פסיכולוגיה התייחסותית - פוסטים

מבוא ההודעה/ההודאה הדרמטית קשורה בפייסבוק. לא לא בנסיון להשפיע על תוצאות הבחירות וגם לא גיליתי פרצת אבטחה. רק פריצה בחוקי ה ground rules של...

אני כותב כאן באיחור של כ 15 שנה על כאב ההפסד. הפסדתי במאבק מקצועי מול Judi Proudfoot .ואולי בעצם אני כותב על הכאב הקשור במחנאות או במפלגתיות במק

אנחנו נפגשים בקליניקה מזה עשור, בקביעות מדהימה. את מספר השבועות שלא נפגשנו בעשר השנים הללו ניתן לספור על כף יד אחת. 'אתה מכיר אותי יותר משא

כבר בשלב די מוקדם בהתפתחות הפסיכואנליזה נעשה ברור שלעיתים ישנו צורך 'להתיך בנדיבות את הזהב הטהור של האנליזה' כדברי פרויד (עמ' 135), יחד עם מת

פורסם באנגלית ב MONDOWEISS: Pressure mounts over psychoanalysts' 2019 conference, Slated to Tel-Aviv תורגם על ידי לירונה רוזנטל   האגוד הבינלאומי לפסיכואנליזה ופסיכו

אצלי בקליניקה שותים במהלך פגישות. לפעמים קפה, לפעמים תה, לפעמים מים. אם זה ילד, גם ויטמינצ'יק הולך. אין לי קנקן שתיה שמחכה על השולחן, או תמי 4

הנטייה של הפסיכואנליזה להתמקד בפתולוגי ולהתעלם מהחיובי היא בעיה מוכרת. היא כל-כך נטועה בגישה הפסיכואנליטית עד שנראה שגם המטופלים שלנו הת

הספר 'ערות' של תמר מור-סלע חיכה לי על השידה שליד המיטה זמן מה, פשוט לא הגעתי אליו. גם מסיבות טכניות של עומס, אבל לא רק. שמעתי עליו לא מעט, דברי

יש משהו בחג הזה שבאמת ממלא אותי שמחה. הקרנבל הזה של החלפת הזהויות, הצבעוניות, ההיתר להיות כל כך הרבה דברים שביום יום לא נעז להיות וגם כנראה

אִם לִחְיוֹת, אָז לִחְיוֹת. אִם לֶאֱהֹב, בַּפַּשְׁטוּת לֶאֱהֹב. אִם אֲנִי רָצָה אָרוּץ עַד כַּלּוֹת הַנְּשִׁימָה. אִם אֲנִי אוֹכֶל

לפני הרבה שנים, כשהייתי בן תשע, הושיב אותי אבי לשיחה. זה היה מיד בסיום ארוחת הצהריים של שבת ושאריות החמין עוד עמדו על השולחן בפינת האוכל. על

יום העיון "הגישה ההתייחסותית אל מול מבקריה" בהשתתפות ד"ר ג'ון מילס התקיים במסגרת הפורום הישראלי לפסיכואנליזה ולפסיכותרפיה ב

כשהייתי סטודנטית צעירה ללימודי פסיכולוגיה שמעתי לא פעם שטיפול מכוון ל'הגדלת דרגות החופש של המטופל'. בימים ההם, לא הבנתי ממש מה זה אומר, ובע

חשבון נפש בעולמנו המיטלטל אינני אדם דתי, אך בפתח השנה החדשה אני חשה צורך לערוך חשבון נפש מקצועי – לבחון עם עצמי כאישה וכאשת מקצוע ולהתבו

מושג ההחזקה של ויניקוט הוא לדעתי אחד השימושיים והמוצלחים שבין המושגים הפסיכואנליטיים. שזה די מפתיע בהתחשב בכמה שהוא מעורפל ונתון לפרשנו

ביום 25/6/2017 פרסמתי בלוג בעקבות מאמרה של אירנה מלניק 'המטפל הרעב : החסך הנרקיסיסטי של מטפלים', שהפורום הישראלי של IARPP ניהל קולקוויום סביבו. הג

זה שנים שאני מחפש גישה שתחבר חשיבה ביולוגית עם הבנה של תהליכים אינטרפרסונאלים. בתחילת המאה זו יזמתי קבוצת ללמידה של של אנשים עם אוריינט

לאחרונה התקיים קולוקוויום של הפורום ההתייחסותי סביב מאמרה של ד'ר אירנה מלניק בשם: 'המטפל הרעב: החסך הנרקיסיסטי של מטפלים', שדן בכך שהמטפל/ה

בשונה ממה שפנטזתי בשנות העשרים המוקדמות שלי, איני נוהג להשתתף כיום בהרבה מסיבות קוקטייל. אבל כשכן יוצא לי לנכוח באירועים מעין אלו, כמעט תמ

שפות רבות לה לפסיכותרפיה. אך מעטים בינינו הם רב לשוניים. במקצוענו כמו במגדל בבל 'לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ' ומועטים הנסיונות לש

ידידה סיפרה לי פעם שהברכה הקבועה של אחיה ליום הולדתה היא 'שתפתיעי את עצמך'. על אף שהחזרתיות של הברכה גורעת משהו ממנה, אני בכל-זאת מוצא אותה