בואו נשוחח על זה
פרופ. עמיה ליבליך | 15/6/2026 | 7 צפיות | הרשמו כמנויים
לפסיכולוגים לא צריך להסביר מדוע חשוב כל כך "לשוחח" על כל נושא שמעיק עלינו, או עלול להעיק עלינו. להביע את עצמי, להשמיע את קולי, לזכות בהקשבה, ולשמוע את דברי מהדהדים אצל האחר. אסור שפעילות הגומלין הזו תתקיים רק בטיפול! ומכל מקום, בטיפול אין זו שיחה הדדית.
אולם, כשאנו צעירים, יש לנו כל כך הרבה חובות ועיסוקים, שלא נשאר זמן או כוח לשוחח: להרהר על עצמי, להמשיג לעצמי מה הכיוונים שבהם חיי מתנהלים, ואיזה גורמים מכריעים עבורי. והאם יש שינויים שאני יכול/ה לעשות בחיי עכשיו?
או שיש לי זמן, אבל אין לי עם מי לשוחח. בדידות כמובן היא העדר הזדמנויות לשוחח, ואנשים לשוחח עימם. בעולם המודרני, מצב שכזה אופייני לזיקנה. הילדים עזבו את הבית, ואולי הרחיקו נדוד. אלמנות עולה בגורלם של רבים. וגם חברים מתמעטים.
מושג שמופיע לפעמים בספרות הגרונטולגית הוא "ניוון חברתי". הוא החליף מושג שהיה מקובל יותר בעבר "התנתקות חברתית". עם ההזדקנות האדם מצמצם בהדרגה את מעורבותו החברתית ובמקביל – החברה מצמצמת את ציפיותיה ממנו. בדידות, בידוד חברתי והתכנסות פנימה הם סימנים לתופעה. מחקרים עכשוויים מגלים כי תופעה חברתית זו מובילה לתוצאות במוח: לאנשים החווים בדידות ממושכת יש נפח קטן יותר במוח באיזורים הקשורים לזיכרון. רשת חברתית ענפה עומדת בקורלציה עם מוח עמיד יותר, ויותר קישוריות בין איזוריו השונים. מדברים על "גיל המוח" וגם על ”חוסן קוגניטיבי". האם רשת חברתית וירטואלית מספיקה? האם תופעות הבדידות אופייניות רק לזקנים? הרבה סוגיות מעניינות ראויות למחקר ולדיון, אך לא כאן.
ברור שבזיקנה כיוון הקשר יכול להיות הפוך: בגלל שאני מרגישה ירידה ביכולותי הקוגניטיביות, אני מתרחקת ומתבודדת. כך או כך מתבקש לשים לב לתופעה זו ולחשוב על אמצעים להילחם בה. בכל הגילים, לנשים וגם לגברים, מוטב למצוא הזדמנויות ולהקדיש זמן לשיחות טובות, שמותר אפילו לכנותן "שיחות נפש".
כבר לפני 15 שנה התחלתי במפגשים של "קפה מוות", במסגרת של קבוצה סגורה לשנה. המוות שלי עצמי הוא אחד הנושאים הפחות מדוברים בחברה המערבית. ואולי, ככל שהוא מדובר פחות, הוא מפחיד יותר. מניסיוני המפגשים הללו משמעותיים ביותר לכל הגילים, ובהחלט לאו דווקא לזקנים או לחולה הנוטה למות.
אל "'קפה מוות" התווסף לפני שנה אח צעיר – "קפה הזדקנות". גם כאן במתכונת של קבוצה סגורה ושנתית שעוסקת באתגרים ובהזדמנויות שקיימים בהזדקנות, אותם אנו מרגישים בדרך כלל החל מאמצע החיים.
בשנה הקרובה מתווספת קבוצת שיח חדשה על הנושא "צוואה רוחנית"; מה אנו רוצים להשאיר אחרינו? ועל איזה מדיום?
ואחרון חביב – מעבר לשלוש קבוצות השיח הללו, אני עומדת לפתוח "מועדון קריאה" על נושאים אלה, בהתייחס ליצירות ספרות חשובות.
בסך הכל אלה במות לשיחות בגובה העיניים ובאוירה של מקום בטוח, הזדמנות למפגש אמיתי עם אנשים ונשים שמתעניינים במה שמעניין גם אותי. השיחה החופשית בקבוצה, באוירה של הקשבה, ביטחון והבנה הדדית נלחמת בכל הסכנות שתיארתי למעלה.
רובן של הפעילויות שלמעלה אינן כרוכות בתשלום, אלא בהרשמה מסודרת. חלקן מתנהלות במסגרת "חוכמת ההזדקנות" – ארגון חשוב עליו ניתן לקרוא באינטרנט. בגלל מגבלות של מקום וכדומה, לא כל הפונים יתקבלו לקבוצה שבחרו. מעוניין או מעוניינת לשמוע פרטים נוספים? אפשר לכתוב אלי במייל לכתובת
