אינטגרציה בין פסיכולוגיה חיובית לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בחרדה חברתית
מאת ליאור כהן
פסיכולוגיה חיובית
הפסיכולוגיה החיובית היא ענף בפסיכולוגיה העוסק בבריאות נפשית ובהגדלת תחושות האושר ושביעות הרצון מהחיים (Seligman et al., 2005). על פי גישה זו, חיים ללא אומללות אינם מספיקים על מנת לחוש תחושת אושר, מימוש עצמי, ותחושת סיפוק מהחיים, ועל תחום הפסיכולוגיה לסייע בפיתוח דרכים מבוססות אמפירית להגדלת שביעות הרצון מהחיים ולהגברת האושר בקרב בני האדם. גישה זו עוסקת בזיהוי תחומי החוזק המרכזיים שלנו, וכוללת דרכים לטיפוח חוזקות אלו, ושימוש תדיר וקבוע בהם. תחום נוסף העומד במוקד גישה זו הוא חקר הרגשות החיוביים (Fredrickson, 2001).
המניע המרכזי להקמת תנועת הפסיכולוגיה החיובית לפני כעשר שנים היה חוסר שביעות רצון מעולם הפסיכולוגיה והפסיכותרפיה הקיים. לטענת ראשי התנועה, בחמישים השנים האחרונות עסק עולם הפסיכולוגיה בנושא אחד ויחיד - מחלות נפש. ההשקעה בתחום זה נשאה אמנם פירות רבים, וכיום אנו יודעים לטפל במספר רב של מחלות נפשיות, אך להתמקדות בתיקון פגמים ומילוי חוסרים יש מחיר משמעותי, שכן הוא נעשה על חשבון חשיבה ומחקר אודות השאלות כיצד ניתן לקדם ולשפר את חייו של כל אחד ואחד מאיתנו, ומה הם הגורמים שיכולים להביא אותנו לתחושת אושר, לסיפוק ולמימוש עצמי. בדומה, בעולם המחקר הפסיכולוגי בתחום הרגשות ניתן דגש כמעט בלעדי לרגשות שליליים - התמקדות הנושאת מחיר דומה.
הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי
במקביל להתפתחות הפסיכולוגיה החיובית, ופחות או יותר באותה תקופה, החלו להתפתח בתחום הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי תפיסות דומות לאלה של הפסיכולוגיה החיובית, שלפיהן חיים ללא סבל אינם המטרה הסופית של פסיכותרפיה. תפקיד הפסיכותרפיה, לפי תפיסות אלה, אינו מסתכם בהפחתת חולי ומצוקה בקרב המטופלים, אלא כולל גם הגברת רגשות חיוביים, שיפור שביעות הרצון מהחיים, וסיוע בבניית חוסן פסיכולוגי מול קשיי החיים. Fava (1999), למשל, פיתח מודל לתרפיה קוגניטיבית-התנהגותית העוסקת בשיפור איכות החיים של המטופל, מעבר לטיפול בסימפטומים של הפסיכופתולוגיה. המודל בנוי על ההמשגה של Ryff (1989) למושג הרווחה הנפשית, ומכונה Well Being Therapy. על פי מודל זה, רווחה נפשית כוללת שישה ממדים: שליטה בסביבה, התפתחות אישית, תחושת משמעות בחיים, תחושת אוטונומיה, קבלה עצמית ויחסים חיוביים עם הזולת. אחד הגורמים שהובילו לפיתוח תרפיה זו היה ממצא חוזר ונשנה שלפיו שמטופלים הסובלים מהפרעות חרדה ומצב רוח מדווחים על רווחה נפשית נמוכה בהשוואה לקבוצת ביקורת, גם לאחר טיפול CBT מוצלח (Fava et al., 2005). ממצא זה מזמין בחינה של אפשרות לשילוב בין תיאוריות וכלים מתחום הפסיכולוגיה החיובית לבין טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.
חרדה חברתית
תחום החרדה החברתית הוא תחום בו יכול להיות מפגש מעניין בין שני התחומים. במשך שנים רבות התמקד המחקר בתחום החרדה החברתית ברגשות השליליים המתעוררים במצבים חברתיים ובאירועים שליליים הנובעים מהם. אולם בשונה מהפרעות חרדה אחרות, נמצא כי בהפרעת חרדה חברתית ישנו קשר הדוק בין חרדה חברתית להיעדרן של חוויות חיוביות ורגשות חיוביים (Kashdan & Streger, 2006). קשר זה נמצא גם לאחר שלוקחים בחשבון את רמת הדיכאון של המטופל (Kashdan, 2007). ממצאים אלו מעלים את האפשרות כי קידום וחיזוק תחום הרגשות החיוביים בקרב הסובלים מחרדה חברתית יכול להוביל לשיפור תוצאות הטיפול בהם.
הסובלים מחרדה מראים הטיה פרשנית שלילית ונוטים לפרש גירויים עמומים בצורה שלילית ומאיימת. לעומתם, ישנה הטיה חיובית בקרב נבדקים מאוכלוסייה נורמטיבית, הנוטים לפרש גירוי עמום באופן חיובי על מנת להגן על הדימוי העצמי ועל מצב הרוח (Taylor & Brown, 1988). ההטיה הפרשנית השלילית היא משמעותית ביותר בקרב הסובלים מחרדה חברתית, היות וסיטואציות חברתיות הן מעצם טבען סיטואציות עמומות, בהן ניתן לתת מגוון פרשנויות לאירועים שונים. להטיה הפרשנית השלילית תפקיד מרכזי בשימור חרדה חברתית (Clark & Wells, 1995).
טיפול בחרדה חברתית
ואכן, אחד התהליכים המרכזיים בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בחרדה חברתית הוא שינוי הפרשנות של גירויים שנתפסים כמאיימים, כמו סיטואציות חברתיות שונות. בהקשר זה, תובנות מתיאוריות של הפסיכולוגיה החיובית לגבי רגשות חיוביים עשויות לסייע להבנת התהליך הטיפולי ולקידומו. לפי "תיאוריית ההרחבה והבנייה של רגשות חיוביים" (The Broaden and Built Theory), שפיתחה בשנים האחרונות ברברה פרדריקסון, דמות מרכזית בעולם הפסיכולוגיה החיובית, לרגשות חיוביים יש תפקידים שונים ואף הפוכים מלרגשות שליליים. לפי תיאוריה זאת, הרגשות החיוביים, למרות היותם שונים זה מזה, מרחיבים את הרפרטואר של הקשר מחשבה-פעולה, כלומר מגדילים את מערך המחשבות ואת רפרטואר ההתנהגויות האפשריות בסיטואציה מסוימת (Fredrickson, 1998). כשאנו חווים רגש חיובי אנו יצירתיים יותר, פתוחים יותר לרעיונות לפתרון בעיות, ומסוגלים להעז יותר לקחת סיכונים - בניגוד לנטיותינו בעת חוויית רגשות שליליים, מצב בו תודעתנו מצומצמת על מנת לתת פתרון מיידי וברור לאיום.
נראה אם כן כי יש קשר מעגלי בין הטיה פרשנית חיובית לבין רגשות חיוביים, כך שככל שהמטופל יגדיל את יכולתו לפרש אירועים חברתיים באופן חיובי במהלך הטיפול, הוא יחווה רגש חיובי רב יותר, אשר יגדיל עוד יותר את היכולת שלו לראות יותר פרשנויות ויותר דרכי פעולה אפשריות בסיטואציות חברתיות איתן הוא מתמודד. קשר ספירלי ההולך ומתקדם כלפי מעלה בין רגש חיובי לתחושת אושר וסיפוק בחיים נמצא במחקרים קודמים (Fredrickson & joiner, 2002), וייתכן כי תהליך דומה יתרחש גם בקשר בין רגש חיובי להגדלת ההטיה הפרשנית החיובית בחרדה חברתית. העצמת היכולת לחוות רגשות חיוביים, והיכולת שלהם לסייע בהרחבת המחשבות וההתנהגויות האפשריות בסיטואציות שונות, יכולים לסייע לתהליך הטיפולי. כמו כן, חוויה של רגש חיובי יכולה להוביל למציאת פתרונות יצירתית יותר בסיטואציות חברתיות, וללקיחת סיכונים רבה יותר בתחום החברתי.
הפניית הזרקור אל תחום הרגשות החיוביים, תחום שכמעט ואינו זוכה ליחס הן במחקר והן בעולם הטיפול, היא תרומה חשובה של הפסיכולוגיה החיובית, ונראה כי העיסוק בתחום זה ילך ויגדל בשנים הקרובות. הדוגמה של הפקת תובנות לגבי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בחרדה חברתית בעזרת הפסיכולוגיה החיובית מראה כי לאינטגרציה בין שני התחומים יש סיכוי להוות שילוב רב עוצמה בסיוע למטופלים ובקידום תוצאות הטיפול.
מקורות
Clark, D. M., & Wells, A. (1995). A cognitive model of social phobia. In R.G. Heimberg, M.R. Liebowitz, D. A., Hope, & F. R. Schneier (Eds.), Social phobia: Diagnosis, assessment, and treatment (pp. 69-93). New York: Guilford Press
Fava, G.A. (1999). Well-being therapy: Conceptual and technical issues. Psychotherapy and Psychosomatics, 68(4), 171–179.
Fava, G.A., Ruini, C., Rafanelli, C., Finos, L., Salmaso, L., Mangelli, L. et al. (2005). Well-being therapy of generalized anxiety disorder. Psychotherapy and Psychosomatics, 74, 26–30.
Fredrickson, B.L. (1998). What Good Are Positive Emotions. Review of General Psychology, 2, 300-319.
Fredrickson, B.L. (2001). The role of positive emotions in positive psychology: The broaden-and-build theory of positive emotions. American Psychologist,56, 218–226.
Fredrickson, B. L., & Joiner, T. (2002). Positive emotions trigger upward spirals toward emotional well-being. Psychological Science, 13, 172–175.
Kashdan, T. B. (2007). Social anxiety spectrum and diminished positive experiences: Theoretical synthesis and meta-analysis. Clinical Psychology Review, 27, 348–365.
Kashdan, T. B., & Steger, M. (2006). Expanding the topographyof social anxiety: An experience sampling assessmentof positive emotions and events, and emotion suppression. Psychological Science, 17, 120–128.
Ryff, C. D. (1989). Happiness is everything, or is it? Explorations on the meaning of psychological well-being. Journal of Personality and Social Psychology, 6, 1069–1081.
Seligman, M. E. P., Steen, T. A., Park, N., & Peterson, C. (2005). Positive psychology progress: Empirical validation of interventions. American Psychologist, 60, 410–421.
Taylor, S.E., & Brown, J.D. (1988). Illusion and well-being: A social psychological perspective on mental health. Psychological Bulletin, 103, 193-210.