מכון טמיר 2022

מאמרים של מכון טמיר

רגישות יתר לקרינה - מה זה אומר?

רגישות יתר לקרינה היא סוגיה רפואית לא מפוענחת. בעקבות הסדרה של רשת HBO, צ׳רונביל, מציג מאמר זה את המחקרים לגבי השפעת קרינה אלחוטית על הגוף והנפש. קראו:
תאריך פרסום: 18/6/2019

רגישות לקרינה סלולרית  - קרינה אלקטרומגנטית

רגישות לקרינה אלקטרומגנטית

אנחנו חיים בעידן של שפע וקדמה, המותחים את הגבולות בכל תחום ומגדירים מחדש סוגיות של יחסים, זמן ומרחב – באופן מוחשי וסימלי כאחד. להגדרה מחדש זו יתרונות רבים ביניהם הנעה וקידום של תהליכים כלכליים, מגוון רב של אפשרויות, וכן נגישות רבה יותר לתרבויות, למוצרים, לרעיונות וכדומה. לצד אלו, נדמה שאנחנו משלמים מחירים כבדים לא מעטים – תרבות של בזבוז, פגיעה אקולוגית, איבוד הקשר והקשב לעצמנו, בדידות, ניכור, הצפה חושית ורגשית ועוד. 

נדמה ש"מגדל בבל" שניסינו ליצור באמצעות היכולת האינטליגנטית האנושית שלנו באה בעוכרינו, היות ואולי קצב הבנייה לא מותאם ליכולת האנושית לעכל, גם כאן, הן פיזית והן נפשית. נוכל למנות רבות ממחירים אלו, אך במאמר זה נרצה לשים את הזרקור ולהעמיק את המבט על תופעה חדשה, יחסית, המכונה רגישות לקרינה או רגישות אלקטרומגנטית. לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), רגישות אלקטרומגנטית (Electromagnetic Hypersensitivity – EHS) , מתבטאת במגוון של תסמינים, המשתנים מאדם לאדם, באופי ובעוצמה, שהם מייחסים לחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית (EMF).  קרינה זו משמעותה, קרינה שאינה מייננת את האטומים של החומר דרכו היא עוברת, והיא מצויה בכל מרחבי חיינו בעולם של היום, כגון קרינת הרדיו- (סלולר וציוד אלחוטי, רשת הויי פי, מיקרוגל) , שדה חשמלי בתדר נמוך, מכמ"ים צבאיים ועוד.

בין התסמינים המיוחסים לרגישות לקרינה אלקטרומגנטית נכללים – כאבי ראש, כאבי מפרקים, הפרעות שינה, בעיות זיכרון, קשיים בריכוז, עייפות כרונית, בעיות עור, צלצולים באוזניים, סחרחורות, קשיי נשימה, בעיות שיווי משקל, הפרעות בקצב הלב, מתח שרירים, אובדן הכרה, דימומים ועוד. תסמינים אלו נעים על מנעד שבין הפרעה קלה לתפקוד לבין פגיעה חמורה המגבילה המשך תפקוד רגיל, ומאלץ שינוי גמור באורח החיים.

בעוד שארגון הבריאות העולמי, וכן גופים שונים בעולם אינם מכחישים את הסבל הנגרם לנפגעים, ההכרה הינה חלקית היות וההכרה בגורמים מאחורי הופעת התסמינים שנויה במחלוקת, ובמקרים רבים מיוחסת לדיכאון ולחרדות והטיפול המוצע הוא טיפול במשככי כאבים ותרופות פסיכיאטריות המטפלות בדיכאון וחרדה. אולם, הנפגעים מעידים כי טיפול זה אינו יעיל וכי צמצום החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית מלאכותית הוא המענה היחידי לסבלם. המשמעות היא צמצום המגע עם יתר העולם. מה גם, שברמה הפרקטית, בעולמנו היום, קשה למצוא מקומות בהם הקרינה נמוכה, או לייצר סביבה מוגנת. 

אני מדברת עם גל וייס, פסיכולוגית חברתית, חוקרת התנהגות, מומחית לטיפול בהתמכרויות ולייעוץ אסטרטגי,  ונפגעת קרינה בעצמה מזה שש שנים. היא מסבירה לי שבמובן הפרקטי אפשר לומר שרגישות זו פועלת כמו "אלרגיה", במובן המגביל שלה, אך לא פועלת באותו אופן ברמה הפיזיולוגית. היום קיימת מודעות רבה לאלרגיות ורגישויות מזון שונות בחברה, אך לא כך הדבר בכל הנוגע לרגישות לקרינה אלקטרומגנטית מלאכותית. לדבריה, ההתייחסות כיום לקרינה אלקטרומגנטית מבחינת תקני בטיחות, הינה פיזיקלית ואילו הגוף האנושי ביולוגי, ופער זה, עשוי להסביר את אי ההבנה של ההשפעה האיטית, המתמשכת והמצטברת של קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת, על גוף האדם. ניתן לומר, לדבריה, שהאבולוציה לא הכינה את תאי גופינו לסוג זה של קדמה טכנולוגית. 

אחת הבעיות החמורות לטענתה, המגיעות בעקבות התסמינים הפיזיים הקשים ומגבלות התפקוד, היא הבדידות והניכור. היא מתארת לי את מהלך ההתמודדות עם התופעה – בהתחלה מאוד קשה לרוב האנשים להבין ולזהות את מקור הסבל שהם מתחילים להרגיש, שהולך ומחמיר עם הזמן. כיום ישנו חוסר ידע, הבנה והכרה מקצועי בעולם הרפואה והטיפול, מה שמוביל לתהליכים ארוכים של בדיקות, שימוש במשככי כאבים ותרופות פסיכיאטריות, שלא מקלים על הכאבים והתסמינים הרבים. תהליכים מייגעים אלו אף מחמירים את הכאבים הפיזיים  ועלולים ליצור  התמודדות נפשית לא פשוטה בלשון המעטה. לאחר מכן, כשכבר יש זיהוי של מקור התסמינים, עצמי ברובו כרגע, הנפגעים זוכים לא פעם ללעג, לביטול מוחלט של החוויה הקשה, ולהעדר מענה ברמה רפואית, נפשית, חברתית, תעסוקתית וכלכלית. הכאבים הפיזיים ויתר התסמינים מקשים על התפקוד, ואלו מלווים לעיתים בחוסר קבלה והבנה מצד אנשי מקצוע, מקומות עבודה ולימודים ואף העדר תמיכה בקרב מעגלי משפחה וחברה. התוצאה, היא מעידה, עלולה להיות ניכור כואב מנשוא. 

היא מוסיפה כי העדר המודעות וההכרה, האישית והמקצועית, מתבטאת גם בכך שהמחקר בתחום זה נמצא בחיתוליו ונעשה בצורה שגויה מתוך אי הבנה של מנגנון הרגישות, כשבמקביל ישנה התעלמות מממצאים שעלו במחקרים, דוגמת מחקרו של פרופסור דומיניק בלפום מ- 2015 (*). פרופסור בלפום איתר סמנים ביולוגיים (ביומרקרים) אובייקטיביים לתסמונת הרגישות לקרינה אלקטרומגנטית.  כמו כן, היא מספרת על מחקר נוסף בו נראתה עדות לרגישות לקרינה אלקטרומגנטית בהדמיות מוחיות פונקציונליות   *** fMRI

לצד זאת, היא מדגישה כי עדיין רבים ממשיכים לצטט מחקרים שגויים ששללו את התסמונת, ללא הבנה כי ביצוע המחקרים היה בעייתי בשל שימוש בפרוצדורות ניסוי לא מתאימות, מתוך אי הבנה של מהות התסמונת, של הציוד ושל הפרוטוקול הנדרש לבדיקת התסמונת החדשה. כדוגמא, היא מביאה את מחקרו של ד"ר רובין, בו הנסיין, פסיכיאטר בהכשרתו, וללא הבנה טכנית מספקת, לא ידע שהציוד בו נעשה שימוש במחקר גרם לקרינה גם במצבים בהם הוא חשב כי אין קרינה. ***  

היא מציינת שקושי משמעותי נוסף הוא כלכלי, הקושי לעבוד לצד העדר ההכרה והעדר הסיוע משמעו – שאנשים, בייחוד כאלו שתפקודם נפגע מאוד, מדרדרים לא פעם לחרפת רעב ולהעדר מקום מגורים. מדבריה נראה כי כאב פיזי עצום, בדידות, ומצוקה כלכלית ובעקבותיהם גם התמודדות נפשית יוצרים כדור שלג, היא מספרת על אובדנות בעולם בקרב נפגעי קרינה על רקע זה.  בארץ היא מתארת לי קהילה חזקה ומגובשת, שהיא עצמה חברה בה, שמתאמצת להחזיק את חבריה באומץ, להיאבק על כל אחד ואחת, ולא לתת לאיש ליפול. נראה לי בעקבות השיחה איתה כי במקרה הזה נחמת רבים היא נחמה של חוכמה, נחמה בודדה, אך שיש בכוחה להציל חיים. 

כיום ישנן, לא מעט תופעות נוספות שהמדע והרפואה הקונבנציונאלית מתקשה להגדיר, להסביר, לתת מענה – ביניהן מיגרנות, תסמונת התשישות הכרונית, תסמונת המעי הרגיז, פיברומיאלגיה ועוד, אך נראה שהמכנה המשותף, שהכרחי לסובלים מתופעות אלו, מעבר למניעת חשיפה למפגעים הסביבתיים, הוא צורך בהאטת הקצב, בחזרה לתנאים בסיסיים, טבעיים ופשוטים יותר, בהקשבה מכבדת לגוף ולקצב פעימות הלב האינדיבידואליות כדי לאפשר ריפוי. ואולי מה שנוכל לעשות, כמטפלים וכבני אדם, זה להגביר את הרגישות שלנו להבין ולכבד גם דברים שאנחנו לא מצליחים להבין.


 

 

לקריאה נוספת


* Belpomme, D., Campagnac, C., & Irigaray, P. (2015). Reliable disease biomarkers characterizing and identifying electrohypersensitivity and multiple chemical sensitivity as two etiopathogenic aspects of a unique pathological disorder. Reviews on environmental health30(4), 251-271.

 

https://www.who.int/peh-emf/publications/facts/fs296/en/

 (**)

http://www.norad4u.co.il/ehs-h/ehs-studies-h#TOC-fMRI-

 (***)

http://www.norad4u.co.il/ehs-h/ehs-studies-h#TOC--5

http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/emf-studies-list

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/m/pubmed/26372109

https://norad4uh.blogspot.com/2016/09/blog-post.html

 

 

 

כתיבה ועריכה: קרין אמיתי, עו״ס קלינית - מכון טמיר

 

תודה מיוחדת לגל וייס, על הראיון למאמר. 

תגובות

הוספת תגובה

שירהשירה9/8/2021

. איך אפשר לצור קשר עם קהילת הסובלים מקרינה? האם יש מקומות בארץ שהקרינה בהם מופחתת?

Maya ElhalalMaya Elhalal24/7/2019

. The revision of the article is much appreciated . Maya

דורית סגלדורית סגל24/7/2019

. תודה על סקירה מרתקת! אין ספק שהעולם הזה מתקדם בקצב הרבה יותר מידי מהיר בעבורנו בני האנוש. אולי הטכנולוגיה בסוף תציל אותנו גם מהקרינה ומעצמנו.

gal weissgal weiss24/7/2019

. כדאי לציין כי התוכן שונה בעקבות התגובות לפוסט הקודם, שהיה מלא בשגיאות. תודה על לימוד של נודא מורכב ועל התיקון

איתן טמיראיתן טמיר24/6/2019

. תודה רבה גל.

איתן טמיראיתן טמיר23/6/2019

. הי חברות וחברים, תודה על התגובות מאירות העיניים וסליחה על חלקיות הסקירה. החלטתי להקדיש לכך זמן, לעיין בהקדם האפשרי חומרים שהצעתם וחומרים אחרים ולהתעדכן, גם אישית, וגם עבור רבים במקצוע שלי. התנצלות מיוחדת למי שחווה/תה פגיעה אישית. איתן

מני בן אריהמני בן אריה23/6/2019

. תוכן המאמר מפתיע אותי . כמי שרגיש לקרינה 5 שנים, ומחוסר ברירה נאלצתי ללמוד את נושא הקרינה והרגישות לקרינה, אני מצטער להעיר כמה הערות: 1. אתם מערבים קרינה מייננת ובלתי מייננת, וכדאי להתייחס אליהם בנפרד, ולו בשל הצורך להיות ברור. 2. המחקרים הבודדים שהראו שכביכול רגישות לקרינה הינה דבר סובייקטיבי - נעשו תוך כשלים מובנים, וכמו כן לא נערכו ע"י בעלי מקצוע מתאימים. באם תבקשו מידע נוסף ומורחב - אעביר לכם. 3. מחקרים בלתי תלויים על נזקי קרינה בלתי מייננת ברמות שאינן גורמות לחימום - מצויים לרוב, ובאם תבקשו - אשלח לכם. 4. החוקר דומיניק בלפום הראה זה מכבר שרגישות לקרינה מלווה במרקרים ביולוגיים, שאינם תלויים בדמיונו של הסובל. באם תבקשו - אשלח לכם חומר ע"ז. 5. אני אישית מכיר עשרות רגישים לקרינהשסבלו עוד לפני שידעו שקוראים לתופעה "רגישות לקרינה", וביניהם רופאים , ואנשי אקדמיה מכל תחומי החיים. 6. מציע לכם להרחיב ולהעמיק בנושא כאוב זה, וגם, לקרוא על כך מזווית נוספת בבלוג שלי "קורא בקרינה", בקישור http://readrad.blogspot.com/

צרו קשר

מוזמנים ליצור קשר עם מכון טמיר: https://www.tipulpsychology.co.il


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.