אובדן ושכול - פוסטים

מִשְׁתַּתֶּפֶת בְּצַעַרְכֶם הָיִיתִי כּוֹתֶבֶת וְעַד לֶכְתֵּךְ לֹא הֵבַנְתִּי צַעַר מַהוּ, וְלֹא יָדַעְתִּי שֶׁהוּא כְּמוֹ הָאַהֲבָה שֶׁהִיא...

יוֹשֶׁבֶת בְּסֻכַּת אֲבֵלִים, לְלֹא מוֹטוֹת, לְלֹא בַּדִּים, עִם מַקְּלוֹת חוֹבְלִים [סנהדרין], בְּגַלְגַּלִּים. דַּי לְמֶלַח בִּפְצָעִים. רְכוּנָה...

וְאָמַרְתִּי לָעֶצֶב - מרים ילן שטקליס וְאָמַרְתִּי לָעֶצֶב: הִנְּנִי שֵׁב עִמִּי, וְנַמְתִּיק לָנוּ סוֹד וְהַבְטַח לִי שֶׁלֹּא תַּעַזְבֵנִי...

בס"ד זְכֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ אוֹי הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים אוֹי בָּתֵּינוּ...

שֶׁקֶט. דֹּם. שִׁגְרָה. פְּחָדִים. עַזָּה. אֵיךְ אֶפְשָׁר לִכְתֹּב כְּשֶׁהָאֶצְבַּע שֶׁלָּךְ  מְדַמֶּמֶת  מִסַּכִּין מִטְבָּח וְגַם...

רקע המאמר הנוכחי מבוסס על הרצאה שנשאתי בכנס ״על גבריות ואבהות בתקופה של שינוי גבריות במפגש עם אונים וחוסר אונים - ממלחמה להחלמה״. הכנס התקיים...

ההיכרות שלי עם ארנון זמורה ז״ל, נעשתה בנסיבות טראגיות, כמו כל עם ישראל, בעת שנפל במבצע לחילוץ שבויים מעזה, ביוני 2024. המילים ׳גיבור׳ חזרו...

אני מאוד אוהבת את לאה גולדברג. השירה שלה לוחשת לי באוזן באינטימיות עוד מכפר הרוחות הקטנים. חשבתי שקראתי את כל יצירתה - והנה השבוע מצאתי בחנות...

מלחמה! מלחמה! מלחמה! לא ברור מה יקרה עוד רגע, הכל טנטטיבי, הכל מעורפל בעשן סמיך. קשה לנשום, קשה לראות. ואנחנו חיים פה. כן, חיים. ואפילו מתפקדים....

שבריר שניה לפני שמתפוצצים מאושר בקריאת "מזל טוב!" נעתקת לרגע הנשימה ובאוויר תלויה ציפייה דרוכה: המתנה לשמוע את אותו איתות יקר מפז שמסמן...

רֶנֶה לוין (וייס), דודתו של אבי ז"ל, היתה מבוגרת ממנו ב-4 שנים בלבד. היא היתה המשעשעת שבדודותי. רֶנֶה נולדה בברטיסלבה, בירת סלובקיה, ב-1919, האחרונה...

נחשפתי לזוועות השואה – שמרבית בני משפחתי נספו בה – רק בגיל 8, עם התחלת משפט אייכמן, כשאחי הגדול דרש מאמי, ניצולת אושוויץ, לענות על השאלות...

הרצאת הכתב מאת יצחק בנימיני במכון הצרפתי תל אביב, בפתח הסמינר ה-18 לפילוסופיה קונטיננטלית שמוקדש לקריאה ב״אבל ומלנכוליה״ מאת זיגמונד פרויד,...

אייכה / שולי רנד ריבונו של עולם אם נדבר גלויות לפעמים אין לי כח בעולמך להיות אנא מפניך אסתתר? מה אטען מה אצטדק מה אדבר? חנון ורחום הן...

חַייב לִהְיוֹת מָקוֹם, בֵּין שָׁמַיִם וָיָם בֵּין הָאֵינְסוֹף לִבְרֵאשִׁית בֵּין שִׁירָה לִתְהוֹמוֹת, בּוֹ יַד קְטַנָּה אוֹחֶזֶת בְּיַד...

אם הייתם צריכים לדמיין כיצד נראה "אבטיפוס" של תקווה, מה היה עולה בעיני רוחכם - דמות אופטימית, נינוחה וחייכנית, או דמות מיוסרת ובוכיה? הרב...

הֻתַּר לְפִרְסוּם מִי הֵתִיר אֶת טִפְטוּף הַחֲלָלִים הַמִּצְטַבֵּר לְמֵאָה, שלושה וחמישים. בְּיָגוֹן, הַכּוֹחוֹת וְהַמִּלִּים, כָּלִים וְלֹא...

את עבודת המ.א. שלי בספרות כתבתי על אלתרמן: כדרכן של נערות צעירות בזמני, הוקסמתי ממנו בעודי למידת בית ספר, וגם בגיל 22, כשבחרתי נושא לעבודת המוסמך,...

אני כותבת את הדברים חודשיים מאז אותו יום הטבח, ועוד לא ברור לי לגמרי מהו הטקסט הזה ועבור מי הוא נכתב. האם זוהי מסה אישית? האם זהו חקר אוטוביוגרפי?...

התפאורה – שדה קרב. הכלה - לא פאר ולא הדר לה. החתן – מיוזע, עטור זיפים, לבוש מדים. המוזיקה מאולתרת, רחבת הריקודים צרה, הסעודה צנועה. תחושות...

כבר ארבעה שבועות אני חושבת יום יום: "צריך לצבוע את השיער". מייד אחר כך אני מגרשת את המחשבה: "לא היום. עוד לא. זה ממש לא מתאים. לא רק שאין...