ד"ר פנינה הרץ
דר פנינה הרץ

מאמרים

מה אוכל את אכלניות-היתר הכפייתיות ?

תאריך פרסום: 12/12/2011
 

מה אוכל את אכלניות-היתר הכפייתיות?

 

התפרסם בערוץ המדע, אוניברסיטת בר-אילן, ינואר 2011

 

בעריכת מחקר איכותני המתבסס בשטח מתבצע הליך בחירת משתפים באופן מכוון, בהליך השונה מדגימה אקראית של אוכלוסיית המחקר-כפי שנהוג במגוון מחקרים כמותיים. תהליך ברירתי זה מופיע ומוכר אף אצל חוקרים ישראליים, כמו צבר בן- יהושע ושקדי.

במחקר שערכתי בקרב אכלני יתר כפייתיים, העמדה הייחודית שלי כחוקרת פעילה בתוך שדה מחקרי המוכר לי, אפשר מגע עם השטח ויצירת קשרי חברות משמעותיים עם משתתפי המחקר. אינטראקציה מתמשכת מאפשרת יצירת קשרים דיפרנציאלים; העדפת חברות עם דמות מסוימת על פני דמות אחרת ובניית יחסים ברמות עומק שונות, בהתאם לטיב ה"כימיה" בין החוקר לנחקר. יחס מיוחד נוצר ביני לבין ראומה, אישה ואם בשנות הארבעים לחייה, נשואה ועובדת בעבודה קבועה.

נחשפתי לסיפור החיים של ראומה (שם בדוי) כאשר ביקשתי לעמוד על תהליך ההחלמה הרגשית של נשים באו-איי (ארגון וולונטרי לאכלני יתר כפייתיים). החברות באו-איי פתוחה לכל מי שרוצה לחדול מאכילת יתר כפייתית וחברים הפעילים בארגון מתבקשים לשמור על האנונימיות שלהם ושל חבריהם. פנייה לחברות בארגון כדי להציע להן להשתתף במחקר ולשתף בסיפור חייהן בנוגע לאכילת יתר כפייתית והחלמה ממנה, נעשתה תחת שמירה מוקפדת של עיקרון האנונימיות. פתיחות הארגון למגוון אנשים המעוניינים להחלים מאכילת יתר כפייתית, יוצרת מפגש עם עושר של איכויות אנושיות. ראומה נתפסה בעיני כישות אנושית עמוקה, עשירה ואותנטית, ועוררה אצלי תחושות של כבוד והערכה.

הזדמן לי לראיין נשים אשר עוררו אצלי סקרנות מעטה בעת חדירה והצצה לעולמן הרגשי ובחוויית תהליך החלמה מאכילת יתר כפייתית, ואילו עם ראומה נוצרו יחסי חוקר-חבר, מושג בלתי מקצועי אותו טבעתי, ואשר משקף את חווייתי האישית כחוקרת. בהתבוננות ביחסים אשר נרקמו עם ראומה, ניתן לאבחן פרופיל אישיותי אשר חבר בטבעיות לתחומי העניין שלי כאדם וכחוקר.

ראומה אישה נבונה, בהירת דיבור ומחשבה. אינפורמנטים כמו ראומה, בעלי יכולת ורבלית טובה, היינו – עושר שפתי, שטף דיבור ושימוש במשלב לשוני גבוה, עשויים לעורר עניין אצל החוקר האיכותני, שכן הנרטיב המסופר עשיר בפרטים, מטובל בעסיסיות, אטרקטיבי לאוזני השומע וחודר לליבו. ראומה בהחלט ענתה על מגוון קריטריונים אלו ואחרים, ואף חשפה אותי לעולם רגשי מסועף ומרתק. ראומה מאופיינת ברמת אינטליגנציה גבוהה, היא חריפת מחשבה, בעלת חוש הומור ומסוגלת לצחוק על החיים ואף על עצמה. התנהלות אותנטית זו תרמה לחיבור בינינו, עוררה את סקרנותי האישית והמקצועית ולימדה אותי רבות על דרכי התפיסה וההבנה את המחלה (אכילת יתר כפייתית) וחווית הליך ההחלמה ממנה.

ראומה נמנתה על ותיקות התוכנית, ובמהלך השתתפותה כחברה פעילה ומעורבת רגשית באו-איי, היא ידעה עליות ומורדות באיכות החלמתה.

החלמה רגשית התבטאה אצל מרואיינות המחקר והנשים שנצפו במהלכו באופנים רבים ומגוונים. יש אשר קישרו בין החלמה רגשית לפיזית, ויש אשר ראו אותה כחוליה ייחודית בעלת כוחות מרפאים משני איכות חיים. ראומה התברכה בהחלמה רגשית ורוחנית, בעוד בתקופות נרחבות מהיותה באו-איי היא לאו דווקא חוותה החלמה פיזית שאמורה להתבטא באכילה מבוקרת, הימנעות מאכילת חומרים ממכרים ומזיקים ושמירת משקל גוף מתאים. מנגד, משקל גופה עימו היא נאבקה, למשל, לא הפריע לה להמשיך בתהליך ההחלמה הרגשית.

כאשר ראומה נשאלה על תפיסתה את החלמתה הרגשית ותיאור חוויות סובייקטיביות בנוגע למושג זה, היא חשפה מגוון מילולי ורגשי, באופן תקשורתי, נהיר ומדויק. ראומה הצליחה לקלוט מחברות או-איי ומהמאמנות שלה בתוכנית, קול אוהב וחומל, ורוח מעודדת ותומכת. אלו, נחסכו ממנה בילדותה ובתהליך ההחלמה היא למדה להכיר בחסר זה ובדרכי פיצוי והשלמת חסכים רגשיים. ראומה עברה תהליך של פיוס עצמי, ופיוס זה שימש ככלי המחזק את התמודדותה עם הפן הפיזי והממכר שבהפרעת אכילת יתר כפייתית. היא חשה כי ככל שהיא מפויסת עם עצמה, היא זוכה להבנה וקבלה מצד הסביבה, ומשתחררת מהתמודדות בעזרת דפוסי פעולה כפייתיים. כך שראומה, כמו נשים אחרות באו-איי, מתפקדת באופן כפייתי בכמה מישורים במקביל- בין כפייתיות הכרוכה במלאכת האכילה גרידא, לבין התנהלות כפייתית בחיי משפחה, חברה ובמעגלי עיסוק ועבודה. ראומה אף שיתפה בתמורות אשר חלו באינטנסיביות הרגשית של חוויות ורישום ושימור זיכרונותיה. אם בעברה היא חוותה בליל רגשות כגוש אמורפי אחד ללא יכולת דיפרנציאציה ביניהם, ועוצמות רגשיות כמו זעם וחוסר אונים בלתי מבוקר המבטל את ה'עצמי', אזי החלמה רגשית עבורה נחוותה בהמרה לעוצמות רגשיות ממותנות יותר, עם יכולת זיהוי מגוון רגשות ומתן שם מאפיין ומדויק עבורן ('אני כועסת' אך לא 'זועמת'; אני 'פוחדת' אך לאו דווקא 'משותקת מפחד' וכיו"ב). הדיוק הלשוני ויכולת הגדרת רגשות השפיעה על הבהירות המחשבתית והויסות הרגשי שלה. החלמה רגשית בעיני ראומה הקנתה לה שקט, שלווה וסוף למאבקים פנימיים.

תרומתה של ראומה לידע המחקרי הינה בעצם שיתוף ארוך טווח בחוויות של הצלחה וכישלון, עוצמות וחולשות וחשיפה נרחבת למגוון דפוסי התנהגות האופייניים לבני אדם באשר הם. אלו מתבטאים לפנינו באופן נהיר, אמין ואינטנסיבי אצל אדם יחיד, שהינו למעשה עולם ומלואו מבחינת החוויות הרגשיות שהוא מתאר לזולת; חוקר-חבר עם חיבור אישי ורגשי למציאות הנחקרת.

 

לקריאה נוספת:

או-איי (1990). שנים עשר הצעדים ושתים עשרה המסורות של אכלני יתר כפייתיים. רמת יצחק: אכלני יתר אנונימיים.

צבר בן-יהושע, נ' (1995). המחקר האיכותני בהוראה ובלמידה. תל-אביב: מודן.

שקדי, א' (2003). מילים המנסות לגעת: מחקר איכותני – תאוריה ויישום. תל-אביב: הוצאת רמות, אוניברסיטת תל-אביב.

 

המאמר מבוסס על עבודת הדוקטורט של ד"ר פנינה הרץ שנעשתה במחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן בהנחיית פרופ' משה אדד וד"ר נתי רונאל.

 
 

 

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

מוזמנים ליצור עימי קשר.


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.