פוסטים

כמה להקשיב וכמה להגיד? איזון עדין ומשתנה שהניסיון לשמור עליו משותף גם למטפלים וגם למטופלים. מתי קיים צורך במילים מבחוץ כדי לאפשר הבנה חדשה,...

אמש יצאתי עם נכדתי בת ה-16 לבית קפה בשדרות רוטשילד. היא חזרה זה עתה מהיעדרות של חודש, לאחר שהשתתפה במחנה של 'תגלית' בארץ, עם נוער אמריקני – פר

הסתדרות הפסיכולוגית בישראל (הפ"י), כגוף הוותיק במדינה, המאגד בתוכו את מרבית הפסיכולוגים בישראל, מבקשת להשמיע בקול נחרץ ורם את התנגדותה

מלבד פרסום כתיבה מקורית בתחומי הטיפול הנפשי ויצירת גישה אליה, שואף אתר פסיכולוגיה עברית גם להוות מרחב לשיח בין חברי הקהילה הטיפולית סביב

מזווית מסוימת, לא מחמיאה במיוחד, חיינו הם רצף של החמצות. למעשה, בכל בחירה שלנו טבועה ההחמצה. ברגע שאנחנו בוחרים בשביל הימני אנחנו מחמיצים א

לפסיכולוגים שלום רב, ב-21.6.2016 הפצנו קול קורא בבקשה להצטרף כחברים בוועדת הרישום להלן הלינק לצערי הרב, לא הוגשה אף מועמדות ואני חוזרת ופ

נקודות מפנה משמעותיות מפגישות אותנו עם התנועה ההכרחית והנצחית של מעגל החיים. תהליכי ההסתגלות למציאות החדשה דורשים מאתנו התמקמות מחודשת,...

על רקע הקריאות המגנות את המשתתפים במצעד הגאווה שנערך אתמול בירושלים, פרסמה החברה הפסיכואנליטית בישראל הודעה המתנגדת לניסיונות להגדיר נט

'לשאת את הנפש במהופך' – זה שם ספרו של גיא פרל שמכנס רשימות על שירה (קשב. 2016). ומשמעו לשאת יחד את הנפש הגלויה והפנימית, כמו את בטנת הבגד. שיר

השימוש במילים בפסיכותרפיה הוא פרדוקסלי מטבעו – הן אמורות לעזור ללכוד דווקא את אותה שארית שבדרך-כלל חומקת מקווי המתאר שלהן. התבנית אף פעם...

בכנס בינלאומי לפסיכולוגיה התפתחותית, המתקיים השנה בוילנה, לטביה, מזדמן לתיירת המיקרית, כמוני, מפגש בין סיפורים אישיים וקיבוציים שמלמד לא

פוסט אורח מאת פעילי/ות "בנפשנו" חלפה שנה מאז כניסת הרפורמה בבריאות הנפש לתוקף. ארגון ״בנפשנו״ אוסף בימים אלו נתונים על זכאות, איכות ו

'צלול כמבטו של עיוור בחושך' - דנה אמיר: 'קריעה', ציורים, סמדר אליאסף. הוצאת אבן חושן 2016 (43 ע'). 'הַלֹּא נִזְכָּר, צָלוּל כְּמַבָּטוֹ שֶׁל עִוּ

לאחרונה התעורר בתקשורת דיון ער לגבי האשפוז במחלקה פסיכיאטרית, אשר מציב שאלות כבדות משקל ביחס להיבטים שונים של האשפוז. בהמשך לכך התפרסם בש

שוב אנחנו במרחב המעבר המוכר, שבו חוויית הזמן משתנה וגבולות המציאות המוכרת מיטשטשים, ואפשר לעצור ולעבד את מה שנצבר ולפנטז על מה שיהיה. החופש...

סיפר לי גבר ישראלי, במבוכת-מה, שהוא אוהב לצפות במלחמות פרים. הוא אדם שמשדר עצמה פיזית עם גוון תוקפני, אבל יחד עם זאת גם ריסון-יתר שעוצר אותו

כיצד ניתן להכיל את הזרמים התיאורטיים השונים ששוטפים את השדה הטיפולי בשנים האחרונות ולפתח תוך כך זהות מקצועית מגובשת? נעמה גרינוולד משיבה...

קראתי זה עתה את ספרו החדש והחשוב של משה אידל–'שלשלאות קסומות' ( מכון הרטמן, 2015). הספר מתאר את מערכת התווך בין האדם לאל, כשהמתווכים הם: שמו

בשנים האחרונות קיימת נטייה גוברת והולכת להכניס עקרונות של קבלה (acceptance) לתוך התהליך הטיפולי. הדבר בולט בשיטות הגל השלישי אבל גם חוקר CBT קלאסי...

בטור שפרסם הפסיכולוג יקי שגיא בעיתון "הארץ" תחת הכותרת "מועקת הטבעונים", הוא מנסה לאפיין את החוויה הרגשית והחברתית המשותפת לדעת

בפודקאסט זה אנו דנים בעיקר במעמדו של הטיפול הקבוצתי כמו גם בשאלות של השכלה מרחוק. ד"ר חיים וינברג פסיכולוג קליני שגדל בישראל ועובד כע