מכון טמיר 2020
מכון טמיר 2020

מאמרים של מכון טמיר

טיפול בשירה בקהילת יהודי תימן 

במהלך הדורות השתמשו בשירה לריפוי סוגים שונים של הפרעות ומחלות. הן רופאים והן מוזיקאים, בתקופת האימפריה העותומאנית, היו מודעים לטיפול בשירה. בהמשך לשימושים דומים במוזיקה בעבר המוסלמי. המאמר מתייחס לטיפול באמצעות שירה וסלסול בעדה התימנית
תאריך פרסום: 8/11/2019

 

נולדתי בישראל לפני 46 שנה בקירוב. אבא שלי נולד בהודו ואמא בתימן. 

עד כיתה ו' התביישתי בזהות ההודית והתגאיתי בתימנית, תוצר של אדפטציה דמוגרפית לבית הספר הממלכתי דתי שלמדתי בו בראשון לציון. 

בכיתה ז' הכל התהפך:

הסטריאוטיפ של 'הקמצנים' עבר (פתאומית, ככה, בלי הודעה מוקדמת) מהפרסים לתימנים ובמקביל, מחצית מעם ישראל שב מהודו, החל מנענע ראשו ימין ושמאל עם חצי חיוך מבשר רוחניות וטיקה מודבקת למצח, שנושרת לאיטה אחרי הדיס-אילוזיה והשיבה לאבק היום יום. 

בסוף יצא שלא רכשתי אף לא אחת משפות הוריי, לא תימנית ולא הודית.

נהייתי בן הארץ. 

ובכל זאת, ולמרות שאינני נאמן לרוח המוזיקה המזרחית העכשווית, קולטנים של מוזיקה תימנית אורבים לי בדריכות בדם, מתמידים בעקשנותם בציפייה לגירוי הנכון. כאשר מגיע סלסול לא צפוי, ניצת בי נחשול אדרנלין עם איכות דחפית של שייכות וגעגוע.

הלכתי לקרוא... 

שירה טיפולית אצל יהודי תימן 

יהדות תימן הביאה עמה לארץ עולם אותנטי בכל תחומי האמנויות - תיפוף, ציור, רישום, צורפות, מחול וכמובן מוזיקה. אולם רבים גורסים כי השירה התימנית היא היהלום שבכתר. 

המקצב של השירה והמוזיקה התימנית קבוע וממושמע. יחד עם זאת הוא מאפשר, דיאלקטית, אלתורים ייחודיים שמבחינים בין ביצוע אחד למשנהו.  

בשיח הקליני של ימינו, ניתן אולי לראות במקצב התימני אמצעי שמקדם זיקה לפעילויות מדיטטיביות חיוביות, כמו מיינדפולנס. 

שירת הגברים התימנית מבוססת על הדיוואן, אוסף מלווה בתיפוף על פח שעון על כתף. הרבה תורה, אמונה ואהבת האל עם פסוקי תהילים, ולצידן תשוקה גניטלית, מתאווה בסלסול שקורא לנשים, המצטרפות אף הן בשירה. 

 

איך עובד טיפול באמצעות שירה?

אנחנו יודעים היום כי טיפול רגשי באמצעות שירה עשוי לסייע למתמודדים עם קשיים רבים, נוירולוגיים ופסיכולוגיים, ביניהם גמגום, מחלת פרקינסון, אפזיה והפרעות על הספקטרום האוטיסטי.  

השירה פועלת לפחות בשתי רמות:

באופן פיזי, השירה מעודדת לנשום ולהשתמש בגוף בצורה נכונה יותר, ובאופן רגשי, היא עוזרת למצוא את המקורות היצירתיים בתוכנו.

יעילותה של השירה מתוקפת הן ברמה האישית והן בקבוצה, מה שמתבטא בשירת מקהלות, לצד נגינה ושירה משותפת בהרכבים ספונטניים בג׳אם סשן של דורות ה-z וה-y. 

נראה כי גם במצבים הנפשיים הנואשים ביותר קיימים בנו כנראה מאגרים נסתרים של כוחות פסיכולוגיים ומצע של תקווה, אפילו שמחה, שהשירה נחלצת לגייסם באופן ספונטני. 

עם השנים, נמצאו הוכחות לכך שהשפעת השירה ניכרת בחלקים שונים בגוף ועל איברים ספציפיים, במיוחד על הלב.  ההשפעה הרגשית של השירה יכולה לעורר גם תגובות פיזיולוגיות בלתי רצוניות, כמו שינויים בקצב זרימת הדם ובנשימה. זו גם עובדה שהלב הוא איבר שתפקודו מושפע משמעותית מהמצב הרגשי. 

טיפול בשירה במקורות המזרחיים

מקורות המחקר לגבי שירה כאמצעי טיפולי מצויים בעבודותיהם של כותבים איסלמיים, והמידע הכולל שניתן על ידם אודות השפעות המוזיקה על התודעה והגוף, מסמנים את העניין והסקרנות שהיתה בנושא במהלך התקופה העותומנית. 

ניתן לסווג כך את האופנויות הספציפיות של הטיפול במוזיקהבאמצעות נגינה בתקופה העותומנית: 

  • טיפול להפרעות נפשיות

  • טיפול למחלות אורגניות

  • שימור או ביסוס ההרמוניה האישית של האדם - איזון בריא בין הגוף, התודעה והרגשות באמצעות חיבור רגשי מיידי

  • הדרכת האדם לעבר רגשות רצויים, כמו לסייע למטופל לבכות (בעת אבל) או לצחוק, מניעת רגשות קשים והגברת רגשות חיוביים ואימון העצמי על מנת להתקדם להשלמה. 

  •  

הקתרזיס של שירה תימנית כיום - שם וכאן

השירה התימנית הטיפולית חיה ונושמת כיום, בעולם וגם בישראל, לא רק בבתי הכנסת.   

בתימן של 2019, מדינה מפורקת ושסועה, שמצויה במלחמת אזרחים קשה בין ערב הסעודית לבין המורדים החות׳ים. למדתי שלמרות הכל, התקבלה (השנה) החלטה של משרד החינוך התימני להעשיר את תכניות הלימוד בבית הספר בשיעורי מוזיקה ושירה. זה מדהים בעיניי. 

ואצלנו, בלהקת המחול התימנית במועצה האזורית מגידו, שפועלת כבר כמעט 20 שנה, מסלסלים גברים ונשים את השירה והפיוט, לומדים על ייחודה של השירה הנשית ומתופפים יחדיו פעם בשבוע. 

תגובות

הוספת תגובה

צרו קשר

מוזמנים ליצור קשר עם מכון טמיר: https://www.tipulp...co.il


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.