אין מה להתרגש - השמים יאפירו, הקיץ עוד ידעך ואת תשובי לעצמך

עלון פסיכולוגיה עברית | 23/8/2026 | 272 צפיות | הרשמו כמנויים

שבוע אחרון של אוגוסט. פיסה אחרונה של החופש הגדול. עבור הורים רבים – עוד מאמץ אחרון על טיפות הדלק האחרונות לפני חזרה לשגרה. עבור ילדים רבים – ימים אחרונים של שינה עד הצהריים, והתענגות על אין המעשה. עבור ילדים אחרים – מאיסה בחלל הריק והמתנה דרוכה לכיתה החדשה. עבור משפחות רבות עוד זמן אחרון של ביחד. עבור משפחות רבות – אלוהים, עוד זמן אחרון של ביחד. (הקבוצות יכולות לחפוף, כמובן). בשבוע הבא תשתנה המנגינה. ועד אז, שבוע אחרון של אוגוסט, אולי עוד קצת נופים אחרים, אולי עוד צחוק, עוד המצאה, עוד ציור, עוד סרט, עוד קפיצה לבריכה או לים. בצד טיפות הזיעה, יכולה להיות איזו מתיקות בימים האחרונים האלה. לפעמים הגבול מעודד את קצה האפשר.

השבוע באתרנו מאמרים, ספרים וטורים:

בשנים האחרונות מתרחבת העבודה הטיפולית אל מחוץ לחדר הטיפול, במסגרת ריטריטים, משלחות ותוכניות חווייתיות. במרחבים אלה נדרשים אנשי טיפול לפעול בסטינג משתנה, לזהות מצוקה ולהציע התערבות רגישה ומידתית, המכוונת לייצוב, לוויסות ולחיזוק כוחות, תוך הבחנה בין מה שניתן לעבד במקום לבין מה שמצריך המשך טיפול. המאמר עוסק בתפקידה של אשת החוסן במשלחות לחו"ל של אחים שכולים ויתומי צה"ל, כמקרה בוחן לעבודה מחוץ לחדר הטיפול בתנאים משתנים - "בסטינג נייד". אף שמטרת המשלחות היא להעניק חוויה מהנה, מגבשת ומיטיבה, האובדן נוכח גם במרחבי ההנאה ועלול להתעורר בעקבות שיר, מקום, זיכרון, שיחה עם המשפחה או מפגש עם צעירים בעלי חוויה דומה. מאמרן של ג'וליה גוזמן ומעיין גרבר מציג את אשת החוסן כחלק אינטגרלי מצוות המשלחת וממשיג את עבודתה כ"סטינג טיפולי נייד" - התערבות קצרה, גמישה ומידתית במרחבים שונים, שנועדה להפחית עוררות, לחזק תחושת שליטה ולאפשר חזרה הדרגתית לפעילות. נוסף על כך נדונים אשמת שכול ואשמת ניצול, התנועה בין אבל לחזרה לחיים ועוד.

מבקש.ת לעצמך טיפול?
כאן תוכל.י לשלוח פניה לטיפול ולקבל התייחסויות ממטפלות.ים חברי פסיכולוגיה עברית

במדור הספרים תתוודעו לספרו של רוני אלפנדרי באורך מלא – 'יומנו של עורך וידאו - עדויות מהשבעה באוקטובר' - חיבור פסיכואנליטי ופנומנולוגי, הנכתב מתוך פרספקטיבה עכשווית של שנת 2026, תקופה בה החברה הישראלית עדיין שרויה בעיבוד מתמשך של טראומת השבעה באוקטובר 2023 והמלחמה שבאה בעקבותיה. המחקר נשען על מיקומו הייחודי של המחבר: עובד סוציאלי קליני ועורך וידיאו, אשר פעל כ"עד משני" דרך התנדבותו כעורך וידאו במיזם התיעוד האזרחי "עדות 710". מתוך התמודדות קלינית וטכנית עם 137 עדויות מצולמות של שורדים, המחקר מנסח מחדש את גבולות העדות, העריכה וההקשבה. המחקר מרחיב את מושג ההקשבה הקלינית בעת אסון לאומי. הוא מייצר סינתזה תיאורטית בין מודל ארבעת הרבדים של סלמאן אקטאר לפילוסופיה של ההקשבה האתית של אבי שגיא. השילוב האינטרדיסציפלינרי מאפשר להבין כיצד המקשיב מסוגל לייצר "הכרה הדדית" ולהחזיק את "השלישי המוסרי" (על פי ג'סיקה בנג'מין), תוך שהוא שומר על פרספקטיבה הרמנויטית (ברוח פול ריקר), אף על פי שגם קיומו הסובייקטיבי מצוי תחת איום מיידי.

ובמדור סקירות הספרים - ציפי בן-עמי כותבת על "הפילוסופית" מאת פטר פרנגה: על חירות, הכרה ופתולוגיה חברתית בעקבות אקסל הונת'. סקירה זו קוראת את הרומן "הפילוסופית" מאת פטר פרנגה לאור תורת ההכרה של אקסל הונת'. הרומן, המתרחש בפריז של 1747, עוקב אחר סופי וולנד המצטרפת למפעל האנציקלופדי של דידרו, ומעמיד את גורלה מול גורל אמה, שהוצאה להורג באשמת כישוף. הקריאה ההונת'ית מראה כי הרומן אינו מציג חלוקה יציבה בין "נראים" ל"בלתי נראים", אלא משטרי הכרה תנודתיים, שבהם ההכרה מוענקת ונשללת לפי מיקומו של הסובייקט ביחסי כוח. מכאן נגזרת שאלה על המציאות הישראלית: כאשר ההכרה מותנית בכוח, כל שינוי ביחסי הכוח מייצר "בלתי נראים" חדשים.

ובפסיכובלוגיה -

ד"ר מיכל חסון רוזנשטיין מעלה מודעות להפרעות אכילה בגיל המעבר –

"גיל המעבר מביא איתו שינויים רבים – בגוף, בהורמונים ובמנטליות. אנחנו רגילים לקשר הפרעות אכילה לגיל ההתבגרות. כשנערה משתנה פיזית, יש סביבה מודעות, אבחון וטיפול (או לפחות עיניים פקוחות). אבל לנשים בגיל המעבר? אין כמעט התייחסות. תופעות כמו העדר מחזור, נשירת שיער, שינויים בקצב הלב, סחרחורות, גלי חום ושינויים במצבי הרוח מיוחסים כמעט תמיד לשינויים ההורמונליים של הגיל. אבל האמת היא שהם יכולים להסוות הפרעת אכילה פעילה לגמרי. מעבר לזה, כולנו נוטים לחשוב שזיהוי הפרעת אכילה דורש לראות מישהי רזה מאוד או שמנה מאוד. בפועל? רוב האנשים שמתמודדים עם הפרעת אכילה נמצאים במשקל תקין לחלוטין. אין לזה שום "נראות חיצונית" שקופה, וקל מאוד לפספס את זה".

Photo by Tolga Ahmetler on Unsplash