איתן טמיר, פסיכולוג וראש מכון טמיר
איתן טמיר, פסיכולוג וראש מכון טמיר

מאמרים

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) - לקסיקון מושגים, מונחים ושיטות

מילון מונחים, מושגים, סוגי טיפולים בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית - הלקסיקון מצוי בבנייה הדרגתית על ידי צוות המטפלים של מכון טמיר ומטפלי CBT שכתבו ערכים והגדרות על הטיפול
תאריך פרסום: 4/3/2018

לקסיקון זה מאגד מידע על מונחים ומושגים בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ונמצא בתהליך בניה הדרגתי.

אנשי מקצוע המעוניינים להוסיף ולתרום ערכים בכתיבה אישית, מוזמנים לפנות אלינו למכון טמיר. 

לפנייה לגבי מטפלי CBT מומלצים בתל אביב ובכל הארץ, צרו עמנו קשר לשיחת הכוונה טלפונית: 03-6031552

 

מהו טיפול קוגניטיבי התנהגותי?

טיפול קוגניטיבי הוא סוג של פסיכותרפיה ממוקדת המבוססת על מודל המניח כי הפרעות פסיכולוגיות קשורות בחשיבה לא פונקציונלית.

האופן בו אדם מרגיש ומתנהג מושפע מהאופן בו הוא מבנה את החוויות שלו.  שינוי החשיבה הלא פונקציונלית מביא להטבה בסימפטומים.

שינוי האמונות הלא פונקציונליות העומדות בבסיס החשיבה הלא פונקציונלית מוביל לשיפור עמיד עוד יותר. הטיפול מערב המשגה קוגניטיבית של ההפרעה ושל הקליינט הספציפי ומשלב מגוון טכניקות: קוגניטיביות, התנהגותיות, חווייתיות ועוד.

 

מילון הגדרות קליניות בטיפול CBT

אמונות ליבה

אמונות הליבה מצויות ברמה הבסיסית היותר של תפיסת העצמיות שלנו, כשלפניהן מצויות רק סכמות. אמונות הליבה מייצרות את המחשבות האוטומטיות השליליות שקופצות באופן לא רצוני בהקשרים שונים.  אמונות הלידה מתעצבות לאורך כל החיים. הן מורכבות מחוויות ילדות, מאפיינים מולדים, השפעה חברתית ותרבותית או שילוב בין השלושה.

למשל, אמונות ליבה יכולות לכלול אמונה ש"אני לא שווה", ש"אני דפוק", "אי אפשר לאהוב אותי", לחלופין, "תמיד מגיע לי". מכאן ניתן להבין כיצד בכוחן של אמונות יסוד אלו, שהן כלליות דיין, לייצר שפע של מחשבות מטרידות ומחבלות על העצמי, על היכולות שלי ועל הבנה של סיטואציות אישיות ובין-אישיות. ההשלכות של אמונות הליבה באות לידי ביטוי בכל תחום בחיים, ויכולות לפעול גם לחיוב כאשר הן אדפטיביות. 

 

אקטיבציה התנהגותית

אקטיבציה התנהגותית היא שיטת טיפול שנמצאה יעילה ביותר עבור הפרעת דיכאון, בדומה לטיפול תרופתי ואף יותר מטיפול קוגניטיבי. אקטיבציה התנהגותית מתמקדת בהתנהגות המטופל ובסביבתו ומציעה מודל המתבסס על ההנחה כי אירועים שליליים (אבל, טראומה, לחצים יומיומיים, נטייה גנטית) מובילים לירידה בחיזוקים החיוביים שחווה האדם. יתירה מכך, האדם עשוי לאמץ התנהגויות בלתי מסתגלות (שימוש בסמים, שינה מרובה, התבודדות וכדומה) מתוך ניסיון להימנע מרגשות שליליים. אקטיבציה התנהגותית מחליפה התנהגות המנעותית שלילית בהתנהגויות חדשות ומתגמלות המגבירות את החיזוקים החיוביים שהמטופל חווה ומקטינות את החיזוקים השליליים של ההימנעות. 

 

גילוי מודרך - Guided Discovery

גילוי מודרך בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא תהליך בו המטפל חוקר, חופר, שואל ומאתגר את המטופל לגבי תהליכי החשיבה שהוא מורגל בהם בחייו. באמצעות שיקוף של תהליכי עיבוד המידע, שכולל, למשל, תשאול סוקרטי, המטופל נחשף לדרכי חשיבה אלטרנטיביות וחדשות. לעיתים קרובות מהווה חשיבה מתחדשת זו תבנית לשינוי של תפיסות קוגניטיביות והתנהגויות בהן מתמקד הטיפול. 

 

המשגה קוגניטיבית


המשגה קוגנטיבית מספקת מסגרת חשובה להבנת המטופל עבור המטפל הקוגניטיבי התנהגותי . תהליך הבנית המקרה כולל את האבחנה של המטופל, סקירת הבעיות הנוכחיות שלו, בחינה של מסלול התפתחותן וכיצד הן משתמרות וממתבטאות, זיהוי המחשבות והאמונות הלא-פונקציונליות שמקושרות לבעיות הללו, הדגשת התגובות - הרגשיות, הפיזיולוגיות וההתנהגותיות -  שמקושרות לדפוסי החשיבה של המטופל, ועוד. 

 

ויסות רגשי

"ויסות רגשי מתייחס לתהליכים שבאמצעותם אנו משפיעים על הרגשות שנחוש, על המועד שבו נחוש אותם ועל האופן שבו אנו חווים ומביעים אותם" (Gross 1998).

הויסות הרגשי מתפתח מיום היוולדותו של התינוק והוא תוצר של טמפרמנט ותגובת הסביבה.  מטרתו השרדותית והסתגלותית- לעזור לאדם לתפקד טוב יותר במצבים מקשים. לעיתים מדובר על עיכוב עוררות רגשית ולעיתים דווקא הגברת עוררות.

קושי בויסות רגשי יתבטא בדרך כלל בעוצמה גבוהה של רגשות, במשך הזמן בו הרגש נחווה, ובקושי בתנודתיות רגשית- מעבר מהיר ולא מותאם בין רגשות או לחלופין מגוון מצומצם של רגשות נחווים.
עבודה טיפולית שמתמקדת בתחום הויסות הרגשי תתמקד בתיקוף רגשות, הרחבת מנעד רגשי ויכולת לזיהוי רגשות, ותשים דגש על עוצמה, משך ולאביליות רגשית, זאת תוך קישור למחשבות, לתחושות הגוף, ולהתנהגות שמונעת מהרגש.

כתבו: ד"ר יעל שרון ושלי זאנטקרן

 

טיפול בקבלה ומחויבות - ACT- Acceptance and Commitment Therapy 

ACT, טיפול בקבלה ומחויבות, הוא טיפול חדש יחסית שנוסד על בסיס הרעיון שמרבית המצוקה הנפשית קשורה להימנעות חוויתית- ניסיון או רצון לדכא חוויות פנימיות לא רצויות, כגון רגשות, מחשבות או תחושות גופניות.

בניגוד לטיפול הקוגניטיבי- התנהגותי (CBT) המסורתי, שמנסה ללמד את האדם אסטרטגיות להתגברות על תחושות ורגשות, טיפול בקבלה ומחויבות מתמקד דווקא בנסיון להיות מודעים לאותן תחושות, לזהות ולקבל אותן. דרך הגברת המודעות יוכל האדם לזהות מהם הערכים שמניעים אותו ולפעול על פיהם.

בין הטכניקות השכיחות ב- ACT אפשר למנות תכניות להגברת המודעות למתרחש ברגע הנוכחי, מיינדפולנס (הגברת המודעות למחשבות ורגשות תוך ניטרול השיפוטיות) וטכניקות לניתוב קוגנטיבי, שמעודדות את האדם להחליט החלטות מודעות ולקחת אחריות על מחשבותיו ופעולותיו. 
מחקרים הוכיחו את היעילות של טיפול ACT במגוון הפרעות נפשיות, מתוך מודעות לערכים הפנימיים האישיים, ופעולה על פי אותם ערכים. למשל, במקום להמנע ממפגש עם המשפחה בגלל הקושי לשתף בנושאים אישיים, אפשר להחליט לפגוש את המשפחה ולשתף אותם, בגלל שהערך של המשפחה והאהבה להם הם עיקריים עבור אותו אדם. השיטה הזו יעילה בין היתר לסובלים מהפרעות אכילה, שמונעים לעתים מתוך הימנעות ממגע עם רגשותיהם האמיתיים. מטרת הטיפול תהיה לעזור למטופלים לחוות את אותם רגשות קשים שהם נמנעים מלפגוש, תוך היכרות עם הערכים והאידיאלים שמנחים אותם. ACT נמצא כמסייע גם לנפגעי התעללות מינית, למתבגרים בסיכון ולנאבקים עם התמכרויות או הפרעות מצב רוח כגון דיכאון או חרדה. 

 

 

טיפול התנהגותי רציונאלי אמוטיבי (REBT)


REBT היא גישה שפותחה על ידי אלברט אליס. לפי גישה זו כולנו חיים בעולם עם מערכת ייחודית של הנחות לגבי עצמינו וסביבתנו, המכתיבות את האופן שבו נגיב ונתנהג בסיטואציות שונות. אצל אנשים מסוימים הנחות אלו הן ברובן לא הגיוניות, ומכווינות אותם להתנהגות לא מטיבה – אליס קורא להן הנחות אי-רציונאליות בסיסיות. השיטה נשענת על מודל המכונה מודל ה-ABC.
בשלב הראשון (A) מזהים אירוע או סיטואציה כלשהי שהובילה לאיזושהי תגובה רגשית-התנהגותית בעייתית. בשלב השני (B) המטופל רושם מחשבות שליליות שהתעוררו בעקבות האירוע. בשלב האחרון (C) המטופל מספר על ההתנהגות או התגובה הרגשית שהתרחשה בעקבות האירוע. לפי גישת ה-REBT האשם בתגובה שהתרחשה בשלב C, הוא לא האירוע משלב A, אלא פירושו הלא נכון של המטופל את הסיטואציה שנעשה עקב מערכת מחשבות לא רציונאליות – B.
 

 

טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT)

טיפול דיאלקטי התנהגותי (Dialectical Behavior Therapy -DBT) פותח על ידי מארשה לינהן, חוקרת באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל. 

טיפול DBT מתבסס על עקרונות הטיפול קוגניטיבי התנהגותי, בשילוב חשיבה בודהסיטית דיאלקטית. השיטה יעילה לטיפול בהפרעות ויסות רגשי, באמצעות שילוב ואיזון בין קבלה, מיינדפולנס ותיקוף לבין מיומנויות התנהגותיות והתנהגותיות-קוגניטיביות שנלמדות בדרך כלל בקבוצת מיומנויות ייחודית. 

במקור, טיפול DBT פותח עבור מטופלים ומטופלות המתמודדים עם הפרעות אישיות גבולית,  המתקשים לשאת מצוקה רגשית ומתמודדים עם אובדנות, דיכאון, פגיעות עצמיות, חרדת נטישה קשה, שימוש בהרגעה עצמית זמנית באמצעות התנהגויות הרסניות ולא יעילות (כמו שימוש בחומרים, נטילת סיכונים, התנהגויות אימפולסיביות ותגובתיות מופרזת בקשרים בין-אישיים). בשני העשורים האחרונים DBT נמצאה יעילה למגוון רחב של קשיים והפרעות נפשיות על ספקטרום הוויסות הרגשי, כמו הפרעות אכילה (DBT-ED), טיפול DBT בהתמכרויות (DBT-SUD) וטיפול DBT ספציפי לילדים (DBT-C) ולבני נוער (DBT-A)

טיפול DBT מורכב מ-4 מודולות בסיסיות של מיומנויות (ניתן לקרוא מאמר נפרד על כל אחת מיחידות המיומנויות של DBT): 

מיינדפולנס (קשיבות)

עמידות במצוקה

ויסות רגשי

יעילות בין-אישית

 

 

טיפול מבוסס חמלה (CFT)

חמלה היא רגש חיוני לכל אדם ועכשיו יש לה גם טיפול ייחודי משלה:  טיפול ממוקד חמלה (CFT). בטיפול CFT מדגיש את החשיבות של החלת חמלה - על העצמי ועל אחרים בסביבה. היא מתאימה לרבים, אך יעילה במיוחד עבור מי שמתמודד עם פרפקציוניזם ונטיות לביקורת עצמית ושיפוטיות גבוהות. 
 

 

טיפול טרנסדיאגנוסטי

טיפול טרנסדיאגנוסטי אינו דורש פרוטוקול ייחודי להפרעה ספציפית, אלא משתמש באלמנטים תרפויטיים שונים שרלוונטיים לטווח רחב של הפרעות. למשל, גישה טרנסדיאגנוסטית תנסה לזהות כלים משותפים לטיפול בכל הפרעות החרדה ולא רק להפרעה אחת. 
 

 

טיפול CBT בעצימות נמוכה - LICBT

טיפול CBT בעצימות נמוכה (LICBT) מרחיב את השימוש בטכניקות CBT עבור מטפלים ומטופלים. בשנת 2007 יצא לדרך הפרויקט האנגלי בבריאות הנפש, ביוזמת פרופ' דיויד קלארק. המטרה הייתה לאפשר ייעוץ נפשי נגיש ככל הניתן לציבור הרחב היות ובתחום זה היה מחסור ניכר במטפלים. תכנית ההכשרה התמקדה בלימודי פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית (CBT). 

מחקרים הראו שיש אנשים המגיבים היטב להתערבויות באינטנסיביות נמוכה (PWP), ולכן פותחו גישות טיפוליות עבור דיכאון קל עד בינוני ועבור חלק מהפרעות החרדה אשר כוללות מדריכים לעזרה עצמית, טיפול CBT ממוחשב וקבוצות פסיכו-חינוכיות. הניסוי האנגלי מצליח מאוד. בישראל הוקמה תכנית לימודי CBT בעצימות נמוכה במכללת וינגייט ולאחרונה נפתחה עמותה ציבורית המתמקדת ב-LICBT. 

 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי משופר - (CBT-E (Enhanced

טיפול CBT-E מיועד לטיפול בפסיכופתולוגיה של הפרעות אכילה. הטיפול מתקיים באופן פרטני למטופלים מבוגרים בטיפול מרפאתי. טיפול CBT-E נחשב CBT "משופר" מאחר והוא משלב מגוון אסטרטגיות ופרוצדורות חדשות לשיפור תוצאות הטיפול וכמו כן מכיל מודולות להתמודדות עם מכשולים "חיצוניים" למהות ההפרעה, כמו נטיה לפרפקציוניזם, הערכה עצמית נמוכה וקשיים בינאישיים. 

קיימים 2 סוגים של CBT-E : 

 

 

טיפול סלידה  - תרפיה אברסיבית - Aversion therapy

טיפול אברסיבי הוא שיטת טיפול התנהגותית ב-CBT, בה לומד המטופל כיצד לסלוד מגירויים בעייתיים, הודות להצמדתם החוזרת עם גירויים בלתי נעימים. תרפיה אברסיבית מתבצעת באמצעות התניה קלאסית, מיסודות הלמידה ההתנהגותית. טכניקות אברסיביות בפסיכותרפיה התנהגותית משמשות בעיקר לטיפול בהפרעות התמכרות, בהפרעות כפייתיות ובתכניות לגמילה מסמים ומאלכוהול, שבמסגרתן נעשה בעבר שימוש בשוקים חשמליים, או בתרופות הגורמות לבחילה במטרה לסייע למכורים להפחית או להכחיד את ההשתוקקות לחומרים הממכרים. 

קיימת מחלוקת משמעותית סביב הסוגיה האתית של טיפול סלידה, במיוחד במקרים שבהם משתמשים בגירויים המכאיבים פיזית למטופל. רבים מאנשי המקצוע המטפלים כיום בתחום בריאות הנפש מתנגדים בתוקף לשימוש בטכניקות טיפוליות אברסיביות, וחלקם אף גורסים כי מדובר באסטרטגיה בלתי-יעילה בטווח הארוך. 

 

 

טיפול CBT קצר - BCBT

כל הטיפולים הקוגניטיביים-התנהגותיים קצרים יחסית לטיפולים פסיכולוגיים מסורתיים, אולם  Brief CBT הוא פרוטוקול של טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר במיוחד, אשר פותח למצבים קיימת מגבלה משמעותית לגבי משך זמן על המפגשים הטיפוליים (כמו בהתערבות במשברי אובדנות).  BCBT אורך בד"כ 4-12 מפגשים, במהלכם "נדחסת" עבודת CBT טיפולית מרוכזת, תוך התמקדות בטכניקות טיפול ספציפיות  שממוקדות במספר מצומצם של בעיות עמן פונה המטופל. מעבר להתערבות במשבר, BCBT מתאימה לטיפול בקשיי הסתגלות, בתסמינים של חרדה ודיכאון ולבעיות שמורכבות מסימפטומים וסימנים ספציפיים, כמו שינויים מתבקשים באורח החיים, פתרון בעיות, קבלת החלטה חשובה ועוד. 
 

 

מיזוג מחשבה-פעולה, Thought-Action Fusion

מיזוג מחשבה-פעולה מתאר מצב בו אדם מייחס את אותו המשקל לחשיבה על פעולה ולעשיית הפעולה. למרות שתופעה זו אופיינית למתמודדים עם הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD), אין היא נלווית לה בהכרח, אך במקרים בהם היא כן צועדת עמה יד ביד. המתמודד עם OCD עשוי לחוש שהוא קבור תחת משקולת עצומה של פחדים. מיזוג מחשבה-פעולה נפוץ במיוחד בקרב הלוקים ב-OCD מסוג אובססיביות טהורה, או Pure O, סוג של OCD שבו המתמודד אינו לוקה בפן הקומפולסיבי של ההפרעה, אלא מתמודד עם מחשבות, דימויים ותחושות אובססיביות בלבד. 

 

 

מחשבות אוטומטיות

מחשבות אוטומטיות שליליות (NAT) הן תכנים לא מודעים ואוטונומיים. הן מופעלות באופן בלתי נשלט במצבים ספציפיים שקשורים לקשיים הנפשיים עמם מתמודד המטופל. מחשבות אוטומטיות לא מודעות בדיכאון, הנקראות גם רומינציות, מתמקדות בתפיסה שלילית ובהערכה עצמית נמוכה. בהפרעות חרדה, מחשבות אוטומטיות כוללות דאגנות-יתר והערכת סיכון מופרזת, לצד אמונה שקשורה בחוסר אונים. מחשבות אוטומטיות הן אבני היסוד של כל טיפול קוגניטיבי-התנהגותי: המטפל והמטופל מזהים מחשבות הרסניות אלו ובוחנים אותן אל מול המציאות, כאשר לעיתים קרובות נחשפים פערים בין המחשבות השליליות הללו לבין היכולת האמיתית של המטופל, או לגבי אופן החשיבה הבעייתי של המטופל. ראו בהמשך את הערך עיוותי חשיבה

 

 

טיפול רב-ערוצי בחשיפה (Multiple-Channel Exposure Therapy (M-CET

טיפול רב-ערוצי בחשיפה פותח בשנים האחרונות ומבקש לתת מענה למצבים של PTSD בשילוב התקפי חרדה. הטיפול משלב טכניקות של עיבוד קוגניטיבי לטיפול ב-PTSD, יחד עם טכניקות טיפוליות לשליטה בחרדה. שילוב זה מאפשר גישה נרחבת לטיפול בתסמיני החרדה בערוצים שונים – בערוץ הפיזיולוגי, הקוגניטיבי וכן ההתנהגותי.

 

 

טיפול בעיבוד קוגניטיבי (CPT)

טיפול בעיבוד קוגניטיבי מתבסס על עקרונות הטיפול הקוגניטיבי, וכולל מספר שלבים רצופים ומובנים, שמטרתם לטפל בצרכים הייחודיים של כל מטופל המתמודד עם PTSD ו\או דיכאון. זהו טיפול קצר טווח, שעשוי להיות יעיל כבר תוך 12 מפגשים, אך משכו גמיש וניתן להארכה גם לתקופות ממושכות יותר, תלוי בצרכים של כל אינדיבידואל. כאמור, טיפול זה הוא בעל סדר מובנה מראש, אך אין הוא מוותר על חשיבות היחסים הבין-אישיים בין המטפל והמטפל, ואת הצורך ביצירת ברית קרובה וחיונית הנוצרת בין השניים. 

 

 

מניעת הישנות (Relapse prevention)

מטרתה של Relapse prevention, או מניעת הישנות, היא לצמצם ואף למנוע הישנות של הפרעה נפשית, באמצעות הקניית כלים וטכניקות לצפות מראש נסיבות שעלולות לעורר הישנות של התסמינים הבעייתיים לאחר טיפול. השימוש בגישת CBT זו נועדה בעיקר למניעת הישנות של דיכאון, התמכרות לחומרים, הפרעות על הספקטרום הטורדני כפייתי (OCD), פגיעה מינית, השמנת יתר ועוד. המטפל נכין בעצם את המטופל להתמודדות עם מצבים, סיגנלים וגירויים שעלולים לתרום להישנות ההפרעה. למשל, במהלך ולאחר טיפול לגמילה מסמיםף, סוקרים המטפל והמטופל את המצבים שעלולים להביא למעידה, כמו סביבה חברתית מסוימת שעלולה לדרדר את המטופל, נוכחות של חומרים אחרים (כמו אלכוהול) שמגבירים את הסיכון ועוד. 

 

 

ניסויים התנהגותיים 

כשמם כן הם: ניסויים התנהגותיים משמשים את המטופל ב-CBT כ'כלי חקירה' שנועד לאסוף ראיות נגד השימוש בהתנהגויות ביטחון, מגוון דרכים התנהגותיות וחשיבתיות שתכליתן הימנעות והתנהגויות בריחה מהמצב המאיים ("התנהגויות ביטחון"). השימוש בניסוי ההתנהגותי נעשה בדרך כלל בין מפגשים, כאשר המטופל מגיע למפגש הבא עם ממצאי הניסוי, מה שמאפשר בחינה של הנחות היסוד והמחשבות האוטומטיות מול מציאות החיים היומיומית. ניסויים התנהגותיים מאפשרים למטופל לצאת מאיזור הנוחות ולבחון מה קורה כאשר הוא מייצר התנהגות שונה מברירת המחדל הקבועה. 

 

 

עיוותי חשיבה

עיוות חשיבה, או עיוות קוגניטיבי (Cognitive distortion) הוא דפוס חשיבה מוגזם או לא רציונאלי אשר תורם לחיזוק ולהנצחה של קשיים נפשיים, בעיקר אלו המושפעים יותר מגורמים פסיכו-סוציאליים, כמו דיכאון וחרדה. אהרון בק היה החלוץ שהניח את היסודות הפסיכולוגיים והתשתית ללימוד עיוותי חשיבה וליישומם בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי. תלמידו, דיויד ברנס,  המשיך והעמיק את המחקר בנושא. 

 

 

שאלות "מה אילו?" -  (What If” Questions")

שאלות "מה היה אילו?" מאפיינות אנשים המתמודדים עם הפרעות עמוסות בדאגות ומחשבות טורדניות, כמו הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) או הפרעת חרדה כללית (GAD).

כיוון שהעתיד מורכב ממספר אינסופי של אפשרויות שונות והמצב הנוכחי נתון כל הזמן לשינוי, טווח שאלות ה-"מה אם" אינו מוגבל. אף פעם לא ניתן להיות מוכנים להכל, ובטיפול CBT עושים מאמץ ניכר להפחית את הניסיון הנואש להשיג תחושה זו. 

 

 

תרפיה קוגניטיבית (CT – cognitive therapy)

טיפול קוגניטיבי (CT – cognitive therapy) הוא שיטת טיפול פסיכולוגי שפותחה על ידי הפסיכיאטר האמריקאי אהרון בק בשנות ה-60 וידועה כיום כחלק בלתי נפרד מטכניקות הטיפול המתבססות על CBT – טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

טיפול קוגניטיבי מתבסס על התפיסה כי המחשבות, הרגשות וההתנהגות האנושית קשורות כולן זו בזו, ומהוות ביטוי לדפוסים הקוגניטיביים של האדם. כך, אדם יכול להירפא מקשיים רגשיים והתנהגותיים על ידי זיהוי של דפוסי החשיבה וההתנהגות שאינם מועילים וגורמים לו לסבל. 

 

 

 

מקורות:

 

 Cully, J.A., & Teten, A.L. 2008. A Therapist’s Guide to Brief Cognitive Behavioral Therapy. Department of Veterans Affairs South Central MIRECC, Houston. 

Powers M.B. · Zum Vörde Sive Vörding M.B. · Emmelkamp P.M.G. (2009). Acceptance and Commitment Therapy: A Meta-Analytic Review. Psychother Psychosom 2009;78:73–80 

Implementing NICE guidelines for the psychological treatment of depression and anxiety disorders: the IAPT experience. Int Rev Psychiatry. 2011;23(4):318-27. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3212920/

https://www.therapistaid.com/therapy-guide/behavioral-activation-guide

Murphy, R., Straebler, S., Cooper, Z., & Fairburn, C. G. (2010). Cognitive behavioral therapy for eating disorders. The Psychiatric clinics of North America, 33(3), 611-27. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2928448/

https://www.goodtherapy.org/learn-about-therapy/types/aversion-therapy

https://www.verywellmind.com/thought-action-fusion-2510534

CPT WEB: https://cpt.musc.edu/introduction. 

Falsetti SA, Resnick HS, Davis J. (2005). Multiple channel exposure therapy: combining cognitive-behavioral therapies for the treatment of posttraumatic stress disorder with panic attacks. Behav Modif. ;29(1):70-94. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15557479

תגובות

הוספת תגובה


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.