מכון טמיר 2021
מכון טמיר 2021

מכון טמיר 2021
איתן טמיר

מכון טמיר 2021

מכון טמיר

 

יצירת קשר: 

אתר מכון טמיר

איתן טמיר, ראש המכון

 

תאמו שיחה טלפונית להכוונה: 

fb.com/book/tamir.psy

 

שאלו מה שמעניין אתכם בווואטסאפ:

https://wa.me/972505377671

 

כתבו לנו: 

info@tipulpsychology.co.il

 

או שתרימו טלפון:

072-3940004

 

כתובת:

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445

 

בגוגל מפות: 

https://g.page/tamir-psychotherapy?we

 

הנהלת מכון טמיר

שאלות ותשובות - מכון טמיר

איך מתחילים טיפול פסיכולוגי במכון טמיר? 

מכון טמיר הוקם ב- 2012 במטרה להנגיש שירותים פסיכולוגיים פרטיים, ברמה מקצועית גבוהה ובמחיר שווה לכל נפש.

שילוב בין מרכז קליני וחברתי מחייב פיתוח צוות מקצועי ואדמיניסטרטיבי איכותי מתהווה, אשר מורכב כיום מ-35 פסיכולוגים קליניים, פסיכותרפיסטים מוסמכים, מטפלים זוגיים ומטפלי CBT במרפאת המכון בת״א, לצד מטריקס של עמיתים ברחבי הארץ. 

במכון עובדים קשה כדי לדייק בחוליה הקריטית של התאמה בין מטפל למטופל ורואים שיעור הצלחה גבוה.

כל תהליך טיפולי מתחיל בשיחת הכוונה, ובמידת הצורך מפגש אישי חד-פעמי לזיהוי צרכים. 

 

מה המחיר של ייעוץ פסיכולוגי במכון?

עלוית המפגשים הקליניים מגוונות, אולם המכנה המשותף הוא לעבוד עם אנשי מקצוע מצטיינים, תוך שאנו מציעים את המחיר הנמוך ביותר שניתן: 

עלות מפגש טיפולי בתל אביב נעה בטווח של 250-450 ש״ח; עלות מפגש טיפולי בקליניקות העמיתות של המכון בטווח של 320-380 ש״ח; אבחון פסיכודיאגנוסטי מקיף בת״א,  2,400-3,000 ש״ח; הדרכת הורים בעלות של 350 ש״ח וטיפול זוגי ב-380 ש״ח.

ברוח החברתית של המכון, אנו מתייחסים לכל פונה כלקוח שלנו:

 במידה שאין לנו מענה מדויק, נפנה לעמיתים. במידה והפונה מתקשה כלכלית, הפנה לכתובת הציבורית הכי מתאימה. 

 

היכן מתקיימים המפגשים הטיפוליים?

הקליניקה המרכזית שלנו נמצאת בתל אביב. אנו מקיימים בה מפגשי צוות שוטפים, הדרכות למתמחים בפסיכולוגיה קלינית וסמינרים קליניים למטפלים, שמצויים בתהליך למידה מתמיד. 

בנוסף, אנו מפעילים רשת מטפלים ארצית, צוות שאנו משמרים ומטפחים, תוך קיום קשר שוטף, הערכה, ליווי והדרכה. העמיתות והעמיתים מטפלים בכל הארץ, במגוון שיטות פסיכותרפיה, שפות טיפול, במפגשים פנים אל פנים ובמפגשי אונליין. 

 

אילו סוגי טיפול מוצעים במכון טמיר?

במכון עסוקים בשאלה ״מה המטופל צריך?״, תוך התכווננות לצרכים האישיים של הפונה, אונליין או פנים אל פנים, עם מאמץ מרוכז לפתור את הקושי הכי מהר והכי יעיל.

אנחנו עובדים בשיטות פסיכותרפיה חדשניות, כמו CBT, DBT, EFT, שיטות טיפול קצרות ומבוססות מחקר וכמובן טיפולים מעמיקים בגישה פסיכודינמית. 
 

 

 

המלצת קריאה: 

איך דיכאון אצל נשים שונה מדיכאון אצל גברים? 


דיכאון אצל נשים יכול להיבדל מדיכאון בגברים בכמה דרכים:

 נשים עשויות להפוך מדוכאות בשלב מוקדם יותר, לחוות אותו משך זמן ארוך יותר, הן בעלות סיכוי גבוה יותר שהדיכאון יחזור ויש סבירות גבוהה יותר שילקו בו בגלל מתח או שינויים עונתיים; סביר יותר שנשים ירגישו אשמה או ינסו להתאבד; בסבירות גבוהה יותר, דיכאון אצל נשים קשור להפרעות חרדה, בעיקר עם סימפטומים של פאניקה ופוביה, ולהפרעות אכילה. לקריאה.
 


כל מה שחשוב לדעת על אבחון פסיכודידקטי -

שיחה עם ענת שועה-אברהמי, פסיכולוגית חינוכית מומחית

לפעמים הילדים שלנו מתמודדים עם קשיים שמפריעים לתפקוד בתחומים שונים, קשיים שאנחנו בעצמנו מתקשים להבין, ויותר מזה מתקשים כהורים לתת מענה מדויק. 

לפעמים לא פשוט להכיר בקשיים הללו, וגם אם כבר הכרנו בהם, מורכב לזהות את הכתובת המקצועית הנכונה. 

לשם כך, ישבנו לשיחה עם ענת שועה-אברהמי, פסיכולוגית חינוכית מומחית ממכון טמיר בתל  אביב ואמא לשלושה ילדים, וביקשנו ממנה לעשות לנו סדר במגוון האבחונים והמענים הקיימים. 

 

ענת, מה ההבדל בין אבחון פסיכודידקטי לפסיכודיאגנוסטי ומי מפנה? 

אבחון פסיכודאגנוסטי הוא אבחון שמעריך את היכולות הקוגניטיביות והפוטנציאל של הילד בשילוב עם היבטים רגשיים, ואילו אבחון פסיכודידקטי מרחיב, בנוסף לחלקים אלו, גם חלקים לימודיים ויכולות קוגניטיביות, כמו זיכרון, קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא, חשבון, אנגלית ולפעמים גם קשב וריכוז. 

הבחירה באבחון אחד על פני השני קשורה בסיבת הפניה לאבחון ובאילו כלים מומלץ להשתמש בכדי לאבחן את מקור הקושי. 

כמובן שגם כאשר יש קשיים לימודיים מתעוררים לא פעם קשיים רגשיים סביב זה, אך כאשר יש חשד שהמקור הוא קושי לימודי נפנה  לרוב לאבחון פסיכודידקטי. 

הפנייה יכולה להיעשות על ידי המלצה מטעם ביה"ס או על ידי ההורים עצמם,  שמזהים קשיים. למשל, חוויה קשה של תסכול של ילד מול מטלות לימודיות, פער מאוד גדול בין השקעה במטלות לבין התוצאה, הימנעות ממטלות לימודיות, קשיים חברתיים וכדומה.  

 

איך מתבצע אבחון פסיכודידקטי ומה הוא כולל? 

אבחון מתבצע לרוב על ידי פסיכולוגים חינוכיים שעברו הכשרה לבצע אבחון מסוג זה. 

האבחון מתחיל בפגישת היכרות עם ההורים ושאלונים שההורים מעבירים לביה"ס, כדי שימולאו על ידי מורה או יועצת שמכיר/ה היטב את הילד/ה. בעזרת ההיכרות המקדימה הזו, הפסיכולוגית מזהה את שאלת האבחון ומחליטה על הכלים הפסיכולוגיים בהם תשתמש לצורך האבחון. לאחר מכן מתבצע האבחון עצמו, שנמשך על פני כשלושה מפגשים. 

האבחון כולל כלים פורמליים ולא פורמליים אשר בוחנים את הפוטנציאל של הילד, וכן יכולות קריאה, הבנת הנקרא, חשבון, מבחני זיכרון ובנוסף גם חלקים רגשיים. 

חשוב לציין כי המבחנים מותאמים לכל הרמות, ואין ילד ״שעונה על הכל נכון״ - הרעיון הוא ליצור סקאלה רחבה ולהבין היכן הילד נמצא עליה, הן מבחינת הקשיים והן מבחינת נקודות החוזק. 

כמו כן, ואולי הכי חשוב – האבחון מתבצע באווירה נעימה, שיתופית ומגייסת את הילד לתפקוד אופטימלי.

 

מאיזה גיל ניתן לבצע אבחון פסיכודידקטי? 

אבחון פסיכודידקטי מתבצע החל מכיתה ב'. 

יחד עם זאת, אם מזוהים קשיים לפני כיתה ב׳, חשוב להבין שיש אפשרות לבחון היבטים אחרים ולקבל מענה. 

לאבחון ולפניה לעזרה בגיל צעיר יותר יש ערך רב בהקלה על הקשיים של הילד ובצמצום המצוקה שלו סביב קשיים אלו. 

מענים אלו יכולים להיות, למשל, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת או טיפול רגשי. 

מסיבה זו כאשר מזהים קשיים, ניתן לפנות לפסיכולוג חינוכי, דרך מסגרת ציבורית או פרטית, כדי לחשוב איתו יחד מה עשוי לסייע לילד. 

 

האם ברגע שמזהים קושי מומלץ לגשת לאבחון?

ממש לא. 

כולנו חווים קשיים בשלב מסויים ובטח שגם הילדים. 

לבית הספר ולכם ההורים כלים רבים על מנת לעזור לילדכם. 

לעיתים מספיק שנשב עם הילד על שיעורי הבית, שנעזור לו ליצור יחסים טובים יותר עם המחנך/ת או החברים בכיתה, וכדומה. 

האבחון מתאים רק לאחר שהשתמשנו בכלים ועדיין לא ניכר שיפור מספק, או שהילד נמצא במקום רגשי שלילי ואינו מצליח לראות ולהנות מחוזקותיו באופן מספק.

 

מה השלב הבא? כלומר מה עושים עם תוצאות האבחון ומי אמון על יישום ההנחיות המקצועיות? 

המטרה היא לגזור תוכנית המלצות שתפגוש את הילד באיזורי הקושי ותנצל את מקומות החוזק לטובת שיפור התפקוד. 

המלצות אלו יכולות להיות הקלות בדרכי ההיבחנות, המלצות לבית, עבודה על תחום כזה או אחר, הדרכת הורים, טיפול רגשי לילד, המלצות לבית הספר.

כמו כן האבחון מאפשר גם לזהות תחומי מקצוע שכדאי להיעזר בהם – ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, רופאים בתחומי מומחיות שונים – עיניים, שמיעה, נוירולוגיה. 

המלצות אלו ותוצאות האבחון מועברות להורים והם אלו שבוחרים האם ולמי להתקדם הלאה בהתאם לרצונם. 

במידת הצורך, פסיכולוג/ית חינוכית יוכל לקבוע פגישה עם ההורים בביה"ס, על מנת לבאר את ההמלצות ולחשוב יחד על יצירת תמיכה והתאמה אופטימלית לילד/ה. 

 

כיצד הורים תופסים אבחון כזה ומה את עושה כדי לעזור להם בתהליך? 

לפעמים הורים חוששים, זה טבעי, בעיקר מכיוון שהם חוששים מתיוג של הילד/ה. 

אני מסבירה להם שהמטרה היא להכיר את הילד בצורה מקיפה – גם את נקודות החוזק וגם את נקודות החולשה ולראות כיצד ניתן לגייס ולהשתמש בנקודות החוזק כדי לעזור לו. 

ככל שההיכרות טובה יותר, המשמעות תהיה המלצות מקצועיות שידייקו את הצרכים הייחודיים לו. 

בנוסף, אני מסבירה שאבחון הוא חלק מתהליך טיפולי, שמסייע לילד/ה להכיר ולקבל ש״זה בסדר שיהיו קשיים מסוימים״. להבין שזה חלק מהם, אבל לא כל מי שהם. 

לעיתים קרובות ילדים חווים התמקדות בחלקים של הקושי והאבחון מאיר את נקודות החוזק וכך גם להורים – האבחון עשוי לשנות את נקודת הראות ההורית מתוך הבנה שמדובר בקושי, שהילד/ה לא עושה בכוונה או מתוך עצלנות. זה מסייע גם להורים וגם לילדים כיוון שהתפיסה היא שמדובר בגוון ספציפי שלא צובע את כל התפיסה שלנו אותם. 

לסיכום -  

אם יש ספק, תמיד כדאי להתקשר ולהתייעץ עם איש מקצוע האם אבחון זה המענה הנכון בשלב מסוים, ואיזה אבחון, ומה המענים שיכולים לסייע ולקדם את הילד/ה. 

 

מראיינת: קרין אמיתי

 

 

טור חדש וקסום, שחייבים לקרוא... 
בר אורקין, דוקטורנט ומתמחה בפסיכולוגיה קלינית במכון טמיר, על קשר מיוחד עם פסנתר, טיפול ומטפל:

https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3901

 

 

 

 

שאלות למומחי מכון טמיר

הי לך,

יש לך שאלה בנושא טיפול פסיכולוגי?

אנחנו כאן לתת מענה, או לפחות לנסות :-)

https://www.facebook.com/tamir.psy/appointments/

להת׳,

צוות המכון 

 

סמינר קריאה על ויניקוט

הקאנון הפסיכואנליטי מסביב לויניקוט 

אור נתנאלי, פסיכולוג קליני

תוכנית לסמינר קריאה למתמחים במכון טמיר 2020-21

 

ויניקוט יהווה את הציר המרכזי שסביבו נחשוב על הקאנון הפסיכואנליטי שעומד בבסיס השיחה הפסיכודינאמית בין פסיכולוגים קליניים בישראל היום. נקרא את הרקע הקלייניאני ממנו ויניקוט יוצא, כמה מאמרים קאנוניים שלו עצמו, ולאחר מכן מאמרים מרכזיים המפתחים ומבקרים את חשיבתו. אוגדן מתאר את ייחודו של ויניקוט בהחזקת מתח בין ניגודים - בין הפנטזיה והמציאות, או בין היכולת להיענות לצרכי המטופל בחוויה מתקנת, לבין הצורך לגמול אותו מהציפייה להתכנותה של תלות טוטאלית באובייקט. במתח שבין ניגודים משלימים, טוען אוגדן, יכולה החשיבה הסמלית להתפתח. בקריאה שלנו, שתציב את ויניקוט במרכז, אך לא תתמסר לכתיבתו בלבד, אנחנו ננסה לקיים מתח פורה מולו. להשתמש בהוראתו כדי להצית חשיבה חדשה.  

** 

הגישה שלנו לקריאה תנסה לתפוס שלוש פרספקטיבות משלימות: הביקורתית, הקונבנציונלית, והאישית. בקריאה הביקורתית ננסה לעמוד על הקונטקסט שבו הטקסטים נטועים, על ההבחנות שכל טקסט מציע לגבי מבנה הנפש והמעשה הטיפולי, ונשאל כיצד הטקסט יכול לשמש אותנו כדרך להאיר חלקים נוספים בטיפול או להיזהר מפני מוקשים אפשריים. למשל נשאל מה המשמעות של היותו של ויניקוט גבר על ניסוח מתכון לאימהות. בקריאה הקונבנציונלית, נשאל מה מהטקסט תורם נדבך חדש וחיובי לשיחה הפסיכואנליטית הכללית, כיצד נדבך עומד על נדבך, וכיצד הפסיכולוג הסביר עושה שימוש סביר בתרומת הטקסט כדי לקדם את הטיפול ליעדים, שגם הם, סבירים בהחלט. למשל נשאל כיצד מאמר מסויים מסייע לנו בפורמליזציה של מקרה טיפולי באופן שיכול להיות מוצג בין קולגות, בבחינת ההתמחות, או למטופל עצמו. הקריאה האישית, מבקשת להשתמש בטקסט כדי להרחיק לכת לאיזור הדמדומים המתעתע של הפנטסיה, החוויה הסובייקטיבית העמוקה, ההתנסות הגולמית המורכבת, חוויות התסכול וחוסר האונים שהכרחיות לכל תהליך הפנמה, והשילוב בין הידע האינטלקטואלי לידע רגשי. למשל, לאורך תהליך הקריאה הצמודה נעלה אסוציאציות רבות, אישיות, אמנותיות, קליניות, במטרה לשזור את החומרים החיצוניים שנלמד למערכת המשמעות וצרכי הלמידה האישיים של כל אחד מהמשתתפים  ושל הקבוצה. בתקווה, המעבר בין שלושת הפרספקטיבות הללו ישמשו אותנו גם כדרך ליצור מרחב פוטנציאלי פורה בטיפול, ובדיבור על טיפול. 

**

הפורמט שבו נעבוד יערב כמה גישות למידה. ניפגש לאורך השנה, אחת לשבועיים, ומדי מפגש נתמקד במאמר מהקאנון הפסיכואנליטי לפי הציר שתיארתי. המשתתפים יתבקשו לקרוא בבית את המאמר, או לפחות עשרה עמודים מתוכו. ביום לפני המפגש, המשתתפים מתבקשים לשלוח רפלקציה קצרה באורך פסקה במייל, ובה להתייחס לביקורת שלהם על המאמר, למה שהבינו לגבי ישימותו, או הרהור אישי אסוציאטיבי. בכיתה, נציג מבוא לטקסט וההקשר שלו, נקרא חלקים מרכזיים ביחד וננסה ללעוס ביחד ניסוחים מורכבים, ולאורך הדרך ננסה לדון במה שהטקסט מעורר בנו בתהליך הקריאה. לפי רמת ההתמצאות של המשתתפים, תהיה הזמנה להתנדב להצגת מאמר, ו/או להנחיית דיון על מאמר. בחלק מהמפגשים מתוכננת קריאה או צפייה משותפת בתוכן אמנותי, וכן לאורך הקריאה במאמרים המשתתפים מוזמנים להציג במפגש הקבוצתי חומרים אומנותיים שנזכרו בהם בעקבות הקריאה בטקסט. ייתכן שאבקש מהמשתתפים להקריא חלק מהרפלקציות ששלחו שרלבנטיות לדיון המשותף. בגלל האופי של הקריאה האישית והשיתוף באסוציאציות, יהיה עלינו להתחייב לשמור על פרטיות המטופלים שנזכיר, ועל הפרטיות אחד של השני. יש להתמיד בהגעה למפגשים. אני אשלח סריקה של המאמרים שבועיים מראש, יש להדפיס את המאמרים לקראת המפגש, ולסמן עליהם הערות בכתב לאורך הקריאה. אם המפגשים ייערכו בזום, יש למצוא מקום שקט עם חיבור אינטרנט יציב, שיאפשרו להשתתף עם מצלמה ומיקרופון פתוחים. 

**

רשימת הנושאים לפי מפגש:

 

חלק ראשון - קליין כבסיס

  1. הקלות הבלתי נסבלת של הקיום / קונדרה 

מפגש היכרות, והצגת הגישה והתוכנית לסמינר הקריאה.

קריאה צמודה בקטע פרוזה, העלאת אסוציאציות, חיפוש משמעות משותפת בקריאה.

  1. אבל ביחס למצבים מאניים דפרסיביים / קליין

מבוא לגישה הקלייניאנית - נרקיסיזם ראשוני, אבדן הפנטסיה במפגש עם המציאות, עמידה על ההבדלים והדגשת הנפרדות, פרשנות מילולית ואי סיפוק צורך, עבודה בהעברה.
הצגת המאמר, דיון בנושא האבל, העמדה הדפרסיבית, והבנת ההגנות המאנית והאובססיבית.

  1. הערות על כמה מנגנונים סכיזואידיים / קליין

הצגת המאמר, השוואה למאמר הקודם, הבנת התוספת של מנגנוני הפיצול, דיון בפיצול כדרך לשמור על אחדות פנימית. 

  1. תגובה שלילית לטיפול / ריבייר

הצגת המאמר. התייחסות למבנה שטח ועומק של הטיפול, העברה כוזבת, הבנת העמדה הדיכאונית, הנרקיסיזם של המטפל כהתנגדות להתקדמות בטיפול.

  1. פנטסיה /ספיליוס

הצגת המאמר. הבהרת מושג הפנטסיה הלא מודעת לפי הפסיכואליזה הקלייניאנית. ניסוח מתוך דוגמאות קליניות. 

  1. העברה / ג'וזף

הצגת המאמר. הבהרת ההתמקדות של המטפל בפנטסיה הלא מודעת כפי שהיא מופיעה בטרנספרנס, פירוש ותיקוף הפירוש בתוך השעה טיפולית. דגש על מגע רגשי חי, והדרך להשיגו.

  1. פירוש חלום / קלנר

מבוא בנושא פירוש חלומות, והדגמה של עבודה עם חלומות לפי גישות שונות. 

הצגת המאמר. עבודה על דוגמאות שהמשתתפים אספו. פירוש חלום על סמך שריד היום, מציאת הפירוש בטרנספרנס.

  1. מדעי החלום / גונדרי

צפייה בקטעים מתוך סרט. דיון על מוטיבים בסרט וניסיון להבינם יחד, על סמך מושגים כגון נרקיסיזם, פנטסיה, ועבודת החלום.

 

חלק שני - שימוש בויניקוט הטוב דיו

  1. עצמי אמיתי עצמי כוזב / ויניקוט

מבוא לחשיבה של ויניקוט - דיאדת אם תינוק, המרחב המעברי, האם הטובה דיה, שנאה בהעברה הנגדית, הפרטיות של העצמי.

הצגת המאמר, דיון בעצמי האמיתי כתהליך מתהווה.

הצגת וינייטה.

  1. שימוש באובייקט / ויניקוט

הצגת המאמר. הבהרת התהליך ההתפתחותי והטיפולי המתואר בו. התמקדות בברית אנטי טיפולית בין המטפל והמטופל, ובתוכנם של הגרעינים הפסיכוטיים. דיון על תלות ונפרדות.

  1. חרדות פסיכוטיות והכלה / ליטל

קריאת תיאור האנליזה של ליטל אצל ויניקוט. הצגת מימושים של התפיסה המוצהרת של ויניקוט, חיפוש אחר אי הלימות לעומת התיאור של ליטל, וביקורת על ויניקוט דרך הקריאה בליטל. 

  1. מצע הנפש - מרחב פוטנציאלי / אוגדן

מבוא קצרצר לאוגדן, על החיפוש אחר חיות, ומרחב חשיבה/חלימה. 

הצגת המאמר, הבהרה שיטתית של מערכת החשיבה של וויניקוט כמערכת דיאלקטית, מהו המרחב הפוטנציאלי. בירור העמדה של אוגדן לגבי החשיבה של ויניקוט.

  1. הכרה והרס / בנג'מין

מבוא קצר לחשיבה הדיאליקטית של בנג'מין, ועל מהלך ההכרה ההדדית לפי הגל. 

הצגת המאמר, ספרציה אינדיבידואציה, הרס האובייקט, היווצרות הסובייקט, נפרדות, גומלין והדדיות, תהליכיות מתמשכת של הכרה והרס. 

המאמר באנגלית.

  1. האם את אמי? / בכדל

קריאה בקטע מספר קומיקס המשתמש בתיאוריה הויניקוטיאנית לצורך יצירה אוטוביוגרפית וכינון עצמי יצירתי. 

הקומיקס באנגלית.

סיכום האהדה לויניקוט הטוב דיו.

 

חלק שלישי - ויניקוט המדכא

  1. על היכולת להיות לבד / ויניקוט

הצגת המאמר. דיון על משמעות הלבד בנוכחות אחרים. דיון על המשמעות הקלינית של סיוע בכינון סובייקט נפרד.

  1. לתקשר ולא לתקשר / ויניקוט

הצגת המאמר. הבנת הגרעין הבלתי מתקשר של העצמי, וההתנגדות למגע עם המטפל. חיפוש דוגמאות קליניות.

  1. הדרמה של הילד המחונן / מילר

מבוא על תרבות הטראומה המעצימה את הפרט, לעומת הפטרוניות של הגישה האנליטית למיקוד בקונפליקט ואחריות בתוך הסובייקט.

הצגת חלק מהטקסט, התמקדות בביקורת של מילר על הפסיכואנליזה כאמא רעה בהחלפת המוקד בטיפול מהתייחסות לטראומה המציאותית להתייחסות לפנטזיה עמומה בהעברה, ובהצעתה של מילר כי מטפלים עצמם פועלים מתוך חסך ילדות המוביל אותם לדרוש ריצוי ממטופליהם. 

  1. תפקידם של רצון וכוח בפרוורסיות / חאן

מבוא קצר לגבי חאן - ביקורת אתית, היסטריה והיעדר מגע גרעין העצמי, חוויית החלימה כמשחק, פינטוז מזוכיסטי כהגנה מאנית מפני חווית כאב נפשי וצמיחה ממנו.

הצגת המאמר. התמקדות בתוספת ההיבט המיני לחשיבה הויניקוטיאנית, הבנת הדיכאון של המטופלת בתיאור המקרה במובנים היעדר מגע עם עצמי אמיתי, השוואת האינטראקציה הסימביוטית עם בן הזוג הפרוורט לעומת האינטראקציה המיטיבה עם האנליטיקאי. דיון בפרברסיה כהתגוננות מפני כאב נפשי.

  1. שימושים אקספרסיביים בהעברה נגדית / בולאס

מבוא קצר לחשיבתו של בולאס, על האסתטיקה המכוננת של הסובייקט, על האובייקט המתמיר, על הסובייקט היסטרי כמי שחסרה לו יכולת למגע רגשי ישיר, על העודפות הפתיינית של ההיסטרי והאכזבה המובנית בה.

הצגת המאמר, בדגש על התהליכיות הטנטטיבית של כינון סובייקטיביות אחת על ידי זולתה, ועל המטופלת הויניקוטיאנית.

  1. חמלה לאובייקט הרע / אטינגר

מבוא קצר לביקורת הטכנית העקרונית של אטינגר על ויניקוט ובולאס, המשתמשת ברעיונותיהם כדי לבקרם.

הצגת המאמר, בדגש על ניסוח האובייקט הרע ככזה הראוי לחמלה, על שמירת הפרטיות של הגרעין הבלתי מתקשר של העצמי, ועל האופן בו המטפל משלים לעצמו את חווית האם הטובה דיה על חשבון המטופל.

  1. האם המתה / גרין

הצגת המאמר. ניסיון להבין את הפיתוחים והליהטוטים של גרין על גבי ויניקוט. ניסיון להבין כיצד גרין מבין את האם הדיכאונית של ויניקוט ואת המבנה שהיא יוצרת בנפשו. דיון באפשרות האבל על האם המתה וחיים אחריה.

  1. אני חושבת לסיים עם זה / קאופמן

צפיה בחלקים מהסרט. ניסיון להבין את השימוש של הנרקיסיזם הגברי בסובייקטיביות הנשית כדי להחיות את עצמו. עמידה על ההבדלים בין הסובייקטיביות הגברית והנשית בסרט. השוואה לסיום הפחות מדכא של הסרט של גונדרי.

מאמרים בפסיכולוגיה

צרו קשר

מוזמנים ליצור קשר עם מכון טמיר: https://www.tipulp...co.il


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.