תיאוריה והמשגות תיאורטיות - פוסטים

כנס מטעם מכון ויניקוט המארח את ג'וזפה צ'יביטרזה (Giuseppe Civitarese) התקיים במסגרת תכנית לימודי ההמשך במרכז ויניקוט בישראל, בתאריך 24.3.2017.

גבירותיי ורבותיי, מסתבר כי אינצסט הוא השחור החדש. הטאבו הגדול מכולם, הטאבו על גילוי-עריות, זוכה בתקופה האחרונה למתקפת יחסי ציבור המנסה לעש

מושג ההחזקה של ויניקוט הוא לדעתי אחד השימושיים והמוצלחים שבין המושגים הפסיכואנליטיים. שזה די מפתיע בהתחשב בכמה שהוא מעורפל ונתון לפרשנו

שהיתי לאחרונה ימים ספורים בפריז היפה, שם הצגתי שתי הרצאות בקונגרס העולמי לפסיכותרפיה. נדמה לי שזה היה יומי השני שם, כשלאחר ארוחת הבוקר הקו

יותר ויותר אני שומע בקשות להמלצות על מטפל 'אקטיבי'. בתחילה חשבתי שהבקשות הללו נובעות מחשיפת-יתר לקריקטורה של הפסיכואנליטיקאי השתקן, המהמה

אני רוצה לצאת בהצהרה דרמטית, מהפכנית ומרסקת מוסכמות: אני לא מומחה לכלום. אוקיי, למען הדיוק אני באופן רשמי מומחה בפסיכולוגיה קלינית. זכית

ידידה סיפרה לי פעם שהברכה הקבועה של אחיה ליום הולדתה היא 'שתפתיעי את עצמך'. על אף שהחזרתיות של הברכה גורעת משהו ממנה, אני בכל-זאת מוצא אותה

'אני רוצַה לעשות איתךָ סקס. אני רוצה לדעת אותך. אני רוצה שהגרעינים הלא-מתקשרים שלנו, החלקים הבלתי-ידועים שלנו, יתוודעו זה לזה'. כה אמרה פעם מטופלת...

לאורך כל חיינו, בתוואי שבין העריסה והקבר, אנחנו נאלצים להתמודד עם פגיעות ותסכולים ועם הכעס והעלבון שהם מעוררים בנו. אנחנו מנסים שוב ושוב ל

בתקופה האחרונה פייסבוק מציף אצלי, כמעט מדי יום, זיכרונות. תכונה, חדשה יחסית, שנוספה לרשת החברתית מביאה לכך שבכל יום עולים סטטוסים ותמונות

מזווית מסוימת, לא מחמיאה במיוחד, חיינו הם רצף של החמצות. למעשה, בכל בחירה שלנו טבועה ההחמצה. ברגע שאנחנו בוחרים בשביל הימני אנחנו מחמיצים א

לא מזמן צדה את עיניי ואת מחשבותיי כתבה* על מקרה בו חייב בית המשפט את הביטוח הלאומי לפצות אדם שלקה בשבץ מוחי בעת עבודתו. טענת התביעה הייתה ש

כשהדלת נסגרת מאחורי אריק* אני רואה על הפרקט טפטופים של חלקים מהפגישה שלנו, טפטופים שמגיעים עד הכורסא ממנה התרומם לפני רגע. שיירים דביקים של...

לפני כמה שבועות התגשם עבורי חלום שהיה כמוס בתוכי כבר כמה וכמה שנים: הוזמנתי לריקוד סלואו צמוד עם העבר, לפגישת מחזור עם בני כיתתי מבית-הספר...

בשנת 2004, אולי בהשפעת You're Beautiful, שירו הנוראי של ג'יימס בלאנט שבאותה תקופה התקיף ללא רחם בעלי אוזניים ברחבי העולם, הקדיש כתב-העת The Psychoanalytic Quarterly...

איני יודעת מדוע דווקא שיר זה של אגי משעול תפס אותי חזק כל כך. שמעתי את משעול מקריאה אותו בין שירים אחרים ביום עיון על מחשבת ביון, במושב שעסק...

זהבה (שם בדוי), מטופלת צעירה, מספרת לי על חלום שחלמה בלילה שלפני הפגישה הטיפולית. בחלומה היא מגיעה עייפה ורעבה, אחרי שיטוטים ארוכים ביער, לבית...

מי מאיתנו לא התבקש לפחות פעם אחת בחייו לדרג את אושרו מ-1 עד 10 ולתהות על משמעות בחירתו. במאמר שפורסם לאחרונה באלכסון מציג קאס סאנסטין את הפולמוס...

ביוגרפיה חדשה של איוואן פבלוב חושפת את האופן שבו מחקריו פורשו באופן שגוי שאינו ממצה את מורכבותם. ניכר כי חלקים נכבדים מהגותו המרתקת לא קיבלו...

שחקן הבייסבול האגדי יוגי ברה (נא לא לבלבל עם הדוב האגדי יוגי בר) אמר פעם ש'בתיאוריה אין הבדל בין תיאוריה לפרקטיקה. בפרקטיקה יש'. האנליטיקאית...

'...אנחנו פוגשים את הקצה החד שלנו ופשוט לא סובלים אותו. דרכים רבות הומצאו כדי להסיח את דעתנו מן הרגע, לטשטש את חריפותו, להמית אותו כדי לא להרגיש...