פניה לקולגות בנוגע לרפורמה לקיצור משך ההכשרה בפסיכולוגיה
יואל אליצור | 11/5/2025 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
אבקש לשתף את עמיתי הפסיכולוגים בנוגע לקיומו של דיון שמתקיים בוועדת מל"ג בימים אלו ולבקש את תרומתכם בחשיבה לעומק על הצעה לתוכנית חדשה לשינוי מבנה הלימודים וההכשרה ב"פסיכולוגיה מקצועית" (כותרת שמתייחסת לששת תחומי ההתמחות המוכרים בפסיכולוגיה). הוועדה נפגשה לראשונה בסוף אפריל השנה וצריכה להגיש המלצות לוות"ת ולמל"ג בנוגע לתוכנית המוצעת עד לתאריך 30.6.2025. כחבר ועדה, אני חש אחריות לשתף אנשי מקצוע נוספים בחשיבה על התוכנית שהוצגה בפני, לקבל משוב וללמוד ממנו. התגובות של אנשי מקצוע מהאקדמיה והשדה יכולות לתרום לבחינתה של התוכנית מזוויות ראייה שונות ולהעמיק את החשיבה על הסוגיות שהיא מעלה. תקוותי למקסם בדרך זו את הפוטנציאל החיובי של התוכנית ולמזער נזקים פוטנציאליים. בטקסט הנוכחי אציג את חומר הרקע הנחוץ לקיומו של הדיון.
רקע
ככל שידוע לי, הדיון בתוכנית חדשה לשינוי מבנה הלימודים וההכשרה בפסיכולוגיה מקצועית החל במועצת הפסיכולוגים. עקרונות התוכנית אושרו על-ידי מועצת הפסיכולוגים בישיבתה מתאריך 12.3.2025. (ראה מסמך מצורף "מועצת הפסיכולוגים, קיצור הכשרה 12.3.2025" המציג את הרציונל לקיצור ההכשרה והעקרונות של התוכנית כפי שאושרו במועצה).
זמן קצר לאחר מכן התקיים במל"ג דיון שבו הציגו שרי החינוך והבריאות צורך בהגדלת מספר הפסיכולוגים בישראל. יו"ר מועצת הפסיכולוגים, ד"ר אילה בלוך והפסיכולוג הארצי, ד"ר גבי פרץ, הציגו מתווה לקיצור מסלול הלימודים וההכשרה למומחיות בפסיכולוגיה. הדיון הוביל להחלטת מל"ג מיום 18.3.2025 להקים וועדה שתגבש המלצות לוות"ת ולמל"ג לקבלת החלטה בנושא שינוי מבנה הלימודים וההכשרה (ראה תוכנית לשינוי הכשרת הפסיכולוגים בישראל).
הרכב הוועדה הוצע ע"י שר החינוך ויו"ר המל"ג יואב קיש, ואושר במל"ג (ראה אישור הרכב ועדת המומחים). חברי הוועדה:
- יו"ר הוועדה, פרופ' גדעון אנהולט, ראש המגמה לפסיכולוגיה קלינית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
- ד"ר רועי אלוני, ראש המגמה לפסיכולוגיה שיקומית, החוג לפסיכולוגיה אוניברסיטת אריאל.
- פרופ' אמריטוס יואל אליצור, לשעבר ראש המגמה לפסיכולוגיה חינוכית ופסיכולוגיה קלינית של הילד, בית הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית
- ד"ר אילה בלוך, יו"ר מועצת הפסיכולוגים
- ד"ר שירי בן דוד, מנהלת המערך הפסיכולוגי, המרכז הרפואי הדסה, וראש המגמה לנוירופסיכולוגיה שיקומית, האוניברסיטה העברית
- ד"ר שרון זיו ביימן, המחלקה לפסיכולוגיה, המכללה האקדמית תל-אביב יפו
- פרופ' שמואל שולמן, ראש התכנית לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, המסלול האקדמי המכללה למנהל
- פרופ' גבי שפלר, דיקאן הפקולטה לפסיכולוגיה, המכללה האקדמית אחוה
משקיפים בוועדה:
- ד"ר גבי פרץ, הפסיכולוג הארצי, משרד הבריאות
- גב' מיכל אנגלרט, הפסיכולוגית הארצית, משרד החינוך
העקרונות המרכזיים של התוכנית שאושרו על-ידי מועצת הפסיכולוגים והוצגו לבחינת המל"ג הם:
- משך הזמן המינימלי בין קבלה למסלול ההכשרה לפסיכולוגיה ועד מומחיות יהיה 6 שנים, מבלי לוותר על הדרישה לתואר ראשון ותואר שני מחקרי ועל משך ההתמחות.
- הקבלה ללימודים במוסדות האקדמיים תהיה מלכתחילה לתוכנית הכוללת תואר ראשון ושני.
- הלימודים הקליניים, המחקר וההתנסות המעשית יתחילו כבר בתואר הראשון שבו ילמדו המבואות הנלמדים כיום ועיקרי לימודי הליבה בתחום המומחיות (ראה טבלה המפרטת את לימודי הליבה בתחומי המומחיות השונים במכתב למוסדות להשכלה גבוהה יחד עם המסמך עדכון קורסי הליבה בפסיכולוגיה קלינית). אפשר שהצעת המחקר לתזה תאושר בתום התואר הראשון.
- בתואר השני ילמדו תכנים מתקדמים במקביל לעריכת מחקר במסגרת תזה מחקרית.
- מחצית מהיקף ההתמחות, קרי, שנתיים בהיקף של חצי משרה כפסיכולוג בשכר, תתבצע בתקופת הלימודים לתואר השני.
- שנת ההתמחות האחרונה, תתבצע בתום התואר השני ותהיה אפשרות לבצע אותה בשנה אחת במשרה מלאה.
- המועצה המליצה על הקמת ועדה מקצועית שתציע שינויים בתוכנית בהתאם למשוב שיתקבל מהאקדמיה ומהשדה ותמליץ על דרכים ליישום המתווה תוך כ-60 יום.
ההמלצות של ועדת מל"ג צריכות להתייחס באופן ספציפי לתחומים הבאים:
- תכני הלימודים האקדמיים והמקצועיים שיילמדו במסגרת התואר הראשון והשני בפסיכולוגיה מקצועית.
- תהליכי המיון של המועמדים לתואר הראשון והשני, דרכי תיקוף והערכה של תהליכי המיון, ונקודות השתלבות ויציאה ממסלול הלימודים.
- מתווה ללימודים המקצועיים במגמות השונות ולהתמחות במהלך התואר הראשון והשני.
במידה והמל"ג יאשר את המתווה החדש, כל תוכנית חדשה שיגיש מוסד אקדמי שיש בו מגמה בפסיכולוגיה יישומית תיבדק על-ידי ועדת מל"ג ייעודית. תוכניות במבנה החדש ילוו במחקר הערכה. בהתאם לתוצאות המחקר המלווה אמורים להיכנס עדכונים ושינויים במתווה המוצע. התוכנית החדשה תתקיים במקביל לתוכניות הקיימות.
המל"ג הנחה את הוועדה להתייעץ עם המוסדות האקדמיים אודות היוזמה לשינוי מבנה הלימודים והשלכותיה. בהתאם לכך, הוועדה שלחה מכתב לראשי המוסדות להשכלה גבוהה אשר מתקיימות בהם תוכניות לימודים בפסיכולוגיה (ראה מסמך מצורף "פניה למוסדות להשכלה גבוהה סופי - מתווה פסיכולוגיה"). המכתב מפרט את הרקע ליוזמה ואת עקרונות התוכנית כפי שהוצגו על-ידי יו"ר מועצת הפסיכולוגים והפסיכולוג הארצי במשרד הבריאות. במכתב למוסדות להשכלה גבוהה נפלה טעות בהצגת קורסי הליבה בפסיכולוגיה קלינית. ראה רשימה מעודכנת של לימודי הליבה הקליניים שאושרה בהחלטת מל"ג מיום 22.12.2020 במסמך עדכון קורסי הליבה בפסיכולוגיה קלינית.
דיון
בהמשך להנחיית המל"ג להתייעץ עם המוסדות האקדמיים אודות היוזמה לשינוי מבנה הלימודים והשלכותיה, אני מעוניין כחבר ועדה לשמוע גם את דעתם של המוסדות והארגונים המקצועיים: גופים המספקים שירותים מקצועיים בפסיכולוגיה ועוסקים בהכשרת פסיכולוגים, הסתדרות הפסיכולוגים וארגונים מקצועיים נוספים המעורבים ומכירים היטב את תהליכי ההכשרה. זאת בנוסף למשוב שיתקבל מהמוסדות האקדמיים שהוועדה פנתה אליהם.
לפני שישבתי לכתוב את המסמך הנוכחי, ביררתי עם רכזת הוועדה את נושא השיתוף וקיבלתי תשובה האומרת שמותר לחברי הוועדה לשתף ולהתייעץ עם אנשי מקצוע מחוץ לוועדה. טרם הוצאת המסמך לפרסום, הודעתי לחברי הוועדה על כוונתי לעשות זאת. בחרתי ב"פסיכולוגיה עברית" כפלטפורמה להתנעת הדיון. אינני פעיל במדיה החברתית אך הנחתי שזו דרך יעילה להעביר מידע ולהתניע דיון בקרב פסיכולוגים בעלי אוריינטציות שונות. בנוסף, אני משתף את יו"ר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל מאחר וההסתדרות היא גוף מאורגן המייצג את ציבור הפסיכולוגים ויש בכוחה לארגן מסגרת לדיון.
כיצד למקסם את הפוטנציאל החיובי של התוכנית?
ראשית, לחשוב על מיצוי התרומה הפוטנציאלית של היוזמה כפי שהוצגה במכתב למוסדות האקדמיים: (1) לתת מענה לצורך בטיפול ובאבחון פסיכולוגיים שהתעצם בשנתיים האחרונות נוכח מלחמת חרבות ברזל, (2) לקצר את משך ההכשרה שהינו ארוך מאוד, (3) להוריד את אי הוודאות של מועמדים מתאימים ללימודי פסיכולוגיה לגבי היכולת להשלים את התהליך ולגבי משכו. המכתב מתייחס גם להזדמנות לעדכן את תוכנית הלימודים וההכשרה בתחומי המומחיות השונים.
שנית, לחשוב על תרומה פוטנציאלית נוספת שלא הוצגה בפני המל"ג ויכולה להשתלב עם התוכנית החדשה. לדוגמה, בתקופת כהונתי כיו"ר מועצת הפסיכולוגים ניסיתי לקדם הצעה למסלול של דוקטורט בפסיכולוגיה מקצועית (לימודי PsyD) שיפיק מהניסיון שהצטבר בעקבות פתיחתן של תוכניות אלו בארה"ב. הייתה בזמנו התנגדות וההצעה נפלה על הסף. יתכן ויש לנו עתה שעת כושר להעלות שוב את ההצעה. סטודנטים לפסיכולוגיה מקצועית שילמדו בתוכנית PsyD יזכו להכשרה מקיפה ויסודית מכפי שניתן להעניק להם במסגרת לימודי הליבה המצומצמים של התואר השני. סבורני שמועמדים רבים הפונים ללימודי פסיכולוגיה יעדיפו לימודי PsyD על פני לימודי מ.א., ושתהיה לכך תרומה לשדה הפסיכולוגיה ולציבור שמקבל מאיתנו שירותים פסיכולוגים.
שלישית, דיון פתוח יכול להעלות כיוונים חיובים נוספים שחברי הוועדה לא חשבו עליהם.
כיצד למזער נזקים פוטנציאליים של התוכנית?
לצד הרצון לקדם תוכנית עם פוטנציאל חיובי, אני חושש ממצב שבו גודל ההזדמנות עלול לסנוור ולהקשות עלינו לעמוד על הסכנות הפוטנציאליות. כאשר יש מוטיבציה גדולה להתקדם במהירות, יש ערך ליצירת מרחב המאפשר הקשבה לדעות שונות ואפילו סותרות. אשמח לשמוע מחשבות ודעות בנוגע לדאגות הבאות שהתוכנית מעוררת בי וארצה לשמוע מחשבות ודעות ביחס לנושאים אחרים שלא נתתי עליהם את הדעת:
- במידה והתוכנית החדשה תעביר לתואר הראשון את כל לימודי הליבה המקצועיים, כולל הפרקטיקום, האם אנו יוצרים בכך אפשרות ליצירת סוג חדש של אנשי מקצוע שהם בוגרי תואר ראשון בפסיכולוגיה. אנשי מקצוע שיצאו לשוק עם תואר ראשון בפסיכולוגיה מקצועית לאחר שעברו מסלול מלא של הכשרה בפסיכותרפיה. אנשי מקצוע אלו לא ירשמו בפנקס הפסיכולוגים היות ואין להם תואר שני, וכתוצאה מכך, חוק הפסיכולוגים אינו חל עליהם, אינו מגביל את תחום עיסוקם ואינו מגביל את הדרך שבה הם מפרסמים את עצמם. מהלך זה עלול לגרור אחריו הורדת רמת ההכשרה גם במקצועות נוספים.
- ההכשרה האקדמית של פסיכולוגים שחלק חשוב ממנה מתקיים במסגרת התואר הראשון מעניקה בסיס אינטלקטואלי ומדעי רחב שמייחד אותנו לדוגמה בהשוואה לתואר הראשון בעבודה סוציאלית שרובו מוקדש להכשרה מעשית. במידה והתוכנית החדשה תעביר לתואר הראשון את כל לימודי הליבה המקצועיים, כולל הפרקטיקום, כיצד נשמור על ההיבטים המיוחדים של המקצוע שלנו?
- לאור הכוונה לקיים תהליך קבלה בתחילת התהליך לתוכנית הכוללת תואר ראשון ושני, כיצד נתמודד עם הסיכון להכשרת מועמדים שאינם מתאימים מבחינת יכולתם הנפשית והאקדמית למקצוע טיפולי שמעמיד אותם בפני מצבים אנושיים מורכבים ביותר. כל מי שלימד במגמה מקצועית או היה מעורב בעבודה עם תלמידי פרקטיקום מכיר את הקושי בהערכת המוכנות הנפשית והאקדמית של תלמידי תואר שני וכמה קשה להפסיק את הלימודים של תלמידים שאינם מתאימים בעליל. קשה הרבה יותר להעריך את ההתאמה הנפשית והאקדמית של מועמדים צעירים יותר שנרשמים לתואר ראשון. האם לא רצוי לקיים תהליך מיון מובנה בין התואר הראשון והשני כדי למנוע כניסת מועמדים שאינם מתאימים בעליל למקצוע?
- בהכירנו את הקשיים המתעוררים לא פעם בשיבוץ להתמחות לאחר הלימודים, כיצד נבדוק עם מוסדות ההכשרה ומשרדי הבריאות והאוצר את יכולתם לקבל מתמחים נוספים בתשלום?
