עולם עצוב של דיכאון וחרדה (יולי 2020)

עולם עצוב מאת יששכר עשת

לחצו כאן כדי לקרוא עוד מאמרים בבלוג שלי על המציאות 

   יצאתי לקניות. המכוניות דהרו על הכבישים. ובמדרכות הלכו שפופים. עם מסכות. מכונסים בעצמם. עומדים בתור לסופר או לדואר. איש איש עם עצמו. כך הוא עולמנו. עצוב, מודאג, חושש.

   אני וכל אחד מחפשים את דרכנו מול איום בלתי נראה. וירוס הקורונה.

אחד אומר "שטויות אין סכנה"

אחת אוחזת את ילדה בחוזקה מבוהלת מכל מי שמתקרב אליו.

ועוד אחד נשען אל הקיר, ממתין.

   אני חוצה עננה אפורה מעורפלת השורה על המציאות. אנשים רבים ללא פרנסה. אחרים חולים או שהבריאו עם פגיעות. ביחידות הבריאות ובבתי הספר נלחמים גיבורים אמיתיים על טיפת שיגרה אני מצדיע להם. הם מסכנים את עצמם מבלי שיש להם גיבוי אם יחלו. איש לא יטפל בהם ויסייע להם מעבר לשיגרה. צו שמונה לא הוצא להם.

   ואני אוכלוסיה בסיכון, נחבא. גם לא רוצים לפגוש אותי, כי אזכיר להם את המוות. אפילו יש שינסו לעודד אותי לחזור לשיגרה כאילו שאינני בסכנה.

  היום יום שישי. עידן רייכל מזכיר לי שאריות של חיים. נכון אלו הם שאריות חיינו. מי הוא זה שיוכל לאסוף את השברים להמשיך הלאה בתקווה בשמחה? חיים גראביצר גיבור הנפילה של פישל שניאורסון משוטט בעולם ואינו יודע לאן. שבת שלום.