* | אורי
חברי הקהילה | 19/9/2016 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
יושבים בבית קפה, אני ואתה
הכל לא בטוח
הכל חשוד ומסגיר
אתה מסתכל לצדדים
אולי מישהו בקהל יזהה אותך?
אולי האנשים שלידנו עלולים לשמוע את דבריך?
אולי מישהו רוצה לפגוע בך?
אני מסתכל עלייך, מחייך וגם חושש
האם נוח לך כאן?
אתה כמעט ולא יוצא מהבית
רצית להיפגש וגם לא רצית להיפגש
אתה מספר בקול רם על הצלחותייך
ובקול חלוש מספר על אכזבותייך
האם שמעו אותנו כשאמרנו "מחלקה סגורה" ? אין לדעת
גופך רועד, אתה מדליק סיגריה
אתה מספר על כל מי שפגע בך
על כך שאתה רגיש לביקורת
על כל הדברים שהחמצת
על כל הדברים שעליהם עדיין לא וויתרת
אתה מסתכל עליי, בוחר לספר על השירות הצבאי שלא עשית
על הלימודים שלא למדת
על החברים שלא הכרת
על הזוגיות שלא מצאת
על הבדידות שהורגת אותך לאט
על הבדידות שהורגת אותך לאט
קשה להבטיח את מה שלא בטוח שנוכל לקיים
אבל אני כאן בשבילך
כדי לנסות
כדי להחזיק את התקווה
כדי לעזור לך להאמין בעצמך
כדי שהבדידות לא תהרוג אותך
