בעת משבר זו, אנו נתקלים בתצורות-משבר שונות בקליניקה: דחק וטראומה, כעס ודיכאון, חרדה והלם. אנו עדים לדיבורם של אנשים אשר עולמם התערער, נשבר. חלקם איבדו את היקר מכול, ניצבים חשופים אל מול עתיד סדוק וכמל, ואף אנו – המטפלים – עם האסונות והמשברים האישיים שלנו. בהתאמה למשברים המגוונים בהם נתקלים, רשימת קריאה זו אינה מכוונת לקליניקה מוכנה-מראש, לאבחון ספציפי (למשל PTSD) שיטביע חותמו מראש על מפגש כזה או אחר, או לצמצום מרחב השיח הטיפולי לכדי עמדה חד-צדדית. רשימה זו מציעה אוסף מאמרים וכתבים משנים שונות אשר עוסקים במשברים שונים על רקע לחימה ומלחמה, פוליטיקה וחדר הטיפולים. היא מכוונת להרחיב את היריעה, להגמיש, לא להתקבע בעמדה חד-צדדית אשר מקשה על הדינמיות בטיפול ועל ההקשבה לקולות אחרים, אלו של הפונים לעזרה בעת משבר אשר הנו בראש ובראשונה המשבר האישי שלהם.
ערך: עמרי אופק-לוזון
אביאל אורן | 10/22/2023
על רקע המתקפה הרצחנית שבוצעה בשבעה באוקטובר בעוטף עזה, הכותב מנסח מחשבות ראשוניות על פסיכותרפיה פסיכואנליטית תחת תנאים של מציאות רדיקלית המשותפת לנו ולמטופלנו. נקודת המבט המאומצת במאמר היא זו של החשיבה הפסיכואנליטית הקלייניאנית, אשר מתייחסת ישירות למפגש עם רוע הנגזר מדחף המוות, לצד התאבלות ואמונה בטוב ובתקווה לתיקון. ניסיון זה מקבל ביטוי בהבנה שצורך מרכזי שלנו ושל מטופלינו בתקופה זו הוא לכונן מחדש את האובייקט הטוב המופנם, וכי הדבר מתאפשר בין היתר באמצעות חוויה ופירוש של המפגש בין עולמו הפנימי של המטופל, לבין המציאות החיצונית המזעזעת במהלך המפגש הטיפולי במסגרת יחסי ההעברה
דפנה בן זקן | 6/27/2018
פרויד התייחס למושג הטראומה כאל תוצר של מפגש עם עודף ריגוש, בעיקר מיני, שנתקל באיסורים ובאשמה. לאקאן הרחיב הגדרה זו וטען כי הטראומה היא הרגע שבו לסובייקט הַמְּדַבֵּר אין מילים כדי לפרש את המתרחש סביבו. הוא מגיב לכך באימה. הספר "הבנות של אלה משם" מדגים ברגישות רבה כיצד אימה זו מופיעה גם אצל בנות הדור השני, כ"חומר" שאין לו מילים. באמצעות דוגמאות מספר זה ממחישה המחברת את ההבדלים בין התייחסויותיהם של פרויד ושל לאקאן למושג הטראומה.
11/11/2021
בממואר המלחמה "73'", אשר נכתב על ידי הפסיכולוג הקליני דיוויד קאהן, שב קאהן בעל כורחו אל זיכרונותיו כטנקיסט במלחמת יום כיפור וחושף תהום מלחמה שנאטמה בהלם, הכחשה ואלם. בכוח התבוננות מרשים וביושר־לב מצליח קאהן לספר על פניו הריקים, האלימים, של שדה הקרב ועל חותמו הטבוע עמוק בנפשו. מחיריה הבלתי נגמרים של המלחמה הארורה ההיא, מתגלים באופן מצמרר, כרלוונטיים מתמיד. פרק ראשון מתוך הספר זמין לקריאה עבור חברי קהילת פסיכולוגיה עברית באדיבות הכותב וההוצאה לאור.
7/28/2009
בדצמבר 2008 פתחה ישראל, בפעולה צבאית שכונתה "מבצע עופרת יצוקה". בתגובה לירי טילים ממושך על ישובי עוטף עזה תקפה ישראל את רצועת עזה תוך פגיעה קשה באזרחים וברכוש. המאמר הנוכחי מבקש לתאר את הדילמות, החוויות והתובנות של אנשי קבוצת פסיכואקטיב, כמי שלא תמכו בהתקפה וכאזרחים שלא הזדהו עם המדיניות של מדינתם, במהלך תקופה זו. הדברים נאמרים מתוך פרספקטיבה של אנשי בריאות נפש המבקשים להיעזר בכלים מקצועיים שברשותם על מנת להתבונן לתוך עצמם. במובן רחב יותר ניתן לקרוא את המאמר כניסיון להתבוננות רפלקטיבית בתהליכים העוברים אלו המשתייכים לקבוצת הרב בעלת הגמוניית הכוח, אך אינם מזדהים עם מדיניות ממשלתם ועם הקונצנזוס ביחס אליה. אנו מבקשים לבדוק מה קורה להם בעת מלחמה - במפגשם עם בני קבוצת ההשתייכות שלהם המזדהים עם מדיניות הממשלה, ובמפגשם עם הפלסטינים בעזה, בגדה ועם קבוצת המיעוט בתוך ישראל.
ד"ר יצחק בנימיני | 5/1/2008
עם ביקורה של ז'וליה קריסטבה בישראל [פברואר 2006], נפגש איתה ד"ר יצחק בנימיני לשיחה במטרה לערוך ראיון לכתב העת "סטודיו". יום לפני כן, החמאס עלה לשלטון ברשות הפלסטינית. הראיון עם קריסטבה, שעוסקת בדת בהקשרים פסיכואנליטיים במרבית יצירותיה ובמיוחד ב"בראשית היתה האהבה", מעלה הרהורים על ההקשר שבו מוצג האסלאם היום - הקשר של טרור ומאבק נגד המערב.
2/5/2018
הספר "טווסים על הגג" מביא את סיפוריהם האישיים של תושבים ועובדים ב'עוטף עזה', על חייהם באזור, כשבמוקד הסיפור התמודדותם עם מה שהתרחש במבצע 'צוק איתן' בקיץ 2014. צוות מראיינים מנוסים ראיין וקיבץ את הסיפורים ומתוכם אנו מגלים איך, בין הכלניות לטווסים, מתנהלים חיים רגילים ואמיצים, כשתקריות גבול אלימות חודרות מפעם לפעם את השלווה ונוסכות חרדה בלבבות. בצורה בלתי אמצעית מלמד הספר על החוסן האישי של תושבי האזור נוכח מציאות זו. בנוסף הוא מצביע על דילמות ולקחים רחבי הקף לגבי כלל האוכלוסייה במדינת ישראל. עמיה ליבליך
מרים שפירא וברוך כהנא | 5/7/2023
בתוך אותה המהומה הכואבת והמבולבלת של אביב 2023, ניצב ציבור המטפלים ותוהה, מה תפקידנו בימים טרופים כאלה? וכן, האם יש, או יכולה להיות לנו, תרומה ייחודית מתוקף ניסיוננו המקצועי? בתשובה לשאלה זו מודגש תפקידו הייחודי של התרפיסט, במומחיותו להאזין לקולות שהושתקו ולהעלותם על פני השטח לכדי הידברות. זאת, לא על ידי הכחשת הקונפליקט, אלא דווקא על ידי ההצבעה על הקונפליקט הפנימי-נפשי שהוא מייצג. בהתאם, הכותבים מתבוננים במציאות הפוליטית הסוערת תוך התייחסות להגות יונגיאנית וביוניאנית, וכן מתוך ניסיונם כמנחי קבוצות.
קריאה נוספת
- פרסומת -
- פרסומת -
Jones, Ernest. “How can civilization be saved?”, The International Journal of Psycho-Analysis; London Vol. 24, (Jan 1, 1943): 1.
Marty, Eric. "With the barbaric aggression of October 7th" (October 19, 2023), Le Monde. https://www.lemonde.fr/...s/eric-marty/
אידן, קלאודיה. "המלחמה בצילום" (2014). https://reshetlacaniani...99%D7%94.pdf
איינשטיין, א' ופרויד, ז'. "למה מלחמה?", חליפת מכתבים (1932), בתוך איינשטיין ופרויד והמלחמה הבאה (2018), הוצאת כרמל.
בלאנשו, מוריס. פסק מוות. הוצאת הקיבוץ המאוחד ספרית הפועלים.
בריול, גי. "מבט פועל על הטראומטיזם" (2017), התערבות בסקציה הקלינית בבית החולים Hôpital des Armées de Lyon.
דהאן, גבריאל. "בין "עמוד ענן" לבין "צוק איתן" – פסיכואנליטיקאי לאקאניאני בעת מלחמה בארצו" (2014). פסיכואקטואליה.
פרויד, ז'. "מחשבות לעת מלחמה ומוות" (1915), בתוך תרבות, דת ויהדות: כתבים נבחרים, כרך ה', הוצאת רסלינג.
פרויד, ז'. "מבוא לפסיכואנליזה של נוירוזות מלחמה" (1918), בתוך תרבות, דת ויהדות: כתבים נבחרים, כרך ה', הוצאת רסלינג.
פרויד, ז'. עכבה, סימפטום וחרדה. מבחר כתבים ב', הוצאת רסלינג.
לוראן, אריק. "הטיפול הפסיכואנליטי בטראומה" (2004), תמלול הרצאתו של אריק לוראן ברשת הסיוע של ה-ELP בבית החולים סאן קרלוס במדריד, 8 במאי 2004.
שיין, מלכה. "פרויד והאלביתי – מקרה של דחיפות במלחמה" (2022). https://reshetlacaniani...9E%D7%94.pdf
