פסיכולוגיה יהודית - פוסטים

חלפו מאז עשרים שנה, אך כשאני נזכרת במילים שלו עדיין מתקמט לי הלב. הייתי סטודנטית צעירה, מאוהבת במה שאני לומדת ומאמינה בתמימות ילדותית שדבר...

למרות השעה המאוחרת, החושך והקור, הוצאתי את עצמי מהבית והלכתי לרקוד. למרות הכבדות, העייפות, העקבים, המבטים, הבושה, האשמה – עצמתי עיניים ורקדתי...

באותו בוקר גורלי, הוריו הזקנים זרחו משמחה. בעיצומה של מלחמה אכזרית, זכה בנם לקבל ויזה אמריקאית. כעת יוכל להימלט מציפורני הנאצים אל מקום בטוח...

יש שירים שמשמיעה ראשונה זורקים לי בלב פצצת תאורה. וכך נולד לו פלייליסט של שיר אחד שמתנגן בלופ. שיר שלא מרפה, מתחנן שאקשיב לו שוב ושוב, ואאמץ...

האמת היא, ילדונת, שלא מספיק לי מה שקורה כאן בינינו בחדר הטיפול. הייתי רוצה להיות איתך יותר מ-50 דקות בשבוע, שמתאדות כמו טיפה בים הסבל שלך. הייתי...

בוקר אחד התעוררתי, וראיתי מולי במראה חמור. ולא סתם חמור, חמור נכבד: 'חמור נושא ספרים', בעל תואר ד"ר. צעקתי בבהלה וניסיתי להתעורר מהסיוט,...

כבר בעיצומו של התואר הראשון בפסיכולוגיה התעורר בי הרצון להעמיק בלימודי CBT. אני הרי לא רוצה להיות 'כמוהם', הדינאמים הכבדים והמיושנים האלה....

האם היית מסוגל לסלוח למי ששנא אותך שנאה יוקדת? למחול לאדם שקנאתו בך העבירה אותו על דעתו? להתפייס עם אחיך, שחרף היותו בשר מבשרך התאכזר אליך קשות?...

ימי החנוכה הקרבים ונס פך השמן מחזירים אותי לפך שמן אחר, מפורסם פחות. בכל פעם שאני שבה וקוראת את מילות הסיפור המופלא הבא, אני מתרגשת...

הם לא הכירו בשידוך, לא היו מתווכים וגם לא היסוסים: הייתה זו אהבה ממבט ראשון. על שפת הבאר, במפגש חטוף, מתאהב יעקב ברחל יפת התואר. פרשת 'ויצא'...

שנים גילגלתי בתוכי צחוק מהול בטיפת בוז והתנשאות כלפי תעשיית עיכוב ההזדקנות. מה הסיפור ההזוי הזה שיש לנשים עם קמטים? למה הן לא מקבלות את עצמן...

האם קיים בעולם חסד 'נקי'? התחושה החמוצה הזו, של גביית תשלום מבני אדם על עצם ההקשבה וההכלה שאני מעניקה להם, מסרבת להניח לנפשי. לעיתים השגרה...

"הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי": להתחיל מבראשית בהוקרת תודה ושוב, מתחילים מבראשית. אחרי החגים מתחדש הכל, גם הקריאה בפרשת הש

אנו נמצאים היום מבחינת אבולוציונית בשלב בו נוצרת ההכרה בצורך לעצב מחדש צורות מקומיות של קהילות מקצועיות, המקיימות אינטימיות של יחסים בין

סִדָרְתִי אוֹתָן אָלוּמוֹת, אָלוּמוֹת. שְׂעוֹרָה כְּרוּכָה בְּשִׁבֹּלֶת. מָזוֹן שָׁלוּב בְּרָעָב. בַּסְּפִירָה הָזוּ לֹא נִסְפ

וּמִתּוֹךְ שֶׁאֲנִי כְּבָר לֹא יָכוֹל לִכְאֹב. וּמִתּוֹךְ שֶׁאֵינִי רוֹאֶה כְּבָר, אֶת הַכְּאֵב. כִּי הָפַךְ הוּא חָלַק מִגּוּפִ

אַתְּ הִבְטַחַתְּ לִי חֲזֹר וְהבטח שֶׁתַּפְסִיקִי לִרְדוֹת בִּי כָּל כָּךְ. דַּי, הֵם כֻּלָּם סוֹלְחִים. זוֹ אַתְּ שֶׁמַּפְלִיא

להיות פסיכולוג קליני הוא לעיתים שם נרדף לדמות זהירה ומחושבת המגיבה רק לאחר מחשבה ועיבוד. משהו בחינוך שלנו מזמין לעמדה שמרנית-אורטודוקסית

לאורך כל חיינו, בתוואי שבין העריסה והקבר, אנחנו נאלצים להתמודד עם פגיעות ותסכולים ועם הכעס והעלבון שהם מעוררים בנו. אנחנו מנסים שוב ושוב ל

לא מזמן צדה את עיניי ואת מחשבותיי כתבה* על מקרה בו חייב בית המשפט את הביטוח הלאומי לפצות אדם שלקה בשבץ מוחי בעת עבודתו. טענת התביעה הייתה ש

אני מניח שאם נעצור ילד ברחוב ונשאל אותו מה זה 669 - הוא ידע די מהר להגיד שזוהי יחידה מיוחדת של צהל, ואולי גם ידע להגיד שזוהי יחידת החילוץ של חיל...