פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
היפנוזה ורפואת הגוף והנפשהיפנוזה ורפואת הגוף והנפש
היפנוזה ורפואת הגוף והנפש

היפנוזה ורפואת הגוף והנפש

מאמרים | 8/12/2019 | 685

היפנוזה, על גווניה השונים במהלך ההיסטוריה, התפתחה על בסיס הנחת יסוד אחת: המטפל יכול לסייע למטופל ביתר הצלחה כאשר תודעת המטופל מעורבת פחות בתהליך, והוא נמצא במצב נגיש יותר לקבלת מסרים והעברת אנרגיות שיסודם בהעצמת כוחותיו ה"רדומים", התת מודעים. מאמר זה יציג את הגישות העיקריות להבנת אופן השפעתה של ההיפנוזה בטיפול, וידגים את השימוש בה באמצעות תיאור אופן הטיפול בהתקפי חרדה.

דר רות אנגל אלדרד"ר רות אנגל אלדר
פסיכולוגית 27-126928 דר לפסיכולוגיה קלינית ולחינוך מיוחד. פסיכולוגית, פסיכותרפיסטית. מרצה במוסדות אקדמיים....

היפנוזה ורפואת הגוף והנפש

מאת ד"ר רות אנגל

 

שינוי מצב התודעה ככלי לריפוי והדגשת הזיקה שבין ריפוי הגוף והנפש, מוכרים עוד מהזמן העתיק ביוון ובתרבויות אתניות מזרחיות. כך, לדוגמא, נעשה בתרבויות שונות שימוש במצבי טראנס והרפיית הגוף תוך עצימת העיניים וסוגסטיה (היפוקרטס, 430 לפנה"ס).

היפנוזה, על גווניה השונים במהלך ההיסטוריה, התפתחה על בסיס הנחת יסוד אחת: המטפל יכול לסייע למטופל ביתר הצלחה כאשר תודעת המטופל מעורבת פחות בתהליך, והוא נמצא במצב נגיש יותר לקבלת מסרים והעברת אנרגיות שיסודם בהעצמת כוחותיו ה"רדומים", התת מודעים.

תהליך מסוג זה מתבטא בשינוי מדיד של גלי המוח החשמליים של המטופל, באופן המספק אינדיקציה להסרת חסימות של תודעה גבוהה יותר, המתבטאת בגלי מוח אחרים.

מאמר זה יציג את הגישות העיקריות להבנת אופן השפעתה של ההיפנוזה בטיפול, וידגים את השימוש בה באמצעות תיאור אופן הטיפול בהתקפי חרדה.

 

על גלי המוח החשמליים וזיקתם לתהליך ההיפנוטי

מוחנו מורכב מביליוני תאים הקרויים נוירונים, המתקשרים זה עם זה על בסיס זרם חשמלי. עקב כך, פעילות המח יכולה להימדד גם באמצעות מדידת המתח החשמלי בו, כפי שמוכר לנו למשל מבדיקות ה-EEG. כל פעילות וחשיבה שלנו מתבטאים במהירות העברת זרם שונה (הנמדדת ב-Herz), שבאה לידי ביטוי בעלייה או ירידה בגובהו של הגל החשמלי. גלי המח השונים מחולקים לארבעה סוגים:

גלי הבטא (beta; 12-40 Hz) – אלו הגלים האופייניים במצב של ערות ומודעות. חשיבה אקטיבית (חשיבה לוגית, פתרון בעיות, שיח וכו) מתאפיינת בגלים אלו.

גלי האלפא (alpha; 8-12 Hz) – מופיעים במצבי רגיעה ובין מודעות לחוסר מודעות, כשהמוח במצב נינוחות, הרהורים או רוגע מדיטטיבי.

גלי התטא (theta; 4-8 Hz) – מאפיינים מצבי חוסר מודעות, רוגע עמוק, מדיטציה עמוקה והיפנוזה. יש המייחסים אותם לתת ההכרה.

גלי הדלתא (delta; 0.1-4 Hz) – מופיעים במצב שינה, או באיבוד הכרה. איננו מודעים למה שמתרחש לאחר שהלכנו לישון ועד שהתעוררנו. ההנחה היא שכשאנו בגלים אלו הגוף אינו מושפע מחשיבה ולכן יכול להגיע למנוחה, חידוש עצמי וריפוי.

סוג נוסף של גלי מוח הם ה-gama, האופייניים למצבים חריגים של ריכוז גבוה במיוחד, ופחות אופייניים לפעילות שגרתית של האדם.

אצל אדם השרוי בתהליך של היפנוזה גלי המוח יורדים מהמצב האקטיבי שלהם, גלי בטא, לגלי אלפא ובהדרגה גם לגלי תטא. ירידה זו, המלווה בתחושת רגיעה ונינוחות גוברת, מבלי לאבד את ההכרה, מסייעת בצמצום ההתנגדות הקוגניטיבית שאנו מפעילים במצבי הכרה פעילה. המוח רגוע יותר, הגלים יורדים, החשיבה המודעת מתפוגגת והיא בשלה לשינוי מתוכנן במשותף עם המטופל.

 

שתי גישות בתפיסת מהות התהליך ההיפנוטי

ישנן שתי גישות מרכזיות בתפיסת מהות תהליך ההיפנוזה בריפוי נפשי. גישה אחת רואה בהשאה (סוגסטיה) ההיפנוטית תהליך בו המטפל משפיע על המטופל באופן על-הכרתי. גישה זו עומדת ברקע תפיסות שמתייחסות למושגים כמו העברת אנרגיות, ובאה לידי ביטוי בניסויים בהם בחנו את ההשפעה שיש לאדם על החומר אליו הוא מתייחס. תורת הקוואנטים בפיזיקה סיפקה יסוד מדעי להכרה בכוחה של התודעה להשפיע על החומר שמחוצה לה (בן-דוב, 1997). על פי תפיסה זו, השינויים בתפיסת המציאות ובתפיסת העצמי אצל המטופל אינם מתרחשים בתהליך קוגניטיבי-הכרתי, אלא באמצעות תמורות המתרחשות במוחו של המטופל בסיוע המטפל.

גישה שנייה מתייחסת להשאה ההיפנוטית כתהליך בו המטפל מסייע למטופל לשנות את הקוגניציות שלו, באמצעות התגברות על כוחות האני המונעים שינוי כזה. לפי תפיסה זו, ההכרה המודעת, ודפוסי החשיבה וההתנהגות שהאדם אימץ, מהווים כוח בולם לריפוי נפשי ופיזי. אם האדם נצמד לדפוסים מסוימים ואנו מנסים לשכנע אותו באופן לוגי שהדבר מזיק לו, גם אם יבין, ישנו כח תת מודע חזק ש"יסרב" להפנים זאת, והתוצאה תבוא בדמותם של תחלואי גוף ונפש. הסוגסטיה מיוסדת על ההנחה שניתן לנטרל חסימות קוגניטיביות-הכרתיות שאימצנו כאמצעים ל"הגנה" על הנפש, ולהחדיר תחתן למטופל תפיסות חלופיות "בריאות" יותר. מטרת ההיפנוזה היא לבקע את החסימות התת הכרתיות שאימצנו, או שהוחדרו אלינו במהלך התפתחותנו ושהפכו למנגנוני הגנה, ולטעת במקומם יסודות חשיבה ותפיסת מציאות המסייעים לריפוי נפשי וגופני.

אריקסון (Erickson, 1991) מציע חלוקה נוספת המסבירה את התהליך ההיפנוטי, המבוססת על התפקוד השונה של שתי ההמיספרות. בעוד החצי הימני של המח אחראי על חשיבה אינטואיטיבית, השמאלי מתפקד באופן רציונלי-ליניארי. ההיפנוזה מסייעת להתגבר על הדומיננטיות של הצד השמאלי, ומאפשרת לכוחותיו של הצד הימני להשתחרר.

לפי גישה זו, יש לגוף ולנפש תהליכים משותפים המביאים למצבי מצוקה, לתחלואות פיזיות ונפשיות. נטרול המודע בכלים היפנוטיים, מסייע לתת מודע, כמקור לכוחות הטמונים באדם, לפעול לריפוי מצבי דחק פיזיים ונפשיים.

 

שחרור האנרגיה הטמונה באדם

מח האדם הנו מקור ומוקד של אנרגיה (Attwell & Laughlin, 2001). לעתים אנרגיה זו מנוצלת באופן חלקי בלבד, ולעתים היא מנוצלת באופן המזיק לאדם. שחרור האנרגיה בתהליך היפנו-תרפויטי, עומד מאחורי תופעות כגון תקשור וריפוי על חושי, והוא מאפשר את שינוי תפיסת המציאות של האדם – ובכלל זאת גם שינוי של מצבו הפסיכו-פיזי. כאשר מארגנים מחדש את תפיסת המציאות של האדם – תפיסת מציאות גוף-נפשית, כדוגמת מצבי חרדה, דיכאון, הלוצינציות, כאב גופני ואף במחלת הסרטן – יוצרים מציאות אחרת.

כיצד מתבצע ריפוי זה? כאשר רופא מטפל במחלה, למשל לצורך הכחדת תאים סרטניים, טיפול באסטמה או בתופעות של דחק נפשי, הוא מסתייע בעזרים חיצוניים, ביחסים שאפשר לדמותם ליחסי אובייקט-סובייקט. הרופא הוא הסובייקט, והוא משפיע באמצעים שונים על האובייקט, שהוא המטופל. הטיפול ההיפנוטי משלב התערבות נוספת, כאשר המטפל מספק למטופל כלים למצות את האנרגיות הטמונות בו. כך, למשל, הוא מסייע לו לחזק את המערכת החיסונית, באמצעות החומרים הנוירו-כימיים המופקים במח וחודרים לזרם הדם (Wilkinson, 1988).

יעילותו של התהליך ההיפנוטי בהפחתת כאב ובשיפור ההחלמה ממחלות שונות, תועדה כבר במאה ה-19 והוכרה על ידי האיגוד הבריטי לרפואה. רופא בריטי בשם ג'יימס אסדייל (James Esdaile) ששירת בהודו ונעזר בהיפנוזה בניתוחים קשים (בהיעדר חומרי הרדמה) הצליח להביא לתגובת אלחוש. הוא הצליח להפחית את שיעור מקרי הזיהום בניתוחים מ-50% ל-5%, באופן שנתפס כפריצת דרך רפואית של ממש. ההסבר להצלחתו היה, שעירוב המטופל בתהליך השליטה על מערכת החישה והתגובה לכאב, גרם גם לחיזוק מערכת החיסון של החולה. החולה ש"גייס" את כוחותיו תוך "נטרול" המודע שלו, הביא להפרשת חומרים נוירו-כימיים לדם. זאת בניגוד לפאסיביות של החולה החשוף להרדמה על ידי הרופא ללא מעורבות, באופן שיוצר תשתית תגובה שונה של מערכת החיסון וההחלמה שלו (Bhattacharya, 2014).

 

היפנוזה וחרדה

נביא כעת דוגמא לשילוב היפנוזה בטיפול בהתקפי חרדה.

התקף חרדה הוא מצב עם תסמינים פיזיולוגיים של היפר-ונטילציה, שהיא נשימה מואצת ומהירה, בדומה לנשימותיו המואצות של בעל חיים החש בסכנה. אלא שבעוד בעלי חיים מגיבים גם בכיווץ הגוף ובבריחה מהירה ממקור הסכנה, את נשימות היתר של האדם לא מלווה פעילות פיזית נוספת.

נשימות היתר מלוות גם בנשיפת יתר של פחמן דו חמצני, בעקבותיה יש ירידה של רמת הפחמן בדם, ושינוי באיזון חומצת הבסיס (pH). ספורטאים מקצועיים מכניסים את עצמם במכוון למצב של היפר ונטילציה, מאחר ששינוי רמת חומצת הבסיס מביא להתכווצות השרירים, דופק מואץ, רמת אדרנלין מוגברת ומצב דמוי התקפה של בעל חיים על טרף, כשהמנגנון ה"קפיצי" מסובב עד הסוף ומשתחרר בבת אחת. כך אצל הספורטאי המעלה את רמת ביצועיו, אך תהליך דומה מתרחש גם במצב של התקף חרדה.

רבים ממי שחוו התקף חרדה מדווחים שהיה נדמה להם שעברו התקף לב (לא יכלו לנשום, לחץ בחזה, סחרחורת, רעד שרירים ועוד). התקפי חרדה חוזרים ותחושת המטופל שהוא ב"ציפייה להתקף הבא" והחרדה ממנו, גוררים שורת תופעות כאובדן ריכוז, פאניקה, תחושת נתק ועוד (Lum, 1987).

בטיפול בחרדה באמצעות היפנוזה, מטרת המטפל היא, בשלב ראשון, להביא את המטופל להתנסות בחוויה של רגיעה מוחלטת. כך, הוא מסייע למטופל להוריד את גלי המוח הפעילים, גלי הבטא, לגלי אלפא או תטא, האופייניים גם למצבי מדיטציה, וזאת ללא התערבות כימית. מטרת שלב זה בהתערבות היא להקנות למטופל כלים ותרגולות לשליטה בתופעות הגופניות המלוות מצבי חרדה ושבגינן הוא נכנס, בדרך כלל, להתקף פאניקה, ה"חרדה מהחרדה".

בהמשך, ובהתאם לגישה הספציפית של המטפל, הוא מקנה למטופל כלים נוספים לרגיעה עצמית, תרגילי נשימה והרפיה והתנסות בהרפיית שרירים. בנוסף, הוא יכול לעבוד עמו בדמיון מודרך, באופן שיסייע למטופל להבחין בתפיסות ובתמונות שעולות במוחו כאשר הוא חש את תחילת התקף החרדה, והמרה שלהן בתמונות מרגיעות. המטופל לומד לבצע היפנוזה עצמית ללא נוכחות המטפל, כדי שיוכל לבצע את הפעולות הללו בעצמו כאשר הוא זקוק לכך. כך, הטיפול מתייחס הן לכלי השליטה הגופניים בחרדה, והן לשינוי התפיסה שלה, ממצב מאיים לטריגר המעלה מחשבות נעימות ותמונות מרגיעות.

מצב הרגיעה בו מצוי המטופל בהיפנוזה, מאפשר לנו לעבוד עמו מבלי שיופרע על ידי המתח בו הוא נתון, כשאנו מזכירים את המילה "חרדה" במובן חיובי ומשנים את תפיסתו של המטופל אודותיה: "איננו בורחים מהחרדה", "היא חלק מאיתנו". הייתה לי מטופלת שהקישור האסוציאטיבי הביא אותה לכנות את החרדה כ"חרדל'ה... הגעת". "הבריחה מהחרדה רק תעצים אותה". "אנו שולטים בה". "היא תורמת לתחושה חיובית".

המטופל מתנסה בתרגול זה בעצמו, וחוזר עליו מספר פעמים, עד שהוא מגיע גם לשליטה מוחלטת על הביטויים הפיזיים של החרדה, וגם למצב בו המח שלו מתרגל לתפקד בתדרים המאפשרים תחושת נינוחות ורגיעה גם שלא במצבי חרדה.

 

סיכום

היסוד להשפעתה של ההיפנוזה הוא בשינויים שהיא יוצרת בגלי המוח, המאפשרים הגמשת יתר של המטופל בקבלת ההתערבות הטיפולית, בהעצמת כוחותיו הוא, ובשינוי מצבי תודעה מזיקים נפשית ופיזית.

הצגנו את שתי הגישות העיקריות ביחס לשילובה של ההיפנוזה ככלי עזר מסייע בטיפול, והדגמנו את השימוש בה לטיפול בחרדה.

ההכרה ביעילותה של ההיפנוזה ככלי עזר בטיפול מתרחבת כיום, הן ביחס לטיפול בהפרעות נפשיות, והן בתחום הטיפול הפיזיולוגי-רפואי.

 

 

מקורות

בן-דוב, י. (1997). תורת הקוונטים, מציאות ומסתורין, דביר, תל אביב

Attwell, D., & Laughlin, S. B. (2001). An energy budget for signaling in the grey matter of the brain. J. Cereb. Blood Flow Metab. 21, 1133–1145

Bhattacharya, S. (2014). "Chapter Eleven: Mesmerism and Surgery in Bengal: James Esdaile", pp. 215–240 in Bhattacharya, S., Unseen Enemy: The English, Disease, and Medicine in Colonial Bengal, 1617–1847, Cambridge Scholars Publishing, (Newcastle upon Tyne)

Erickson, M. H. (1991). In His Own Voice, ed. (Haley.j@Richeport.M) WW Norton & Company: New York

Lum, L. C. (1987). Hyperventilation syndromes in medicine and psychiatry .journal of the Royal Society of Medicine 80: 229-231

 

Wilkinson, J. B. (1988). Hyperventilation control techniques in combination with self hypnosis for anxiety management, in M.Heap (ed) Hypnosis:current clinical, experimental and forensic practices, London, Croom Helm

 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

אנגל אלדר, ר. (2019). היפנוזה ורפואת הגוף והנפש. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3890

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.