ביבליותרפיה - פוסטים

את הפוסט הזה אני כותבת אחרי כמה ימי מחלה, שלא אפשרה לי לאכול דבר במשך כמה ימים. הדבר היחיד שבכל זאת הייתי מסוגלת לאכול במשורה הוא גלידת וניל....

'כמעט תמיד אני עומדת מאחורֵי עצמי ודמות שדומה לי מדברת בשמי ולא תמיד היא בדיוק מה שהיא נראית המראָה אשר מראָה שהיא איננה מראָה שהיא נמצאת רגע...

'נתחיל את הסיפור. אשמורת אחרונה של לילה בחלון. אין כשעה הזאת שותקת ונכרית. היא קרובה לשחר, היא על סִפּוֹ, אבל מרחק אין קץ מבדיל בינה לעולמו...

לכתיבת פוסט זה הצטרף הפסיכואנליטיקאי חיים אהרונסון. בסיפור מגדל בבל מנסים בני האדם הדוברים כולם שפה אחת להתאחד ולבנות מגדל שיגיע לשמיים....

אלוהים, האב הקדמון, כועס על האדם. אין לו עכבות והוא יכול לחסלו במחי יד ולאחר מכן להצטער על כך. זה מה שקורה לאלוהים שאינו יכול להחיות את האדם...

'ברוך אתה בורא המרחק, אלוהי המתרחקים למרחקים, בורא הגעגוע. ברוכה העזיבה. ברוך משיב פניו ריקם, ברוך המסב את פָּנַי. ברוכה העזובה. ברוך הנעזב....

'מאיזה מקום זה בא?'; 'אני אומרת את זה ממקום של...'; 'אני מודה שהתגובה שלי הפעם לא היתה במקום'; 'מוכרחים להעמיד אותו במקומו', 'זה לא המקום לדבר על...

היום אני רוצה לשתף אתכם באופי החשיבה המתגלה בסיפורי התנ'ך שכולנו מכירים. אז, באותם ימים, שכולנו היינו חברה קולקטיבית נטינו לחשוב בדרך שונה...

הכאב תוחם אותנו בבית ללא חלונות. השמש, שפותחת את הפרחים, חושפת ביתר שְׂאֵת אֶת הדְּפָנות. הבּית הוא קֻבִּיָּה של שתיקה בַּלַּיְלָה. הנחמה, לא...

אני רוצה לשתף אתכם ברשימה שכתבתי ופורסמה הבוקר בYNET, המתארת פעילות התנדבותית של קבוצת מטפלות באומנויות, שאני נמנית עמה, בבית החולים 'אברבנאל'....

'לִפְעָמִים אֲנִי חוֹשֶׁבֶת: אֲנִי עָפָה. וְלָמָּה אֲנִי עָפָה? מִפְּנֵי הַשִׂמְלָה. הַבָּשָׂר, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת, כּוֹפֵל אֶת עַצְמוֹ....

ממציא מעשייה כדי לספר לילד לפני השינה? מתלבטת לגבי האופן שבו את רוצה להציג את המקרה מול הצוות בישיבה הקרובה? חושבים איך להסביר למטופל מה מכשיל...

כְּשֶׁשָּׁקְעָה הַמוּסִיקָה וְעַל-יָדִי הַגַּעְגּוּעִים הָמוּ כַּאֲרָיוֹת וְלֹא הָיָה לִי דָּבָר עַל הָאָרֶץ: לא אֲדֹנָי לֹא עִיר...

'עמוק בבטן הספינה/ בחום כבד בחשיכה/ אדם נואש מאד מצא מחבוא// נמלט מסכנה גדולה/ נוסע אל הלא נודע/ היש נמל גם בשבילו?// עושה לילות ללא שינה/ ללא חיוך...

אתה בוודאי זוכר / דליה רביקוביץ אחרי שכולם הולכים אני נשארת לבד עם השירים, חלקם שירים שלי וחלקם של אחרים. שירים שכתבו אחרים אני אוהבת יותר. אני...

'כבר ערב, / האֹפק אדֹם ויגע./ אתה בודאי לא שומע/ אתה בודאי לא יודע/ שהערב/ ערב חג.// כבר ערב,/ העיר אורותיה הדליקה,/ צמרות אשליה הסמיקה./ כן, חג יש...

'כאשר נסתבר לי פתאום/ שאין איש אִתִּי,/ ושום רחוב שבארץ הזאת/ איננו מוליך לביתי/ כאשר נסתבר שאכן/ אין שום איש אִתִּי,/ נפלה עלי אימת השקט הבודד.//...

'הדבר היחיד שגורם לי להרגיש שאני ראוי לתואר אדם הוא מלים שאני קורא או מוחק. זאת הסיבה שאצלי בתיק יש תמיד ספרי שירה שבלעדיהם אסור לי לצאת מהבית....

במוסף השבת של "מקור ראשון" פרסמה ליטל קפלן כתבה בה ראיינה כמה אנשים המתמודדים עם מחלת נפש שעבורם השירה היא ספק דרך התמודדות, ספק הכרח...

אחרי שסיימתי לכתוב את הפוסט הקודם, שהיה קצר, ומאד מצונזר מהדברים שבאמת רציתי לומר על נושא כתיבת קורות החיים, הבנתי שאני נותנת יותר מדי מקום...