יחסים עם גיסות וגיסים: קונפליקטים וצרות משפחתיות

קשיים פסיכולוגיים ביחסים עם גיסה / גיס

השנים לימדו אותי שבזוגיות חדשה ומחייבת, אני ממש מעולה עם ההורים.  

עם הגיסים והגיסות, לעומת זאת, אני טיפה צולע.

קשר בין גיסים טומן בחובו פוטנציאל עצום, באמת. קרקע אמיתית לחוויה מתקנת - מילוי משפחתי שנעדר מאיתנו לאורך החיים. אח שלא היה, או אחות מיוחלת שמתגלמת לתוך הווה חברי.

בחודשים האחרונים חוויתי מקרוב מצב בו אישה יוצאת דופן, גיסה לשעבר (כלומר, לאחר גירושים!) מתגייסת אד הוק כדמות מגשרת במשפחה קרועה, לאחר אובדן טראומטי שהעמיק את הפרגמנטציה.

גיסים הם משפחה לכל דבר ויכולים לתרום המון לקידומה. 

רק שמטפלים זוגיים יוכלו לספר לכם שלרולטה של חיי המשפחה יש הרבה כיוונים, שממש אינם תלויים בבחירות ובהעדפות האישיות שלך: 

גיסים יכולים להיות סיוט מתמשך שמלווה את חייך ומאיר פעם אחר פעם את הפינות המכוערות של יחסים משפחתיים - 

חשד, תחרותיות, קינאה וצרות עין, עלולים להפוך למציאות חיים שמחריבה כל חלקה טובה.  

נכון, עם השנים הפנמנו בהכנעה את ההבנה ש׳משפחה לא בוחרים,  אפילו זוגיות אנחנו בוחרים באופן לא מודע.

 זוגיות רצינית זה לא רק האחים וההורים שלנו מהבית. פתאום נכנסות לתמונה עוד זוגות עיניים בוחנות, ביקורתיות, לפעמים מקנאות.

בעצם, זרע הפורענות במערכות יחסים בין גיסים וגיסות הוא אילוץ המציאות.

״הי אחותי, את גיסתי מעכשיו…״

״אהלן גבר, (אחיה הגדול של אהובתי ושומר הסף). ברוך בואך לחיי…״

בוא נדבר רגע על כמה פסיכודינמיקות של גיסים וגיסות שממש לא באים טוב:

החוליה החלשה במשולש הנאמנויות

גיס מזכיר לי את התנועות של הפרש בשחמט.  יש לו כמה אפשרויות תנועה, אחורה, קדימה ולצדדים, ואני הכי נפעם ממנו במשחק. 

כמו הפרש, גיסך יכול להיות בעלה של אחותך או אח של בעלך /  אשתך. מוזר שלא בחרו שמות נפרדים לשתי האפשרויות הללו... 

מה קורה עם ״הפרש״ בעיתות קונפליקט זוגי או משפחתי?

איזו מאפשרויות התנועה שלו הכי מועדות לפגיעה?

מחקר חדש מלמד שבתוך משולש הנאמנות של בני זוג וגיסים, הקונפליקטים הדליקים ביותר הם בין גבר ואשה, כאשר הגבר מזדהה עם אמו ו״שוכח״ את בת הזוג.

המחקר בחן 45 מערכות זוגיות וזיהה נטיה מוגברת של גברים להתגייס להגנתן של אמהותיהן מול בת הזוג, במצבים בהם ניצת קונפליקט בין השתיים.

כמטפל, זה מייד לוקח אותי לקונפליקט האדיפלי - גבר אבוד בין שתי נשים, הראשונה והעכשווית - כשלבסוף הוא מעדיף לצדד באשה הראשונה בחייו.

אבל אפשר ללכת עם פרשנויות אלטרנטיביות (מחשבות בתגובות).

תחרות בין גיסות

ילדים תמיד נשארים ילדים והורים תמיד הורים.  

עד יומנו האחרון נייחל כנראה להכרה ולאהבת ההורים, זו שנמדדת, באופן טבעי, בהשוואה לאחאים ולאחיות.

מתי מעט מצליחים לעמוד איתנים מול הרגרסיה הזאת, שקופצת בעיקר בדינמיקה הקבוצתית של ארוחות שבת וערבי מועד. 

מכיוון שבין אם נודה בכך ובין אם לאו, ברוב  מוחלט של המשפחות נותרו סוגיות לא פתורות של תחרותיות מימי הילדות, הגיסים והגיסות נכנסים היישר לתוך הפייט, מפשילים שרוולים ומתייחסים לזירת התחרות כמו הייתה זו יריבותן שלהן מימים ימימה.

תחרותיות בין גיסות (או גיסים) עשויה אפילו לתרום ללכידות הזוגית, באמצעות התכחשות והשלכה של רגשות קשים כלפי זוגות מתחרים במשפחה המורחבת. בהתחלה זה האוכל שמביאים לארוחה המורחבת, בשלב הבא איכות המתנות לחג, אחר כך כבר חינניות הנכדים ולבסוף לחשושים לגבי הירושה.

אבל ״השוואה חברתית בונה״ אדפטיבית רק עד לרף מסוים.

מהר מאוד עלולה התחרותיות להתקבע כסיוט מתמשך וכרוני, שנקרש ומושתק לאורך שנים. 

ד״ר שרה ברסלרמן, מטפלת זוגית ומשפחתית, מתארת כמה מקורות אפשריים לקונפליקטים בין גיסות:

למשל, מאבקים בין אחות לבת הזוג על אהבת הבעל, תחרותיות על הישגים (בקריירה, בגידול הילדים ובקרבה להורים) ושונות תרבותית קיצונית שתורמת להתנשאות וניכור.

הגיס כצלע שלישית בקונפליקט זוגי

בעיתות משבר של הזוג, מאותגרת עמדת הגיס.

ההתמקמות תלויה באישיות המעורבים:

מחד, הגיס עשוי לשרת כפונקציה מתווכת, אחראית, דיסקרטית ומגשרת. מדובר באדם שמכיר את שני הצדדים, לרוב ברבדים שמטפלים זוגיים לא יכירו גם כעבור שבועות רבים של טיפול זוגי. לגיס יש גם עמדה מקבילה, אחאית, שאין לה מחויבות הורית נוקשה שמזוהה אוטומטית עם הבן או הבת. 

מאידך, לגיס יש גם מספיק מידע וכוח כדי להסלים את הסכסוך, לשמוח לאיד ולשחק ברגשותיהם של בני הזוג ומעורבים נוספים.

מה המוטיבציה של הגיס לסכסך ולפגוע? 

בדרך כלל קשה לקחת בעלות על מניעים קטנוניים שכאלה, אפילו להכיר בהם קשה. חשוב גם לזכור שפגיעה באחרים אינה נעשית ברוב המוחלט של המקרים בכוונה מודעת. אלא שלמשפחות יש יכולת ייחודית להוציא מאיתנו שלל צרכים נפשיים פרימיטיביים וקונפליקט זוגי עלול להיות הזדמנות לפירעון עקום של חשבונות רגשיים ישנים.  

מעורבות הגיסים בקונפליקט זוגי מעלה סוגיה של גבולות:

גיסים וגיסות מהווים כתובת טבעית לפנייה של בני זוג לעזרה ותמיכה.

אולם בהיותם בני אדם, בעלי רצונות, מאוויים ופרשנויות אישיות, מומלץ לנסות לראות מראש את הנולד ולהבין שהמחיר של גיוס הגיס עלול להתבטא בעתיד טעון, במקרים מסוימים עם יחסים עכורים ורווי טינה, גם כאשר חלה כבר ההתפייסות המיוחלת בין בני הזוג. בעוד שבני הזוג מתקדמים ומתפתחים הלאה לאחר סיום המריבה, הגיס ממשיך ״לשוחח עם עצמו״ על טיב הקשר ועמדותיו כלפי מי מהצדדים. 

ומורכבות אחרונה שעולה לי היא היות הגיס מזוהה עם האח או האחות בעיתות משבר חריף, גם כאשר ברור שהצד השני צודק. 

במצבי קונפליקט זוגי, לגיסים ולגיסות יש נטיה מובנת וטבעית לצדד בבן או בת משפחת המקור (האחות או האח), אך נדרשות הרבה עדינות ותבונה כדי לא לפגוע ביחסי אמון שקיימי םבתוך הרשת המשפחתית המורחבת.

זהו.

הרבה מחקרים נכתבו על המורכבות של יחסי בעל-חמות וגם על הקשר בין כלה-חם.

על הקשר בין גיסים, לעומת זאת, חסרה בספרות הפסיכולוגית התבוננות מספקת, למרות שכל מטפל זוגי יודע לספר כמה רבים המקרים של קונפליקטים כאלה, אותם הוא פוגש בקליניקה.

איפה זה פוגש אותך?

עולות בך דרכי התמודדות רלוונטיות? 

שתף/י בתגובה (אנונימית). 

תודה על הקריאה :-)

איתן טמיר

מקורות:

דר' שרה ברסלרמן. גיסות או גייסות? על מערכת היחסים בין הגיסות במשפחה.

Fingerman, K. L., Gilligan, M., Vanderdrift, L., & Pitzer, L. (2012). In-law Relationships Before and After Marriage. Research in human development, 9(2), 106-125.

doi: 10.1080/15427609.2012.680843