אבטלה פרנסה דירה עבודה.
בקיבוץ לא היתה אבטלה לכן אני לא זוכר עצמי מובטל. אני כן זוכר שפעם הצעתי עצמי לעבוד כפסיכולוגי חינוכי. עמית, פסיכולוג קליני, אמר לי שפסיכולוגים קלינים לא עובדים בבית ספר, זה לא לרמה שלהם. עוד לפני שנעשיתי פסיכולוג עבדתי בחקלאות הייתי מדריך נוער, היית מלצר ועובד חדר אוכל בקיבוץ. פסיכולוג נעשיתי אחרי גיל שלושים.
אבי אף פעם לא היה מובטל. הוא חי במדינה, ישראל, שבה כל אחד עבד. הוא גם הצליח לקנות דירה קטנה של חדר וחצי. ולא היה הומלס. כי כל אחד היה יכול להשיג דירה קטנה לפחות.
אחד במאי היה חג עצמאות הפועל. תהלוכות, מצעד גאווה של הפועל העברי. ביטלו את החג כי טענו שהוא קשור לקומוניסטים. אבל זה לא התחיל שם.
החלוצים שהגיעו לארץ בראשית המאה העשרים עבדו בכל מה שאפשר "כיבוש העבודה" היתה הסיסמא. קבוצות עבודה סללו כבישים בנו בתים.
הממשלה הסוציאליסטית כל כך העריצה את העבודה שהיתה מפלה את העצמאית והסוחרים במפני מיסים חופשות מחלה ופנסיה. המדהים הוא שהממשלות הקפיטליסטיות שהיו אמורות לאהוד סוחרים ובעלי עסקים לא טרחו לתקן עוול זה עד היום.
העובדים הזרים כבשו את העבודה כי לא רצינו לעבוד בבנין, בסיעוד, בכבישים, בחקלאות, במפעלים, במטבחים.
המהפכה תתחיל כאשר נחזיר את אחד במאי ונכבוש בחזרה את העבודה. נדרוש תנאי שכר הגונים. נדרוש לצמצם לאט לאט את העובדים הזרים. נדרוש לבנות דירות קטנות אך זולות שיהיו בהישג יד של כל פועל.
