שלא להיות בהלימה עם האישיות של האדם).
הפרעות אישיות - מעבר ל-DSM
בעוד שה-DSM עוסק בהצבת הקריטריונים לאבחנה של הפרעת אישיות, ישנם מטפלים רבים שיכולים לאבחן קווי אישיות או דפוסים מסוימים שמתאימים להפרעת אישיות מסוימת, אך מבלי לאבחן בהכרח ״הפרעה״. חשוב לזכור שמאפייני האישיות הללו נעים על ספקטרום, כך שבקצה האחד שלהם יש אנשים שסובלים ממופרעות קשה, ובקצה האחר מדובר באנשים שמתמודדים עם צורות קלות או חלקיות של הדפוסים הללו.
האם ניתן לטפל בהפרעות אישיות?
הפרעות אישיות נחשבות לקשות לטיפול, אך מכיוון שהן משתנות בחומרתן, במקרים רבים ניתן לטפל בהן ולסייע לאדם לסגל לעצמו דפוסי חשיבה, התנהגות וויסות רגשי שיפחיתו את המצוקה שלו וישפרו מאוד את איכות חייו. הטיפול בפסיכותרפיה יכול להיות אישי, קבוצתי, זוגי או משפחתי ובגישות טיפול שונות. בנוסף, פסיכיאטרים עשויים לנסות לסייע לאדם ולסביבתו באמצעות מתן תרופות פסיכיאטריות.
