בין חניכה לניצול
מבט לאחור על חוויות מיניות של נערים וצעירים הומואים עם גברים מבוגרים
עופר קרוננפלד
מבוא
מאמר זה מתמקד בתופעה קיימת אך לא מדוברת של קשרים מיניים ורומנטיים של נערים וצעירים הומואים עם גברים מבוגרים. במאמר יוצגו ממצאי מחקר איכותני פנומנולוגי שערכתי, אשר התמקד בחוויות של נערים וצעירים הומואים שהיו בקשרים עם גברים מבוגרים, ובמשמעויות שהם נתנו לקשרים אלה בדיעבד. המחקר נערך במסגרת קבוצת מחקר שעסקה במיניות ובפגיעות מיניות בקהילה הגאה1. הקמתה של הקבוצה ופעילותה משקפים מגמה חברתית רחבה יותר, במסגרתה מופנה הזרקור ליחסי הכוח בתוך הקהילה הגאה, בהשראת מהפכת מי-טו. חשוב לומר כי למרות שזהו ההקשר שבו נהגה המחקר, ביקשתי לחקור את הנושא תחת הכותרת הנייטרלית יותר של "חוויות מיניות" (להבדיל מ"פגיעות מיניות"), כדי לתת מקום רחב ככל האפשר למגוון הקולות והחוויות הקיימים בנושא.
התופעה של קשרים בין צעירים למבוגרים הייתה קיימת לאורך ההיסטוריה ובתרבויות שונות, אך היחס החברתי אליה השתנה בהקשרים השונים. בחברות שונות בעבר, הייתה התופעה מקובלת כחלק ממסורת חניכה של בני נוער וצעירים לתוך התרבות הבוגרת. כך למשל בדוגמה המוכרת ביותר של יוון העתיקה, שם כונו יחסי חניכה שכאלה "פדרסטיה", שהינה אהבת בנים או נערים (בן-נאה, 2001; 2014 Rocke, 1996; Lear). בימינו, לעומת זאת, מקובל לראות בקיומם של יחסים רומנטיים ומיניים לא-שוויוניים כבעייתים מבחינה מוסרית, משום שנהוג להניח שאין אפשרות להסכמה חופשית במסגרת יחסי כוח, ולכן בהכרח אלו יובילו לחוויה של פגיעה אצל חסר הכוח (Riegel, 2019).
הנושא של חוויות מיניות של נערים וצעירים עם גברים מבוגרים נחקר מעט עד כה. מבין המחקרים שהתפרסמו בנושא, עולה – אולי בניגוד לאינטואיציה – כי חלק גדול מהנבדקים, אשר היו להם חוויות כאלה בנערותם, ראו חוויות אלו בדיעבד כחיוביות ולא דיווחו על השלכות שליליות שסבלו מהן בעקבות זאת (Rind, 2018). במספר מחקרים אחרים, נמצא כי היחסים עם המבוגרים היוו מקור משיכה עבור הצעירים ממספר סיבות, הבולטת בהן היא הבגרות והניסיון של הפרטנר (Arrington-Sanders et al, 2013; Leahy, 1992). לצד זאת, במחקרים שהתמקדו באוכלוסיות קליניות, נצפו השלכות שליליות ארוכות-טווח, כגון התנהגויות מיניות קומפולסיביות, עיסוק בזנות ובעיות במערכות יחסים (Dimock, 1988; Lloyd & Operario, 2012).
אם כן, הספרות המדעית מראה לנו ממצאים סותרים ולא חד-משמעיים בנושא, וניגשה לחקור אותן באופן פשטני. לכן מה שעניין אותי בבואי לחקור את הנושא הוא לגשת לסיפורים באופן מורכב, תוך ניסיון לתת למשתתפי המחקר הזדמנות להשמיע את קולם בלי הנחות מוקדמות ככל האפשר. ניסיתי לענות על השאלה כיצד צעירים הומואים בישראל שהיו להם חוויות מיניות עם מבוגרים במהלך התבגרותם תופסים חוויות אלו, וכיצד חוויות אלו השתלבו בסיפור של עיצוב הזהות המינית שלהם.
לצורך המחקר ראיינתי 15 צעירים הומואים בראיונות חצי-מובנים ארוכים שנמשכו בין שעה וחצי לשעתיים, שאותם תמללתי וניתחתי על פי הגישה הפנומנולוגית. במודעה שנועדה לגיוס המרואיינים פניתי לגברים בגילאי 35-20 שהגדירו את עצמם כהומואים, ואשר במהלך גיל ההתבגרות קיימו יחסי מין או קשר רומנטי עם גבר המבוגר מהם בחמש שנים לפחות. בין הפונים למודעה היו גם אנשים שהיו מבוגרים מטווח הגיל שפורסם או אשר חוויותיהם קרו לאחר גיל 18. החלטתי לאפשר להם להשתתף במחקר מתוך תפיסה כי המחקר אמור לשקף נקודת מבט אמית (emic), פנימית, של התופעה, וכי אם אנשים אלו רואים עצמם שייכים לאוכלוסיית המחקר יש לכבד זאת.
כך, למרות שלהבדל ביחס לגיל שבו התרחשו החוויות המיניות – אם כאשר המשתתף היה קטין או כאשר היה כבר בגיר – יש השלכות מוסריות וחוקיות משמעותיות, ההחלטה על אוכלוסיית המחקר נשענה על התפיסה הסובייקטיבית של המשתתפים, ולא על הגדרות חיצוניות הקיימות בחוק או בנורמות החברתיות. בסופו של דבר נכללו במחקר 15 גברים הומואים בגילאי 41-24, אשר חוויותיהם המיניות עם מבוגרים התרחשו כאשר הם היו בגילאי 30-13 בערך, וכאשר פערי הגילאים בינם לבין המבוגרים נעו בין 40-4 שנים בערך. המרואיינים פתחו את ליבם בפניי ונתנו לי צוהר לחוויותיהם המורכבות והמעצבות.
ממצאים
קצרה היריעה מלפרט את כל ממצאי המחקר, אך אציג מספר תמות מרכזיות וחשובות עם כמה ציטוטים נבחרים. יש לציין כי כל השמות של המרואיינים בדויים ופרטים מזהים טושטשו כדי לשמור על פרטיות המשתתפים.
"כולנו מחפשים איזה מודל לחיקוי": ההומו המבוגר כדמות של מנטור.
מרואיינים רבים שיתפו כיצד התבגרותם בחברה הומופובית לוותה במחשבות על עתיד קודר עם אפשרויות מוגבלות. על כן הם שיוועו לדמות של הומו מבוגר שישמש כמודל לחיקוי עבורם ושיוכל להראות להם דרך לעתיד אחר, מואר יותר. כך למשל במקרה של אסף. כאשר החל לעבוד בסוף גיל ההתבגרות, הבוס שלו, שהיה בשנות ה-30 לחייו, נראה לו מתאים לתפקיד הזה. אסף חיפש את קרבתו של הבוס ולכן כאשר הוא הציע לו לבלות זמן יחדיו, אסף נענה:
הייתי טינאייג'ר שפתאום באמת מכיר בן אדם שהצליח, הגיע למשהו והיה משהו מסקרן באישיות הזאת [...] כשאני מסתכל על זה מבחינת הטעמים שלי, הוא ממש לא היה הטעם שלי מהבחינה הזו, אבל משהו בו משך אותי בקטע של סקרנות, של ואוו, הוא איש שעשה משהו, אני רוצה להיות בסביבה שלו [...] רציתי להיות בסביבה של בן אדם גדול ומצליח וללמוד ממנו באיזשהו אופן איך לעשות דברים. אנחנו כולנו מחפשים איזה מודל לחיקוי.
אולם כאשר נפגשו והבוס יזם מגע פיזי, אסף נבהל וסירב. אסף סיפר שלא נמשך פיזית אל הבוס שלו, והוא רק היה זקוק להומו מבוגר שישמש עבורו מודל לחיקוי, ואילו הבוס שלו ניצל זאת לצרכיו המיניים. אם כן, אסף חווה את השילוב בקשר עם המבוגר בין חניכה לבין מין כפוגעני. אסף הסביר בהרחבה על סמך ניסיונו מדוע הוא סבור שהשילוב בין יחסי חניכה ליחסי מין יכול לפגוע בצעיר:
אם אתה נער לא עם מספיק רקע ואופי [...] אתה בהכרח תהיה הדמות הנסמכת יותר על המבוגר. לטעמי זו לא מערכת יחסים שוויונית, כי תמיד יש מישהו שהוא חזק יותר. חזק יותר כי יש לו כסף, כי יש לו ניסיון חיים, ועד שאתה תדביק את הפער, אם אתה צעיר יותר, אתה אוטומטית הפחות בהקשר הזה. זה לא בריא.
- פרסומת -
פערי הגילאים יוצרים לתפיסתו של אסף פערי כוחות באופן כמעט בלתי נמנע. כאמור, מלכתחילה פונה הצעיר למבוגר כי הוא נזקק למישהו שבחווייתו הוא 'יותר' ממנו בכל מיני היבטים, ולכן מערכת יחסים המבוססת על הצורך של הצעיר בחניכה היא בעייתית מראש.
לעומת זאת, עבור צעירים אחרים, הקשר עם המבוגר דווקא הצליח לענות על הצורך בחניכה באופן מיטיב. חניכה זו התבטאה במספר ממדים, כאשר ממד מרכזי היה הממד המיני. כך מציג זאת דרור ביחסיו עם רפאל, אשר היה מבוגר ממנו בחמש שנים:
הייתה לי תחושה שלמרות שאני ורפאל לא עשינו שום דבר שלא עשיתי לפני זה, מול עצמי אני מחשיב את זה כאובדן הבתולים האמיתי שלי. איתו זה כאילו הרגיש לי שזה מחוץ ללופ של הכאילו התבגרות [...] של מישהו שאני מכיר ושיצא במקרה [...] עם רפאל זה היה כזה, אני באמת רוצה להגיד, הומו כזה. אבל יש ממשות לזהות הזאת, והיא לא רק ממשות של כאילו פורנו או ממשות של במי אני מתאהב.
למרות שלאורך גיל ההתבגרות דרור התנסה מינית עם בן-כיתתו, רק כאשר שכב עם רפאל חש כי נכנס לעולם המיניות הבוגרת, ולכן המשיג את הסקס עם רפאל כאובדן הבתולים שלו. יחסי המין עם המבוגרים שימשו כסמל להתבגרותו המינית ונתנו תוקף חיצוני לזהותו המינית.
מלבד הממד המיני, חלק מהצעירים תיארו בפניי כיצד נהיו עצמאיים יותר בכל מיני תחומים וגיבשו את טעמם בלבוש, בסרטים או במוזיקה, באמצעות יחסיהם עם הגברים המבוגרים. כך לדוגמה אחד המרואיינים, הארווי, חרדי לשעבר, תיאר כמה התרגש להיחשף לראשונה לתרבות החילונית. הפרטנר הראשון שלו, שהיה חילוני, חנך אותו לתוך התרבות החילונית, ופתח בפניו שער למוזיקה ולשימוש בסמים. מרואיין אחר, בניה, סיכם כיצד היחסים עם המבוגר היו עבורו חוויה חיובית ומעצימה:
זה מאוד מאוד קשה, ומעטים המצבים שבהם בגיל הזה – 16-17 – הקשר יכול להיות מאוזן ובריא בעיניי. אבל לפחות אני ראיתי את זה במצב שזה כמעט כזה. אני מבין למה מישהו יצטרך דבר כזה [...] שזה נראה מבחוץ נורא, כאילו שערורייה. אוקיי, יש בזה צד קצת אפל, אבל מבפנים יש בזה גם צד של אור ושל ביטחון ושל עזרה ושל תמיכה.
בניה הסכים כי ביחסים עם פערי גילאים יש לרוב פערי כוח היכולים ליצור חוויות שליליות, אבל הוא עצמו הרגיש כי זכה לקשר שוויוני יותר, שנתן לו ביטחון ותמיכה ופיתח אותו כאדם. אם כן, חלק מהצעירים ראו המשכיות בין החניכה הזהותית לחניכה המינית, וחלק חוו זאת כדבר מבלבל ופוגע.
הסברים למערכת היחסים עם המבוגר
בתמה השנייה אציג את האופן שבו הסבירו הצעירים לעצמם את הקשרים שהיו להם עם מבוגרים בגיל ההתבגרות, כאשר ניתן לסווג את ההסברים לשתי רמות: המשפחתית והחברתית. בחלק זה יתוארו ההסברים בנפרד, אם כי בסיפורם של הצעירים הם כמובן ארוגים אחד בשני מבלי שיהיה ניתן להפריד ביניהם.
"מבחינה רגשית אני צריך חיבוק": הסברים ברמה המשפחתית
המרואיינים הציגו הסברים הקשורים למשפחותיהם כדי לנמק את הקשרים עם גברים מבוגרים. הסברים אלה התמקדו ביחסים המורכבים עם ההורים ובצרכים הרגשיים שלא סופקו, מה שהוביל אותם לחפש להם מענה מחוץ למשפחה, בקשריהם עם הגברים המבוגרים. חלק מהמרואיינים קישרו את הכישלון של ההורים לספק מענה לצרכיהם ליחסם השלילי של ההורים להומוסקסואליות, וחלק – לנסיבות חיים מורכבות של ההורים שמנעו מהם להיות שם בשביל ילדיהם.
אחד הצרכים שלא קיבלו מענה הוא הצורך בקבלה. רוב המרואיינים תיארו כי לאחר שנודע להוריהם על זהותם המינית, הם לא קיבלו אותם, לפחות בסמוך ליציאה מהארון. צעירים רבים חיברו בין היעדר הקבלה של ההורים לבין קשריהם עם המבוגרים. כך למשל במקרה של עידו. נקודת מפנה משמעותית בסיפורו של עידו היא הרצח של שירה בנקי במצעד הגאווה של 2015 שבו השתתף. עידו היה קרוב מאוד לאירוע הדקירה, ולכן תמונתו הופיעה בכלי תקשורת שונים, מה שבעצם הוציא אותו מחוץ לארון, למגינת ליבה של משפחתו. כך הוא סיפר על אירוע הדקירה ומה שקרה לו לאחריו:
אומנם הייתי כבר גדול, 24-25... לא נפצעתי פיזית אבל נפצעתי מאוד נפשית. מבחינתי הנפש של הילד שלי הבינה שיש איזשהו קאט שעושים והיא מתחילה לשרוד, כי בעצם לא קיבלתי איזשהו מענה מבחינת ההורים שלי. שלחתי למשפחה: "מבחינה פיזית אני בסדר לחלוטין ומבחינה רגשית אני צריך חיבוק"... והייתה שיחת טלפון שקיבלתי מאמא, [...] היא אמרה לי משהו על זה שאני חצוף שהלכתי לשמה, למצעד. ואני זוכר שאמרתי "אם זה מה יש לך לומר, אז לכי לפסיכולוג" [...] ובאותו רגע אני מבין שאין לי מושג איך אני ממשיך, איך אני עושה, שאין לי מושג איך כאילו החיים שלי ממשיכים מכאן [...] אני מגיע הביתה לת"א באותו ערב, אני רואה שאין לי מפתחות לבית, אז אני שולח הודעה ל[...] אחד ההומואים, זה מצחיק, אני הייתי בן 24, והוא היה באזור ה-50 והוא גר כמה רחובות לידי, ובאותו ערב הוא ניסה לשכב איתי וזה היה מין הכי לא מתאים.
- פרסומת -
עידו מתאר כיצד האירוע הטראומטי הפיזי שאליו נחשף – רצח של נערה על רקע להט"בפובי – השתלב בטראומה נפשית – הפניית העורף של הוריו לצרכיו ומתן עדיפות לכאב שלהם. הטראומה של היעדר המענה הרגשי מצד הוריו היא שמחוללת את השבר בנפשו וקוטעת את הרצף ההתפתחותי, מבגרת אותו במהרה מילד למבוגר, ממישהו שדואגים לו למישהו שצריך לדאוג לעצמו. בנוסף, כאשר עידו מגיע לתל אביב, הוא מגלה כי איבד את המפתחות לביתו, מה שאולי סימל את חווייתו כי "איבד" את ביתו המקורי באותו יום, את משפחתו. כדי למצוא מקום לישון באותו לילה הוא פנה לפתרון נוח וזמין בעיניו, וביקש מפרטנר מבוגר שעימו נפגש בעבר לישון אצלו. אולם ברמה עמוקה יותר, ניתן להציע שמה שעידו חיפש אצל אותו פרטנר זה בית חלופי, מקום שבו דמות של מבוגר תוכל לדאוג לצרכיו. אך המבוגר לא נתן לו את המענה שייחל לו, ואף יותר מכך, ניצל את בקשת העזרה של עידו כדי לשכב איתו, וכך הטראומה השתחזרה פעם נוספת.
לצד הצעירים שלא קיבלו מענה לחסכיהם הרגשיים מצד המבוגרים חשוב לציין כי ישנם צעירים שחשו שהצליחו לקבל מענה כזה, כמו שתואר בתמה העוסקת בחניכה.
"אף אחד לא מכניס אותך לעולם הזה": הסברים ברמה החברתית
מלבד הסברים משפחתיים, הצעירים הציעו גם הסברים חברתיים לקשריהם עם הגברים המבוגרים. הסברים אלה יוצרים תמונה של חברה שאין בה אפשרויות בחירה בפני בני נוער הומואים, והמסלילה אותם להתנסויות מיניות עם גברים מבוגרים כחלק מעיצוב זהותם המינית. באופן לא מפתיע, ההסבר החברתי הדומיננטי ביותר בראיונות היה הומופוביה. ההומופוביה כאקלים חברתי יכולה להסביר את הקשרים עם המבוגרים בשני דרכים: באמצעות הארון ובאמצעות היעדר שיח על מיניות ומערכות יחסים חד-מיניות.
הארון שבו נאלצו הנערים והצעירים להסתתר בשל זהותם המינית הקשה עליהם להתנסות עם בני גילם ולחקור את משיכתם לגברים באופן חופשי. חלק מהצעירים הרגישו שהדרך היחידה לצבור התנסויות מיניות וגם לשמור על זהותם המינית כסוד הייתה באמצעות התנסויות מזדמנות עם גברים מבוגרים. כך יובל סיפר למשל על הסיבה שפנה לגברים מבוגרים למרות שהעדיף לפגוש פרטנרים בני גילו:
היה קשה להכיר אנשים בגילי, שגרים פחות או יותר קרוב אליי. מצד שני, לא רציתי מישהו שגר בשכונה שלי, שלא יכיר חברים מהצופים או מהתיכון [...] וגם עוד דבר זה שעם אנשים מבוגרים לרוב יותר גמיש מבחינת מקום מפגש, מאשר עם צעירים שזה תמיד לתאם מתי ההורים לא בבית.
כמו יובל, צעירים אחרים הסבירו כי פנו לגברים המבוגרים משום שהיו מחוץ למעגל החברתי שלהם וכי היחסים איתם התבססו על יחסי מין מזדמנים ולא על קשרים ארוכים. ככה הקטינו הצעירים את סיכון החשיפה של נטייתם המינית, ובמקביל לכך אפשרו לעצמם להכחיש את זהותם כהומואים ולצמצמה למשיכה מינית בלבד, להיות אך ורק "גבר שמזדיין עם גברים", במילותיו של עידו.
אך ההומופוביה לא התבטאה רק בארון ובקשיים שזה יצר, אלא גם בכך שהסביבה לא יכלה הייתה לספק לצעירים ידע על מיניות ועל מערכות יחסים חד-מיניות. כך למשל תיאר בועז את הקושי:
אף פעם לא דיברתי עם אדם מבוגר על סקס, חוץ מהפעמים שעשיתי סקס עם אנשים מבוגרים [צוחק], אז כאילו גם שיעורי חינוך מיני אף פעם לא דיברו אלינו, אנחנו לא האוכלוסייה.
בועז מתאר באירוניה כי הברירה היחידה שעמדה בפניו כדי למלא את הצורך בידע, הייתה פשוט להתנסות ביחסי מין עם מבוגרים. אליחי מרחיב באותו הקשר:
התחום המיני והזוגי תמיד היה איזשהו תחום אפור כזה, תחום מעורפל, תחום לא ברור. כאילו הכול היה לי מאוד ברור – ציונים, בית ספר, חברים, משפחה, אוכל, בלה-בלה-בלה [...] מה עושים, איך מתנהלים. (אבל התחום המיני) פשוט היה לי איזה ענן כזה שהייתי צריך כל פעם לתלוש כאילו עוד איזו חתיכה מהערפל ולהבין כאילו איך זה בכלל נראה.
- פרסומת -
בעוד שרוב הזמן אליחי הרגיש שהוא יודע מה עליו לעשות כדי להצליח, ביחס למיניות הוא הרגיש חסר ידע ולוטה בערפל. רבים מהמרואיינים חשו כמותו, שיש פער בין המסוגלות שלהם בשאר התחומים לבין המסוגלות שלהם בתחום המיני, שבו היו חסרי ניסיון כמתבגרים. עבור הצעירים, המפגשים עם מבוגרים היו דרך "לפוגג את הערפל" ולרכוש ביטחון בתחום המיני.
לצד ההומופוביה כאקלים חברתי המאפשר את היחסים עם מבוגרים, הצעירים הסבירו גם שהנורמות הקיימות בקהילה ההומואית תורמות להתנסויות של צעירים עם מבוגרים. נורמה ראשונה היא היותו של סקס מזדמן רווח בקהילה. כך מתאר זאת בועז:
אף אחד לא מכניס אותך לעולם הזה. המידע מאיפה אני פוגש הומואים. טוב אז אתה פוגש אותם באתרים, פוגש אותם באטרף (האתר המוכר ביותר בארץ בזמנו להיכרויות של הומואים) והכל כאילו סקס סקס סקס סקס, ואתה אומר כאילו זה הקודים של המקום, ברומא התנהג כרומאי, יאללה לעשות סקס.
עבור בועז, שכמו צעירים אחרים לא היה מי שיתווך לו את נושא המינית, לא נותרה ברירה אלא להתחקות אחר הנורמות הקיימות בקרב הומואים. לכן, כפי שעלה בהמשך הריאיון, על אף שהוא רצה יחסים רומנטיים, הוא הסתפק בלית ברירה בסקס מזדמן. נורמה אחרת היא הסובלנות הקיימת בקהילה כלפי יחסים עם פערי גילאים. דרור מתייחס לקשר המיני, ומתאר כיצד הנורמה השקופה הזאת עיצבה את התבגרותו המינית כהומו ואת התבגרותם המינית של הומואים נוספים:
כאילו עשיתי את מה שהבנתי שאני עושה, זה לא כאילו שמישהו הדריך אותי [...] היום בדיעבד, אני כאילו מלאסוף מידע מחברים ומלדמיין ולהניח, אז אני מבין שככה החיים עובדים, וכאילו זה מה שהיה. מה אפשר לעשות? [...] לכן זה נראה לי מאוד מעניין המחקר שלך על הסיפור כאילו של זה דבר שמאוד קיים, מאוד לא מדובר. [...] מתחילים לגעת בכל מיני סיפורים של כאילו סובלנות לפגיעה מינית בתוך הקהילה, כאילו אם הוא היה בחור בן 23 שהיה הולך עם מישהי בת 18, אז [...] טוב, היום זה נשמע לי לא כזה פער גדול, אבל כאילו [...] סתם, מה זה לא פער גדול? אני מכיר חבר'ה שהם בני 23, אם הייתה לאחד מהם חברה י"ב-ניקית זה היה נראה לי מאוד מאוד תמוה – כאילו לא תקין תכל'ס. לא לא תקין ברמה פלילית, אבל לא תקין ברמה חברתית כאילו וכזה פערי כוח.
דרור מסביר שהסיפור שלו לא שונה מסיפורם של הומואים אחרים. לכאורה הדבר היה אמור לחולל נורמליזציה למה שעבר ולטשטש את הממד הפוגעני בחוויותיו, אך דרור מתעקש ומסביר שגם אם אלו הנורמות המקובלות, אין זה אומר שמה שקרה לו היה תקין. להיפך, הנורמות עצמן הן הבעייתיות. זה בולט במיוחד כאשר מנסים לדמיין את אותן חוויות ואת היחס החברתי אליהן, לו במקום הגברים הצעירים היה מדובר בנשים צעירות: או אז סביר שהחוויות היו נחשבות חברתית כפגיעות מיניות באופן חד משמעי.
בסקירת הסיבות שתוארו לעיל, ניתן לראות מדוע חשו הצעירים כי למרות שרצו יחסים רומנטיים עם בני גילם, ההקשר החברתי דחף אותם לבסוף ליחסי מין עם פרטנרים מבוגרים מתחלפים.
השלכות של החוויות המיניות על המשך החיים
בתמה האחרונה אני רוצה לתאר כיצד החוויות המיניות של נערים וצעירים עם מבוגרים השפיעו על המשך חייהם בשלל תחומים. ראשית יוצגו ההשפעות על התפיסה העצמית של הצעירים ועל התנהגותם, ושנית יוצגו ההשפעות הקשורות למיניות ולמערכות יחסים.
"משהו בי נעצר בלילה ההוא, אני לא גדלתי מאז": השפעות על התפיסה העצמית ועל ההתנהגות
הצעירים הציגו בפניי השפעות של הקשרים עם מבוגרים על תפיסתם העצמית והתנהגותם. השפעה נפוצה ראשונה הייתה על ההתפתחות הפסיכולוגית. עבור חלק מהם החוויות המיניות עם המבוגרים כמו "קפאו" בזמן, ועימן קפאה ההתפתחות הפסיכולוגית שלהם כילדים. כך מתאר זאת מלאכי, שכתב שיר לאחר הפגיעה המינית שעבר, לו קרא "חיבוק לכל ילד". הוא מסביר את המשמעות של כותרת השיר בעיניו:
משהו בי נעצר בלילה ההוא, אני לא גדלתי מאז. משהו בי... זה אותו הדבר, אני יכולתי לכתוב את השיר הזה היום. [...] מאיפה הילד בן 15-16 ידע את זה, מאיפה הוא הבין את זה? [...] את המנגנון הזה של להיות צריך כדי שיבואו לעזור לך. וגם זה שבסופו של דבר, אם אתה נשאר צריך עזרה, אתה לא גדל. אז בעצם "חיבוק לכל ילד" החלום הזה, זה פשוט להגיד "אני לא רוצה לגדול", אני הולך להישאר פה קטן, עד שתבוא לקחת אותי.
מלאכי מספר על הרצון שהיה לו לקבל חיבוק מהגברים המבוגרים שעימם נפגש, רצון שניתן לפרש כמשאלה להינצל, כמשאלה שמבוגר יפרוש עליו חסות וימלא את צרכיו שלא קיבלו מענה. אך הדרך שבה ניסה לממש משאלה זו בהתבגרותו הייתה לבחור שלא לגדול אלא להישאר ילד מבפנים. מלאכי מהווה דוגמה לאותם צעירים שחוויותיהם עם מבוגרים הקפיאו את התפתחותם הפסיכולוגית, דבר שהתבטא גם בדרכים אחרות למשל בקושי לראות בעצמם הורים בעתיד.
לעומת החווים את עצמם כילדים, יש שתיארו כי הקשרים עם המבוגרים האיצו מדי את התבגרותם הפסיכולוגית תוך "דילוג" מעל שלב הילדות מבלי למצותו. כך תיאר למשל אליחי:
אני מרגיש שלא חוויתי ילדות, שלא חוויתי נעורים כמו כולם, שיש להם את הצרות של יצאנו לדייט והוא לא שילם עליי – כאילו שטויות שלכל חבר שהיה לי בתיכון היו [...] אני הייתי עסוק בדברים אחרים, בלהתמודד עם המיניות שלי, בלהבין איך אני מכיר גם גברים לזוגיות או לסיטואציות יותר מיניות [...] והרגשתי שכל הנעורים שלי אני הייתי עסוק בחוסר ביטחון ובכאילו להבין מה אני ומי אני ולא בכלל בלהיות ילד – סתם לצאת, סתם ליהנות.
אליחי תיאר כי לעומת חבריו ההטרוסקסואלים, לו לא התאפשר להתמודד עם הדילמות הרגילות של גיל ההתבגרות. במקום זאת הוא היה עסוק באתגרים הקשורים לגיבוש הזהות המינית, וכחלק מכך התנסה מינית עם מבוגרים. התנסויות אלו, בניגוד להתנסויות של חבריו ההטרוסקסואלים עם בני גילם, הכריחו אותו להתבגר בניגוד לרצונו והובילו לחוויה של אובדן הילדות.
לעומת אלה שנוצרה אצלם תפיסה שלילית של התבגרותם בשל הקשרים עם מבוגרים, יש צעירים שתפסו את ההתבגרות הזו כחיובית, משום שזו אפשרה להם לפתח זהות מגובשת ולהיות עצמאיים. צעירים שחוו את היחסים עם המבוגרים כיחסי חניכה חיוביים, העדיפו שלא להדגיש את אובדן הילדות, אלא את זה שהרוויחו את בגרותם.
השפעה שנייה של החוויות המיניות עם הגברים המבוגרים שתוארה היא הפגיעה בערך העצמי. החוויה של חלק מהצעירים כי הם נוצלו בידי המבוגרים הובילה אותם להבין כי המבוגרים לא העריכו אותם בשל אישיותם אלא בשל הפנטזיות המיניות שלהם. הדבר ערער את הביטחון העצמי של הצעירים הללו. כך אסף מסביר כיצד ההטרדה המינית שחווה מהבוס שלו פגעה בערך העצמי שלו, וכי הדבר מתבטא לאורך חייו:
יש המון פעמים [...] כשאני יוצא לסטוצים, ואם הגעתי לאיזשהו מקום ועשיתי את המאמץ ואני מגלה שזה לא הבן אדם, או מה שציפיתי לקבל מהתמונות לפחות, אז היו מספיק פעמים שנשארתי. כי אני כבר פה. חרמן ובוא נגמור אחד על השני וכל אחד יילך לבית שלו. ואז אתה חוזר הביתה ואתה מתוסכל. זה נגיד מסוג החוויות שאם היה מישהו בוגר שהיה אומר לי אל תעשה את זה, כי חבל, אתה שווה יותר מזה, או כי מגיע לך יותר מזה. אז יכול להיות שהייתי מתנהג אחרת.
אסף הסביר שמכיוון שהמבוגרים רצו לקיים איתו יחסי מין הוא הרגיש אובייקט מיני ותו לא. במקום זאת הוא היה מעדיף שהמבוגרים יציבו לו גבול, וכך דווקא יחזקו את ביטחונו העצמי. מכיוון שהפנים כי מגיע לו פחות מלאחרים, הוא המשיך והתפשר ביחסי מין מזדמנים גם בבגרותו. זהו ביטוי לאופן שבו היחסים עם מבוגרים לימדו את הצעירים להעריך את עצמם בצורה שלילית.
"הלב והרחם סגורים": השפעות על המיניות ועל מערכות היחסים
הצעירים תיארו כי החוויות המיניות השליכו גם על יחסם למיניות ולמערכות יחסים. כך, היו צעירים שתיארו כי אינם מסוגלים ליהנות מיחסי מין. מלאכי תיאר באופן זה את הסיבות לכך שהוא אינו מצליח ליהנות מסקס:
לא הרגשתי כלום במין. כשאני אומר לא הרגשתי כלום זה לא עבר דרך הלב, (אלא) פיזית עצבית לא מרגיש כלום. זאת אומרת מישהו עושה לי ביד, אני לא מרגיש כלום, אני מרגיש כאלו מתחככים באזור אחר בגוף בלי הרבה עצבים [...] הצלחתי להיחדר ואני פאסיבי מאוד גרוע, רק לפני חצי שנה בגיל .30 בגיל 15 הייתה הפגיעה.
מלאכי הסביר כיצד הפגיעה המינית שעבר בידי מבוגר פגמה ביכולתו ליהנות מיחסי מין. ייתכן שלאחר הפגיעה המינית, והכאב שזו הסבה לו, גופו הפך לקהה למגע כדי שלא לחוש כאב נוסף. כך, למרות שעברו 15 שנים מאז הפגיעה המינית, חותמה עדיין ניכר בו. צעירים נוספים תיארו קושי ליהנות מכך שיחדרו אליהם או מיחסי מין בכלל.
בניגוד לרוב הצעירים שתיארו כיצד הקשרים עם מבוגרים פגעו במיניותם, מספר קטן מהם סבור שהקשרים עם מבוגרים תרמו לפיתוח מיניות בריאה. כך תיאר למשל בניה כיצד התפתחה המיניות שלו לאור הקשרים עם מבוגרים שהיו לו:
להרבה בני אדם יש תסביך סביב מיניות. אני חושב שהחברה שלנו לא יודעת לטפל בזה, בטח שבתוך החברה הדתית, וזה מאוד קשור לכל הדברים שסיפרתי. אז היחס שלי למיניות הוא מאוד בריא בעיניי, והוא לא איך שכולם היו רוצים לחיות את החיים שלהם. סבבה. אבל הוא לפחות בריא וטוב, ואני, גם כשיש לי מצבים של דחייה או מצבים לא נעימים, אני יודע לעבור עליהם, כי אני בסדר, אני בטוח בעצמי מבחינה מינית.
בניה מסביר כי עבורו הקשרים עם המבוגרים דווקא עזרו לו ליצור מיניות חופשית ובריאה ולא פגעו בה. בכך הוא הציג השלכה חיובית של הקשרים עם המבוגרים על מיניותו, השלכה שאף מייחדת אותו ביחס לאנשים אחרים.
נוסף על הקושי במיניות, הצעירים תיארו גם קושי במערכות יחסים. כך תיאר מלאכי את הקושי שלו להיענות לחיזורים:
אני זוכר הרבה שיחות מתוקות מצידו, והרבה שיחות אטומות מצידי. והוא היה חמוד, מקסים. זה לא היה מחוסר עניין, זה היה לב סגור ורחם סגור, הכל סגור [...] אני זוכר שהם רצו ואני לא יכולתי. כאילו הרגשתי שאין לי את מה שאתם מחפשים. אין לי לתת לכם, אין לי לב, תעזבו אותי. [שתיקה] אני זוכר התחלתי לדבר שאני מאמין בפוליאמוריה, לא בבלעדיות. זה היה מנגנון כזה של אני לא יכול להתחייב לאף אחד, תעזבו אותי, לא יכול להישאר במקום אחד ושזה יהיה טוב.
- פרסומת -
מלאכי נטה להצהיר כי הוא מתנגד למונוגמיה משום שהתנגד "לשים את כל הביצים בסלסלה אחת", מחשש שהם יישברו, כמו שחש שליבו נשבר כשהגבר המבוגר שאהב בגד באמונו ופגע בו. בבגרותו מלאכי מסוגל לתת למחזריו את גופו, אך לא את ליבו ו"רחמו", קרי: להתמסר באמת ולאפשר לאחרים גישה לנפשו. ההקבלה בין הלב והרחם באה להסביר כי משום שבחר לאטום אותם למגע מבחוץ, לא ייוולד מהקשרים עם גברים אחרים משהו חדש שיתפוס מקום בלב וברחם שלו. מכיוון שבגיל ההתבגרות מלאכי לא יכול היה לשים גבול פיזי לאחר, הוא בחר להעמיד גבול בעולמו הפנימי בהמשך חייו.
לפי העולה מתיאור ההשפעות בחלק זה, אצל רוב הצעירים הקשרים עם המבוגרים יצרו קשיים בתהליך עיצוב זהות הומואית הנחווית כמאושרת והכוללת מיניות וזוגיות הנתפסות כמספקות ובריאות, לצד מיעוט משתתפים שתיאר השלכות חיוביות בתחום זה. אם כן מתקבלת תמונה של האופנים שבהם אצל חלק מהמרואיינים היחסים עם המבוגרים שיבשו את המהלך התקין של חייהם, ואילו אצל חלק אחר הם נתנו יסודות מוצקים לאישיות עצמאית ובוגרת.
דיון
משמעות החוויות המיניות של צעירים הומואים עם מבוגרים
גוף הידע העוסק בחוויות מיניות של בני נוער עם מבוגרים – הטרוסקסואלים, ביסקסואלים והומואים – הוא מצומצם כאמור, ונוטה לקטלג חוויות אלה בניסיון לקבוע האם חוויות אלה הינן חיוביות, נייטרליות או שליליות (Rind, 2018). המחקר הנוכחי התמקד אף הוא בפרספקטיבה של הצעירים, אך ביקש להתחקות אחר החוויות ואופני מתן המשמעויות באופן של רצף ושל מורכבות. מכיוון שכך, ומכיוון שהמחקר איכותני ולא כמותני, חשוב להדגיש כי לא ניתן להסיק ממנו מסקנות סטטיסטיות על הקשר בין הגיל שבו התרחשה החוויה המינית ובין אופי החוויה – חיובית או פוגענית.
רוב הצעירים הדגישו בסיפוריהם את התחושות השליליות שחוו. תחושות אלה קשורות לאובדן חופש הבחירה של הצעירים, אם בשל המצב שבו היו כנערים חסרי ניסיון, ואם בשל הכפייה של המבוגרים את רצונם על הצעירים. ממצאים אלה מנוגדים לספרות עד כה, שלפיה רובן של החוויות נייטרליות או חיוביות (Rind, 2018; Stanley et al, 2005).
עם זאת, מספר קטן של צעירים תיאר את הדומיננטיות של הצד החיובי בחוויות המיניות. בכלל זה, היחסים תוארו כמממשים את הפנטזיה של הצעירים לגבר מבוגר שיחנוך אותם אל עולם המבוגרים, צורך שנטה שלא לקבל מענה בתוך המשפחה. באמצעות המבוגר, יכלו הצעירים לחוות חוויות מיניות ראשונות, להתמודד עם האתגרים הכרוכים בעיצוב הזהות המינית שלהם ולהשלים את ההתבגרות הפסיכולוגית והמינית. ממצא זה תואם לכמה מחקרים שנעשו (Arrington-Sanders et al., 2013; Leahy, 1992; Rind, 2003). יותר מהכול, בניגוד למחקר שנעשה עד כה, וגם אולי בניגוד לאינטואיציות המקובלות, המחקר הנוכחי מציג בפנינו את החוויות המיניות עם מבוגרים כנעות על ספקטרום שבין חוויות שליליות לחיוביות וכרב-ממדיות.
השפעת החוויות המיניות עם מבוגרים על עיצוב הזהות של הומואים
ממצא מרכזי העולה מהמחקר הוא השיבוץ של החוויות המיניות עם מבוגרים בתהליך עיצוב הזהות הפסיכולוגית והמינית של הומואים, באופן שנעדר עד כה ממודלים התפתחותיים קיימים של זהות הומוסקסואלית (2015 ,Savin-Williams & Cohen). כאמור, הצעירים קיוו למצוא בפרטנרים מודלים לחיקוי שיעזרו להם להתמודד עם האתגרים בעיצוב הזהות המינית וחיפשו מדריך לעולם המבוגרים. מדריך זה אמור היה לעזור להם לעצב את זהותם, ללמד אותם כישורי חיים, להנחיל להם תחומי עניין וערכים, ולעזור להם לאבד את בתוליהם ולרכוש ניסיון מיני.
צורך זה מתבלט על רקע המחקר הקיים, המצביע על החוסר הקיים אצל להט"בים בדמויות שישמשו כמודל לחיקוי, הן במדיה ובתרבות והן בסביבה הקרובה (שילה, 2013; Bird et al, 2012). מספר צעירים תיארו כי מצאו בפרטנרים מודלים חיוביים לחיקוי שימלאו את הפונקציה הזאת. ממצא זה מצטרף למחקר אחר שבו המשתתפים דיברו על כך שהמבוגרים עזרו להם להזדהות כהומואים ולפתח יחס חיובי כלפי זהות זו (Savin-Williams, 1997).
לעומת אלה שחוו את המיניות עם המבוגרים כמגדלת וכמעצימה, ניתן להציע כי עבור חלקם השילוב בין יחסי חניכה ליחסים מיניים פגע בסופו של דבר ביכולת של המבוגר לשמש מודל חיקוי חיובי. זאת משום שניתן לראות בשילוב של יחסי חניכה ומיניות "בלבול שפות", בניסוחו של פרנצי (2003). פרנצי מתאר את הפער בין "שפת הרוך" של הילד ל"שפת התשוקה" של המבוגר. לטענתו, הילד מחפש קרבה, חום וקשר ולא סיפוק מיני. לכן כאשר המבוגר יוצר מגע מיני עם הילד, הוא כופה על הילד "שפה זרה" לו, המבלבלת אותו וגובה ממנו מחירים נפשיים רבים.
הצעירים, שחלקם חיפשו במערכות היחסים עם המבוגרים מענה לחסכים רגשיים, פנו לגברים המבוגרים בשפת הרוך אך נענו בשפת התשוקה. לכן חוו את בלבול השפות שמתאר פרנצי ואת השלכותיו. בין השלכות אלה ניתן למנות עצירה או האצה של ההתפתחות הפסיכולוגית ופגיעה ביכולת לקיים יחסי מין ומערכות יחסים בריאים ומספקים.
ניתן להבין את ההשפעות הללו כתוצאה של הניסיון להתמודד עם הכאב הנפשי שהחוויות גרמו להם. כך, ניתן להציע כי הצעירים נאלצו לפצל בין הילד שחווה את הפגיעה לבין המבוגר הבריא והמתפקד. זאת כדי שיוכלו לזכות בהכרה ובפיצוי בעתיד עבור החלק הילדי וכדי שלא לפגוע בתפקוד החלק המבוגר, כפי שמציעות מסלר-דיוויס וגייל-פרולי ביחס לשורדות התעללות מינית בילדות (מסלר דיוויס וגייל פרולי, 2013).
מסקנות והמלצות
באשר לפרקטיקה, המחקר מאיר את החוויה הסובייקטיבית של צעירים ובני נוער הנמצאים בקשר עם מבוגרים באופן שיכול לסייע לאנשי מקצוע מתחום הטיפול והחינוך לנוע מעמדה שיפוטית, הרואה בקשרים אלה גורם סיכון בלבד, לעבר עמדה אמפתית כלפי הבחירה של הצעירים במבוגרים (2014Tener, ). בנוסף, לנוכח ההשלכות השליליות שהופיעו אצל מרבית הצעירים, המחקר מעודד איתור של צעירים הנמצאים במערכות יחסים בעלות פוטנציאל פוגעני עם מבוגרים או אף בשלבים מוקדמים יותר של עיצוב הזהות המינית ונקיטת התערבות מותאמת.
ברמה הקהילתית וברמת עיצוב המדיניות, ניכרת החשיבות להמשך והרחבת פעילות שעוזרת לבני נוער להתמודד עם עיצוב זהותם המינית, פעילות המתבצעת במרכזים הגאים בערים השונות או בארגון הנוער הגאה איגי. על פעילות זו לכלול: הענקת ידע ותמיכה בנושאי מיניות; חיבור לקבוצת השווים; ומנטורינג. בנוסף, המחקר מאיר את ההשפעות הרחבות של מבנים חברתיים, הדורשים עבודה פוליטית-חברתית ארוכת טווח כדי להוביל לשינויים. הוא מאיר את המחירים שגובה ההומופוביה בחברה הישראלית, וכן את המחירים של הנורמות הפנים-קהילתיות בקהילה הגאה, אשר גם כיום לא זוכות לתשומת לב מספקת ולדיון ביקורתי. המחקר מצביע על הצורך להילחם בהומופוביה ובמקביל להפנות את משאבי הקהילה גם לשינוי פנים-קהילתי.
הערות
- הקבוצה פעלה במסגרת האוניברסיטה העברית בהובלת פרופ' יוחאי נדן ופרופ' דנה טנר. כמו כן, ראו מאמר נוסף שפרסמתי בנושא: Kronenfeld, O., & Nadan, Y. (2024). “Will there always be this dark side?” Gay teenage boys’ sexual experiences with adult men. Children and Youth Services Review, 156, 107338.
מקורות
בן נאה, י' (2001). משכב זכר בחברה היהודית באימפריה העות’מאנית. ציון: רבעון לחקר תולדות ישראל, 66(2), 171–200.
מסלר דיוויס, ג' וגייל פרולי מ'. (2013). תהליכים דיסוציאטיביים ותבניות העברה-העברה נגדית. בתוך: מיטשל ס'. וארון ל'. (עורכים). פסיכואנליזה התייחסותית: צמיחה של מסורת (עמ' 366-327). הוצאת תולעת ספרים (פורסם במקום בשנת 1991).
פרנצי, ש'. (2003). בלבול השפות בין המבוגרים לילד: שפת הרוך ושפת התשוקה. בתוך: ברמן, ע'. (עורך). בלבול השפות בין המבוגרים לילד (עמ' 207-199). עם עובד (פורסם במקור בשנת 1933).
Arrington-Sanders, R., Leonard, L., Brooks, D., Celentano, D., & Ellen, J. (2013). Older partner selection in young African-American men who have sex with men. Journal of Adolescent Health, 52(6), 682-688.
Dimock, P. T. (1988). Adult males sexually abused as children: Characteristics and implications for treatment. Journal of Interpersonal Violence, 3(2), 203-221.
Kronenfeld, O., & Nadan, Y. (2024). “Will there always be this dark side?” Gay teenage boys’ sexual experiences with adult men. Children and Youth Services Review, 156, 107338
Leahy, T. (1992). Positively Experienced of Boy/Man Sex: The Discourse of Seduction and the Social Construction of Masculinity. ANJSZ vol. 28, No. 1, 71-87.
Lear, A. (2014). Ancient Pederasty. A Companion to Greek and Roman Sexualities, Malden, MA/Oxford/Chichester, 106-131.
Lloyd, S., & Operario, D. (2012). HIV risk among men who have sex with men who have experienced childhood sexual abuse: systematic review and meta-analysis. AIDS Education and Prevention, 24(3), 228-241.
Riegel, D. L. (2019). The Missing Mechanism of Harm in Consensual Sexually Expressed Boyhood Relationships with Older Males: Further Thoughts Associated with O’Carroll (2018). Sexuality & Culture, 1-9.
Rind, B. (2003). Adolescent sexual experiences with adults: Pathological or functional?. Journal of Psychology & Human Sexuality, 15(1), 5-22.
Rind, B. (2018). First Postpubertal Male Same-Sex Sexual Experience in the National Health and Social Life Survey: Current Functioning in Relation to Age at Time of Experience and Partner Age. Archives of Sexual Behavior, 47(6), 1755-1768.
Rocke, M. Forbidden Friendships: Homosexuality and Male Culture in Renaissance Florence. Studies in the History of Sexuality. Lat. Oxford University Press, 1996.
Savin-Williams, R. C. &. Cohen, K. M (2015) Developmental trajectories and milestones of lesbian, gay, and bisexual young people, International Review of psychiatry, 27:5, 357-366.
Stanley, J. L., Bartholomew, K., & Oram, D. (2004). Gay and bisexual men's age‐discrepant childhood sexual experiences. Journal of Sex Research, 41(4), 381-389.
Tener, D., Walsh, W. A., Jones, L. M., & Kinnish, K. (2014). It all depends on the guy and the girl: A qualitative study of youth experiences with statutory victimization relationships. Journal of Child Sexual Abuse, 23, 935–956.
