מכון טמיר 2020
מכון טמיר 2020

מאמרים של מכון טמיר

האם כלבים יכולים להבין מילים?

האם כלבים יודעים לבין מילים אנושיות, או שהם רק מסיקים מתוך האינטונציה של הדובר? פוסט של מכון טמיר מלמד שכלבים יודעים להבין רגש ומילים באיכות מדהימה
תאריך פרסום: 2/9/2019

האם כלבים מבינים מילים אנושיות או רק את האינטונציה?

היצורים הקסומים האלה, כלבים,  נמצאים איתנו בערך 35,000 שנה, שזו פחות או יותר התקופה ההיסטורית בה עבר המין הכלבי ביות והפך מחיית-בר לחבר שלנו, הכי טוב. 

 

לפעמים אני תוהה לעצמי:

האם דורה, הכלבה המתוקה שחיה איתנו צמוד כבר 4 שנים, באמת מבינה מה אנחנו אומרים לה? 

לא אחת אני מדבר איתה (ממש מדבר) ואני מרגיש שהיא מקשיבה מצוין. יותר מזה, לדעתי כאשר היא לא מבינה, היא מסיטה מעט את הראש הצידה, כאילו מבקשת, ״איתן, חזור שנית...״. 

ואז אני תופס את עצמי, היא הרי כלבה, מקסימום שהיא מבינה זה אינטונציה, טון, גובה צליל, ומכיוון נראה לי שדורה ממש חכמה, אני רואה איך היא לומדת לשייך אינסוף גירויים, צלילים, רעשים ומחוות עם המצב הרגשי שלי בתוך הקשר איתה. 

אני זוכר טיול שבת עם דורה לכינרת: 

שני הילדים שלי שחו פנימה והשתהו ליד מצוף פלסטיק גדול במים. 

צעקתי לעברם משהו לגבי הפסקה לשתיית מים והם ענו בצעקה דומה. דורה החלה לנבוח, קפצה פתאומית למים והחלה לשחות לעברם, עד לנקודה בה הייתי צריך לעזור לה לחזור… לנגד עיניה, אני מניח, עמדה המטרה להציל אותם מטביעה. 

זו אכן מנטליזציה מרשימה, אמפתיה כלבית אוהבת ויכולת לנתח מצב סיכון (שגוי במקרה זה), אבל בכל זאת, את המשמעות של המילים דורה לא מבינה. 

 

נשמע הגיוני נכון? 

 

אז זהו, שמחקר הונגרי חדש, מראה אחרת:

כלבים מסוגלים להרבה יותר מפענוח מסרים רגשיים עמומים. 

המחקר קורא תיגר על ההנחה הנפוצה, לפיה כלבים מסתמכים רק על אינטונציה בפרשנותם את הדיבור האנושי.

מסקנותיו מצביעות על כך שכלבים מזהים גם את המשמעות של המילים!

 

נחזור תיכף למחקר הזה, אבל קודם נענה על שאלה מקדימה: 

 

האם כלבים מבינים רגשות של בני אדם?

אנחנו יודעים ממחקרים קודמים שכלבים יכולים לקלוט רגשות, אבל מחקר ברזילאי מ-2016 מוכיח שכלבים הם חוקרי רגש כמעט אנושיים.

המחקר מצא שידידינו על 4 מזהים רגשות של בני אדם ע"י איסוף של מידע מחושים שונים: יכולת שלא נצפתה מעולם אצל אף בעל חיים פרט לבני אדם, כך עולה מהמחקר. 

לראשונה, חוקרים הראו שלכלבים יש ייצוגים מנטאליים אבסטרקטים של מצבים רגשיים חיוביים ושליליים. מכאן שהם לא רק מציגים בפשטות התנהגויות נלמדות כשהם מגיבים להבעות רגשיות של אנשים וכלבים אחרים.

החוקרים הציגו בפני 17 כלבים (שלא עברו אימון ותרגול מקדימים) צלילים ומיצגים ויזואליים המבטאים קומבינציות שונות של הבעות רגשיות חיוביות ( שמחות או משחקיות) ושליליות (המבטאות כעס או אגרסיות) אצל בני אדם וכלבים. הוצגו לכלבים בין היתר, תמונות של הבעות פנים והושמעו להם קולות של בני אדם ונביחות של סובייקטים שאינם מוכרים להם. המייצגים והצלילים הוצגו לכלבים סימולטנית.

צוות החוקרים מצא כי הכלבים השתהו זמן רב יותר, באופן משמעותי, בהתבוננות על הבעות הפנים שהתאימו למצב הרגשי שהוצג בפניהם במייצג הווקאלי בו זמנית.

היכולת לאינטגרציה של סוגי מידע סנסוריים באופן הזה מהווה אינדיקציה לכך שלכלבים יש ייצוגים מנטאליים של מצבים רגשיים חיוביים ושליליים של אחרים.

ד"ר קון גו, החוקר מאוניברסיטת לינקולן ציין כי מחקרים קודמים נתנו אינדיקציה לכך שכלבים יכולים להבדיל בין רגשות שונים של בני אדם דרך סימנים כמו הבעות פנים אך זה ממש לא אותו דבר כמו הכרה רגשית. הוא מסביר שהמחקר מראה שלכלבים יש את היכולת לעשות אינטגרציה בין שני מקורות מידע חושיים שונים וכך ליצור תפיסה קוהרנטית של רגש המובע ע"י אנשים וכלבים אחרים. על מנת לעשות זאת נדרשת מערכת פנימית של סיווג מצבים רגשיים לפי קטגוריות. יכולת קוגניטיבית זאת נצפתה עד כה אצל בני אדם בלבד. 

 

ועכשיו נמשיך למחקר החדש שהתחלנו איתו:  

 

האם כלבים מבינים מילים?

צוות החוקרים, פסיכולוגים מאוניברסיטת בודפשט, הסתכלו לעומק, באמצעות סריקות מוחיות במכשור fMRI, על  דפוסי הפעילות הנוירולית של 13 כלבים, שאומנו לפני כן להקשיב למאמן האישי, באומרו מילים משני סוגים: 

 

  • סוג אחד - מילים של פרגון, שבח וחיזוק (״כל הכבודדד!״)
  • סוג שני - מילים ניטרליות 

שני סוגי המילים הושמעו לכלבים שנבדקו בשני תנאים: 

  • תנאי אחד - בטון דיבור רגיל 
  • תאני שני - בטון מחזק

מה שעלה מסריקת ה-fMRI הוא שמילות שבח, בניגוד למילים ניטרליות, עוררו פעילות חזקה במיוחד באונות ההמיספרה השמאלית של הכלבים שנבדקו, ללא תלות בשאלה האם נאמרו בטון משבח או בטון ניטרלי. 

במילים אחרות, הכלב מבין את המילים, ללא קשר לטון שהן נאמרות. 

 

טוב, המחקר הזה מדהים למדי:

הוא מלמד כי כלבים מסוגלים ״לחלץ״ תוכן סימבולי שאנחנו מעניקים למילים בשפה האנושית, וללמוד לשייך את אותן מילים עם משמעות מתגמלת. 

 

איך המוח הכלבי משלב בין פענוח משמעות שפתית לבין פענוח האינטונציה?

מבחינה נוירואנטומית, הבנה וניתוח של אינטונציה הם נחלתה של ההמיספרה הימנית: המיספרה ימין מעבדת בדרך כלל מידע שמיעתי, והסריקות המוחיות אכן הראו כי נרשמו בה תגובות לטונים ניטרליים ומשבחים, ללא תלות בתוכן המילה. 

לדיכוטומיה האנטומית של משמעות ואינטונציה של מילים אצל כלבים יש דמיון מדהים לחלוקה דומה במוח האדם. למשל, חולים אנושיים עם נזקים ספציפיים בהמיספרה הימנית יודעים כיצד לפענח את פשר המילים בתקשורת עם אחרים, אך מתקשים מאוד לפרש את המצב הרגשי של הדובר, כמו למשל לקלוט נימה הומוריסטית. מסרים רגשיים כאלה מתלווים לרוב עבשינויים בטון. המיספרות המוח של כלבים מתאפיינות בחלוקה תפקודית דומה.

או אז נשאלת השאלה:

מה משקל האינטונציה ביחס לתוכן המילה, בניתוח ההסקתי של הכלב? 

הרי העובדה שמוח הכלב יודע כיצד להבחין בין משמעות המילים לבין אינטונציית הדובר, עדיין מאפשרת דיבור בטון מטעה, שיגרום לכלב לפספס את המשמעות האמיתית של המילים

ובכן, מהממצאים החדשים עולה כי כלבים משתמשים בטון כדי להתכונן לקראת אפשרות (נעימה למדי, הם יצורים אופטימיים...) של שמיעת תוכן מתגמל, ובמקביל, הם משלבים את שני מקורות המידע כדי להסיק אם הם אכן מקבלים תשבוחות.  

לא מדהים? 

עוד נמצא כי כאשר כלבים שומעים טונים משבחים הדבר מגביר באופן ניכר את העוצמה בה חלקים שמיעתיים באונה הטמפורלית של ההמיספרה הימנית מתקשרים עם הגרעין הזנבי - צבר נוירונים שמצוי במוח העמוק אצל מרבית היונקים ומהווה רכיב מרכזי ממערכת התגמול של המוח. למעשה, האפקט הזה לא שונה מאוד ממה שקורה אצלנו בראש כשאנחנו מנסים להעריך אם גירוי חיצוני נעים לנו או לא. מחקר חדש יחסית מצא שאזורים שמיעתיים במוחנו מתחברים חזק יותר לחלקים של מערכת התגמול כאשר האדם מעריך עד כמה הוא נהנה מקטע מוזיקלי מסוים, כאשר עצמת הקשר שנמדד במהלך ההאזנה מנבא כמה האדם יהיה מוכן לשלם עבור רכישת השיר. 

מנקודת מבט של מוח כלבי, נראה כי אינטונציה משבחת מאלצת את מרכזי התגמול ואת האזורים השמיעתיים לתקשר ביניהם, במעין התרעה אודות האפשרות שעומד להגיע פידבק שיאהב (״כלב טוב!״, למשל).  ואולם, רק במצב בו גם האינטונציה וגם משמעות המילה עקביות ומעידות על חיזוק חיובי, הנוירונים שאחראים על שחרור דופמין במערכת התגמול במוחו ייצרו אינטנסיביות מספיק גבוהה של זרימת דופמין שתגרום לתחושת סיפוק. 

 

 

מקורות:

 

Albuquerque, N., Guo, K., Wilkinson, A., Savalli, C., Otta, E., & Mills, D. (2016). Dogs recognize dog and human emotions. Biology letters, 12(1), 20150883. doi:10.1098/rsbl.2015.0883

ANDICS, A. , et al (2017). Neural mechanisms for lexical processing in dogs BY A. ANDICS, A. GÁBOR, M. GÁCSI, T. FARAGÓ, D. SZABÓ, Á. MIKLÓSI. SCIENC Vol. 353, Issue 6303, pp. 1030-1032 DOI: 10.1126/science.aaf3777

 

תגובות

הוספת תגובה

צרו קשר

מוזמנים ליצור קשר עם מכון טמיר: https://www.tipulp...co.il


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.