מהי היפנוזה?
היפנוזה הוא מצב של מודעות או מצב של תודעה אשר ניתן לעורר בו תופעות סמויות על-ידי פרוצדורות סוגסטיביות. הכוונה במילים "פרוצדורות סוגסטיביות" היא לתהליך טיפולי בו ניתן להעביר לאדם רעיון, מסר או הצעה חדשה העשויה לשפר את מצבו הנוכחי שבעקבותיו הגיע לטיפול. הסוגסטיה היא קבלה בלתי-מבוקרת של אידיאה (רעיון). זוהי אידיאה המתקבלת על-יד המטופל לא מתוך שכנוע אינטלקטואלי, אלא תוך עקיפת תהליכי בקרה אינטלקטואליים. בזמן התהליך ההיפנוטי החלק האינטלקטואלי פחות דומיננטי והחלק החזותי-תמונתי והחושי יותר עירני. ואכן המטופל בהיפנוזה רואה תמונות, צבעים, צורות וכל מה שאינו מילולי, אינו אינטלקטואלי ואינו חשיבתי-לוגי.
התופעות ההיפנוטיות מתרחשות באופן ספונטני בחיי יום-יום. מצבי טראנס, סוגסטיביליות גבוהה, קשב סלקטיבי ועוד מתרחשים למשל בטקסים דתיים, בריטואלים משפחתיים, בדפוס התנהגות של בני זוג ועוד. כאשר אדם יושב ליד הנהג במכונית, לעיתים קורה כי הנוסע מגיב בזמן הנהיגה כאילו הוא "לוחץ" על דוושת הדלק או על דוושת הבלימה. זוהי תגובה אידיאומוטורית שפירושה קשר גומלין בין חשיבה ודמיון לבין תגובת הגוף. גם אם המאכילה את תינוקה תפתח את פיה כאשר התינוק יפתח את פיו למראה כל כפית וכפית המוכנסת לפיו. גם בדוגמא זו מתקיים העקרון של קשר גומלין בין מראה פי התינוק לתגובה ספונטנית מוטורית של הגוף.
טיפול בהיפנוזה
טיפול בהיפנוזה מתייחסת למערכת נרחבת של כלים טיפוליים אשר יכולים להשפיע עמוקות על מטופלים ולסייע להם בכל הנוגע לבעיות גופניות, בבעיות נפשיות ובבעיות משולבות. הטיפול בהיפנוזה יכול להיות משולב בפסיכותרפיה קונבנציונאלית או לעמוד בפני עצמו, כמתמקד בבעיה של המטופל, והוא מגובה במחקר מדעי נרחב ומקצועי, ובידע אמין ומבוסס.
מתוך: נבון, ש. (2008). כל מה שרצית לדעת על היפנוזה ולא העזת לשאול. פסיכולוגיה עברית.
מקובל לחשוב שההיפנוזה היא דרך להשפיע על אנשים בניגוד לרצונם ובדרך השוללת מהם את חופש הבחירה וההחלטה, כשם שמקובל לחשוב שתוצאותיה הטיפוליות של ההיפנוזה הן "שטחיות", "מדומות", או "פסיכולוגיות בלבד" (בבחינת השפעת פלצבו). מקורותיה של הראייה השלילית הזו של ההיפנוזה נעוצים במיסחורה על ידי מהפנטי במה שהאינטרס שלהם הוא להבליט את שליטתם וחכמתם, ובאמנות הפופולארית והקולנוע שנטו תמיד לצד הסנסציה1. ואילו לאמיתו של דבר, ההיפנוזה היא מערכת נרחבת של כלים טיפוליים אשר יכולים להשפיע עמוקות על מטופלים ולסייע להם הן בכל הנוגע לבעיות גופניות, הן בבעיות נפשיות והן בבעיות משולבות. התפתחותה הנרחבת של ההיפנוזה מלווה במחקר מדעי נרחב ומקצועי, והידע הקיים בידינו הוא אמין ומבוסס.
מתוך: אלון, נ. (2014). מדוע ללמוד היפנוזה גם אם לא תהפנט איש. פסיכולוגיה עברית.
האם טיפול בהיפנוזה מסוכן או יכול להסתבך?
ישנם כמה סוגים של סיבוכים שיכולים להתרחש במהלך היפנוזה. ישנם אנשים שהיציאה מן המצב והחזרה למצב התודעה היומיומי קשה להם, והם נראים כאילו לא יצאו לגמרי: הם זקוקים לזמן יציאה נינוח יותר.
בנוסף, בתהליכים היפנוטיים/מדיטטיביים, בוחן המציאות ההגיוני מפנה את מקומו למציאות חווייתית-רגשית-חושית. המטופל/לומד משעה זמנית את קריאת המציאות ומפקיד אותה בידי המנחה: הסוגסטיות הופכות להיות תיאור המציאות של המטופל, שעיניו עצומות ותודעתו הופנתה למחוזות שאינם במציאות המיידית. אצל מונחים שבוחן המציאות שלהם תקין יחסית, ההשעיה אינה יוצרת בעיה: כולנו משעים לזמן מה את בוחן המציאות הרגיל שלנו, למשל כשאנו צופים בסרט מרתק. אבל, אצל מונחים שבוחן המציאות שלהם רופף ממילא, עצם המצב ההיפנוטי/מדיטטיבי יכול לערער עוד יותר, ואף לדחוף לקריסה זמנית של בוחן המציאות הרגיל.
כאשר מתרחשות במהלך מדיטציה/היפנוזה תופעות מאלו שתוארו לעיל, או אם מופיעים סיבוכים ברמות חומרה שונות, מקושי להתעורר ועד לאירוע פסיכוטי, על המטפל/מנחה מוטלת אחריות מוחלטת לעשות כל מה שניתן כדי להחזיר את המצב לקדמותו בלא שהייה. האירועים הללו קרו בזיקה להנחייה, ואין לראות אותם כתופעות מנטליות "של המטופל". עצם ההגדרה של עבודה כ"מדיטציה" או כ"היפנוזה" די בה כדי להטיל על המנחה אחריות זו: בעצם המילים הללו טמונות סוגסטיות המגדילות את הסיכוי שיופיעו תופעות בלתי צפויות. אל לו למטפל להמשיך לפעול כאילו לא קרה מאום, אל לו לומר לעצמו ולזולתו ש"הדברים יסתדרו" או שהם קרו "בלי קשר למדיטציה" או ש"זה שלך!".
מתוך: אלון, נ. (2019). סיכונים במדיטציה, דמיון מודרך, הרפיה והיפנוזה. פסיכולוגיה עברית.
