אבא סיפור, אנ'לא יכול לישון

עלון פסיכולוגיה עברית | 14/6/2026 | 70 צפיות | הרשמו כמנויים

שבוע הספר החל לקראת סוף השבוע וימשיך גם בשבוע הזה. כשמעלינו עפים איומי מלחמה ואיומי הסכמים לא מרגיעים, כשלמשך יממה אנחנו בכלל שוב במלחמה (מי זוכר?), כשבצפון אין שגרת שקט כבר תקופה ארוכה ארוכה – שבוע הספר הוא כמו הזמנה למפגש אחר – ארצי מאוד ועמוק מאוד וגבוה – עם ספרים וסיפורים. עם דפים וכריכות, עם עלילות פתלתלות ורעיונות מנומקים וארוכים. זו הזמנה להיזכר לרגע, שלא הכל פורח באוויר ונגלל בלי הפסקה – יש מילים שמחויבות למה שהן מספרות, יש מילים שמספרות את היות אדם, לקטנים ולגדולים, יש מילים שחולמות את החיים האלה ועל חיים אחרים, יש מילים שמעוררות מחשבות ויותר מכך – מילים מעוררות לב. מזל שיש מילים כאלה, מזל שיש ספרים.

השבוע באתרנו מאמרים וטורים, וגם כמה לינקים שקשורים לאופן שבו אצלנו באתר מדברים עם ספרים:

הצורך בקשר ובשייכות הוא הצורך הפסיכולוגי הבסיסי ביותר לאדם על פי תיאוריית ההכוונה העצמית. מאמרה של אליסיה גרינבנק בוחן את מקומו בשלב הכניסה להוראה בחינוך המיוחד. 64 סטודנטיות בשנת הסטאז' - 37 מורות ו-27 גננות - נשאלו לגבי הצורך הפסיכולוגי החשוב להן ביותר; כולן, ללא יוצא מן הכלל, ציינו את הצורך בקשר ובשייכות. ממצאים אלה מוצגים דרך המודל האינטגרטיבי של אלן ואחרים, הכולל ארבעה מרכיבים: מיומנויות ויכולות, הזדמנויות, מוטיבציות ותפיסות. דברי הסטודנטיות ממחישים את עוצמת הצורך ואת אופני מימושו בשדה. המאמר מסיים בהמלצות יישומיות הנוגעות לליווי מקצועי, פיתוח מיומנויות חברתיות-רגשיות ויצירת הזדמנויות למפגש קבוע במסגרות החינוך המיוחד.

קול קורא להגשת תקצירים
מערכת 'בינינו' מזמינה אתכם.ן לשלוח תקצירים בני 200 מילים לקראת הגיליון הקרוב.

בפסיכובלוגיה

ד"ר ארנון רולניק מהרהר באפשרות לשלב מדדים פיזיולוגיים בטיפול דינמי - חיישן בחדר הטיפולים: חילול -הקודש? או גשר לאינטימיות וחיזוק הברית הטיפולית –

אם תשאלו פסיכותרפיסט ממוצע כיום – בין אם הוא מטפל דינמי, אינטרסובייקטיבי או איש CBT – האם הוא מאמין בחשיבות הגוף בטיפול, התשובה תהיה 'בטח'. רבים מדברים על 'Somatic Countertransference' וכולם מדגישים את החשיבות של הגוף בויסות רגשי ומצטטים את בסל ואן דר קולק: 'הגוף זוכר' (The Body Keeps the Score). אך כאן טמון הנתוק המדהים: הגוף זוכר, אבל המטפל מנחש. רובם המוחלט של המטפלים משאירים את ההקשבה לגוף ברמת האינטואיציה הסובייקטיבית בלבד. הם מביטים בתנועת יד, בשינוי תנוחה, או מנסים להרגיש את כיווץ הבטן של עצמם – אבל מסרבים בעקשנות להשתמש ב'סטטוסקופ' אובייקטיבי שהמדע מציע להם. – מדדים פסיכופיזיולוגים.

ד"ר חנה דויד על doomscrolling - גלילת-אסון אצל מתבגרים מחוננים –

"Doomscrolling הוא מונח שטרם נמצא לו תרגום עברי הולם, אבל לדאבון הלב הוא מוכר להורים רבים של מתבגרים – מהם שאותרו כמחוננים ומהם שלא אותרו ככאלה, מזה מספר שנים. התרגום המילולי שלו הוא "גלילת אבדון"; התרגום המקובל – גלילת אסונות, ולדעתי תרגום הולם יותר, אף אם לא על טהרת העברית, יהיה "גלילת קטסטרופות". גלילת קטסטרופות פירושה צריכה כפייתית של חדשות מדאיגות באינטרנט. למעשה גם צריכה של "חדשות רעות" נעשית בכל אמצעי התקשורת, והיא צברה תאוצה אצלנו עם פרוץ הקורונה, הבידוד והסגרים, והמשיכה ביתר שאת מאז ה-7.10.22".

בבלוג הכתיבה היוצרת - יסכה יצחק בהרהורים בין חורף לאביב: על דופק התקווה –

"יש תקופות שבהן קשה להבחין בין עונות השנה. החורף אינו מסתיים, והאביב אם הוא כבר כאן, מופיע מהוסס, לא יציב. כך גם בנפש: משהו קופא, משהו מבקש לנוע, והאדם נע בין עצירה לתנועה. ובמרחב הלא מוכרע הזה ממשיך לפעום דבר מה עיקש - דק, כמעט בלתי נראה, אך נוכח תמיד: דופק התקווה".

ולכבוד שבוע הספר, אנחנו כאן כדי להזכיר לכם את הבלוג שלנו 'קריאה מודרכת' בו תוכלו למצוא מחשבות ורשמים של אנשי ונשות טיפול על ספרים שהשפיעו עליהם באופן אישי ומקצועי. רוצים/ות לכתוב על ספר? לחצו כאן להנחיות.

חוץ מזה, מזמינים אתכם למדור סקירת הספרים שלנו, בו תמצאו הרבה סקירות של ספרים שונים – ספרי עיון, פרוזה וספרי שירה, שנסקרים מזוית פסיכולוגית ופסיכואנליטית.

Photo by frank mckenna on Unsplash