פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
בין 669 ל 929 :  על ישראליות ותנך, אורתודוקסיה בפסיכולוגיה ויהדות, וגם על הרב בני לאו ועל דניאל סיגל

בין 669 ל 929 : על ישראליות ותנך, אורתודוקסיה בפסיכולוגיה ויהדות, וגם על הרב בני לאו ועל דניאל סיגל

ארנון רולניק | 10/1/2015 | הרשמו כמנויים

אני מניח שאם נעצור ילד ברחוב ונשאל אותו מה זה 669 - הוא ידע די מהר להגיד שזוהי יחידה מיוחדת של צהל, ואולי גם ידע להגיד שזוהי יחידת החילוץ של חיל האוויר. זוהי בעיני אחד הביטויים של הישראליות.

לעומת זאת פרוייקט 929 עושה רק כעת את כניסתו לעולם התודעה הישראלי, ואני רוצה לשתף בהרהורי בנושא.
מדובר בפרוייקט שאפתני ומרשים ביצירתיותו. הפרוייקט מוגדר כך: " מיזם ישראלי חדש המבקש לייסד שיטה קבועה ואחידה לקריאת תנ"ך – פרק ביום למשך 929 ימים כנגד 929 פרקי התנ"ך.

הסיבה שאני כותב על כך קשורה לסיבות שתיים: האחת אני מחפש שם משהו בעולם התנ"ך, היהדות והמסורת. משהו שנגזל ממני בשנות הקיבוץ/שומר צעיר/מפלגת הפועלים המאוחדת.

929 שואף גבוהה: להכניס את התנ"ך לחיים היומיומים שלנו. הפרוייקט מתאווה להכניס שנוי התנהגותי משמעותי: ראשית לקרוא פרק תנ"ך בכל יום, ובנוסף לכך מציע לקרוא מעל 20 פוסטים ליום (אמנם קצרים כמיטב המסורת של דור האקספרס הנוכחי: 140 תווים לטוויטר, קצת יותר לבלוגים ושלוש דקות ליוטיוב....). אומר מייד: הפוסטים מרתקים, סרטי הוידאו נפלאים. שימו לב למשל לסרטי הדיאלוג של הרב בני לאו עם ליאת רגב, או לסיכומי סוף-השבוע-בתנך ביוטיוב - באמת אוסף מרתק של ישראלים המדברים תנכית.

קריאת פרק מידי יום: כמה שאלות על הכנסת שינוי בחיים

אבל הנה מגיע האבל: האם עימתו עצמם יוזמי הפרוייקט עם השאלה איך קוראים פרק ביום ודנים בו בקצב החיים העמוס של כולנו. האם קיימת ההבנה שכדי שנקרא יום יום פרק נדרש עוד משהו מעבר לפייסבוק. אנשי הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הבינו מזמן את החשיבות של הכנסת שינויים לאורח החיים של מטופליהם ועם זאת אנו גם יודעים היטב כמה זו משימה קשה.
כפסיכולוג, אני מכיר ב"עצלות של הטבע האנושי" (או לפחות עצלותי אני.) בכל שנותיי במקצוע למדתי כי קשה לאנשים להכניס הרגלים בריאים לחייהם. זה נכון לגבי אכילה, פעילות גופנית, וודאי לגבי הרגלים התנהגותיים (למשל זמן איכות עם ילדים, שעת מדיטציה אישית וכו). אני חושש כי למרות יופיו הפנימי והחצוני של אתר 929 - היכולת להכניסנו לשגרת חיינו לא תהיה קלה.
הדיון הראשון אותו אני מבקש לעורר הוא לכן דיון שלכאורה אינו תנכ"י אלא דיון ב"הרגלי חיים" בואו נחשוב ביחד כיצד להכניס את 929 לתוך 24 שעות היממה שלנו

ראשית עמיתי בתחום ה CBT עוסקים כמעט כל פגישה בתחום "שעורי הבית" – אותן משימות התנהגותיות שאנו מציעים למטופל לעשות כדי להביא שנוי לחייו. אנו מכירים גם את הקשיים בתחום זה ופותחו שיטות לחזות קשיים ביישום השנוי – ולמצוא מראש דרכים להתגבר על הקשיים.

שנית רולניק (לא אני...) ומילר פיתחו את גישת ה Motivational Interview העוסקת בעיקרה בהכנסת שנוי לאורח החייים . הגישה מסייעת בחקירה ובפתרון של האמביוולנטיות כלפי השינוי מתוך עמדה מכבדת ומקבלת, ומסייעת "להשתחרר מתקיעות" ולגייס את המשאבים הפנימיים של המטופל לקראת שינוי.

שלישית כל מי ששרת בצה"ל נוכח כי תמיכה של הקבוצה (צוות, מחלקה, פלוגה) הנה הדרך הטובה ביותר ליצור מוטיבציה ושנוי התנהגות. כלל זה כמובן מיושם יום יום בקבוצות התמיכה של אנשים המעונינים לרזות, של מכורים לסמים או גם לסיגריות. אחד הדוגמאות הטובות לשמוש בקבוצה אמיתית (כלומר לא וירטואלית) היא קבוצת למוד שמנהלים הרב לאו ונויה שגיב במסגרת בינ"ה. השלוב של לימוד מבוסס אינטרנט יחד עם קבוצה שנפגשת פנים לפנים הוא אחד הדברים אליו חותר מאמר זה.

רביעית טקסים טקסים וטקסים – Jerome Frank אחד מגדולי המטפלים שגם חקר היטב את תהליך השנוי בפסיכותרפיה מדבר על טקס כאחד משלושת פקטורים המאפשרים שנוי. אם נרצה להכניס קריאת פרק יומי לתוך חיינו העמוסים כדאי לשקול שלוב של אלמנטים טקסיים.

אורתודוקסיה ומודרנה ביהדות ובפסיכולוגיה

פרוייקט 929 מעלה גם דיאלוג לא קל בין אורתודוקסיה דתית לגישה מודרנית יותר המיוצגת על ידי הרב בני לאו המרכז את הפרוייקט.
כותב הרב ברוך אפרתי ב YNET "כרב אוהב תנ"ך קראתי את התוכנית לתומי, וחשכו עיניי. היא מתעלמת ממאות שנות יצירה פרשנית של חז"ל, ומעלימה את כל גדולי הדור שלנו כאילו לא היו ולא נבראו. אין רש"י, אין אבן עזרא, או רמב"ן, אור החיים, רש"ר הירש - את כולם בלעה האדמה"
ועוד מלין רב זה על כך שהצטרפו למיזם גם גופים של יהדות מתקדמת, לצד אנשים שחלקם אינם מאמינים כלל במעמד הר סיני...
מאבק זה בין אורתודוקסיה המתקשה לקבל זויות ראיה חדשות יותר מוכר לי היטב מעולם הפסיכותרפיה . כך למשל כשפול וואכטל מנסה לחבר את הפסיכואנליזה לטיפול התנהגותי. כמה חברים מהממסד הפסיכואנליטי מטילים ספק בעובדת היותו של וואכטל פסיכואנליטיקאי ועוד אומרים הם:
"Those who hold such opinions as Wachtel's might reconsider Freud's modest request that the name of his method be dropped by those who abandon its fundamental tenet"
וכשהחתום מטה כתב על תהליכי העברה בטיפול מרחוק (סקייפ וכו) קיבלתי בקורת חריפה בפורום פסיכואנליטי שאין העברה בטיפול בסקייפ.

מודלים של אינטגרציה: הרב בני לאו והד"ר דניאל סיגל

הרב בני לאו, שנמצא בצוות המנהל של הפרוייקט מספר על חוויה לא קלה בה פגש רב מקובל במרכז הארץ ואת אשתו הרבנית וכך כותב בני: "ישבתי אתו ועם אשתו הרבנית וסיפרתי להם על החזון של המיזם שמבקש לייצר תנועה רחבה של כל חלקי החברה הישראלית, על דעותיהם ועמדותיהם השונות. הרב ישב והקשיב. אשתו השמיעה תגובות מצוקה על כל משפט ומשפט. "מסוכן מאד" אמרה. ושוב חזרה ואמרה.

בני לא היסס לענות בפוסט שכתב באתר 929 בו הקשה על רבנים שלא יוצאים מד' אמותיהם. בהשתמשו בסיפור נוח והתיבה כותב לאו: "אבל הוא (וכאן הצבעתי על בעלה הרב, שישב כל העת ולא התערב) לא יכול להתחבא בתיבה. העולם שבחוץ מחכה לו. האנשים שם הם אחיו ובני משפחתו. הוא מוכרח להיות ברחובה של עיר ולא בתיבה שמתבדלת מהמים הסוערים". מה שאני אוהב בתגובה של הרב בני לאו היא העמדה ה"מתערבבת. בניגוד לחלק מחבריו בעולם ההלכתי הוא מזמין את ה"תל אביבים" לקרוא עימו את התנ"ך
המאבק בין חלק מהגישות הדינמיות לחלק מהגישות מבוססות הראיה לובש בדיוק את אותו פורמאט של המאבק במחנה הדתי. לכן היה זה כ"כ משמח, מרגש ומלמד לפגוש כאן השבוע, בכנס רב משתתפים את ד"ר דניאל סיגל, פסיכיאטר, חוקר אטאצ'מנט וחוקר מוח. דניאל מצליח לדבר את השפות הדינמיות והשפות ההתנהגותיות. טוען שיחסים בין-אישים הם הכלי החזק ביותר שלנו לשנות את המוח.

בראשית המאה הזו יזמתי מטעם האיגוד לפסיכותרפיה קבוצת לימוד עם מארק סולמס להבין את הנוירופסיכואנליזה. באותו שלב הגיעו פחות מעשרים איש ללמוד את הנושא. כמה שנים לאחר מכן יזמנו כנס שנקרא "פסיכותרפיה עם מוח" בו דנו על האונה הפרונטאלית ככלי מרכזי בוויסות עצמי – לכנס זה כבר הגיעו יותר אנשים. ומה רבה היתה לכן שמחתי לראות הפעם אולם תאטרון מלא בשוחרי הגישה האינטגרטיבית המשלבת בין אורתודוקסיה לגישות מודרניות בפסיכותרפיה.

להכניס לפרוייקט טקסים ותמיכה חברתית

אף שאני כואב את התסכול האפשרי של הרב לאו מחלק מרבני המגזר הדתי, אל יטעה בי הקורא. איני בא כאן לפסול את האורתודוקסיה. ההפך הוא הנכון . אם נחזור לשאלה שהשארנו פתוחה : איך להכניס את היהדות לחיינו דומני שביהדות ידעו כבר לפני הרבה שנים איך להכניס שנוי לחיים: טקסים ותמיכה חברתית. ואולי כאן אנו צריכים ללמוד מהיהדות המסורתית. קחו למשל את התפילה – תפילה היא טקס העוסק בקריאת פרקי תנ"ך במסגרת חברתית. ובפאראפרזה אומר יותר משהיהדות שמרה על התפילות שמרו התפילות על היהדות. האם יש דרך להכניס משהו מעולם התפילה לפרוייקט ה 929?
לסיכום 929 פרוייקט הוא יוזמה חשובה, ואני הקטן, אנסה ללמוד ולו מקצת מפרקי התנ"ך, וודאי אקרא בהנאה – ואולי גם בקנאה – חלק מהפוסטים שנכתבים שם. עם זאת אינני פתור מלהציע שפרוייקט ששם לו כמטרה להביא לקריאת פרק יומי בתנ"ך – יקח בחשבון ששינוי משמעותי כזה אינו יכול להבנות רק על ידי פוסטים ופייסבוקים. נדרש להביא בחשבון גישה רחבה יותר שחלקה יסתמך על הידע העתיק של האורתודוקסיה היהודית וחלקו על ידע מדעי חדש של הפסיכולוגיה מבוססת הראיות.







עוד בבלוג של ארנון רולניק

להיות פסיכולוג קליני הוא לעיתים שם נרדף לדמות זהירה ומחושבת המגיבה רק לאחר מחשבה ועיבוד. משהו בחינוך...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

צביאל רופאצביאל רופא15/1/2015

למה ללכת רחוק לתנ"ך?. - סדום ועמורה מקיפה אתכם, אנשי המקצוע.
http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=5139010&r=1

סילביה איילוןסילביה איילון11/1/2015

תודה רבה ............... אופטימי,חשוב.תודה רבה רבה.............................

נעמי טאוברנעמי טאובר10/1/2015

תודה ארנון, מרתק ומעורר מחשבות. אהבתי את החיבורים של עולמות שונים וגם מקבילים,
ואת הצעת ה"סולם" הפרקטי של סיוע ביישום רעיונות מלאי השראה ואולי "מעופפים"...