מִלִּים כְּדֵי לָנוּעַ - בשבחי התנועה המלוּוָה במבט אוהב

ד"ר ליאור גרנות | 17/11/2025 | הרשמו כמנויים

"ועכשיו- קדימה!", "הלאה" "הופּ, על הרגליים! "יא-ללה!" (במבטא הונגרי) – אלו היו חלק מדִִרבוני התנועה של סבתא שלי האהובה כלפיי – במימוש של התחלות חדשות ומשמעותיות אבל גם ביום-יום הגדוש במשימות חיים שאותן יש לבצע.

סבתא בֶּלוּ שלי – אשה קטנה, עם לב ענק – היתה בעצמה מופת לתנועת חיים: ביכולת המופלאה שלה לרקוח עשייה יצירתית כל הזמן; אם זה בבישוליה המופלאים, אם זה בסריגה, רקמה ותפירה, תיקון והמצאת יש מאין; ואם זה בתנועות הנפש – לקום על הרגליים, כמו שהיא היתה אומרת, מהתמודדויות חיים מטלטלות, ולהמשיך, בכוחות, בתושייה, ביצירה מתמדת.

בעודה על ערש דווי, כשאני יושבת ליד מיטתה – היא פוקחת את עיניה ואומרת לי: "קדימה, דְּרָגֹה [יקרה, בהונגרית], לכי, מה שחשוב הוא העכשיו"; ופונה אלי ולבתי הקטנה, לאחר שביקשה להיפרד ממנה ולראותה עוד פעם אחת אחרונה: "יש יום יפה בחוץ היום, תצאו החוצה לשחק".

את המבט האוהב שלה, המעודד תנועה ועשייה, אמונה בכוחותיה של הנפש – אני נושאת איתי יום-יום, רגע ברגע; את מילותיה: מִלִּים כְּדֵי לָנוּעַ.

גם היום, כשאני גוררת עגלת קניות במעלה שביל המדרגות המוליך מהרחוב הסואן אל הרחוב השקט שבו נמצא ביתנו – אני מחליפה את אחיזת הידיים בידית העגלה בכל גרם מדרגות, ושומעת את קולה של סבתי המעודד אותי: "עוד קצת, הנה, תכף, קדימה".

*

היכולת להיות בתנועה היא הבסיס שלנו לגדול ולצמוח, להשתנות, לגלות את העצמי שלנו בעולם. כדי שנאמין ביכולת של הנפש שלנו לתנועה – אנחנו זקוקים לשאת בתוכנו מבט אוהב, שילחש על אוזננו: "קדימה, את יכולה", "אל תוותרי", "זה המצב עכשיו – אבל הוא יכול להשתנות בכל רגע. בואי נראה מה את יכולה לעשות כדי שזה יקרה".

אלא שהמבט האוהב הזה לא תמיד נמצא בתוכנו ולא תמיד זוכים לו; אני חושבת כיצד אנחנו עצמנו יכולים להוות עבור עצמנו את המבט הזה – הקורא לתנועה.

כביבליותרפיסטית וכאדם כותב, אני נוכחת כיצד אחת הדרכים המופלאות שבהן אנחנו יכולים ללמוד כיצד ליצור תנועה בתוכנו היא באמצעות כתיבה ודרך מפגש עם טקסטים של אחרים.

מעמדת כניעה לאותנטיות:
יום עיון קליני על עבודה עם תלות וריצוי בטיפול דינמי חווייתי בהשתתפות ד"ר פרוצ'ו אוסימו

כשאני קוראת שיר שמהדהד את הרגשות שלי ממש – אני לא רק מתבוננת בראי עצמי, אלא כבר מתחוללת בי תנועה. התנועה הזאת מתרחשת מעצם המפגש עם העולם של הטקסט שמגלה לי דברים חדשים עלי, שזורק אותי לעולמות אחרים, וגם מפגיש אותי עם כוחות שלא זכרתי אולי שישנם בי.

בעבודה הטיפולית שלי – אני לוקחת את התנועה שמתרחשת ממילא במפגש עם הטקסט – עוד צעד אחד קדימה, ושואלת למשל: "מה יקרה אם נענה לטקסט הזה שמהדהד אותך בקול אחר"? – אלו תנועות אז יוולדו? אלו חלקי עצמי יתגלו אז?

כשאנחנו כותבים – כבר נוצרת בתוכנו תנועה – הכתיבה מאפשרת לנו להניח על הדף את הרגשות שלנו ולהיות יותר קלים, להצליח להתבונן עליהם, להבין מתוך הכתוב – מה הם מבקשים לומר לנו, עם אלו מצפנים הם מציידים אותנו לדרך.

אפשר לומר שהטקסטים הנכתבים על-ידנו הופכים להיות ייצוג שלנו שמאפשר לנו תנועה, אותו קול אוהב שבהיותו מחולל תנועה – מזכיר לנו את האפשרות המתמדת גם לתנועות נוספות.

*

בחודשים האחרונים רקחתי את המחשבות האלו על תנועה ואת הידע שצברתי לאורך השנים לגבי כתיבה תרפויטית ועבודה רגשית עם טקסטים, הוספתי טקסטים נפלאים ותרגילי כתיבה ליצירת תנועה נפשית - ויצרתי קורס דיגיטלי שאני שמחה וגאה בו מאד:

"מִלִּים כְּדֵי לָנוּעַ – כתיבה ומפגש עם טקסטים ליצירת תנועה נפשית לריפוי עצמי ובתהליכים טיפוליים".

הקורס שניתן לצפייה ולמידה אישית בזמן החופשי מאפשר תהליך כפול:

*לעבור בתוכו תהליך אישי-רגשי באמצעות כתיבה ומפגש עם טקסטים של תנועות נפשיות סביב:

התמודדות עם רגשות שחווים כעת ותנועה מתוכם | יחסים עם אחרים משמעותיים | התמודדות במצבי משבר | התבוננות על דרכי חיים בעבר, בהווה ובמבט קדימה

*לרכוש את הכלי המופלא של הביבליותרפיה וללמוד איך לבחור טקסטים לעבודה רגשית ולעבוד באמצעותם ודרך כתיבה גם בעתיד להתמודדויות חיים שונות ליצירת תנועות רגשיות מיטיבות.

הקורס מיועד לכל מי ש:

*מעוניינים לעבור תהליך אישי רגשי מיטיב באמצעות כתיבה ומפגש עם טקסט

*למי שמעוניינים ללמוד כיצד ליצור תנועות רגשיות בחייהם גם בעתיד באמצעות כתיבה ומפגש עם טקסטים

*למטפלים שמעוניינים ללמוד כיצד לעשות שימוש בכתיבה ודיאלוג עם טקסטים בעבודה עם מטופליהם

לפרטים נוספים על הקורס ופירוט על השעורים שבו היכנסו לקישור.

https://liorgranot.co.il/course1/

*

אחד השירים שאני מביאה בקורס הוא שיר של שנית גב שישנה בו השורה: "תְּלִי שֶׁלֶט עַל דֶּלֶת לִבֵּךְ: "תֵּכֶף אָשׁוּב". ואני משאירה את השאלה מה יהיה כתוב בשלט כשאלה פתוחה: מה יהיה כתוב על דלת לבנו, כשאנחנו מרגישים שאין לנו אוויר.

השלט הזה הוא כעוד חלק נפשי בתוכנו, שמחזק ומחבר לכוחות, לאפשרות הנפש לתנועה; השלט שמהווה אדמה גם כשהנפש מיטלטלת בים גלים.

וזאת מתנת חיים שאנחנו יכולים להעניק לעצמנו: היכולת לשוב אל קרקע אדמה בתוכנו, שעל גבה וממנה אפשר לנוע, ואליה אפשר לשוב, מעין אי של ביטחון בתוכנו.

משהו מיסודות האדמה הזאת מבקש הקורס להבנות, ברישומי האותיות המסתתות את דרך התנועה, את יכולתה של הנפש לבחור שוב ושוב – כיצד להתייחס לדברים, איזו עמדה רגשית לקחת; כיצד להיות אקטיביים בתוך הדברים, להשפיע על חיינו, לבחור מה נכון לנו, במבט אוהב, שלוחש לנו: "הנה, עוד קצת, תכף, קדימה", ויוצר את ה"קדימה", את התנועה הלאה, מעצם התהוותו, התהוותנו.