מכון טמיר 2020
מכון טמיר 2020

טיפול זוגי

מערכת יחסים זוגית עם פרטנר/ית שסובל מ-ADHD

הדרך למערכת יחסים רומנטית במהלך תקופת הבגרות הצעירה, מחייבת תנודה עדינה בין התרגשות, כמיהה ותשוקה לבין ויסות רגשי, שליטה עצמית ועיכוב דחפים אימפולסיביים.  
מערכות יחסים איכותיות מתבטאות בתחושת מחויבות גבוהה, הערכה הדדית, תקשורת אינטימית כנה ופתוחה ומשיכה מינית לפרטנר. מערכות יחסים זוגיות בעייתיות באות לידי ביטוי בכעסים רבים, התנהגות שתלטנית, תחושת אנטגוניזם, מחלוקות רבות והיעדר איזון בין קונפליקט ותמיכה.
תאריך פרסום: 22/7/2018

זוגיות עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) - מחקרים והתמודדות

 

מור צח מוכתר ואיתן טמיר

מכון טמיר


 

ADHD בבגרות הצעירה

צעירות וצעירים רבים, שאובחנו עם ADHD בילדותם, נדרשים להתמודד בתחילת הבגרות עם אבני דרך התפתחותיות מאתגרות וייחודיות: אתגרים חברתיים, רגשיים, אקדמיים ותעסוקתיים חדשים הולכים ומתחדדים ולצידם הצורך לרכוש מיומנויות התמודדות מתאימות.

גם מערכות יחסים בין-אישיות מקבלות בשלב זה משמעות חדשה,  כאשר עבור מרביתנו, גולת הכותרת ממוקדת בבניית יחסי אהבה בריאים ומספקים, המתבטאים בקשר רומנטי הדדי, אינטימי ומחייב.

 

זוגיות עם ADHD

הדרך למערכת יחסים רומנטית במהלך תקופת הבגרות הצעירה, מחייבת תנודה עדינה בין התרגשות, כמיהה ותשוקה לבין ויסות רגשי, שליטה עצמית ועיכוב דחפים אימפולסיביים.  

מערכות יחסים איכותיות מתבטאות בתחושת מחויבות גבוהה, הערכה הדדית, תקשורת אינטימית כנה ופתוחה ומשיכה מינית לפרטנר.

מערכות יחסים זוגיות בעייתיות באות לידי ביטוי בכעסים רבים, התנהגות שתלטנית, תחושת אנטגוניזם, מחלוקות רבות והיעדר איזון בין קונפליקט ותמיכה.

 

חיזור והתחלה

היכולת ליזום קשר רומנטי דורשת חיזור מתון, סובלנות אמפטית, יכולת להתמודד עם עמימות, מנטליזציה של האחר, מסוגלות לשאת דחיה ויכולת לסרב באופן יעיל, מכבד ואסרטיבי. במהלך דייטים, נדרשים גברים ונשים צעירים לעורר רושם ראשוני חיובי, לווסת את צרכי התלות (שקיימים בכולנו) ו/או להיעתר לנכונות משותפת להתקדם יחד בהדרגה לתוך דינמיקה של קשר קרוב.  

 

ביסוס ושימור

כאשר מתהווה הקשר ומתקדם, נדרשים בני הזוג ליצור תשתית קרובה שתאפשר מערכת יחסים מווסתת ויציבה.  תשתית כזו מחייבת רכישה ותרגול של כישורים בין-אישיים חיוניים, כמו מיומנויות לניהול כעסים ותסכול, עמידות במצבי מצוקה רגשיים, נכונות לפשרה ולדיאלוג והתמודדות יעילה עם  קונפליקטים במערכת הזוגיות.



 

מילדות עם ADHD לזוגיות מורכבת

הכישורים הנדרשים לבניית זוגיות בשלה נבנים כבר בילדות. כולנו מתנסים ולומדים כיצד לבסס ולתחזק חברויות בשנות הילדות, למידה ארוכת שנים שמכינה אותנו לקשר רומנטי איכותי בהמשך החיים. מחקרים קליניים בפסיכולוגיה תומכים בכך: איכות הקשרים עם חברים ובני משפחה בתקופות קודמות בחיים מנבאת באופן משמעותי את איכות הקשרים הרומנטיים שיתפתחו.

 

קשרים בגיל ההתבגרות

מחקרים התפתחותיים על מתבגרים עם ADHD, ובייחוד בני ובנות נוער שמתמודדים עם רמות גבוהות של היפראקטיביות והתנהגות מתריסה ואגרסיבית, מלמדים על הנטיה החברתית להידחות על ידי קבוצת השווים, בעוצמה רבה יותר ובמהירות גבוהה יותר. לבני נוער עם ADHD יש גם פחות חברים בהשוואה לבני הגיל שאינם סובלים מהפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות.

אבל למרות כל הידע שנצבר על קשיים והתמודדויות חברתיות במערכות היחסים של ילדים ומתבגרים עם ADHD, לא הרבה ידוע על התפקוד החברתי של מבוגרים צעירים עם ADHD.

 

קשרים רומנטיים אצל נשים עם ADHD

בספרות המקצועית מדווח רבות על קשרים בין-אישיים פחות איכותיים בקרב בנות וילדות עם הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות. ידוע גם כי קשיים במערכות היחסים בשנות הילדות נוטות להיות עקביות ולהימשך בגיל ההתבגרות ובבגרות. לכן, סביר להניח שנשים צעירות שאובחנו בילדותן עם ADHD ימשיכו לחוות בעיות משמעותיות במערכות היחסים עם החברים, המשפחה ובמערכת היחסים הרומנטית.  

מחקרים מלמדים כי בוגרות צעירות אשר אובחנו עם ADHD בילדותן מדווחות על הרבה יותר קשיים במערכות היחסים עם חברים וחברות ועל מספר חברים נמוך יותר בהשוואה לבוגרות צעירות שלא אובחנו עם ההפרעה.

מחקר שפורסם בשנים האחרונות העלה כי נשים שאובחנו עם ADHD בילדות התנסו בפחות מערכות יחסים רומנטיות בגיל ההתבגרות המאוחר ובבגרות הצעירה.

מחקר אחר, בחן את ההסתברות הסטטיסטית לנישואים, מצא כי לנשים עם ADHD יש סיכוי נמוך יותר להתחתן בהשוואה לנשים ללא ADHD.

 

קשרים רומנטיים אצל גברים עם ADHD

לבוגרים צעירים שאובחנו עם היפראקטיביות בילדותם, ובייחוד לאלה מתוכם שחווים סימפטומים מוגברים של ADHD בבגרות, יש פחות חברים והם חווים בעיות רבות ותדירות  יותר ביחסים בין-אישיים, בהשוואה לבוגרים שלא אובחנו.

בוגרים עם ADHD מדווחים על פחות שביעות רצון במערכות יחסים אינטימיות ולאחר החתונה קיימת סבירות גבוהה יותר שיתגרשו, ביחס לבוגרים אחרים.

 

פחד מאינטימיות

היסטוריה של דחיה מצד קבוצת השווים ומצד המורים, ההורים ובני משפחה אחרים עלולה להוביל להתפתחות חרדה ממערכות יחסים אינטימיות ומביקורת בין-אישית, זאת לאור ההתנסויות בפגיעה והרגישות הרבה שנוצרה בעתיה.

מחקרים שבוצעו בסין וארה"ב הראו שככל שיש יותר סימפטומים של ADHD, כך גובר הפחד מאינטימיות.

באופן ספציפי, אנשים עם סימפטומים רבים יותר של ADHD דיווחו על יותר דאגות וחששות מאינטימיות כאשר חשבו על מערכות יחסים קודמות, מה שמוביל להשערה כי קשיים במערכות יחסים עם הסובבים עלולים לתרום לחרדה ולהימנעות ממערכות יחסים אינטימיות עתידיות.

פחד מאינטימיות נמצא קשור באופן חזק לסימפטומים של חוסר קשב, שנמצאו בעצמם קשורים לפגיעה באמון לגבי אינטימיות.



 

החיים עם בן זוג שסובל מ-ADHD

פרטנרים של מבוגרים עם ADHD, שאינם מאובחנים עם ADHD, מתלוננים על רגשות כעס, שחיקה, תשישות ותסכול לאור התנהלות בן/ת הזוג. רבים שואלים את עצמם: "היכן בן הזוג האהוב שהכרתי?".

נתייחס כאן לכמה דוגמאות שכיחות ומוכרות ולדרכי התמודדות אפשריות של בני הזוג ללא ADHD:

  • חלוקה לא-שיוויונית במשימות המתבקשות בניהול זוגי של משק בית משותף: תכנון, ארגון, קבלת החלטות כלכליות ותחזוק ההרמוניה במשפחה. חשוב להכיר את ההרגלים הייחודיים של בן הזוג- לפעמים הוא יעדיף לבצע משימות ביתיות בעיתוי שונה מהנורמה, לפעמים ערימת חפצים שנראית בעיניי בת הזוג כבלגן טוטאלי נחווית על ידי הפרטנר כאזור מאורגן ומסודר ביותר. לפעמים נדרשת סובלנות כדי לזהות ולנסות לקבל את התנודתיות האנרגטית של המתמודד עם ADHD - פעם הוא 'פנתר' ופעם הוא 'בטטת כורסא', אבל במבחן התוצאה הוא משקיע כמות משאבים גבוהה.

 

  • לא פעם מתעוררות מריבות קשות וחזרתיות, כמו תקליט שבור, סביב סוגיות של אי-סדר, ביצוע משימות ושכחת מטלות באחריות המתמודד. חשוב להיעזר כאן בכלים ומיומנויות לניהול כעסים, שכן למתמודדים עם ADHD יש קושי מובנה בהתמודדות עם תסכולים ושליטה בכעס.  כלים פסיכולוגיים יעילים יצמצמו את הנטיה 'להתפוצץ' בעת ויכוח וללכת על ביצים בעיתות שגרה - שני הרגלים שעלולים להשפיע לרעה על מערכת היחסים.

 

  • הפרעת קשב מתבטאת גם בבעיות קוגניטיביות של ארגון לקוי וקשיי זיכרון, אשר מובילות לערמות כביסה וכלים בכיור, אובדן מפתחות, ארנק וטלפונים ניידים, פספוס אירועים משפחתיים וחברתיים, דילוג על תשלומים במועד הנדרש ושעמום הנלווה לביצוע מטלות שגרתיות כמו שטיפת כלים. כל אלה מגבירים את הקונפליקטים ושוחקים את האינטימיות בין בני הזוג. אט אט לומד בן הזוג ה'נורמטיבי' כיצד לסייע לפרטנר המתמודד לשחזר את צעדיו ולהיזכר היכן נשכח הפריט האבוד, אולם האחריות המשותפת עלולה להיות מכבידה ומתישה. אחת הדרכים היעילות ביותר היא להיעזר באמצעים לאיתור אבידות (כמו צרור מפתחות עם חיישן מקוון), לרכוש הרגלים בהם מונחים אובייקטים חשובים במקומות קבועים ובעיקר ללמוד מהניסיון ולבסס נורמה של תיקון התנהגויות שתורמות לפיזור הדעת ולהסחתה.

 

  • הרעש והכאוס הביתי שמאפיינים כל סביבה משפחתית דינמית וערה, מהווים לעיתים קרובות טריגר בעייתי לעוררות-יתר רגשית ופיזיולוגית עבור מבוגרים עם ADHD, המתפקדים אופטימלית בסביבה מאורגנת ומסודרת. נכון, מי שתורמים הכי הרבה לרעש ולכאוס הם לאו דווקא הילדים, אלא לעיתים קרובות בני הזוג עצמם, אבל התוצאה מביאה להחמרת המצב, כך שניתן להשקיע מאמץ במניעתו מראש.   

 

  • מבוגרים עם ADHD נוטים לקחת על עצמם מחויבויות רבות מדי, בלי פרופורציה, מבלי שיארגנו ביעילות את זמנם. תופעה זו עלולה להעצים את גורמי הלחץ הסביבתיים, שמלובים גם כך על ידי איחורים, פיזור הדעת ולחצים שגרתיים של היום יום. גם כאן, ניתן להיעזר בלמידה מן הניסיון, מאותם כשלונות שהתבססו על טעויות תכנון, במטרה לבסס שגרה מדויקת ויעילה של ניהול משימות ומחויבויות.  


 

אינטליגנציה רגשית

מחקר שבחן את הקשר בין אינטליגנציה רגשית וסיפוק ממערכת היחסים בקרב סטודנטים עם ADHD זיהה קשר חיובי (חזק) בין אינטליגנציה רגשית גבוהה לבין מידת הסיפוק ממערכת היחסים הזוגית. קשר כזה לא נמצא בקרב סטודנטים ללא ADHD, שאיכות מערכות היחסים שלהם אינה מושפעת מרמת האינטליגנציה הרגשית.

החדשות הטובות הן שניתן לשפר בטיפול פסיכולוגי את רמת האינטליגנציה הרגשית באמצעות העלאת המודעות לרגשות ולמחשבות שלנו - הן ברמה האישית והן בתקשורת הזוגית. 

אחד הכלים הקריטיים לזוגיות עם תקשורת יעילה הוא תיקוף.

 

 

מהו תיקוף? 


ולידציה (תיקוף) במערכת יחסים משמעותה תקשורת של הבנה וקבלה. כאשר אנו מגיבים בדרך מתקפת, אנו מעבירים מסר שאנו מבינים את החוויה של האדם (רגשות, רצונות, כאב, מחשבות) או את פעולותיו, ומקבלים אותם (לפחות באותו רגע באותה סיטואציה). 

 

מחשבות?
 

 

 

 

 

מקורות




 

Babinski, D. E., et al. (2011). Late Adolescent and Young Adult Outcomes of Girls Diagnosed with ADHD in Childhood: An Exploratory Investigation. Journal of Attention Disorders, 15(3), 204–214. http://doi.org/10.1177/1087054710361586

 

Ben-Naim, S., Marom, I., Krashin, M. et al.(2017). Life With a Partner with ADHD: The Moderating Role of Intimacy.  J Child Fam Stud (2017) 26: 1365. https://doi.org/10.1007/s10826-016-0653-9

 

Pollock, B.E., Khaddouma, A., Huet-Cox, K. et al. (2017).  Emotional Intelligence, Relationship Satisfaction, and the Moderating Effect of ADHD Symptomatology.

J Adult Dev24: 15. https://doi.org/10.1007/s10804-016-9242-9

 

Rokeach A, Wiener J. (2014). The Romantic Relationships of Adolescents With ADHD. Journal of Attention Disorders 22(1). DOI: 10.1177/1087054714538660

 

Wymbs, B. T., et al. (2012). Risk of Intimate Partner Violence among Young Adult Males with Childhood ADHD. Journal of Attention Disorders, 16(5), 373–383. http://doi.org/10.1177/1087054710389987



 

תגובות

הוספת תגובה

צרו קשר

מוזמנים ליצור קשר עם מכון טמיר: https://www.tipulp...co.il


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.