גורם הזמן באבחון ובטיפול באוטיסטים בגיל הרך
ד"ר חנה דויד | 12/4/2026 | 9 צפיות | הרשמו כמנויים
תהליך "מתן הבשורה" – חשיפת ההורים למידע עלה אוטיזם של ילדם מורכב וצריך להיעשות ברגישות המרבית (לדוגמה: O’Neill & O’Donnell, 2024). ברוב המקרים, ההורים שהגיעו לאבחון עם ילדם כבר חושדים ש"משהו לא בסדר" אצלו, אבל כאשר רמת התפקוד של הילד הרך, לפעמים אפילו הפעוט, גבוהה, קל יותר לאבחן את האוטיזם לפיכך , תמוהה העובדה, שילדים שאובחנו עם אוטיזם בתפקוד הגבוה ביותר – רמה 1, על פי הסולם המקובל, ועל פי רמת האינטליגנציה שלהם הם מוגדרים כמחוננים, מאובחנים פעמים רבות מאוחר יותר מאשר בני גילם בעלי רמת תפקוד דומה שרמת האינטליגנציה שלהם היא בתחום הנורמה (דויד, 2022).
אחת מני רבות ההגדרות של מחוננות היא זו של אריקה לנדאו: "ילד מחונן הוא ילד שקיים פער בין יכולותיו הרגשיות לאלו הקוגניטיביות" (לדוגמה: David, 2025). יכולות חברתיות-רגשיות נמוכות הן מאפיין של אוטיזם. אולם, כאשר הילד מחונן, יכולותיו המילוליות הגבוהות מקנות לו, במקרים רבים, יכולות חיברות בגיל נמוך מהמצופה. לדוגמה: ילדים בעלי אינטליגנציה רגילה מתחילים במשחק הדדי בדרך כלל סביב גיל שנתיים; בקרב מחוננים, לא יוצא דופן שיכולת זו נצפית בגיל צעיר יותר. על פי גרוס (Gross, 2009) נראה, ש"ילדים מחוננים התחילו לחפש חברים שאתם יוכלו לפתח קשרי אמון קרובים בגיל שבני גילם בעלי האינטליגנציה הרגילה חיפשו חברים למשחק [גרידא]" (עמ' 344). שור ועמיתים (Shore et al., 2018) ניתחו את הא-סינכרוניות בין ההתפתחות האינטלקטואלית והחברתית בקרב מחוננים, כאשר הצפי לסגירת פער זה הוא שייסגר בעת הלימודים באוניברסיטה.
כל רשימה של מאפייני מחוננות מכילה לפחות רכיב אחד שמופיע גם ברשימת המאפיינים של אוטיזם, על פי מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי, 2022). זו הסיבה העיקרית לאבחון שגוי של מחוננים (ראו, לדוגמה, Webb et al., 2004). קיימים מחקרים רבים על אבחון חלקי או אבחון שגוי של מחוננים עם אוטיזם (לדוגמה:Amend et al., 2009; Foley-Nicpon et al., 2012; Gyarmathy & David, 2023; Little, 2002; Webb et al., 2004). אולם החפיפה של מספר רכיבים של מחוננות ואוטיזם, בפרט של שניים: קושי בקשיים חברתיים ונטייה להעמיק ולעסוק בנושא מסוים זמן רב ולפרקי זמן ארוכים, הדומה להתנהגות חזרתית, הם העיקריים שבהם (Gyarmathy & David והמקורות שם), היא הגורם העיקרי לאבחון המאוחר של מחוננים כאוטיסטים.
ניתן לאבחן ילדים אינטליגנטיים מאוד בגיל צעיר בהרבה מהמקובל: בארץ הגיל הממוצע לאבחון אוטיזם הוא 3, כאשר בקרב יהודים חילוניים הממוצע הוא גיל 2.7 ואילו בקרב חרדים הממוצע הוא 4.7 (סילברמן ועמיתים, 2022). אולם, גם אם לא נעמיק במקורות, אלא נסתפק באתר "מכבי" נמצא ש"מחקרים עדכניים מצביעים על כך שניתן לזהות סימנים מחשידים כבר אצל תינוקות בגיל 3 חודשים" (תסמונת הקשת האוטיסטית, סקירה רפואית, 2026). "סימנים מחשידים" אלה ניכרים בדרך כלל היטב יותר ובגיל צעיר יותר אצל ילדים מאוד אינטליגנטיים, ולכן ההתערבות אפילו בטרם האבחון ה"רשמי", כאשר גמישות המוח גבוהה במיוחד, אפקטיביות עד-מאוד (לדוגמה, Yin et al., 2020). חלן ההזדמנויות הזה, שנפתח עוד בשנתו הראשונה של הילד, מאפשר התערבות אפקטיביות ביותר (לדוגמה: (e.g., Boyd et al., 2010; Rotholz et al., 2017; Zwaigenbaum et al., 2015 ).
אכן, קיים שיפור רב באבחון אוטיזם, וגיל האבחון ירד מאוד במרוצת השנים. בין 1990 ל-2012 נע גיל האבחון בין 38 ל-120 חודשים; הן הגי הממוצע והן החציוני עמדו על 60.48 שנים. כאשר מחשבים את הגיל הממוצע רק בקרב ילדים שאובחנו לפני גיל 10 נמצא שהגיל ירד ל-43.18 חודשים, דהיינו כ-3 שנים ו-7 חודשים (Daniels & Mandell, 2014). אולם, אם נחלק את קבוצת הנבדקים במחקר זה ל-3 קבוצות, לפי ההגדרות שהיו קיימות עד 2012 נראה, שקבוצת הילדים שאובחנה כבעלי תסמונת אספרגר, דהיינו, ילדים בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות – נראה, שהם אותרו מאוחר יותר מאשר ילדים אוטיסטים בעלי אינטליגנציה נמוכה, וילדים שאובחנו כבעלי PDD-NOS: בעלי הפרעה התפתחותית נרחבת לא משויכת. מחקרים נוספים רבים הראו שגיל אבחון ילדים עם אספרגר, הגדה שהיתה נפוצה בטרם צאתה לאור של המהדורה האחרונה של מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (מדריך ההפרעות בשנת 2022), גבוה מזה של אבחון אוטיזם ברמת תפקוד שאינה גבוהה. לדוגמה, ביגיר ועמיתים ((Begeer et al., מצאו, בקרב 2275 נבדקים בהולנד, שבעוד גיל האבחון הממוצע היה 5.2, בקרב ילדים עם אספרגר הוא היה 8.3. בנט ועמיתים (Bent et al., 2015) שמחקרם נערך באוסטרליה בקרב ילדים מתחת לגיל 7 בשנים 2010-2012 מצאו שילדים בעלי תסמונת אספרגר אובחנו 16 חודשים מאור יותר מאשר אוטיסטים בעלי אינטליגנציה האופיינית לאוטיסטים. אם נסתכל על לוח 1 במחקרים של דניאלס ומנדל (Daniels & Mandell, 2014) נראה, שההפרש הממוצע בין גיל אבחון אוטיזם לאבחון אספרגר גדול אף יותר. מ-42 המחקרים שבמטא-אנליזה, כל ה-10 שכוללים הן את הגיל הממוצע של אבחון האוטיזם והן את הגיל הממוצע של אבחון האספרגר מורים על קיומו של פער זה, לפעמים בן שנים, בין גיל אבחון אספרגר לאבחון אוטיזם.
כפי שכבר נוכחנו לראות, אבחון פורמלי של אוטיזם משתנה ממדינה למדינה, ויש מקרים שאפילו בחלקים שונים של אותה מדינה. לדוגמה, על אף הנתונים הארציים בישראל של גיל האבחון של אוטיזם בקרב אוכלוסיות שונות, לפיהם בקרב האוכלוסיה היהודית החילונית גיל האבחון הממוצע הוא ,2.7 פרמן וסיגל (Ferman & Segal, 2024) מצאו שבארץ גיל האבחון הטיפוסי הוא שנתיים. בארץ קיים אבחון אוטיזם חינמי באחד מ-7 המכונים המוכרים להתפתחות הילד (2026) הקשורים לאחד מבתי החולים הציבוריים, כמו גם לאחד המכונים הקשורים לקופות החולים (שם). אולם, כדי להיות זכאי לאבחון יש לפנות לאחד המכונים עם מכתב מרופא הילדים או מהגננת, שימלאו שאלון ארוך, בנוסף לשאלון שההורים ממלאים, ולהמתין למועד בו יתחיל האבחון. כתוצאה מכך ייתכן איחור באבחון ילדים מחוננים – בפרט אלו המתפקדים ברמה גבוהה לא רק בתחומים הקוגניטיביים, דבר שיוביל באיחור קריטי בהתערבות, שכאמור יכולה להתחיל גם לפני גיל שנה.
לארסן (Larsen, 2015), שחקר את גיל אבחון האוטיזם בנורבגיה מצא שהגיל הממוצע היה 3.1, גיל אבחון ה-PDD-NOS: בעלי הפרעה התפתחותית נרחבת לא משויכת היה 3.9, אולם גיל אבחון אספרגר היה 7.2. אבחון כה מאוחר מוביל להתערבות מאוחרת, אבל יש בו נזק נוסף: פעמים רבות שירותים הניתנים לילדים צעירים אינם זמינים לילדים גדולים יותר. כך, לדוגמה, המצב ביפן, המדינה שמצטיינת באבחון בגיל צעיר. הגיל הממוצע לאבחון הוא שנתיים, כאשר שירותי בריאות שכוללים בדיקת תינוקות שגרתית החל מגיל 3-5 חודשים ועד גיל 3 מכסים כ-95% מהאוכלוסיה. אולם, לאחר גיל 3 הבדיקות התקופתיות נעשות דלילות, ורמת ההתערבות משתנה, כך שילדים רבים שלא אותרו עד גיל 3 "נופלים בין הכסאות" (Yoshimura et al., 2019).
לסיכום: כל המקדים הרי זה משובח" צריך להיטות המוטו של כל אנשי המקצוע בתחומי בריאות הנפש והחינוך לגיל הרך בכל הקשור לאוטיזם בכלל ולאוטיזם בקרב מחוננים בפרט.
מקורות
איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי (2022). מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (מהדורה חמישית.(DSM-5). הוצאת איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי.
דויד, ח. משהו על אוטיזם בקרב מחוננים. נדלה מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/blog_Post.asp?id=5861
מכונים מוכרים להתפתחות הילד (מרץ 2026). נדלה מאתר משרד הבריאות https://www.gov.il/BlobFolder/reports/child_development_inst/he/units_child-development_child_development_Inst.pdf
סילברמן, ש., עמית, ג., וצדקה, י. (2026). גיל זיהוי אוטיזם בישראל: פערים קהילתיים וחברתיים- כלכליים. ירושלים: מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. .https://www.taubcenter.org.il/wp-content/uploads/2026/01/ASD-HEB-2026-2.pdf
תסמונת הקשת האוטיסטית, סקירה רפואית (2026). נדלה מאתר מכבי https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/medicalconditions/autisticspectrumdisorder/#:~:text=%%9D
Amend, E. R., Schuler, P., Beaver-Gavin, K., & Beights, R. (2009). A unique challenge: Sorting out the differences between giftedness and Asperger’s disorder. Gifted Child Today, 32(4), 57–63. https://doi.org/10.1177/107621750903200414
Begeer, S., Mandell, D., Wijnker-Holmes, B., Venderbosch, S., Rem, D., Stekelenburg, F., & Koot, H. M. (2013). Sex differences in the timing of identification among children and adults with autism spectrum disorders. Journal of Autism and Developmental Disorders, 43(5), 1151–1156. https://doi.org/10.1007...3-012-1656-z
Bent, C. A., Dissanayake, C., & Barbaro, J. (2015). Mapping the diagnosis of autism spectrum disorders in children aged under 7 years in Australia, 2010–2012. The Medicinal Journal of Australia, 202(6), 317–320. https://doi.org/10.5694/mja14.00328
Boyd, B. A., Odom, S. L., Humphreys, B. P. & Sam, N. M. (2010). Infants and Toddlers with Autism Spectrum Disorder: Early Identification and Early Intervention. Journal of Early Intervention, 32(2), 75–98. https://doi.org/10.1177/1053815110362690
Daniels, A. M., & Mandell, D. S. (2014). Explaining differences in age at autism spectrum disorder diagnosis: A critical review. Autism, 18(5), 583–597. https://doi.org/10.1177/1362361313480277
David, H. (2025). Erika Landau’s Contribution to the History of Gifted Education. Family Characteristics of Gifted Children. Springer. https://doi.org/10.1007/978-3-031-91701-1
Ferman, S., & Segal, O. (2024). The Face of Autism in Israel. Neuropsychiatric Disease and Treatment, 20, 1677–1692. https://doi.org/10.10.2147/NDT.S466420
Foley-Nicpon, M., Assouline, S. G., & Stinson, R. D. (2012). Cognitive and academic distinctions between gifted students with autism and Asperger syndrome. Gifted Child Quarterly, 56(2), 77–89.
Gross, M. U. M. (2009). Highly gifted young people: Development from childhood to adulthood. In L. S. Shavinina (Ed.), International handbook on giftedness, part one (pp. 337–352). New York: Springer.
Gyarmathy, E., & David, H. (2023). Neurodiversity and Supporting the Autistic-Gifted Child and Adolescent. In David, H., & Gyarmathy, E., Gifted Children and Adolescents through the Lens of Neuropsychology (pp. 71–87). Springer. https://doi.org/10.1007...31-22795-0_5
Larsen, K. (2015) The Early Diagnosis of Preschool Children with Autism Spectrum Disorder in Norway: A Study of Diagnostic Age and Its Associated Factors. Scandinavian Journal of Child and Adolescent Psychiatry and Psychology, 3, 136–145. https://doi.org/10.21307/sjcapp-2015-014
Little, C. (2002). Which is it? Asperger’s syndrome or giftedness? Defining the difference. Gifted Child Today, 25(1), 58–64. https://doi.org/10.4219/gct-2002-53
O’Neill, S., & O’Donnell, G. M. (2024). Identifying autistic children: Priorities for research arising from a systematic review of parents’ experiences of the assessment process. Autism, 28(11), 2738–2753. https://doi.org/10.1177...613241243107
Rotholz, D. A., Kinsman, A. M., Lacy, K. K., & Charles, J. (2017). Improving Early Identification and Intervention for Children at Risk for Autism Spectrum Disorder Pediatrics, 139(2): e20161061. https://doi.org/10.1542/peds.2016-1061
Shore, B. M., Chichekian, T., Gyles, P. D. T., & Walker, C. L. (2018). Friendships of Gifted Children and Youth: Updated Insights and Understanding. In B. Wallace, D. Sisk, & J. Senior, J. (Eds.). The SAGE handbook of gifted and talented education (pp. 184–195). https://doi.org/10.4135/9781526463074
Webb, J. T., Amend, E. R., Webb, N. E., Goerss, J., Beljan, P., & Olenchak, F. L. (2004). Misdiagnosis and dual diagnoses of gifted children and adults: ADHD, bipolar, OCD, Asperger’s, depression, and other disorders. Great Potential Press.
Yoshimura, Y., Tanaka, S., & Haramaki, T. R. (2019). Early intervention and perspectives for children with autism spectrum disorder in Japan. Pediatric Medicine, 2:55. https://doi.org/10.21037/pm.2019.10.02
Zwaigenbaum, L., Bauman, M. L., Choueiri, R., Fein, D., Kasari, C., Pierce, K., Stone, W. L., Yirmiya, N., Estes, A., Hansen, R. L., McPartland, J. C., Natowicz, M. R., Buie, T., Carter, A., Davis, P. A., Granpeesheh, D., Mailloux, Z., Newschaffer, C., Robins, D., Smith Roley, S., Wagner, S., & Wetherby, A. (2015). Early Identification and Interventions for Autism Spectrum Disorder: Executive Summary. Pediatrics, 136(Suppl 1): S1-9. https://doi.org/10.1542/peds.2014-3667B
