חלי ברק שטיין
חלי ברק שטיין

מאמרים להורים

חיזוק הדימוי העצמי של הורים וילדים

דימוי עצמי הוא מרכיב מרכזי בחיינו- במאמר עצות מעשיות לחיזוק הדימוי של הורים וילדים.
פורסם בידיעות אמריקה
תאריך פרסום: 16/3/2010

חיזוק הדימוי עצמי - של ילדים ושל הורים

 

רוב ההורים רואים זאת כחלק מאחריותם החינוכית לחזק  את הדימוי העצמי של ילדיהם. רוצים שהילדים ירגישו טוב עם עצמם, יעריכו את כישוריהם, יבטחו בכוחותיהם , ויצליחו להשיג את המיטב בחיים.  ההורים היו רוצים תחושה דומה של דימוי עצמי גבוה גם לעצמם- כאנשים בכלל וכהורים בפרט.

 

אם כולם רוצים בדימוי עצמי גבוה, מדוע כל כך קשה להשיג אותו? מדוע חלק נכבד מהאנשים המבוגרים וגם הילדים מעידים על עצמם שיש להם דימוי עצמי נמוך מכפי שהיו רוצים?...מדוע חלק לא קטן מההורים מרגישים שלמרות רצונם הטוב הם לא מצליחים לעזור לילדים לשפר את בטחונם העצמי?...

 

כדי למצא את התשובה, ואת הדימוי העצמי הגבוה אותו כולם מחפשים צריך להבין מהו דימוי עצמי, כיצד הוא נוצר, ואיך ניתן להשפיע עליו, ולחזק אותו.  על כך במאמר שלפניכם

  

אז מהו דימוי עצמי?

הביטוי מורכב משני חלקים 'העצמי', ו'הדימוי של העצמי'.  כיצד 'העצמי' מרגיש את עצמו. האם טוב לו כי הוא מרוצה מעצמו, או רע לו כי הוא כועס ומרגיש נכשל.

 

'העצמי' אינו כמו כל איבר בגוף, כמו הלב או הריאות או כבד, ואין רואים אותו אף לא ברנטגן או בסורק משוכלל.  ניתן להגדיר, ש'העצמי' הוא מבנה של הנפש.  כמו שיש שלד, שעליו בונים בנין. כמו  עמוד השדרה, שמחזיק  את  הגוף כך  העצמי הוא 'השלד של הנפש', ועמוד השדרה שלההעצמי הוא כמו ספריה ענקית שזוכרת כל מה שנאמר לנו על עצמנו, אוספת את כל המידע עלינו לאורך השנים. העצמי שלנו הוא כל מה שאנחנו!

 

בתוך 'העצמי' יש את כל הידע של האדם על עצמו-  למשל, לדנה בת העשר יש בעצמי שלה ידע על איך נראה הגוף שלה (גבוה, רזה) התכונות שלה (יודע לשיר, יצירתית) החלקים החזקים שלה (חכמה, אוהבת לעזור) , החולשות (כועסת מהר, מותרת כשקשה). מה אוהבת (סרטים, ספורט) מה לא אוהבת (להשתעמם, לימודים). מה מפחיד אותה, מה משמח אותה, הדעות שלה ועוד ועוד

 

'בעצמי' יש את כל דרכי הפעולה של של האדם. הדרכים הייחודיות לו באמצעותן הוא משיג את מטרותיו. למשל, רון, מצליח להשיג הכל מאמא שלו כשהוא בוכה ואומלל, והיא מרחמת עליו. המניפולציה עובדת. מאבא הוא מצליח להשיג דברים כשהוא מתעקש בדרכי נועם. עידו מטפל בבעיות בשיטה של להתאפק ולחשוב בהגיון, ורונית בת השמונה מגיבה מהר ובדרך כלל מוותרת. כל אחד עם האסטרטגיות והסגנון האישי שמפעיל אותו

 

'בעצמי' יש נציגים מופנמים של כל הדמויות  החשובות לאדם בחייו.

הנציגים הפנימיים הם דמויות, שקיימות באמת בחייו של האדם- הורים, אחים, בני זוג, ילדים, מורים. דמויות מהעבר (אנשים שנפטרו או שעזבו) או דמויות דמיוניות  מסרטים או ספרים (סופרמן למשל). הדמויות משמעותיות אלו מופנמות לעצמי שלו, ומשפיעות עליו מבפנים.

לדוגמא: רוני יכולה לשמוע בתוכה את קולה של אמא אומרת לה דברים גם כשהיא עצמה איננה לידה. כך למשל רוני יכולה לשמוע את הקול של 'האמא הטובה' בתוך העצמי שלה אומר לה כמה היא גאה בה כשלא ויתרה כשהיה לה קשה. אפילו שאמא לא לידה היא מרגישה את הגאוה שלה בתוכה, וזה גורם לה להרגיש טוב עם עצמה. באותו אופן, רוני יכולה לשמוע את הקול של 'האמא הכועסת' אומרת לה שזה לא בסדר ששפכה את המיץ במטבח גם כשהיא לא לידה. היא תרגיש נזופה ואשמה, והדימוי העצמי שלה ייפגע.

 

הדימוי העצמי הוא הערך שאנחנו נותנים לכל מה שאנחנו יודעים על עצמנו.

ביום יום משתמשים במקביל למושג 'דימוי עצמי'  במושגים כמו 'ערך עצמי',  או 'בטחון עצמי'.

אם 'העצמי', כפי שהוסבר עד כה כולל את כל הידע של האדם על עצמו-  אז הדימוי העצמי הוא תוית הערך המוצמדת לכל תכונה ואיפיון של האדם. הדימוי העצמי הוא השיפוט עד כמה הדבר טוב/ או רע, חיובי/שלילי. ככל שהאדם מרגיש טוב וחיובי יותר עם עצמו כך עולה הדימוי/הערך/הבטחון העצמי. ככל שהאדם נותן ערך שלילי למאפינים שלו כך יורד הדימוי העצמי.

 

לדוגמא,  ילד שהוא בישן. לא 'נפתח' בקלות בחברה, יש לו מעט חברים, ולוקח לו זמן להרגיש בטוח במקומות חברתיים חדשים. תחושת הערך העצמי נקבעת על פי התשובה לשאלה- האם ביישנות נחשבת תכונה טובה או רעה? ניתן לומר שאנשים ביישנים הם מופנמים, לומדים את הסביבה ובהדרגה משתלבים בתבונה בסביבה- ואז הדימוי העצמי יהיה בכיוון חיובי. ניתן לומר שביישנות היא חולשה, שפוגעת והורסת את החיים החברתיים ואז הדימוי העצמי יהיה שלילי. הכל תלוי בשיפוט ובערך שמייחסים לתכונה.

 

חשוב להדגיש, שהדימוי העצמי הוא תחושה סוביקטיבית ומשתנה

לאנשים יש דימוי עצמי גבוה ונמוך לא על בסיס נתונים אוביקטיביים בלבד.  לפעמים יש לאדם את כל הסיבות להרגיש דימוי עצמי גבוה, כי הוא מוכשר, מוצלח ושווה, אבל בלב בפנים הוא מרגיש רע עם עצמולפעמים יש אדם פחות מוכשר ומצליח, ובכל זאת הוא מרוצה מעצמו.

 

דימוי עצמי טוב מוביל לתחושת בטחון , וכוחות להשגת מטרות, וסיפוק עצמי

דימוי עצמי גבוה קיים, כשאדם יודע מיהו, ומאמין שהוא טוב, זה נותן לו בטחון עצמי, וכוחות להציב לעצמו מטרות, להשיג אותן ולהרגיש סיפוק. כשהדימוי העצמי נמוך האדם לא ממש מכיר את עצמו, הוא חושב דברים שלילייים על עצמו, מציב לעצמו מטרות נמוכות או גבוהות מידי, נכשל, ולא מרוצה מעצמו שוב ושוב.

לדוגמא, דנית יודעת שהיא רקדנית טובה, היא מאמינה בעצמה, וגם כשקשה לה היא לא מוותרת, מתאמנת עוד , ומשפרת את יכולת הריקוד שלה

שירלי ,  גם היא רקדנית טובה, אבל היא לא מאמינה בעצמה. לכן כשקשה לה באימון, היא מוותרת, אומרת שהיא גרועה, ולכן לא משתפרת מספיק.

 

המלצה להורים: השקיעו בלחזק את הדימוי העצמי שלכם ושל הילדים . כמו שמצחצחים שיניים ומסדרים את הבית, אוכלים ומתקלחים, כך גם תחזוקת הגוף צריכה להיות חלק מהשגרה.

 נסו לחשוב על על הדברים החיוביים שלכם ושל ילדיכם - והקפידו לומר 'מילה טובה' להם ולעצמכם פעם בכמה ימים לפחות. אמרו דברים כמו: "אני רואה שהשתדלת, יופי", "אפילו שהיה לך קשה, לא ויתרת, זה טוב". פרגון וחיזוקים מעלים  את הדימוי העצמי.

בנוסף, הקפידו להפחית את כמות הביקורת, ותיאורי האישיות השליליים, לעצמכם ולילדים.

נסו להמנע ממשפטים כמו "שוב את לא מצליחה", "אתה לא רציני, נמאס לי ממך", "אי אפשר לסמוך עליך". משפטים שיפוטיים וקשים כאלו מפחיתים את הדימוי העצמי, והנזק שלהם רב.

 

חשוב להאמין, שניתן להשפיע ולשפר את הדימוי העצמי בכל גיל ומצב

הדימוי העצמי אינו דבר קבוע ומוחלט. הוא יכול לעלות ולרדת בהתאם לדברים שקורים לנו  בחיים. הצלחות מעלות את הדימוי העצמי, וכשלונות מורידים אותו. תגובות הסביבה מאוד חשובות- פידבק חיובי וחיזוקים מעלים את הדימוי העצמי, ביקורת ואכזבה מורידים אותו. השוואה לאחרים משמעותית גם היא- אנחנו שופטים את עצמנו ואת הישגינו כטובים או רעים בהשוואה לאחרים. אם אנו גבוהים בהשוואה- הדימוי עולה, אם מופסדים- הדימוי יורד.

לדוגמא, לרונן יש כמה חברים טובים בכתה, אבל הוא לא מרגיש מקובל מספיק כי הוא משווה את עצמו 'למלך הכתה', ורוצה להיות כמוהו. כל עוד הוא לא המנהיג הוא לא מרגיש מצליח.

באותו אופן מבוגרים רבים לא מרגישים עצמם מצליחים כספית בהשוואה לשכנים, לבני משפחה 'שעשו את זה', ובודאי שלא בהשוואה 'למצליחנים הגדולים' שהמדיה מפרסמת.  למרות, שאפשר לומר כמעט בוודאות, שבהשוואה לרוב תושבי כדור הארץ, כל אדם בעולם המערבי יכול להרגיש עצמו מצליחן רוב האנשים לא מרגישים כך.

 

האתגר של ההורים ושל הילדים למצא את הקריטריונים ודמויות ההשוואה, שידרבנו לשיפור ולהתקדמות בחיים, ולא יפגעו בדימוי העצמי תוך כדי. כך למשל, אתה יכול להשוות את עצמך למישהו מעט יותר טוב ממך, לרצות להיות כמוהו,  להציב לעצמך אתגר, ולהתאמץ להגיע אליו. בו בזמן חשוב שלא 'תרד על עצמך' שאתה עדיין לא מצליח כמוהו.  זה ההבדל הדק בין השוואה מדרבנת שמחזקת את הדימוי, להשוואה מייאשת שפוגעת בו.

למשל, אפשר לדרבן ילד להיות יותר אחראי בבית, ולהשוות אותו למישהו אחראי ממנו, למשל אח שלו. בו בזמן צריך לבדוק מה מקשה על הילד להיות אחראי, מה יעזור לו להשתפר, ומה מידת האחריות האפשרית לו שאליה שואפים. לעזור לו להשתפר תוך כדי שהוא מרגיש טוב עם עצמו, ולא מתוך תחושת אשמה שהוא מאכזב ומרגיז את ההורים.

 

מומלץ להורים:

 *שימו לב לקריטריונים לפיהם אתם מחליטים אם הילדים ואתם 'טובים' או 'לא טובים מספיק'. הקפידו שהדרישות שלכם יהיו הגיוניות ולא פרפקציוניסטיות.  כשהקריטריונים סבירים  גם ילד ביישן יכול להרגיש דימוי חברתי טוב, וגם ילד שלא מגיע ראשון בספורט יכול שיהיה לו דימוי טוב על עצמו.

* שימו לב לא להיסחף לקריטריונים של המדיה, שהם בלתי אפשריים ליישום בחיי היומיום. - ילדה לא חייבת להיות רזה כדוגמנית כדי שיהיה לה דימוי גוף טוב, ילד לא צריך להיות מבריק בלימודים כדי שיהיה לו דימוי עצמי לימודי טוב. הורה יכול לכעוס מידי פעם, ועדיין שיהיה לו דימוי טוב עם עצמו מול ילדיו.

* שימו לב למי אתם משווים את הילדים ואת עצמכם. נסו לא להשוות את עצמכם תמיד למצטיינים, אל תשוו בין אחים. תנו לכל אדם למצא את הערך והדימוי הטוב שלו, בתור מה שהוא. כל אדם צריך לנסות להמשיך ולשפר את עצמו, ולחזק את החולשות שלו, אבל תוך כדי שהוא עושה זאת, הוא יכול להרגיש טוב עם עצמו.

למשל, אם ילד לא מסודר במיוחד, הוא לא חייב להרגיש את עצמו רע ומאכזב בעיני הוריו. הוא צריך להתאמץ להיות יותר מסודר,  אבל זה שהוא לא מסודר במיוחד לא אומר שאסור שיהיה לו דימוי עצמי מוצלח, גם אם אח שלו למשל מאוד מסודר. אח שלו צריך לעבוד על עצמו לכעוס פחות. זה האתגר שלו. כל אדם עם העבודה שלו, וכל אדם זכאי לדימוי עצמי חיובי בהשוואה לעצמו, ולא רק לאחרים ולמוצלחים ממנו.

*אמרו שוב ושוב לעצמכם ולילדיכם- שאדם יכול להרגיש טוב עם עצמו גם אם הוא לא מושלם אף אחד לא מושלם, ומותר שלאדם יהיו חולשות ועדיין יהיה לו דימוי עצמי טוב. בדימוי עצמי גבוה החלקים היפים והפחות יפים של האדם משתלבים יחד- אתה גם נחמד וחכם ונדיב, ובמצבים אחרים יכול להיות עצבני וקטנוני, וקמצן. האדם הוא יצור מורכב, ואם מבינים זאת, ניתן לפעול לחזק את החלקים החלשים לטובת החזקים. לפתח 'עצמי אמיתי'- טוב ולא מושלם, אותו אפשר להראות לסביבה, וגם לעצמך ולהרגיש מרוצה ממנו. האלטרנטיבה השלילית היא לפתח 'עצמי מזויף'- לשדר כלפי חוץ שהכל יפה ומוצלח, ובפנים להרגיש רע עם עצמך. לאורך זמן ושנים קשה להחזיק את הפער, ומצוקות נפשיות רבות נובעות מכך.

 

תפקיד החינוך הוא לחזק את החלקים החלשים אצל הילד בעזרת החלקים החזקים שלו  

ישנם הורים שמתלוננים וסובלים שנים מחולשות של הילדים שלהם. אומרים שוב ושוב לילד ולעצמם שהוא עצבני, לא מתחשב, מפונק, לא חברותי ועוד. התלונות החוזרות מלבות את התסכול והאכזבה, פוגעות בדימוי העצמי של הילד (שמרגיש עצמו ילד רע ומאכזב) ובדימוי העצמי של ההורה (שמרגיש עצמו הורה רע ומאכזב). אין בהן שום תועלת!!!

 

מומלץ להורים לזהות מה דורש שיפור אצל הילד, ולתרגל אותו כדי שיתחזק:

כך למשל, ילד שמתעצבן מהר, צריך ללמד אותו בסבלנות כיצד לכעוס פחות, פחות חזק ופחות זמן. לא לומר לו  "שוב אתה כועס, מה יהיה איתך?!", אלא לתרגל אותו כיצד להפחית מעשית את הכעס שמציף אותו.  למשל, למצא יחד איתו פעילות מרגיעה כשהוא כועס (להכות באגרופן, לצייר, ללכת למחשב), למצא דרכים להפחית את הנזק של הכעס (לא לקלל או לשבור, אלא ללכת לחדר להרגע). למצוא 'דיבור פנימי'- דברים שהילד יכול להגיד לעצמו ויעזרו לו להרגע (למשל- "אני כועס, ואני יודע איך להרגע")

חשוב במיוחד לא לכעוס על הילד כשהוא כועס. ראשית, כי אז גם ההורה 'נופל בחולשה שלו' ומגיב בכעס למצב מתסכל, ובכך הוא מודל שלילי לילד. שנית, כי כשההורה כועס הוא לא פועל בהגיון, ולכן לא ממש יכול לעזור לילד לצאת מהכעס שלו. וחשוב במיוחד- כשההורה כועס הילד נפגע והדימוי העצמי שלו יורד, מה שמגביר את הסערה הרגשית שלו, ומקשה את הרגעתה.

מותר לילד להיות כועס לפעמים, הוא לא צריך להסתיר או להרגיש אשם מכך. הוא יכול להודות בכעס להתנצל אם הגזים, ולהמשיך לנסות לשפר  את המצב. כך לגבי שאר חולשות האנוש- קנאה, עלבון, חוסר בטחון , או כל דבר פחות ממושלם שיש לנו, שהוא חלק מאיתנו 'ואיתו צריך לנצח!.

כשניגשים לחולשות בגישה ענינית, ועובדים דרך תרגול לשפר אותן- רואים תוצאות.

לא מיד, לוקח זמן לדברים להשתפר, אבל במהלך הילדות וגיל ההתבגרות אפשר לעזור לילדים להיות יותר אחראים, יותר מסודרים, יותר מתחשבים בזולת, ועוד דברים שלדעת ההורים דורשים שיפור. באותו אופן גם ההורים אמורים לפעול להמשיך לשפר את עצמם, ולהרגיש בטחון עצמי טוב תוך כדי.

כשהילד מבין שאפשר לשפר דברים דרך מודעות ותרגול, הדימוי העצמי שלו משתפר.

כשההורה מאמין בעצמו שהוא יכול לעזור לילד שלו להשתפר, הדימוי העצמי שלו משתפר.

האמינו בעצמכם, וביכולת שלכם להגביר את הדימוי העצמי- והוא יתחזק.

 

שיהיה בהצלחה, ובהנאה...

ממני, חלי ברק- שטיין

 

פסיכולוגית חינוכית מומחית. יועצת  להורים, משפחות וזוגות.

מחברת הספרים: 'בגובה העיניים', 'תקשיבו לי רגע', 'כשהילדים יוצאים מהבית'

 

 

 

 

 

 

 

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.