להעז להיות שמרן חדשני
ארנון רולניק | 6/5/2017 | הרשמו כמנויים
להיות פסיכולוג קליני הוא לעיתים שם נרדף לדמות זהירה ומחושבת המגיבה רק לאחר מחשבה ועיבוד. משהו בחינוך שלנו מזמין לעמדה שמרנית-אורטודוקסית ובצדק.
מאידך , חלק גדול מהתקדמות הפסיכותרפיה התהווה הודות לקיומם של מטפלים שהעזו להיות חדשנים ולשבור נורמות בתחום הטיפול.
אנסה להביא דוגמאות מכמעט 40 שנה של התלבטות והתחבטות בין שמרנות לחדשנות. ואנסה להגדיר מה המאפיינים שמאפשרים עמדה מורכבת כזו.
ראשית אצביע על הסכנות בעמדה השמרנית-הסגורה-לשינוי מחד ובעמדה החדשנית-ללא-בסיס ועומק מאידך.
ההסטוריה של הפסיכותרפיה רצופה מאבקים בין מחדשים לבין אלו המציעים "להוציא אותם מהמחנה".
אתן דוגמה עדכנית יחסית על הדרך בה העולם הדינמי דחה את חידושיו של Paul Wachtel שמשלב בצורה מרתקת גישה התייחסותית עם התערבויות אקטיביות. זו תהיה דוגמא לסכנה מסוג אחד.
הפנטזיות שמעורר הנוירופידבק לטיפול במוח מבלי לעסוק בחווית הסוביקט שאת מוחו אנו משנים תהווה דוגמה לסכנה מסוג שני -חדשנות הדורשת זהירות.
כדוגמה לחשיבה פתוחה סקרנית וזהירה נעקוב אחרי כתיבתה של Sherry Turkle , פסיכואנליטקאית מהמכון הטכנולוגי בבוסטון שמלווה את עולם המחשוב והתקשורת כבר מעל ליובל שנים. אצביע על יכולתה להתלהב מכניסתו של המחשב לחיינו, וגם על תמרורי האזהרה שהיא מציבה בספריה בהם היא מסמנת את הבדידות בעולם המחובר תמיד ואת הצעתה לחזור ליכולת לשוחח פנים אל פנים.
אף שבתקופה זו חדשנות הנה כמעט שם נרדף להמצאה טכנולוגית, וחלק גדול מנסיונות החידוש שלי קשורים באהבתי לטכנולוגיה. אני אציע דוגמאות שאינן רק מתחום זה. כך למשל אציע את הכנסת ה"אלמנט השלישי" לתוך הדיאדה הטיפולית, ואת מודל ה 2 מטפלים על 2 מטופלים בטיפול זוגי.
אתעכב כאן על דוגמה מתחום הטיפול בחרדה ובדכאון: אני משמש כיועץ לקבוצה בריטית המנסה לשלב טכנולוגיה לתוך עולם הטיפול, והרעיון שהמחשב ישמש ככלי שיאפשר למטופל לבצע שיעורי בית טיפוליים קוסם לי מאוד. אני מאמין כי כדי להחזיר ולהדהד את השפעות הפגישה הטיפולית יש לשמר אותם באמצעות יישומים המזכירים למטופל את הנושאים עליהם עבדנו בפגישה. וכך עזרתי לפתח תוכנה בשם Beating the Blues , תוכנה שהעבירה למטופל כמה עקרונות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
הנהלת החברה חשבה, בשונה ממני, כי ניתן להשתמש בתוכנה זו גם ללא מטפל. עליתי על בריקדות והכרזתי כי אין טיפול ללא מפגש אנושי. אלא שלאחר שבעה מחקרים שבוצעו בבריטניה והוכיחו את יעילות השיטה. נאלצתי להודות שטעיתי.
גם היום איני חושב שמחשב יוכל להחליף את האינטראקציה האנושית. אומר רק שכנראה יש דרכים שונות להגיע לרומא. ואולי אין גם רק רומא אחת – יתכן שיש מספר מטרות טיפוליות שניתן להגיע אליהן בהתערבויות שונות.
ולבסוף אציג את מודל שתי השפות בו אטען שבכל טיפול עלינו להיות בעמדה מתבוננת וקשובה תוך כדי הפעלת שיטות אקטיביות. כך למשל פיתחנו מודל המאפשר עמדה קשובה ומתבוננת בחוויה הסוביקטיבית (שיחה) יחד עם המדדים האוביקטיבים (הסנסורים של הביופידבק), תוך כדי נסיון אקטיבי לחפש דרכים לוויסות עצמי.
אסיים באנלוגיה לשאלת האורטודוקסיה מול המודרנה ביהדות. מאמר של פרופ' אביעזר רביצקי, חוקר מדעי היהדות באוניברסיטה העברית, וחתן פרס ישראל לחקר מחשבת ישראל הדן בשאלה מדוע החידושים מאיימים על חלק גדול מהרבנים ואומר שביהדות "רוב הרבנים בני זמננו נוטים לכיוון אנטי מודרניסטי" ואשאל האם גם אצלנו יש נטייה לזהות את המודרני והחדשני כ"לא משלנו" . ולכן אמליץ לעמיתי ותלמידי להעז להיות שמרן חדשני.