אני איני רגיל באור הזה
עלון פסיכולוגיה עברית | 11/9/2016 | 7,538 צפיות | הרשמו כמנויים
ההורים שבינינו ודאי הרגישו השבוע את מלוא עוצמתה של ה"הסתגלות" למסגרת. מתוך בליל הרגשות המאפיין את התקופה הזו לא פשוט לפנות מקום להקשבה איכותית. מה נשמע אם נצליח להקשיב בתשומת לב לילדינו או לעצמנו? מה נגלה בעזרת קשב מלא, המבחין בדקויות הטון ובחירת המילים, נקי משיפוטיות?
את מיומנות ההקשבה ניתן לתרגל כלפי חוץ אך גם כלפי פנים. אפי גיל ורן אלמוג מדגימים כיצד הפניית הקשב לתחושות הגוף בעזרת תרגול קשיבות מסייעת לשיקום של חולי לב. גםתמי קויפמן מתארת בקטע פירורים את תהליך ההקשבה והגילוי ההדדי במפגש הטיפולי.
האומנות מזמינה אותנו להקשיב לקולות ולעולמות שמעבר לסמלים. ספרה החדש של רות נצר מעגל החיים עוסק בניתוח יונגיאני של סרטיהם של אקירה קורוסאווה ותיאו אנגלופולוס. בעקבות הקריאה ברומן "חוחית", פרופ' עמיה ליבליך כותבת בכמיהה למפגש ושיחה עם המחברת דונה טארט. לסיום, ליאור גרנות מציגה קריאה קרובה וקשובה במחזור שיריה של אורין רוזנר המוקדש "לפסיכולוגית יעל".
"פנים-אל-פנים, האם עוד יהיו לי?
אני עלול לשתוק, או לדבר.
בואי, העבירי את ידך על פי.
אני איני רגיל באור הזה."
(ט. כרמי, "יקיצה")
