תרבות ואמנות - פוסטים

הבוקר קראתי שהבמאי רידלי סקוט מאשים את "דור המילניאלים המזויין שלא רוצה ללמוד שום דבר אלא אם כן נאמר להם על הטלפונים" בכך שסרטו ההיסטורי...

'אנורקסיה ובולימיה הן חידה מזעזעת: כיצד ייתכן שבניגוד לחוקי הטבע נערה (בדרך כלל המדובר בנערות) משבשת לעצמה את מילויו של הצורך הטבעי, הבסיסי...

רעיונות ויניקוטיאניים בקליניקה העכשווית - סדרת הרצאות בזום מטעם מרכז ויניקוט בישראל מהשתתפות פסיכואנליטיקאים בכירים מצוות המורים...

"אני מגיע. היא עומדת בדלת. לא, זה לא מדויק. אני מגיע (בכך אין ספק). היא עומדת כמה פסיעות מאחורי הפתח, מחכה לי. כשאני מגיע היא מרימה את מבטה...

יש כל כך הרבה דרכים לחיות ואף אחד לא מושלם כל אחד והפצע שלו ויש כל כך הרבה דרכים לחיות הלאה המושגים השגורים זו לא ״צמיחה פוסט טראומטית״ זה...

דווקא עכשיו, כשהכל החל להתעורר, דווקא כשהתחלתי להבין, כשהחל להתבהר, כשראיתי אור בוקע מן הלילה האפל, דווקא עכשיו, אני נופל.   רק כעת...

הכנס השנתי הבינלאומי של מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, "על הטוב שבאדם – היבטים תיאורטיים וקליניים", נערך ביום ראשון 4 באפריל...

"רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק אָמַר שָׁלשׁ נוֹבְלוֹת הֵן, נוֹבֶלֶת מִיתָה, שֵׁנָה. נוֹבֶלֶת נְבוּאָה, חֲלוֹם. נוֹבֶלֶת הָעוֹלָם הַבָּא,...

אני רוצה אותו מהתחלה ועד הסוף אני רוצה להיות בתוכו אני רוצה שהוא יאכל אותי אני רוצה להיות חלק מגופו אני רוצה להיוולד כמו גור עירום ועוברי של...

בִּזְמַנִּים שֶׁל מְבוּכָה לְלֹא תְּעוּדות וְזֶהוּת - שָׁאַל אוֹתִי בַּעַל מְלָאכָה: "מָה אַתָּה יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת?"   בְּהִינָּתֵן...

ערב עיון לכבוד ספרה של האמנית מיכל היימן "נתקלתי במבט שלי בונציה, 1880-2020" שערכה הועדה הבינתחומית של מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו,...

  חג פורים של 2020, סימן את קו השבר בין החיים שלפני הקורונה לבין החיים איתה ולצידה. עכשיו, שנה אחרי, אנחנו באווירת שינוי מעורערת קמעה - מחוסנים...

ערב לכבוד צאת ספר השירה: "בעניין הבערה" מאת יעל סטטמן התקיים באמצעות זום, ביום ראשון 14.2.21 בהנחיית ליטל קפלן "בעניין...

לִיבִּי לִיבִּי נִפְחַד רוֹטֵט בְּחַלְחָלָה שֶׁתָּקוּם פֹּה יוֹם אֶחָד לֹא עָלֵינוּ מַחֲלָה   וְלָהּ תַּסְמִין עוֹיֵן לֹא תֵּדְעוּ...

לִמְצֹא אֱמֶת אוֹ לִיצֹר אֱמֶת   אֶפְשָׁר לִתְהוֹת בְּמָבוֹךְ  וּלְחַפֵּשׂ אֶת הָאֱמֶת בְּתוֹךְ הַתּוֹךְ-שֶׁל-הַתּוֹךְ... וְאֶפְשָׁר...

בְּתְחִלַּת הַדֶּרֶךְ הַמְּשֻׁתֶּפֶת כְּשֶׁהַמְּטֻפֶּלֶת הִגִּיעָה אֵלַי מִתּוֹךְ שֶׁבֶר וּמַשְׁבֵּר צִפָּרְנֶיהָ הַמְּסֻתָּתוֹת...

מָתַי יַמְצִיאוּ חִסּוּנִים עִם נוֹגְדָנִים לִרְגִישׁוּת שֶׁיֻּנְגְּשׁוּ לַהֲמוֹנִים בְּאֹרַח דֵּי פָּשׁוּט   שֶׁיִּנָּתְנוּ...

חוֹמֵר וְצוּרָה בְּהַרְבֵּה דְּרָכִים נִיתָּן לַהֲפוֹךְ חוֹמֵר לְצוּרָה, לְקָרֵב זֶה לְזֶה קִרְעֵי מְצִיאוּת לִתְמוּנָה, לִרְאוֹת...

כשאנחנו חושבים וחושבות על בתי חולים פסיכיאטריים, לרוב עולות לראש התמונות הקשות של מיטות הברזל, הקירות החלקים (או המתקלפים) והמבנים השבלוניים...

ואז החליטו להקים את הקצון או בכינויו הרשמי: המוסד העליון למתן לגיטימציה לקץ החיים". הטיעון היה כי מדינה, בעולמנו הנאור איננה יכולה להרשות...

סָבַלְנוּ הַרְבֵּה כְּדֵי שֶׁעוֹלָם טוֹב יִבָּנֶה   הַיְּקוּם כֻּלּוֹ הוּא גּוּף אֵנֶרְגֵּטִי גָּדוֹל וְעָצוּם שֶׁלּוֹבֵשׁ צוּרָה...