מכון טמיר 2019 - היכן שהיה אגו שם יהיה Feed
מכון טמיר 2019 - היכן שהיה אגו שם יהיה Feed

מכון טמיר 2019 - היכן שהיה אגו שם יהיה Feed
מכון טמיר לפסיכותרפיה

מכון טמיר 2019 - היכן שהיה אגו שם יהיה Feed

מכון טמיר

צוות מכון טמיר, ספטמבר 2019

יצירת קשר: 

 

אתר מכון טמיר

 

 

תאמו שיחה טלפונית להכוונה: 

fb.com/book/tamir.psy

 

 

שאלו מה שמעניין אתכם בווואטסאפ:

https://wa.me/972505377671

 

 

כתבו לנו: 

info@tipulpsychology.co.il

 

 

או שתרימו טלפון:

072-3940004

 

 

כתובת:

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445

 

בגוגל מפות: 

https://goo.gl/maps/wDKkJoWtXrp8bnie9

 

 

ראיונות נבחרים עם פסיכולוגים, ראשי תכניות הכשרה, מנהלי שירותים קליניים ועוד

ראיון עם ד״ר חיים וינברג, פסיכולוג קליני, על טיפול פסיכולוגי בווידאו

ראיון עם דפנה גרינר, עו״ס קלינית, על היחידה לטיפול בלהט״ב, המרכז הגאה, תל אביב

ראיון עם טל אלון, מנחת קבוצות בגישת טוויסטוק, על התכנית המתחדשת להנחיית קבוצות בירושלים

שיחה עם ג'ודית לואיס הרמן, על טראומה מורכבת והחלמה ממנה, מתוך האתר ״מדברים על טיפול״

ראיון עם אורית ליבוביץ׳, פסיכולוגית קלינית, על לימודי פסיכותרפיה באוניברסיטה העברית

ראיון עם נעמה זאבי ריבלין, קרימינולוגית קלינית, על מרכז סלעית לטיפול בנפגעות זנות

 

שאלות ותשובות - מכון טמיר

 

איך מתחילים טיפול פסיכולוגי במכון טמיר? 

מכון טמיר הוקם ב- 2012 במטרה להנגיש שירותים פסיכולוגיים פרטיים, ברמה מקצועית גבוהה ובמחיר שווה לכל נפש.

שילוב בין מרכז קליני וחברתי מחייב פיתוח צוות מקצועי ואדמיניסטרטיבי איכותי מתהווה, אשר מורכב כיום מ-35 פסיכולוגים קליניים, פסיכותרפיסטים מוסמכים, מטפלים זוגיים ומטפלי CBT במרפאת המכון בת״א, לצד מטריקס של עמיתים ברחבי הארץ. 

במכון עובדים קשה כדי לדייק בחוליה הקריטית של התאמה בין מטפל למטופל ורואים שיעור הצלחה גבוה.

כל תהליך טיפולי מתחיל בשיחת הכוונה, ובמידת הצורך מפגש אישי חד-פעמי לזיהוי צרכים. 

 

מה המחיר של ייעוץ פסיכולוגי במכון?

עלוית המפגשים הקליניים מגוונות, אולם המכנה המשותף הוא לעבוד עם אנשי מקצוע מצטיינים, תוך שאנו מציעים את המחיר הנמוך ביותר שניתן: 

עלות מפגש טיפולי בתל אביב נעה בטווח של 250-450 ש״ח; עלות מפגש טיפולי בקליניקות העמיתות של המכון בטווח של 320-380 ש״ח; אבחון פסיכודיאגנוסטי מקיף בת״א,  2,400-3,000 ש״ח; הדרכת הורים בעלות של 350 ש״ח וטיפול זוגי ב-380 ש״ח.

ברוח החברתית של המכון, אנו מתייחסים לכל פונה כלקוח שלנו:

 במידה שאין לנו מענה מדויק, נפנה לעמיתים. במידה והפונה מתקשה כלכלית, הפנה לכתובת הציבורית הכי מתאימה. 

 

היכן מתקיימים המפגשים הטיפוליים?

הקליניקה המרכזית שלנו נמצאת בתל אביב. אנו מקיימים בה מפגשי צוות שוטפים, הדרכות למתמחים בפסיכולוגיה קלינית וסמינרים קליניים למטפלים, שמצויים בתהליך למידה מתמיד. 

בנוסף, אנו מפעילים רשת מטפלים ארצית, צוות שאנו משמרים ומטפחים, תוך קיום קשר שוטף, הערכה, ליווי והדרכה. העמיתות והעמיתים מטפלים בכל הארץ, במגוון שיטות פסיכותרפיה, שפות טיפול, במפגשים פנים אל פנים ובמפגשי אונליין. 

 

אילו סוגי טיפול מוצעים במכון טמיר?

במכון עסוקים בשאלה ״מה המטופל צריך?״, תוך התכווננות לצרכים האישיים של הפונה, ומאמץ מרוכז לפתור את הקושי הכי מהר והכי יעיל.

אנחנו עובדים בשיטות פסיכותרפיה חדשניות, כמו CBT, DBT, EFT, שיטות טיפול קצרות ומבוססות מחקר וכמובן טיפולים מעמיקים בגישה פסיכודינמית. 
 

 


כל מה שחשוב לדעת על אבחון פסיכודידקטי -

שיחה עם ענת שועה-אברהמי, פסיכולוגית חינוכית מומחית

לפעמים הילדים שלנו מתמודדים עם קשיים שמפריעים לתפקוד בתחומים שונים, קשיים שאנחנו בעצמנו מתקשים להבין, ויותר מזה מתקשים כהורים לתת מענה מדויק. 

לפעמים לא פשוט להכיר בקשיים הללו, וגם אם כבר הכרנו בהם, מורכב לזהות את הכתובת המקצועית הנכונה. 

לשם כך, ישבנו לשיחה עם ענת שועה-אברהמי, פסיכולוגית חינוכית מומחית ממכון טמיר בתל  אביב ואמא לשלושה ילדים, וביקשנו ממנה לעשות לנו סדר במגוון האבחונים והמענים הקיימים. 

 

ענת, מה ההבדל בין אבחון פסיכודידקטי לפסיכודיאגנוסטי ומי מפנה? 

אבחון פסיכודאגנוסטי הוא אבחון שמעריך את היכולות הקוגניטיביות והפוטנציאל של הילד בשילוב עם היבטים רגשיים, ואילו אבחון פסיכודידקטי מרחיב, בנוסף לחלקים אלו, גם חלקים לימודיים ויכולות קוגניטיביות, כמו זיכרון, קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא, חשבון, אנגלית ולפעמים גם קשב וריכוז. 

הבחירה באבחון אחד על פני השני קשורה בסיבת הפניה לאבחון ובאילו כלים מומלץ להשתמש בכדי לאבחן את מקור הקושי. 

כמובן שגם כאשר יש קשיים לימודיים מתעוררים לא פעם קשיים רגשיים סביב זה, אך כאשר יש חשד שהמקור הוא קושי לימודי נפנה  לרוב לאבחון פסיכודידקטי. 

הפנייה יכולה להיעשות על ידי המלצה מטעם ביה"ס או על ידי ההורים עצמם,  שמזהים קשיים. למשל, חוויה קשה של תסכול של ילד מול מטלות לימודיות, פער מאוד גדול בין השקעה במטלות לבין התוצאה, הימנעות ממטלות לימודיות, קשיים חברתיים וכדומה.  

 

איך מתבצע אבחון פסיכודידקטי ומה הוא כולל? 

אבחון מתבצע לרוב על ידי פסיכולוגים חינוכיים שעברו הכשרה לבצע אבחון מסוג זה. 

האבחון מתחיל בפגישת היכרות עם ההורים ושאלונים שההורים מעבירים לביה"ס, כדי שימולאו על ידי מורה או יועצת שמכיר/ה היטב את הילד/ה. בעזרת ההיכרות המקדימה הזו, הפסיכולוגית מזהה את שאלת האבחון ומחליטה על הכלים הפסיכולוגיים בהם תשתמש לצורך האבחון. לאחר מכן מתבצע האבחון עצמו, שנמשך על פני כשלושה מפגשים. 

האבחון כולל כלים פורמליים ולא פורמליים אשר בוחנים את הפוטנציאל של הילד, וכן יכולות קריאה, הבנת הנקרא, חשבון, מבחני זיכרון ובנוסף גם חלקים רגשיים. 

חשוב לציין כי המבחנים מותאמים לכל הרמות, ואין ילד ״שעונה על הכל נכון״ - הרעיון הוא ליצור סקאלה רחבה ולהבין היכן הילד נמצא עליה, הן מבחינת הקשיים והן מבחינת נקודות החוזק. 

כמו כן, ואולי הכי חשוב – האבחון מתבצע באווירה נעימה, שיתופית ומגייסת את הילד לתפקוד אופטימלי.

 

מאיזה גיל ניתן לבצע אבחון פסיכודידקטי? 

אבחון פסיכודידקטי מתבצע החל מכיתה ב'. 

יחד עם זאת, אם מזוהים קשיים לפני כיתה ב׳, חשוב להבין שיש אפשרות לבחון היבטים אחרים ולקבל מענה. 

לאבחון ולפניה לעזרה בגיל צעיר יותר יש ערך רב בהקלה על הקשיים של הילד ובצמצום המצוקה שלו סביב קשיים אלו. 

מענים אלו יכולים להיות, למשל, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת או טיפול רגשי. 

מסיבה זו כאשר מזהים קשיים, ניתן לפנות לפסיכולוג חינוכי, דרך מסגרת ציבורית או פרטית, כדי לחשוב איתו יחד מה עשוי לסייע לילד. 

 

האם ברגע שמזהים קושי מומלץ לגשת לאבחון?

ממש לא. 

כולנו חווים קשיים בשלב מסויים ובטח שגם הילדים. 

לבית הספר ולכם ההורים כלים רבים על מנת לעזור לילדכם. 

לעיתים מספיק שנשב עם הילד על שיעורי הבית, שנעזור לו ליצור יחסים טובים יותר עם המחנך/ת או החברים בכיתה, וכדומה. 

האבחון מתאים רק לאחר שהשתמשנו בכלים ועדיין לא ניכר שיפור מספק, או שהילד נמצא במקום רגשי שלילי ואינו מצליח לראות ולהנות מחוזקותיו באופן מספק.

 

מה השלב הבא? כלומר מה עושים עם תוצאות האבחון ומי אמון על יישום ההנחיות המקצועיות? 

המטרה היא לגזור תוכנית המלצות שתפגוש את הילד באיזורי הקושי ותנצל את מקומות החוזק לטובת שיפור התפקוד. 

המלצות אלו יכולות להיות הקלות בדרכי ההיבחנות, המלצות לבית, עבודה על תחום כזה או אחר, הדרכת הורים, טיפול רגשי לילד, המלצות לבית הספר.

כמו כן האבחון מאפשר גם לזהות תחומי מקצוע שכדאי להיעזר בהם – ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, רופאים בתחומי מומחיות שונים – עיניים, שמיעה, נוירולוגיה. 

המלצות אלו ותוצאות האבחון מועברות להורים והם אלו שבוחרים האם ולמי להתקדם הלאה בהתאם לרצונם. 

במידת הצורך, פסיכולוג/ית חינוכית יוכל לקבוע פגישה עם ההורים בביה"ס, על מנת לבאר את ההמלצות ולחשוב יחד על יצירת תמיכה והתאמה אופטימלית לילד/ה. 

 

כיצד הורים תופסים אבחון כזה ומה את עושה כדי לעזור להם בתהליך? 

לפעמים הורים חוששים, זה טבעי, בעיקר מכיוון שהם חוששים מתיוג של הילד/ה. 

אני מסבירה להם שהמטרה היא להכיר את הילד בצורה מקיפה – גם את נקודות החוזק וגם את נקודות החולשה ולראות כיצד ניתן לגייס ולהשתמש בנקודות החוזק כדי לעזור לו. 

ככל שההיכרות טובה יותר, המשמעות תהיה המלצות מקצועיות שידייקו את הצרכים הייחודיים לו. 

בנוסף, אני מסבירה שאבחון הוא חלק מתהליך טיפולי, שמסייע לילד/ה להכיר ולקבל ש״זה בסדר שיהיו קשיים מסוימים״. להבין שזה חלק מהם, אבל לא כל מי שהם. 

לעיתים קרובות ילדים חווים התמקדות בחלקים של הקושי והאבחון מאיר את נקודות החוזק וכך גם להורים – האבחון עשוי לשנות את נקודת הראות ההורית מתוך הבנה שמדובר בקושי, שהילד/ה לא עושה בכוונה או מתוך עצלנות. זה מסייע גם להורים וגם לילדים כיוון שהתפיסה היא שמדובר בגוון ספציפי שלא צובע את כל התפיסה שלנו אותם. 

לסיכום -  

אם יש ספק, תמיד כדאי להתקשר ולהתייעץ עם איש מקצוע האם אבחון זה המענה הנכון בשלב מסוים, ואיזה אבחון, ומה המענים שיכולים לסייע ולקדם את הילד/ה. 

 

מראיינת: קרין אמיתי

 

 

טור חדש וקסום, שחייבים לקרוא... 
בר אורקין, דוקטורנט ומתמחה בפסיכולוגיה קלינית במכון טמיר, על קשר מיוחד עם פסנתר, טיפול ומטפל:

https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3901

 

 

מהי פאראפיליה?  סוגים, אבחון וטיפול בהפרעות של סטייה מינית:

https://www.tipulpsychology.co.il/conditions/paraphilia.html

 

 

 

הפוסט השבועי

 

מחשבות על המאמר של זיגמונד פרויד -

״על פתיחת הטיפול - עוד עצות על טכניקת הטיפול הפסיכואנליטי״

 

הקדמה

בתחילת השבוע התבטא סאשה ברון כהן בחריפות - 

״מה היה קורה אילו פייסבוק הייתה קיימת בשנות ה-30 של המאה הקודמת?״ 

בדבריו, במסגרת כנס של הליגה למניעת השמצה בארה״ב, כהן תקף חזיתית את ההשפעות המעוותות של המדיה החברתית על תפיסת העצמי והחברה. 

הוא מאשים את פייסבוק, גוגל, טוויטר ויוטיוב (The Silicon Six) בהיותן מכונת התעמולה האולטימטיבית, מפיצת השנאה המשפיעה ביותר בהיסטוריה. לא זו אף זו, בעיניו הן גם מיתממות במבט צוקרברגי ילדי וגזור פוני, תוך שהן נמנעות ביודעין מלייגע את כפיהן בתכנים דיגיטליים פוליטיים, שקריים וקונספירטיביים, בשם חופש הדיבור.  

ברון כהן מזמין אותנו לתרגיל חשיבתי: 

דמיינו כיצד יוזף גבלס, גאון יחסי הציבור ברייך השלישי, שמהלכיו נלמדים עד היום בכל קורס מבוא לתקשורת המונים, היה מעיף את בשורת האנטישמיות בעזרת האינטרנט. איך היה מייחצן את הפתרון הסופי לבעיה  היהודית בקמפיינים ממומנים עם רה-מרקטינג, רה-טרגטינג ואוונט מיוחד לליל הבדולח.

יש ביניהם הרבה דימיון, בין פרויד לברון-כהן. 

קודם כל הם יהודים, אחים. 

אחר כך, שניהם מצליחים לחלץ ולזקק את הקלאסי מסדקי הזמן ולצקת בו מילים, בכתיבה, בדיבור. 

בסוף, כל אחד מהם מרגיש לי כמו חבר רחוק. זר מאוד מוכר. 

אנחנו לא יודעים מה מנבא ברון כהן, אבל יודעים גם יודעים שפרויד כתב כמה שנים לאחר כתיבת הפרק בו אנחנו דנים היום את המסה ״הפסיכולוגיה של ההמון והאנליזה של האני״, בה הוא מתאר את הטירוף של התאהבות ההמון באידיאולוגיות קבוצתיות, אי-שפיות זמנית שמתיכה את אישיותו הכנועה של היחיד אל הכוח הצנטרפוגלי במעגל. 



 

על פתיחת הטיפול 

כל אחת מהשאלות עליהן מנסה פרויד לענות בפרק רלוונטיות להדהים גם בימינו. 

הן נותרו פתוחות, משוטטות בזמן: 

ה-Setting, הכסף, משך הטיפול, המועד, הסודות, הנראטיב הכרוני, הגבולות של בחירת מטופלים, 

למבוכתנו כי רבה, ניאלץ להודות כי ההמשגות שעברו שינוי בולט מאז כתיבת פרויד הן טרנספורמציות סמנטיות של פוליטיקלי קורקט ולא של מהות קלינית (כמו מילים שהוחלפו באחרות״ ״החולים״, ״ההחלמה״, ״הנוירוזה״, הטבעיות שבתיאור ה״התנגדות״ של המטופל). 

הסוגיות הקריטיות בטיפול הפסיכונאליטי פתוחות ב-1905 בדיוק כפי שהיו ב-2019, מסתיימות באותו סימן שאלה טנטטיבי. 

מה שמעורר אצלי  תהיה: 

האם פרט להיותו של פרויד גאון, הוא היה גם נביא, או שאנחנו פשוט לא התקדמנו? 

בכל זאת, יש בפרויד איזו נאיביות, הפוכה מהציניות בתוכה אנו מתבשלים היום. 

כשהוא מדבר על הטכניקה של הפסיכואנליזה, הוא מדמיין עדיין שניתן ללמד אותה כפי שלמלמדים שחמט. 

אמנות, זה נכון, הוא מתחשבן שם עם הרופאים הפנימאים ומבקר את ההיתכנות של טיפול נפשי כמכניקה לינארית, ובכל זאת, מבחינתו משחק השחמט מתנהל מול המטופל, ולא יחד איתו. ראש בראש, מתעמתים,  שני יריבים, שאחד מהם שבוי בהתנגדות והשני מומחה בפיצוח אגוזים קשים. 

אם נקשיב למוזיקה נוכל להבחין באקורד ההכרעה, בסט חוקים חמקני של מפסידים מול מנצחים. 

והנה, למרות שפרויד מצהיר שאין אלה כללים, אלא עצות, הוא בכל זאת מציע לנו מתכון, נהיר כדרכו, כמו שמדריך רב-ידע יודע להסביר בבהירות תיאוריה מסתעפת: 

תחילה נזמין הבזקי מחשבה, נתקן, נאפיין, נבהיר את חשיבותו של החופש באנליזה,  נקשיב בזהירות עד שתנבוט שם ההעברה… אותו מיזוג סודי, אותו פרדוקס תרפויטי: שחזור כובל של יחסי הורה-ילד שהדרך אליו אינה אפשרית בהיעדר חירות פנימית. 

רק אז, אומר פרויד, נניח בעדינות את ההעברה על אש קטנה, כדי שתוכל לעבור התמרה מקודשת להתנגדות, ואז רגרסיה ובתקווה גם שינוי. 


 

כתיבה: איתן טמיר, ראש המכון. 

 

 

חדשות מעולם המחקר על טיפול פסיכולוגי - ינואר 2020

בני נוער שסובלים מהפרעות חרדה עשויים להרוויח מטיפול קצר, חמישה מפגשים של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), שמועברים בבית הספר, כך לפי מחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry.
 

 

שאלות למומחי מכון טמיר

הי לך,

יש לך שאלה בנושא טיפול פסיכולוגי?

אנחנו כאן לתת מענה, או לפחות לנסות :-)

https://www.facebook.com/tamir.psy/appointments/

להת׳,

צוות המכון 

 

מאמרים

צרו קשר

מוזמנים ליצור קשר עם מכון טמיר: https://www.tipulp...co.il


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.