מכון טמיר 2020
מכון טמיר 2020

מאמרים

״התערבות״ - Intervention - למכורים

מכירים מהטלוויזיה את ההתכנסות של משפחה וחברים עם אדם יקר כדי לעמת אותו עם ההתמכרות שלו? ובכן יש שיטה מאחורי זה, די ותיקה ומובנית, ועליה מתמקד כאן המאמר הנוכחי
תאריך פרסום: 22/7/2020

בשנות ה-60 של המאה הקודמת,  התעניין הכומר האמריקאי ורנון ג׳ונסון בחקר התמכרויות ובניסיון להיגמל מהן. 

בעיקר, ג׳ונסון ביקש למנוע מוות כתוצאה מהתמכרות, ושם לעצמו כמטרת חייו לעזור לכל מכור להגיע לניקיון. 

כדי למצוא את השיטה או השיטות לעשות זאת, הוא למד 200 אלכוהוליסטים גמולים, כאשר השאלה העיקרית שהציב במחקרו הייתה ״מה גרם להם לפסיק לשתות?״. 

הוא מצא כי: 

1. לא היה ״אירוע משנה חיים גדול אחד״ שגרם להם להפסיק.

 2. מרבית הגמילה שלהם כללה אירועים קטנים שאינם מסכני חיים, ושבהם היו מעורבים בני זוג, ריבים משפחתיים או מחלה שנגרמו על ידי ההתמכרות.

 3. בחיפוש אחר פיכחון, דבר שעליו הוחלט בקלות – היתה זו החלטה כפויה שנבעה מאירועים משני חיים קטנים.

 4. כאשר לא היה חיפוש אחר פיכחון, המאורעות משני החיים הקטנים הביאו עד מהרה למוות.

 5. צריכה להיות תכנית מוגדרת שגובשה במחשבה רבה כדי לעזור למכור לראות את התוצאות העלולות להתרחש אם לא יחתור לפיכחון. תכנית מוגדרת היטב כזו הוצגה בספרו של ד״ר ורנון ג׳ונסון בספרו I'll Quit Tomorrow, שיצא לאור ב-1973. 

 

התערבות מבוססת מעגל משפחתי

 ג׳ונסון ראה את הערך המוסף של היעזרות בבני משפחה ובחברים לצורך התערבות. במהלך שנות ה-70 הרעיון היה חדשני למדי ולא-מקובל ביחס לטכניקות התערבות פסיכולוגיות אחרות. 

במקום שבני משפחה ״יעשו יד אחת״ ויאשימו את המכור ברגשות ובזיכרונות פוגעניים, ג׳ונסון עודד אכפתיות ואמפתיה כעדיפות עליונה. 

הוא ביקש מבני משפחה להתעמת עם המכור באמצעות מכתבים שהתמקדו בכך שאכפת להם ממנו מאוד, והוא הנחה אותם לכלול במכתבים רשימה של תוצאות שיכולות להיגרם מכך שהמכור לא יחפש אחר ניקיון או גמילה. 

סביר להנחי שהיינו מכנים זאת בימינו ״עימות אמפתי״, בהתאם לגישת הראיון המוטיבציוני להתמודדות עם התמכרויות. המטרה העיקרית של ג׳ונסון הייתה להתעמת עם המכור באופן שיניע ויעודד אותו לשנות את סגנון חייו לטובה, אם לא עבור עצמו - לפחות לטובת משפחתו. 

 

צפו בסצינת ההתערבות שמכינים לכריסטופר לקראת הגמילה. מתוך ״הסופרנוס״.

ה״משפחה״ מעמתת אותו עם קשיים בתפקוד מיני בגלל השימוש בסמים, על הכלב שלו שהזניח ומת ולבסוףזה גם נגמר במכות... 

התמודדות עם ההגנות של המכור

ג׳ונסון רצה שהמכור יעומת, אך בדרך שבה ההגנות שלו יהיו נמוכות. הוא זיהה שהגנות אלה כבר כך גבוהות מעצם העבודה שהעימות מגיע בהפתעה. המשך האשמת והעלבת המכור רק יביא אותו להישבר ולבסוף להפסיק להקשיב, והרעיון של פיכחון כבר לא יהיה אופציה, מכיוון שההגנות שלו יהיו כה גבוהות שדבר לא ישכנע אותו לשנות את דעתו. 

 

מרכיבי ההתערבות

לשיטה של ג׳ונסון יש 7 רכיבים:

 1. צוות. מאורגן על ידי יועץ המתמחה בהתערבות, וכולל גם בני משפחה, קולגות, יקירים וחברים שיש להם חלק בחיי המכור.

 2. תכנון. בשלב זה נקבע זמן ההתערבות ומה בדיוק ייכתב במכתבים.

 3. התמקדות באכפתיות. רכיב זה הינו הכרחי וחובה לציית לו משך כל התהליך. לעולם איש מחברי הצוות לא יצעק על המכור או אפילו יגנה אותו.

 4. התמכרות בלבד. הדבר היחיד שידובר בו בתהליך הוא נושא ההתמכרות, ולא שום דבר אחר מעברו של המכור.

 5. ראיות. במכתביהם של הקרובים חייבים להיכלל ראייה או הוכחה, וכל מאורעות העבר צריכים להיות מתוארים באופן הקשור לפרטים מסוימים.

 6. מטרה עיקרית - טיפול. כצוות, התוצאה הסופית של ההתערבות חייבת להיות מוסכמת: שהמכור יבקש טיפול. אין לדבר על כך כעונש, אלא כעל דבר שיעזור לשפר את חייו.

 7. אפשרויות טיפול. באופן אופטימלי, כל התערבות תסתיים בכך שהמכור יחפש לעצמו טיפול נפשי מקצועי, או בימינו, יצטרף לקבוצת 12 הצעדים. כדי שזה יקרה, הצוות חייב להציב בפניו שלוש אפשרויות טיפול שונות, מה שיאפשר לו בחירה.

 

תגובות

הוספת תגובה

צרו קשר

מוזמנים ליצור קשר עם מכון טמיר: https://www.tipulp...co.il


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.