חנוך לוין - יצירתו במבט פסיכולוגי

הרצאה בנעלי בית | 16/7/2022 | הרשמו כמנויים

הכנס ״חנוך לוין - יצירתו במבט פסיכולוגי״ נערך באולם רפפורט, מרכז הכרמל, חיפה ב-6.6.2022 בעקבות הספר 'חנוך לוין - תיאטרון הנפש העירומה במבט פסיכואנליטי' בעריכת חיים קפלן בהוצאת  פרדס.

הפרק "מה עושים ואיך חיים, זו השאלה" - "ההולכים בחושך" – הצגה הגדושה במה שאֵין מאת חיים קפלן זמין לעיון

הנפש האנושית בעירום מלא - חוויה דמוית חלום | חיים קפלן

חיים קפלן הוא פסיכולוג קליני, המייסד של היחידה הקלינית לטיפול בסטודנטים באוניברסיטת חיפה.

הערטול  הפסיכולוגי שלוין יוצר על הבמה מועצם במחזות בהם העניק להתרחשות התיאטרלית מאפיינים של מלאכת החלום: עולם סגור ובדוי שכמו מנותק מן המציאות אך זו משתקפת בו בעוצמה רבה; חצייה תכופה של  גבולות האפשרי כשהבלתי אפשרי נחווה כאמיתי מאין כמוהו; תנועה מתעתעת על ציר הזמן. העבר פורץ אל ההווה וחושף תכנים מודחקים. כך נמזגים יחד הקיטוע, הסיוט והיצירתיות, ולצופה מתאפשרת נביעה של  עושר אסוציאטיבי שרק חלום יכול לעורר.

היעדר ואהבה: עיון לאקאניאני במחזה אשכבה | ד"ר שלומית ידלין-גדות

ד"ר שלומית ידלין גדות היא פסיכואנליטיקאית ומורה במכון תל-אביב לפסיכואנליזה בת-זמננו.

החיפוש האנושי הנואש אחר אהבה מתואר על ידי חנוך לוין במחזה "אשכבה". מתוך מפגש עם קורבנות האהבה וקורבנות היעדרה, ננוע סביב  ההגדרה של ז'אק לאקאן את האהבה כיכולת של שני סובייקטים להעניק זה לזה את מה שאין להם. נעמוד על היחסים הסבוכים והפרדוקסליים שמקיימים האהבה והפנטזיה, כפי שהם משתקפים  בדבריהם של הזקן הנזכר בילדותו, של השיכורים והזונות במהלך נסיעתם בעגלה המיטלטלת , ואף בעיני האם הצעירה שקוברת
באדמה את תינוקה שנרצח.

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

פואטיקת העדות הייחודית של חנוך לוין במחזה "אשכבה״ | פרופ' דנה אמיר

דנה אמיר היא פרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה, פסיכולוגית קלינית מומחית[1], פסיכואנליטיקאית, סופרת ומשוררת ישראלית.

חנוך לוין שם לכאורה ללעג ולקלס את כל מה שהפסיכולוגיה והפסיכואנליזה מתייחסות אליו כאל מלאכת קודש: עבודת האבל, מלאכת עיבוד האובדן. אנסה להראות איך דווקא באופן שבו לוין שולל את כל הקואורדינטות הנפשיות המוכרות, הוא  מכריח את צופיו לעבור בתוכם תהליכי עיכול אקטיביים של הטקסט, ולא רק להתמקם כנמענים פאסיביים מול מה שמוגש להם כמזון מעובד. כלומר, דווקא הציר "שווה הנפש" הלויני, שעליו ממוקמים כל הרגשות זה לצד באופן בלתי מובחן, הוא שיוצר בצופה את הדחף לכונן מחדש היררכיה המאפשרת תנועה אמיתית של חשיבה.

​​​​​​​

וירטואוז האלביתי - האמצעים הלשוניים, הרטוריים והתמטיים של חנוך לוין | ד"ר מירב רוט

מירב רוט היא פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל. ראש התכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב.

שפת התיאטרון של חנוך לוין היא מקורית ואפקטיבית ובעזרתה הוא משליך את צופיו/קוראיו ללב חוויית ה"אלביתי" - אותה מועקה שמתעוררת בנו כשאנו מגלים שאיננו אדונים וגבירות בביתנו הגופני, הנפשי, הקיומי. טשטוש הגבולות בין הביתי והידוע לבין הזר והמוכר מתרחש כאשר מה  שאנו מורגלים אליו כמוכר ובטוח הופך לזר ומאיים, ומה שהודחק ואנו נחשפים אליו באופן בלתי צפוי, מעורר בנו חרדה.

בין אהבה לחפצון: על התביעה הנואשת להכרה מן האחר במחזה חפץ | דנה לובינסקי

דנה לובינסקי היא פסיכולוגית קלינית ומשוררת.

המחזה חפץ כולל המחשה גרוטסקית לאופן שבו אנו עושים שימוש באחר לצורך הגדרתנו העצמית ומתן ערך לחיינו, או ממשים, במילותיו של לוין, את "הזכות האלמנטרית של האדם המאושר – לראות את האומלל אומלל". מגולם במחזה הפער העדין אך תהומי, בין פנייה אל הזולת תוך חפצון והכנעה, לבין האפשרות של  כינון יחסי אהבה ותלות הדדית תוך תנועה משלימה בין היות סובייקט ואובייקט.  

אתם, אני: המלחמה הבאה | רובי שונברגר

רובי שונברגר הוא פסיכואנליטיקאי, משורר, מבקר ומתרגם ישראלי.

​​​​​​​ציניות-אירוניה, אהדה-בוז, אהבה-שנאה: יחסיו המורכבים של חנוך לוין עם קהלו.

"איש'ל ורומנצקה" | דרור קרן

ראיון עם דרור קרן

על המפגש שלו עם הטקסטים של לוין וחוויותיו מהעבודה עם לוין הבמאי.