פסיכולוגיה עברית

×Наивная акварель
Наивная акварель ©
זכור אותי

מאמרים

התקשרות

סוגי ההתקשרות וסקירת מחקרים על המידע הידוע לנו כיום על ההשלכות של דפוסי ההתקשרות השונים, מינקות ועד בגרות, כולל העברה בין דורית, השתקפות תפיסת ההתקשרות בסגנון ההורות, והקשר שבין התקשרות לטיפול.

מתפרסם מ 5/1/2003 | 52,649 צפיות

תגיות: |

 

התקשרות

מאת נופר ישי-קרין

 

 

התקשרות, כפי שהגדיר אותה ג'ון בולבי, היא הנטייה המולדת של התינוק לחפש את קירבת הוריו ולהרגיש מוגן ובטוח בקירבתם. נטייה זו מבוססת על צורך אבולציוני להשרדות. לפני אלפי שנים תינוק שרד רק אם בזמן סכנה חיפש מייד את קירבת אימו. נטייה זו נותרה חלק בסיסי מהמערך הנפשי של האדם עד היום. התקשרות כזו קיימת אצל בעלי חיים אחרים שנחקרו כמו ציפורים וקופים. מנגנון ההתקשרות שעימו התינוק נולד הוא כה חזק עד שהתינוק נקשר גם להורים מתעללים, מופרעים ומרוחקים.

 

סוגי התקשרות - "המצב הזר"

ישנם סוגים שונים של התקשרות. סוג ההתקשרות מעוצב במהלך השנה הראשונה לחיים ומתבסס בערך כשהתינוק מגיע לגיל תשעה חודשים. סוג ההתקשרות נוטה להיות קבוע לאורך החיים, אם כי יש אנשים שסוג ההתקשרות שלהם משתנה.

 

"המצב הזר" – גיל שנה עד שנה וחצי:

את דפוס ההתקשרות אצל תינוקות אפשר לבדוק בגיל שנה עד שנה וחצי באמצעות סיטואציה המכונה "המצב הזר" (שפותחה ע"י מרי איינסוורת'). "המצב הזר" הוא סיטואציה המורכבת מרצף של שבעה שלבים, שבמהלך שניים מהם האם יוצאת מהחדר שבו נמצא התינוק. (השלבים הם: אמא ותינוק; אישה זרה, אמא ותינוק; אישה זרה ותינוק; אמא ותינוק; תינוק לבד; אישה זרה ותינוק; אמא ותינוק). במקרה האחד התינוק נותר עם אישה זרה, שפגש זמן קצר קודם לכן, ובמקרה השני הוא נותר לבדו בחדר. החדר בו נמצא התינוק מלא בצעצועים. החוקרים צופים בהתנהגות של התינוק מבעד למראה חד כיוונית. ישנם ארבעה סוגי התקשרות:

התקשרות בטוחה מאפיינת את רוב התינוקות (כ- 55% עד 70% מהם). תינוק עם התקשרות בטוחה נוטה לבדוק בסקרנות את הצעצועים בחדר. הוא מעדיף בברור את אימו על פני האישה הזרה. בהיעדרה של אימו ניכר בו שהיא חסרה לו, ולעיתים קרובות הוא בוכה בפרידה השניה. לאחר שהיא שבה לחדר הוא מחפש את קירבתה במהירות וביעילות. אם הוא בכה בהיעדרה היא מרגיעה אותו במהירות. לאחר מכן הוא שב לעסוק בצעצועים. מידי פעם הוא משתף אותה בחוויותיו החדשות. לאחר הפרידה השניה, שבה התינוק נסער יותר, הוא נוטה לשמור על קשר פיזי עם אימו, אולם גם אז הוא נרגע בסופו של דבר וחוזר לשחק. ההגדרה החשובה ביותר להתקשרות בטוחה היא, שתינוק עם התקשרות בטוחה מקיים עם אימו אינטראקציה חיובית במהלך שהותה בחדר, ומגיב בשמחה כשאימו חוזרת לחדר לאחר פרידה.

התקשרות נמנעת היא דגם התקשרות בעייתי המאפיין כחמישית עד רבע מהתינוקות. תינוק עם התקשרות נמנעת מתעלם מהעזיבה ומהחזרה של אימו. הוא לא בוכה בהיעדרה, והוא לא מחפש את קירבתה. לעיתים הוא מפנה אליה את גבו או אף מתרחק ממנה. התינוק עסוק בצעצועים. הוא לא מפגין סימני מצוקה או כעס, כאילו הוא אדיש לנוכחות האם או להיעדרה. מחקרים שבדקו מדדים פיזיולוגיים מצאו שתינוק כזה הוא מרוגש מאוד, ממש כמו תינוקות שמפגינים מצוקה, אולם כלפי חוץ הוא משדר שהוא אינו זקוק לאם. ככל שתינוק כזה חווה מצוקה רבה יותר, כך הוא מקפיד יותר להמנע ולהתרחק מהאם.

התקשרות אמביוולנטית היא דגם התקשרות בעייתי נוסף המאפיין כעשרה עד חמישה-עשר אחוזים מהתינוקות. ילדים עם התקשרות אמביוולנטית חוששים להתרחק מהאם ולהתחיל לשחק בצעצועים שבחדר לא מוכר. כל מצוקה שולית מריצה אותם בחזרה לאם. הם עסוקים יותר באם מאשר בצעצועים שבחדר. לעיתים הם כועסים או פסיביים מאוד. כשהאם עוזבת את החדר הם מגיבים במצוקה רבה, אולם איחוד מחדש עם האם לא מצליח להרגיע אותם ביעילות. החלק החשוב בהגדרה הוא שתינוקות כאלו מגיבים באמביוולנטיות לאיחוד מחדש עם האם. כלומר, הם מחפשים את קירבת האם אך מתנגדים לנוכחותה בו זמנית. למשל, כאשר האם חוזרת, הם בוכים בכעס כשהיא לוקחת אותם על הידיים, אך מוחים גם כשהיא מורידה אותם, או שהם רוצים להיות מורמים על הידיים, אך בועטים ומשתוללים כשהיא מרימה אותם. הכעס והיחס האמביוולנטי לאם לא מאפשרים להם להירגע. בפגישה המחודשת עם האם, התינוק לא מצליח להרגע ולחזור לשחק.

קיים סוג התקשרות בעייתי נוסף שהוא התקשרות לא מאורגנת. זהו סוג נדיר יותר ובעייתי במיוחד. דוגמאות לכך הן כשהתינוק מתקרב לאם כשראשו מוטה לכיוון ההפוך, או כשהוא קופא לפתע במקומו למספר שניות.

 

גיל שש:

סוגי התקשרויות ניתן לראות גם בגיל שש: ילדים עם התקשרות בטוחה מחפשים אינטראקציה וקירבה עם ההורה לאחר האיחוד מחדש. לרוב הם מחפשים מגע פיזי איתו. הם נרגעים בקלות ע"י ההורה וחוזרים לשחק ולחקור.

ילדים עם התקשרות נמנעת מצמצמים למינימום את ההזדמנויות לאינטראקציה עם ההורה. הם מסתכלים אליו ומדברים אליו בקצרה כאשר הם נדרשים. הם עסוקים בצעצועים ובפעילויות. במקרים קיצוניים הם מתרחקים מההורה בתירוצים כמו, שהם צריכים לקחת צעצוע.

ילדים עם התקשרות אמביוולנטית מגזימים את הקירבה או התלות בהורה, בתנועות שלהם, בתנוחה שלהם ובטון הדיבור שלהם. הם מחפשים קירבה או מגע אבל מראים גם התנגדות או אמביוולנטיות. למשל, יושבים על ההורה אבל זזים בחוסר נוחות. לפעמים יש סימנים עדינים של המנעות ועוינות.

ילדים עם התקשרות לא מאורגנת מקבלים תפקיד הורי ביחס להורה. הם מנסים לשלוט בהתנהגות ההורה ע"י התנהגות מענישה כמו פקודות והשפלה או ע"י טיפול הורי בהורה.

 

הקשר בין איכות הטיפול בתינוק לבין סוג ההתקשרות שלו

התינוק נולד עם מוכנות בסיסית ליצור התקשרות בטוחה עם האנשים שמטפלים בו – אבא, אמא, מטפלת. כדי שהתקשרות בטוחה אמנם תתפתח צריך להיות מי שיענה לצורך שלו באופן עקבי ורגיש לצרכיו. תינוק שמתנסה בטיפול רגיש ועקבי הוא תינוק הבטוח שיענו לצרכיו. הוא יכול לסמוך על תמיכת האדם המטפל בו. לכן, תינוק כזה יכול להפליג בעיסוקיו ולספק את סקרנותו בשקט, כשהוא יודע שכאשר יזדקק לכך, ההורה יהיה שם בשבילו. כדי שמצב כזה יווצר ההורה צריך להבין את איתותי התינוק ולהיענות להם בהתאם. כאשר התינוק במצוקה ההורה צריך להרגיעו.

מחקר שבדק את כמות הבכי של תינוקות מצא שכאשר הורים נענים במהירות וביעילות לבכי של תינוקות, התינוקות בוכים פחות בסוף שנת החיים הראשונה ובדרך-כלל התקשרותם בטוחה. ילדים אלו לומדים שהם מקבלים תגובות מהירות ונאותות מההורים כאשר הם במצוקה. הם מרגישים בטוחים ורגועים, כי הם יודעים שאם יהיו במצוקה חמורה, ההורים יגיבו אליהם במהירות וביעילות. כמו לגבי נושאים אחרים, כך גם לגבי הרמה על הידיים, הטיפול בתינוק צריך להיות רגיש לצרכיו. כלומר, מי שמטפל בתינוק צריך להענות לאיתותים של התינוק ולקחת על הידיים בעיתוי הנכון מבחינת התינוק ולפרק הזמן שהתינוק המסוים הזה זקוק לו.

ההענות לצרכים של התינוק מושפעת, כמובן, ממידת ההשקעה של ההורים, אולם יכול להיות מצב בו תינוק של הורים, שאינם מסוגלים להבין את האיתותים והמחוות שלו, יפתח התקשרות לא בטוחה, למרות ההשקעה הרבה שלהם בו. הורים כאלו אמנם משקיעים בתינוק, אולם לא לפי הצרכים שלו, ולכן התינוק חווה מצבים של מצוקה שבהם לא נענים לצרכיו.

גורם חשוב במיוחד להתפתחות התקשרות בטוחה הוא הקביעות. תינוק מתקשה לעמוד בפרידה ממושכת מהוריו, ולאחר היעדרות ממושכת של אחד ההורים הוא יגיב אליו ע"י התעלמות ודחייה, בדומה לתינוק עם התקשרות נמנעת. ההתקשרות של התינוק היא לא לרעיון של דמות הורה או מטפלת, אלא לאדם מסויים, בשר ודם, שהוא נקשר אליו, ומתקשה לתפקד בלעדיו.

הבסיס להתקשרות לאדם מסוים הוא אבולציוני. התינוק מחפש את אימו או את מי שדואג לו בתוך קבוצת האנשים שהוא שייך אליה. מבחינה אבולציונית, התינוק לא מעוניין להתרחק ממי שדואג לו, והאדם שדואג לו הוא אדם מסוים או מספר מצומצם של אנשים שהתינוק תלוי בהם.

חשוב לשמור על קביעות של צוות בבית-תינוקות, אבל יש למתן את הדברים בכך שתינוק בעל התקשרות בטוחה יכול לעמוד בקשיים ובתיסכולים במידה מסוימת. לכן, תינוק כזה יכול לעמוד בהתנסויות בודדות בהן הוא מוצא עצמו לבד עם מטפלת זרה, ללא דמות שיש לו התקשרות בטוחה אליה. התנסות כזו תגרום לו מצוקה, אולם הוא יוכל לעמוד בכך. חשיבות מיוחדת יש להתקשרות בטוחה למטפלת, כאשר אין לתינוק התקשרות בטוחה להוריו.

נערכו מחקרים רבים מאוד שאיששו את הקשר בין איכות הטיפול בתינוקות לסוג ההתקשרות. המחקרים בדקו טיפול של הורים בתינוק ע"י תצפיות בבתים, כשהתינוקות היו בני ארבעה עד שישה חודשים ולאחר מכן בדקו את התינוק במצב הזר בגיל שנה. דרגת הרגישות של ההורה כשהתינוק היה בן ארבעה עד שישה חודשים, ניבאה את סוג ההתקשרות כשהתינוק היה בן שנה. מידת הרגישות של האם בגיל חודש ניבאה טוב יותר את סוג ההתקשרות של תינוקה בגיל שנה וחצי מאשר מידת הרגישות שלה אליו בגיל שמונה חודשים. כלומר, ההשפעה של איכות הטיפול בתינוק על סוג ההתקשרות שלו היא מוקדמת מאוד. מחקר שבדק תינוקות מאומצים מצא, שכדי שתהיה להם התקשרות בטוחה הם צריכים להיות מאומצים אצל אם שתגיב אליהם ברגישות לפני גיל שנה ולא מאוחר יותר.

המחקרים מצאו שהתקשרות נמנעת קשורה למטפל שהוא אדיש ולא זמין מבחינה רגשית, או ממש דוחה את התינוק כשהוא מחפש קירבה פיזית. התקשרות נמנעת קשורה לחודרנות מילולית במקביל לחוסר תגובה לסימנים מילוליים של התינוק. כלומר, התקשרות נמנעת קשורה לאם שמדברת אל התינוק, אך מתעלמת מהנסיונות שלו ליצור איתה קשר.

מחקרים מצאו שהתקשרות אמביוולנטית נוטה להיות קשורה לטיפול לא עקבי, עוני קיצוני, הזנחה פיזית, לינה משותפת בקיבוץ, חוסר היענות לתינוק והתנהגות מוגזמת של האם עם הרגעה לא יעילה הגורמת לגריית יתר.

התקשרות לא מאורגנת נמצאה קשורה להתנהגות מפחידה ומפוחדת של אמהות.

אי זמינות רגשית ניבאה התקשרות לא בטוחה במאה אחוזים מהמקרים. לעומת זאת, לינה משותפת הקטינה את מספר הילדים עם התקשרות בטוחה, אולם לא באופן כל-כך גורף.

 

היתרונות של התקשרות בטוחה

מחקרים הראו שישנם יתרונות רבים להתקשרות בטוחה. כבר בגיל שנה ילדים בעלי התקשרות בטוחה הם יותר חברותיים לבובה (ילדים עם התקשרות בטוחה לשני ההורים הם יותר חברותיים מאשר אלו בעלי התקשרות בטוחה רק לאחד ההורים).

פעוטות שסווגו כבעלי התקשרות בטוחה בגיל שנה מגלים יכולת התמודדות טובה יותר עם בעיות חדשות בגיל שנתיים: הם עובדים בהתלהבות ובהתמדה וכשהם נתקלים בקושי, הם לא בוכים או כועסים, אלא מבקשים עזרה. פעוטות בני שנתיים, שסווגו בגיל שנה כבעלי התקשרות לא בטוחה, נעשים מתוסכלים בקלות רבה יחסית. הם דוחים הכוונה של מבוגרים ומתעלמים מעצותיהם, והם מתיאשים בקלות רבה יחסית.

בגיל שלוש וחצי ילדים שסווגו כתינוקות בעלי התקשרות בטוחה הם פופולריים מאוד מבחינה חברתית בגן הילדים. הגננות דרגו אותם כעצמאיים ואוהבים ללמוד. ילדים שסווגו עם התקשרות לא בטוחה היו מסוגרים וחששניים מבחינה חברתית. הם דורגו ע"י הגננות כפחות סקרנים ופחות בעלי התמדה.

אצל ילדים, התקשרות בטוחה קשורה לסקרנות, התלהבות בפתרון בעיות, הערכה עצמית גבוהה, ויחסים חיוביים עם מורים וקבוצת השווים. ילדים עם התקשרות בטוחה מראים מידה רבה יותר של מעורבות, התמדה והנאה כשהם נדרשים לפתור בעיה. הם גם מתפקדים טוב יותר בתחום החברתי, בגלל מספר סיבות – נמצא שיש להם מידה רבה יותר של הערכה עצמית חיובית, יכולת לאמפתיה והפגנת רגשות חיוביים. ניתן לראות אצלם פחות בכי, תוקפנות, אלימות ורגשות שליליים. בסוף בית-ספר יסודי, ילדים עם התקשרות בטוחה מתפקדים טוב יותר חברתית, והם בעלי הערכה עצמית, בטחון עצמי ועצמאות. הם יוצרים קשרים קרובים עם ילדים אחרים (בעיקר עם ילדים אחרים בעלי התקשרות בטוחה).

אצל מבוגרים התקשרות לא בטוחה פוגמת ביכולת ההורית שלהם (על כך בהמשך). התקשרות לא בטוחה קשורה גם להפרעות פסיכיאטריות, אלימות, פשיעה ובעיות שונות בתפקוד.

 

התקשרות בבגרות

ההתקשרות הראשונית היא להורים. כשהאדם מתבגר הוא נקשר לאנשים נוספים. מנגנון ההתקשרות הוא מנגנון המבוסס על צורך אבולוציוני להשרדות. הוא נועד לעזור לנו לשרוד בעיתות מצוקה. בשל כך, אנחנו מרגישים את מנגנון ההתקשרות בעצמינו בזמנים של חרדה וקושי. אז אנחנו זקוקים לקירבתם של האנשים הקרובים לנו. זו הסיבה לכך שאנשים מתקשרים זה לזה לאחר פיגוע, וזו הסיבה לחשיבות של ניחום אבלים.

לאדם בוגר יש גישה כללית לנושא ההתקשרות, המושפעת מההתקשרות שלו להוריו בילדותו. אדם שיש לו סגנון התקשרות בטוח בבגרותו, מרגיש נינוח במצב של קירבה ותלות הדדית והוא בטוח בתגובות הזולת. אדם עם סגנון התקשרות נמנע אינו בטוח בכוונות הזולת, הוא מרוחק פיזית ונפשית, והוא נמנע מלהסתמך על אדם אחר. אדם עם סגנון אמביוולנטי אינו בטוח בתגובות הזולת. הוא חש תשוקה עזה לקירבה ולקשרים עם מאפיינים סימביוטיים, פחד מדחייה ורגשות מנוגדים כלפי הזולת. מחקרים מראים את יציבות סגנון ההתקשרות לאורך השנים וגם מעבר לסיטואציות שונות בחיים.

אנשים המאופיינים בסגנון התקשרות בטוח מצליחים לאזן בין אינטימיות לאוטונומיה ובין הפרדות להתחברות. הם תופסים את עצמם כראויים לחיבה ולאהבה. הם בוטחים באחרים ומסוגלים לשתף ברגשותיהם ולבקש עזרה. לרוב יש להם מיומנויות תקשורת טובות. הם מסוגלים לתכלל בין רגשות סותרים, לווסת רגשות שליליים ולפתור קונפליקטים באופן בונה ותוך שיתוף פעולה. במצבי משבר הם נוקטים באסטרטגיות התמודדות יעילות.

אנשים המאופינים בסגנון התקשרות נמנע-מפוחד כמהים לקשר קרוב עם אדם אחר, אבל הם אינם בוטחים בזולת ומפחדים מדחייה. הם נמנעים ממצבים שעלולים להעמיד אותם במצב של דחייה. הם מדווחים על תחושת ניכור מבן-הזוג ומתוארים כפחות אסרטיביים וכמופנמים. היחסים הבין-אישיים שלהם נוטים להיות מאופינים בקור ובפסיביות ובמקרים קיצוניים גם באלימות.

סגנון התקשרות קיצוני יותר של ההתקשרות הנמנעת הוא נמנע-מבטל. אנשים עם סגנון התקשרות כזה מיחסים ערך רב לעצמאות ולהסתמכות שלהם על עצמם בלבד ותופסים את עצמם כמי שלא זקוקים לקירבה. בו בזמן הדימוי העצמי החיובי שלהם הוא שביר. כדי להחזיק בו הם נוקטים במנגנוני הגנה של הכחשת מערכת ההתקשרות, חוסמים תחושות שיכולות לערער את הערך העצמי ומעוותים מידע. הם נוטים להיות תחרותיים, מופנמים, קרים ומרוחקים. הם אינם מעונינים במשוב מבני זוגם וחשים שבני זוגם לא מכירים אותם באמת. במצבי קונפליקט הם נוטים שלא לשמר או לשקם מערכת יחסים.

אנשים המאופיינים בסגנון התקשרות אמביוולנטי נוטים להגזים בחשיבות נושאים של התקשרות: קירבה, אינטימיות ומעורבות, עד לטשטוש גבולות בין-אישיים. הם נוטים לסבול מחרדה, ספקות פנימיים ודאגה טורדנית בנוגע ליציבות הקשר. הפרדות ואוטונומיה מאיימות עליהם ויש להם פחד עמוק מנטישה. ביחסים זוגיים הם תובעניים ותלותיים. הם נוטים לתפוס את בן הזוג כפחות מחוייב מהם למערכת היחסים.

בני זוג נבחרים לעיתים קרובות ע-פי נטייתם לשמר את דפוס ההתקשרות של האדם, גם אם דפוס זה הוא שלילי.

 

ראיון AAI של מרי מיין:

מרי מיין הרכיבה ותיקפה סוג של ראיון שבודק את הגישה של אדם בוגר להתקשרות. הראיון עוסק בקשרים הקרובים של האדם עם מי שטיפל בו כילד.

אנשים עם התיחסות בטוחה להתקשרות מונים 55%-58% מהאוכלוסיה. הם מספרים על קשרים עם הוריהם בבהירות ובפרוט מספיק. הם מעריכים את חשיבות ההתקשרויות, אבל הם אוביקטיבים לגבי אירועים או קשרים מסוימים. ההצהרות שלהם לגבי יחסים תואמות את הדוגמאות שהם מביאים. הם מסוגלים לתהות ולבדוק מחשבות ורגשות תוך כדי הראיון. כאשר מתוארים יחסים קשים, נראה שהאדם סלח להורים ושהוא רואה את הדברים בפרופורציות מתאימות. האדם מודע לסתירות והטיות אפשריות בתאוריו, והוא מעיר על כך תוך כדי הראיון.

אנשים עם התיחסות מבטלת להתקשרות, המקבילה להתקשרות נמנעת, מונים 16%-24% מהאוכלוסיה. מערך החשיבה של אנשים עם התקשרות מבטלת נועד להגביל את חשיבות ההתקשרות בחייהם. הטענה הגלויה שלהם היא של כוח, נורמליות ועצמאות, והוריהם מתוארים כהורים טובים. הם נוטים לא לזכור את ילדותם ולומר משפטים כמו "הייתה לי משפחה רגילה" או "ילדות מאושרת". הדוגמאות שהם מביאים אינן תואמות את ההצהרות שלהם לגבי קשרים אידיאלים עם הוריהם. לעיתים הם אינם מסוגלים להביא דוגמאות. במצבים קיצוניים הם מתיחסים לקשרים קרובים ולחשיבות של התקשרות בבוז ובזילזול. מחקרים מצאו שהקושי של אנשים אלו להזכר בילדותם לא נובע מבעיות בזכרון לטווח ארוך או לטווח קצר.

אנשים עם עיסוק יתר בהתקשרות, המקביל להתקשרות אמביוולנטית, מונים 9%-18% מהאוכלוסיה. הם נוטים להיות עסוקים בקשר עם אחד מהוריהם או עם שניהם, יתר על המידה, מתוך עמדה של כעס, או עמדה של פסיביות וערפול. במקרים קיצוניים יותר העמדה כלפי ההורה היא מלאת חרדה בגלל זכרונות טראומטיים. מרואינים כאלו נוטים להשתמש במשפטים ארוכים ומסובכים, או מלאים במילים לא ברורות. הם נכנסים לסיפורי משנה ולנושאים שלא קשורים כלל לסיפור המרכזי. הם שוקעים לתוך דיון ארוך, מבולבל וחסר אוביקטיביות (כעוס או פסיבי-מעורפל).

ישנה קטגוריה נוספת של חוסר ארגון, בנוגע לאובדן או התעללות שלא עובדו. קטגוריה זו ניתן לקבל בנוסף לאחת משלוש הקטגוריות הקודמות, והיא אופינית ל19% מהאוכלוסיה.

המאפינים השונים בראיון, כמו הארכת היתר והבלבול, או קיצור היתר וחוסר הזכרון, אינם מאפיינים אנשים עם התקשרות מסוימת באופן כללי. המאפיינים השונים שתוארו לעיל מאפיינים אנשים רק כאשר הם מתארים את הקשר עם הוריהם. אדם בעל התקשרות נמנעת- מבטלת, יכול להיות משפטן עם יכולת ניסוח מרשימה, אולם ללא יכולת לתאר בבהירות את הקשר שלו עם אימו.

הניתוח של ראיון הוא הליך מסובך ומורכב. כאשר אנשים מתבקשים בפשטות לסווג עצמם כבעלי התקשרות בטוחה או לא בטוחה לאמותיהם, הם נוטים לטעות. אנשים עם התקשרות לא בטוחה מסווגים עצמם כבעלי התקשרות בטוחה או כבעלי התקשרות לא בטוחה. גם אנשים עם התקשרות בטוחה מסווגים עצמם לא פעם כבלי התקשרות לא בטוחה. לכן, משאלונים וראיונות של דיווח עצמי לא ניתן ללמוד דבר.

 

הקשר בין המצב הזר בגיל שנה לראיון AAI בבגרות

הסיווג עפ"י המצב הזר" בגיל שנה מנבא במידה מסוימת את הסיווג עפ"י הראיון של מרי מיין, כאשר האדם מבוגר. סוג ההתקשרות משתנה כאשר יש אובדן של הורה, גרושין, התעללות, מחלות קשות והפרעות פסיכיאטריות של ההורים לפני גיל שמונה-עשרה.

 

העברה בין דורית של סגנון התקשרות

סוג ההתקשרות של אדם משפיע על היכולת שלו ליצור התקשרות בטוחה עם ילדיו. ישנם מחקרים המצביעים על העברה בין-דורית של סוגי התקשרות. קיים מחקר אחד שהראה קביעות של סוג התקשרות על פני שלושה דורות. ישנם מחקרים שמצאו זאת גם לגבי קופים.

אחד המחקרים בדק את היכולת ההורית של הקופים מהניסוי המפורסם של הרלו. המחקר הראה שכאשר גידלו קופים צעירים ללא אימם (כלומר, מנעו מהם התקשרות בטוחה), הם הפכו להורים דוחים ומענישים. הקופיפים שנולדו לקופים אילו נקשרו להוריהם, אולם ההתקשרות שלהם לא הייתה התקשרות בטוחה, אלא התקשרות מלאת חרדה ולא נורמטיבית לקופים (הקופיפים נצמדו לאימם ולא בדקו בסקרנות את הסביבה).

ישנם שינויים בסוג ההתקשרות בגלל שינויים הסטוריים. במדינת ישראל, בעקבות השואה, החינוך המשותף בקיבוצים ואירועים שונים, יש הורים שכילדים לא זכו לקשר קבוע ורגיש עם הוריהם, למרות שלהורים היתה, אולי, התקשרות בטוחה.

ישנם מחקרים שמראים שסוג ההתקשרות של האם מנבא את מידת הרגישות והתגובתיות שלה למחוות וסימנים של התינוק. מידת רגישות זו היא שמנבאת התקשרות בטוחה של התינוק. מחקרים אחרים מראים, שאמהות עם אבל או טראומה בלתי פתורים ובמיוחד אלו מבינהן עם התקשרות לא בטוחה, נוטות להיות מפחידות, מפוחדות ודיסוציאטיביות בטפלן בתינוקן, התנהגות שגורמת להתקשרות לא מאורגנת אצל ילדיהן.

גורמים מתערבים שונים יכולים לסייע לאם או להפריע לה להיענות ברגישות לסימניו של התינוק. למשל, יש קשר סטטיסטי קטן בהרבה בין התקשרות בטוחה של אם להתקשרות בטוחה של תינוק בלינה המשותפת בקיבוצים, לעומת הלינה המשפחתית. לעומת זאת, אם עם התקשרות לא בטוחה שתפנה לטיפול פסיכולוגי, או תינשא לגבר עם התקשרות בטוחה, תעלה את הסיכויים של תינוקה לפתח התקשרות בטוחה. בן-זוג עם התקשרות בטוחה ממתן בצורה משמעותית ביותר את ההשפעות המזיקות של ההתקשרות הלא בטוחה של האם.

סוג ההתקשרות של האם מנבא את היכולת שלה להבין את תינוקה. אמהות עם התקשרות בטוחה מסוגלות לזהות טוב יותר הבעות של פחד אצל תינוקות. אמהות עם התקשרות נמנעת נוטות לזהות הבעה נפחדת אצל תינוק כהבעת עניין. ללא ספק, כדי לגרום לתינוק להרגיש בטוח ומוגן, יש לדעת לזהות מתי הוא מפוחד.

 

סוג ההתקשרות וטיפול

פסיכולוגים פוגשים אנשים עם התקשרות לא בטוחה הן כמטופלים והן כהורים בהדרכת הורים. מחקרים על אוכלוסיה שלא נמצאת בטיפול מראים שאנשים שאין להם התקשרות בטוחה נוטים לפתח פסיכופתלוגיה. חולים פסיכיאטרים בכל הגילאים נוטים להיות בעלי התקשרות לא בטוחה ברוב המכריע של המקרים. התקשרות לא בטוחה מאפיינת גם אנשים ששוחררו מאשפוז פסיכיאטרי בעברם הרחוק. ישנו קשר בין הפרעת אישיות גבולית לבין התקשרות אמביוולנטית עם עיסוק יתר בהורים, במיוחד עם הסוג הקיצוני של עיסוק חרד באירועים טראומטיים. נמצא גם קשר בין הפרעת חרדה לסוג ההתקשרות הלא מאורגן, סביב אובדן או טראומה בלתי פתורים. בקרב נוער בסכנת התאבדות היו רובם עם סיווג הן של התקשרות חרדה אמביוולנטיות והן של טראומה בלתי פתורה. לגבי הפרעות אכילה, אנורקסיה הופיעה יותר אצל נערות עם התקשרות נמנעת, ואילו בולמיה הופיעה יותר אצל נערות עם התקשרות אמביוולנטית. סמים נמצאו קשורים להתקשרות נמנעת. ישנם מחקרים ראשונים לגבי שינוי סוג ההתקשרות להתקשרות בטוחה בטיפול.

גם בטיפול זוגי יש מטופלים רבים עם התקשרות לא בטוחה. מחקרים הראו שאנשים עם התקשרות בטוחה יכולים להוות עוגן בטוח לבני זוגם וגם לפנות אליהם כמקור לבטחון. אנשים עם התקשרות בטוחה מנהלים ויכוחים ומריבות בין בני-זוג באופן מוצלח יותר. גם במקרה זה, כמו בגידול ילדים, ההבדל בין זוג שבו שני בני-הזוג הם בעלי התקשרות בטוחה לזוג שבו רק אחד מבני-הזוג הוא בעל התקשרות בטוחה, הוא לא משמעותי, בהשוואה לזוגות שבהם שני בני-הזוג הם בעלי התקשרות לא בטוחה. אחד הגורמים המקשים ביותר על קיום קשר זוגי הוא כאשר לאחד מבני הזוג יש שילוב של התקשרות לא בטוחה ואובדן או טראומה בלתי פתורים.

פסיכולוגים צריכים להתמודד עם התקשרות לא בטוחה של הורים בהדרכת הורים. מחקרים מצאו התקשרות לא בטוחה בקרב רוב האמהות לילדים עם אבחנות פסיכיאטריות שונות (כשל בשגשוג, הפרעות שינה חמורות, הפרעות התנהגות ואלימות ובעיות התפתחות משולבות בבעיות קליניות). גם בקרב אמהות למתבגרים באשפוז פסיכיאטרי היו רובן עם התקשרות לא בטוחה. כך שבטיפול בבעיות קשות של ילדים ונוער, ההורים יהיו ברובם בעלי התקשרות לא בטוחה.

מתוך ניסיון קליני נראה שכאשר אנשים עם התקשרות נמנעת מגיעים להדרכת הורים, הם מתקשים להבין מדוע הם צריכים לדבר על קשרים ועל תהליכים רגשיים. הם מעדיפים דיון קצר ועינייני. כשבסופו של דבר, לאחר תהליך ארוך, הם נותנים אמון ומוכנים להתחיל לדבר על נושאים הקשורים להתקשרות, מסתבר שהם לא יודעים כיצד לדבר על נושאים מסוג זה, גם כשהם באמת מנסים.

 

והסתייגות לסיום - הכל סטטיסטי...

לגבי כל המחקרים והתוצאות שפורטו, התוצאות הן סטטיסיות, ולכן תקפות בחלק משמעותי מהמקרים, אבל לא בכולם. התקשרות לא מנבאת את כל התפקוד החברתי, הרגשי והקוגנטיבי של האדם, משום שפרט להתקשרות ישנם מרכיבים חשובים נוספים העומדים בתשתית של נפש האדם.

 

 

מקורות עיקריים

מיקולינסר, מ. (1998). סגנון התקשרות בבגרות ואסטרטגיות של ויסות רגשות – הנחות עבודה וסקירת ממצאים. פסיכולוגיה, ז', 33-48.

פינצי, ר. וכהן, א. (2001). זוגות בתהליך גרושין בראי תאורית ההתקשרות. שיחות, טו' (3), 235-244.

Ainsworth, M.S.D., Blehar, M.C. Walters et al. (1978). Patterns of attachment: A psychological study of the strange situation. Hillsdale, NJ, Erlbaum.

Bowlby, J. (1980). Attachment and loss: Loss, sadness and depression. London: Hogarth press.

Bolby, J. (1988). Developmental psychiatry comes to age. American Journal of Psychiatry, 145, 110.

Hazan, C., Shaver, P. (1987). Romantic love conceptualized as an attachment process. Journal of Personality and Social Psychology, 52, 511-524.

Hessse, The adult attachment interview,Hanbook of attachment.

Main, M. (1991). Metacognitive knowledge, metacognotove monitoring and singular vs. multiple models of attachment. In C.M. Parkes, J. Stevenson-Hindes & P. Marris (Eds), Attacment across the life cycle. New York:

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

ישי-קרין, נ. (2003). התקשרות. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 17/11/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=17

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

רות חתןרות חתן21/2/2017

מבקשת עזרה בחיפוש חומר ביבליוגרפי. שלום רב, נופר.
מחפשת בנרות חומר על הפרעות אכילה והתקשרות לצורך עבודת גמר בתואר לייעוץ חינוכי. האם תוכלי להפנות אותי למקור של המשפט: "לגבי הפרעות אכילה, אנורקסיה הופיעה יותר אצל נערות עם התקשרות נמנעת, ואילו בולמיה הופיעה יותר אצל נערות עם התקשרות אמביוולנטית." ?
מודה מראש
רות חתן

אוריה מיטאוריה מיט28/2/2012

אודות לינה משותפת. אשמח מאוד אם לקבל הפניה למחקר בו השתמשת במאמרך העוסק בהתקשרות בלינה המשותפת בקיבוצים
רב תודות
oryamitelman@gmail.com

ברק גלברק גל9/4/2007

מחקרים על רורשך והתקשרות. על הקשר בין רורשך ותיאורית ההתקשרות נכתבו שתי עבודות תזה באונ' בר אילן. האחת, מאת אורית גלסנר, עוסקת באופן הביטוי של דפוסי ההתקשרות השונים ברורשך, בהיבטים הקוגניטיביים והשניה, מאת ברק גל, עוסקת באופן הביטוי של האספקטים הרגשיים, הבינאישיים ושל תפיסת העצמי. לפרטים נוספים: ברק גל 052 8446368

סנדרהסנדרה28/9/2006

חומר על יחסים בין אם למתבגר.

אני עושה עבודת בגרות בפסיכולוגיה על יחסים בין אם למתבגר/ מתבגרת בנוגע ליחסי מין..

נכנס לי לעבודה גם פרק עם סטיגמות .. אם אפשר או ידוע לכם על איזשהו אתר/ ספר שאפשר לקחת ממנו מידע ...

 

תודה=]

חן שוקרחן שוקר31/5/2006

עזרה במאמרים.

שלום ,

הייתי רוצה לדעת אם יש אולי מאמרים הכותבים על הקשר בין היחסים בין ההורים לבין התפתחות האנורקסיה. אם אפשר אולי בבקשה לקבל קישור למאמרים אשמח shukerc@bgu.ac.il

ש.ש.5/3/2006

דחוף!! אשמח לקבל חומר על אובדן אם... [ל"ת].

יעליעל1/3/2006

התקשרות והפרעת קשב.

הנני סטודנטית לפסיכולוגיה והייתי מעוניינת לדעת אם ישנן מקורות להתקשרות והפרעת קשב ADD

בתודה

יעל

 

yyass@012.net.il

מירה עופרמירה עופר25/6/2005

בנים יוצרים - להורים יוצרים.

לחמוטל ולכל מי שמתעניין,

למרות שחשבת שאין הרבה דוגמאות לעניין הזה באמנות הפלסטית, את טועה . ישנן הרבה וישנו מגוון גדול של עשייה. בנים שממשיכים באותו תחום של יצירה, וכאלו המשתמשים באופני בטוי אחרים אך עדיין בתחום האמנות.

מעניינת הבחירה של הדור הצעיר באמנות ככלי בטוי וכדרך חיים למרות היותם קרובים לנושא ממקור ראשון ואולי אפילו מתחרים בו על תשומת ליבם של הוריהם בילדותם.

מתוך הכרותם את התחום על התובענות והמורכבות הרגשית שבו, התסכול, "כפיות הטבה " שלהבקורת, ואפילו ברמה של " אי אפשר לחיות מזה " והנה יש המשכיות.

מעניין הקשר  האישי ,חיפוש זהות עצמית, המקום שלך בזכות עצמך, ההתמודדות עם ההשוואה, יותר טוב, פחות טוב,חיקוי, שונות, ועוד ועוד.

ושוב אשמח לכל יידוע על חומר קריאה רלוונטי, מידע , הצעות, ועוד.

חמוטל גרייף-ירוןחמוטל גרייף-ירון23/6/2005

דווקא יש תוכן (:.

בתשובה  שלמעלה.

חמוטל גרייף-ירוןחמוטל גרייף-ירון23/6/2005

בנים יוצרים להורים יוצרים [ל"ת].

הכותרת של שאלתך משכה את תשומת ליבי.

אם מותר לשאול : מדוע בחרת דווקא בנושא זה  לתערוכה שלך?

במחשבה מהירה שמתי לב שאין הרבה בנים יוצרים להורים יוצרים, האסוציאציות המיידיות בתחום האמנות הפלסטית  הובילו אותי למשפחת גרשוני.  אבא משה שהוא חתן פרס ישראל:  יש הרבה  מאוד חומר כתוב עליו גם בנט , אם תפעילי מנוע חיפוש.  גרושתו האמנית: ביאנקה אשל גרשוני, ושני בניהם: אורי וארם- אחד מהם צייר מחונן.

התקשיתי להזכר בצמדים נוספים של הורים ילדים שעוסקים בפעילות יצירתית אמנותית מקצועית,  למרות שקיימים קשרי משפחה שלא מדם, בתחוםפ האמנות הפלסטית  למשל האחים אביטל וציבי גבע, האחים רונה וגיל יפמן שאפילו עשו שימוש טרנסג'נדרי  וקצת סקסואלי בעבודותיהם המשותפות הראשונות, משהו שמעלה אסוציאציות לסרטו האחרון  של ברטולוצ'י. ישנם בני הזוג גכטמן ששניהם אמנים מוכרים ומכובדים בקהילה הישראלית , ישנם קשרי משפחה מסועפים יותר כמו ערן שקין שנשוי לביתו של קדישמן ובעצמו בן להורים בעלי גלריה לאמנות.

בתחום הספרות נדמה לי שהצמדים המוכרים ביותר הם: אהרון מגד ואידה צורית שנשואים זה לזה והוריו של אייל מגד הסופר שנשוי לצרויה שליו.   יצחק בשביס זינגר, חתן פרס נובל ובנו ישראל זמיר שחי בישראל. וגם שולמית הראבן וביתה גייל הראבן .

אין לי מושג האם קיים חומר תיאורטי בנושא, אשמח אם תשתפי בממצאיך.

באופן מוזר חשבתי שיש מספר מועט באופן יחסי בנים יוצרים להורים יוצרים, נדמה לי שהרבה פחות מבנים עורכי דין להורים עורכי דין , בנים רופאים להורים רופאים, ובטח שפחות מבנים פוליטיקאים להורים שעסקו בפוליטיקה ופעילות ציבורית.

 

האם יש לך איזה כיוון מחשבה - מדוע?

 

 

 

מירה עופרמירה עופר22/6/2005

בנים יוצרים להורים יוצרים.

אני אוספת חומר לתערוכה שנושאה הוא בנים יוצרים באמנות להורים יוצרים , מחפשת קשר לנושא אם קיים בכתובים או שנעשה כבר איזשהו מחקר/סקירה של העניין.

אני לא מתמצאת בתחום ואשמח לקבל כל עזרה.

הייתי שמחה לקבל חומר רקע רלוונטי ו/ או הכוונה.

תודה מראש  מירה.

miraofer@yahoo.com

 

 

 

מירב דורימירב דורי15/4/2005

התקשרות.

נופר שלום,
 
ראשית אשמח לומר לך שנעזרתי מאוד במאמר שכתבת ,תודה רבה.
 
שמי מירב דורי ואני מחפשת מאמרים בנושא העברה בינדורית של דפוסי התקשרות
אשמח אם תוכלי להפנות אותי למחקרים רלוונטים
 
בברכה
 
מירב דורי

מירב דורימירב דורי15/4/2005

התקשרות.

אבישי שלום,
 
שמי מירב דורי וגם אני מחפשת מאמרים בנושא העברה בינדורית של דפוסי התקשרות
אשמח לעשות "החלפות " של מאמרים איתך...
 
בברכה
מירב דורי

אורי שוחטאורי שוחט26/3/2005

רורשך והתקשרות [ל"ת].

לקרין,

ברכות על הדברים המסקרנים בקשר להתקשרות. האם ידוע לך על מחקרים/חומר שמחבר תיאוריה זו למבחנים פסיכולוגיים בכלל, ולרורשך בפרט?

ד"ש מכולנו בכפר שאול

אוריתאורית24/3/2005

תאורית ההתקשרות שקשורה לגיל ההתבגרות- בעברית.

שלום רב,

אני עושה עבודה על בעיות התנהגות בגיל ההתבגרות ואני מעונינת לשלב חומר רלוונטי של תאורית התקשרות בנוגע לגיל ההתבגרות, האם תוכלו להפנות אותי למאמר או מחקר בעברית?

תודה רבה

אורית

שרישרי21/3/2005

גם אני אשמח לקבל מאמר זה או הפניה תודה. sari_roy@metvision.net.il

עיןעין10/2/2005

תוכלי בבקשה לציין את המקור למחקר שעסק בהעברה בין דורית בקרב קופים?. תודה...

אבישיאבישי9/2/2005

העברה בין-דורית [ל"ת].

  הזכרת במאמר שיש מחקר אחד שעוסק ישירות בשאלת הקשר (ההשפעה?) של העברה בין-דורית על דפוס ההתקשרות.

אודה לך אם תוכלי להפנות אותי אליו.  

תמיתמי24/1/2005

אימוץ ,התקשרות,ליקויי למידה,רגישויות יתר.... אודה לך מאוד אם תפני אותי לחומר בנושא בעיקר בקשר לאימוץ

ליאתליאת22/12/2004

דפוסי התקשרות והורות [ל"ת].

שלום,

במאמר יש התיחסות לקשר בין מאפייני ההתקשרות של ההורים (אמהות) לדפוסי ההורות שלהן.

היכן ניתן למצוא על כך חומר ?

תודה רבה

 

ענברענבר19/4/2004

חומר בנושא סגנון התקשרות ודפוסי שינה אצל פעוטות.

מאמר מעניין מאוד, כאמא טרייה וכסטודנטית המסיימת לימודי פסיכולוגיה הייתי מעוניינת אם תוכלי להפנות אותי לחומר/מחקרים בנושא סגנון התקשרות ודפוסי שינה,

תודה מראש ענבר

guy-kp@zahav.net.il

גולד מרינהגולד מרינה10/4/2004

עזרה במעמרים. עדי שלום.
אני מכינה עבודה סמנריונית בנושא: "התקשרות והשגים לימודיים". עוד לא מצאתי אפילו מעמר אחד נגיש לעבודה שלי. אני לומדת במכללת תלפיות.
תודה מראש על העזרה.
מרינה
כתובת: mvgold@012.net.il

רותי דרעירותי דרעי23/2/2004

חומרים בנושא בעברית.

עדי שלום!

האם קיימים מאמרים בנושא בעברית.

תודה מראש רותי

 

הכתובת שלי : dery2004@walla.co.il

 

רותי דרעירותי דרעי23/2/2004

תודה על העזרה.

עדי תודה רבה!!

רותי

עדי פריעדי פרי29/1/2004

נושא מורכב.

שלום רותי

קשרים אכן יש וחומר מדעי יש ויש

ניסיתי ללקט בנושא קרוב מאוד  - הפרעות קשב וריכוז וסגנון התקשרות, תסתכלי בקישור הבא: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=7

בסוף רשימת התגובות בהודעה שכותרתה "יש ויש"

עדי

רותי דרעירותי דרעי29/1/2004

ליקויי למידה וסוגי התקשרות.

הייתי שמחה מאוד לדעת האם יש חומר מדעי הבודק האם יש קשר בין לקויי למידה לבין סגנונות התקשרות
 

עוס אופיר מלכיעוס אופיר מלכי23/7/2003

מאפייני התקשרות לא בטוחה בילדות כמקבילים למאפייני ילד בעל לקות למידה או הפרעת קשב..

קראתי בעניין רב את המאמר המקיף והמצויין בנושא התקשרות.
כאם לשני ילדים מצאתי עניין רב בתיאורים ובמאפיינים של ילדים בעלי התקשרות לא בטוחה בגילאי בית הספר היסודי ומצאתי שילדים בעלי לקויות למידה או / ו הפרעת קשב מגלים סימנים דומים של קשיים חברתיים, על רקע של תפיסת עולם ייחודית ושונה, של דימוי עצמי נמוך, קשיי הסתגלות לסביבה, קושי לתפקד במערכות ובסיטואציות החינוכיות המקובלות, ולהשתלב בחברת הילדים הרגילה.

יתכן שקיים קשר בין התופעות, ויש מקום להעיר כי לא תמיד ילד בעל לקות הוא גם בעל התקשרות לא בטוחה.

תודה עבור תשומת הלב.

אופיר [ עובדת  סוציאלית ]