רן אלמוג ואנה גולדברט
מאמר זה מציג את הטיפול בחרדה על פי גישת Acceptance and Commitment Therapy) ACT). המאמר פותח בהצגת ההנחות המקובלות בטיפול בחרדה בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית...
מאמרים | 2/7/2013 | 39,714 | 23 תגובות
Acceptance and Commitment Therapy (ACT) היא שיטת טיפול התנהגותית קוגניטיבית השמה דגש על קבלה וחווית המחשבות הקיימות בהווה באופן מודע ולא שיפוטי
בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים ולהתפתחויות בגישות הקוגניטיביות התנהגותיות, אשר נועדו, בין השאר, להתמודד עם נקודות התורפה של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי המקובל. הבולט מביניהם הוא עלייתם של מודלים טיפוליים, אשר שמים דגש על רעיונות של קשיבות (mindfulness) וקבלה (acceptance) של החוויות המנטליות השונות במקום על שינוי התוכן של חוויות אלו. גישות אלו זכו לכינוי הגל השלישי ב-CBT והבולטת שבהן היא גישה אשר נקראת (Acceptance and Commitment Therapy (ACT. בבסיס המודל ניצבת השאיפה לטיפוחה של גמישות פסיכולוגית, אשר נתפסת כיום כחיונית לבריאות נפשית. גמישות פסיכולוגית היא היכולת להיות במגע עם המתרחש כאן ועכשיו, באופן מודע ומלא וללא הגנה מיותרת, תוך כדי ביטוי היכולת לפעול ולנוע בהתאם לערכי חייו של האדם.
בשונה מהעמדה המקובלת בטיפול קוגניטיבי בחרדה, ההנחה בגישת ACT היא שהקושי המרכזי שבבסיס מגוון בעיות נפשיות אינו נובע מקשיים בשליטה ובניהול של רגשות או מחשבות, אלא נעוץ דווקא בניסיונות ההימנעות ממפגש עם רגשות וחוויות או בניסיונות השליטה בהם. אופן התנהלות זה מכונה בגישת experiental avoidance" :ACT". ההימנעות מחוויה היא הבסיס להתנהגות נמנעת, הכה אופיינית להפרעות חרדה.
המטרה המרכזית בשיטת ACT היא לאו דווקא לעזור למטופל להרגיש טוב יותר, במובן של הפחתת תסמיני החרדה, אלא להפחית את הנטייה להימנעות מחוויה וזאת על ידי פיתוח יכולת טובה יותר להיות במגע עם מכלול הרגשות. מרכיב זה, מרכיב הנכונות לקבלה, כפי שמופיע בשם הגישה - "acceptance", שלוב במרכיב נוסף אשר מופיע בשמה של הגישה, מרכיב המחויבות - "commitment". המחויבות ב-ACT, היא לפעולה בהתאם לערכיו של המטופל.
ההנחה בשיטת ACT היא שהקושי המרכזי שבבסיס מגוון בעיות נפשיות אינו נובע מהחזקה בדפוסי חשיבה שגויים או לא מתאימים, וגם לא מקשיים בשליטה ובניהול של רגשות או מחשבות, אלא נעוץ דווקא בניסיונות להימנע ממפגש עם רגשות וחוויות או לפחות מהניסיונות לשלוט בהם.
הדיכאון מאופיין באנהדוניה – מעין קהות רגשית וצמצום המנעד הרגשי, אשר מופיעים לא פעם בתמונה הדיכאונית. אופן התנהלות זה נתפס בעיני ACT כדפוס של התנהגות שקשור בניסיון להימנע ממפגש עם רגשות של אכזבה ועצב. עמדה נוספת המאפיינת את המבט של ACT על הדיכאון היא שדיכאון איננו משהו שיש לנו או שקיבלנו, בדומה לאופן שבו אנו נוטים להתייחס למחלות כדוגמת דלקת גרון, ומכאן שאין זה מועיל לדבר על הדיכאון כמחלה.
העמדה הטיפולית של ACT ביחס לדיכאון היא שבבסיסו רגשות עצב ואשמה, אשר נובעים מסיטואציות מסוימות בחייו של המטופל ומבקשים את התייחסותו. התפתחותו של הדיכאון קשורה בניסיונות כושלים להימנע ממפגש עם רגשות לא נעימים וכן מדפוסי פעולה שמטרתם צמצום האפשרות של כניסה לסיטואציות שעשויות לעורר את אותם רגשות. לכן, הדיכאון איננו מחלה אשר "נחתה" עלינו, אלא הוא ביטוי לאופן שבו אנו חיים, פועלים ומתמודדים עם אתגרי חיינו.
האלטרנטיבה שמוצעת בגישת תרפיית קבלה ומחויבות (ACT) היא פעולה בהתאם לערכים. העיסוק בערכים במסגרת ACT אינו מכוון להנחלה של כללי מוסר או ערכים "נכונים" למטופל. על פי גישת ACT, ערכים הם הרעיונות אשר מעוררים בנו אכפתיות, ומעניקים לחיינו משמעות ושלאורם היינו רוצים לפעול ולחיות. דוגמאות לערכים הן התנהגות אוהבת כלפי ילדיך, התנהגות מקצועית במקום העבודה ותקשורת פתוחה עם בן/בת הזוג.
אלמוג, ר. , גולדברט, א. (2013). טיפול בחרדה על פי גישת Acceptance and Commitment Therapy. פסיכולוגיה עברית.
אלמוג, ר. , גולדברט, א. (2014). להיפגש עם העצב: טיפול בדיכאון בגישת ACT. פסיכולוגיה עברית.
