מכון טמיר 2019 - היכן שהיה אגו שם יהיה Feed
מכון טמיר 2019 - היכן שהיה אגו שם יהיה Feed

מאמרים

צעירים עם לקויות למידה ו/או הפרעות קשב וריכוז

תרגום מאמר סקירה על התמודדות, אבחון וטיפול בבני נוער ומבוגרים צעירים עם לקויות למידה ו-ADHD
תאריך פרסום: 22/6/2019

מבוא לנושא ייחודי:

מתבגרים ומבוגרים צעירים

עם לקויות למידה ו/או הפרעות קשב וריכוז -

נקודות מבט תיאורטיות, אמפיריות ופרקטיות

תרגום מאמר

 

כתיבה: פרופ׳ מיכל אל-יגון

 

תקציר

סדרת המאמרים המוצגת כאן מתמקדת בסקירה של היבטים רלוונטיים במיוחד למתבגרים ומבוגרים צעירים עם לקויות למידה ו\או ADHD.

א) בחינה של מאפיינים נוירופסיכולוגיים, חינוכיים, משפחתיים וסוציו-רגשיים בקרב אינדיבידואלים עם הבעיות הללו, במהלך השלבים ההתפתחותיים של מתבגרים ומבוגרים צעירים

ב) סקירה של ממדים ספציפיים בתכניות התערבות ובהקשרים סביבתיים (למשל, כיתה) המכוונים להדגשת ההישגים האקדמאים של אותם צעירים. בהתכתבות עם היעדים הללו, ששת המאמרים במהדורה המיוחדת הזו מספקים ראיות חדשות בנוגע לשני הנושאים הללו, תוך שימוש בשיטות לניתוח נתונים איכותניים וכמותיים.

 

מאמר

לקויות למידה (לקויות למידה – learning disabilities) והפרעות קשב וריכוז (ADHD – attention-deficit /hyperactivity disorder) הן בין ההפרעות הנפוצות ביותר בקרב ילדים בגילאי בית-ספר ממדינות ותרבויות שונות ברחבי העולם, עם כ-5%-15% שכיחות של לקויות למידה, וכ-5% שכיחות של ADHD (על פי נתוני איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי, 2013).

הקומורבידיות של שתי ההפרעות הללו היא יחסית גבוהה, כאשר 31%-45% מהילדים הם בעלי לקויות למידה ו-ADHD גם יחד.

יתר על כן, מחקרים שנעשו הן על לקויות למידה והן על ADHD הראו כי בקרב הרוב המכריע של הילדים אשר אובחנו בילדות, הסימפטומים אשר זוהו עם ההפרעות הללו המשיכו גם בבגרות. על כן, מחקרים בקרב מבוגרים דיווחו על שכיחות עולמית של כ-4% עבור לקויות למידה, וכ-2.5% עבור הפרעות קשב וריכוז.

כפי שהודגש על ידי מחקרים רבים אשר התמקדו בילדים, שתי ההפרעות הללו מביאות לירידה משמעותית בתפקוד האקדמי ו\או הסוציו-רגשי. קיימת הסכמה רחבה שפגיעות יתר ודיכאון הקשורים להיבטים שונים של חוסר תפקוד נוטים להתגבר באופן משמעותי במהלך תקופת גיל-ההתבגרות. כמו כן, בהשוואה לראיות ההולכות וגדלות אודות ילדים צעירים יותר עם לקויות למידה\ADHD, יחסית מעט מחקרים בדקו את ההשלכות שלהן על חוסר תפקוד אקדמי בגיל ההתבגרות ובבגרות, ואת הקשר לקשיים הסוציו-רגשיים הקורים במקביל אשר קשורים ל-לקויות למידה ו\או ל-ADHD.

על מנת לצמצם את הפער הזה שקיים בספרות המחקרית, המהדורה המיוחדת הזו מכוונת לבחינת מגוון היבטים תיאורטיים, אמפיריים ופרקטיים הרלוונטיים למתבגרים ומבוגרים צעירים עם לקויות למידה ו\או ADHD בהקשרים שונים כגון נוירופסיכולוגיה, חינוך, משפחה והיבטים סוציו-רגשיים. סקירת הנושאים הללו בקרב אוכלוסיית ה-לקויות למידה\ADHD עשויה להיות מעניינת במיוחד במהלך גיל ההתבגרות ותקופת הבגרות המוקדמת, כאשר נפרשים המסלולים אשר עשויים להוביל לקשיים בבגרות.

סדרת המאמרים המוצגת בגיליון הזה מתמקדת בחקירה של שתי סוגיות רלוונטיות במיוחד עבור מתבגרים ומבוגרים צעירים עם לקויות למידה ו\או ADHD:

א) בחינה של מאפיינים ניורופסיכולוגיים, חינוכיים, משפחתיים וסוציו-רגשיים בקרב אינדיבידואליים עם ההפרעות הללו, במהלך שלבי ההתפתחות של גיל ההתבגרות והבגרות המוקדמת.

ב) סקירה של ממדים ספציפיים בתכניות התערבות ובהקשרים סביבתיים (למשל, כיתה) המכוונים כדי להדגיש את ההישגים האקדמיים של אותם צעירים. בהתכתבות עם היעדים הללו, ששת המחקרים המוצגים כאן מספקים ראיות חדשות בנוגע לשני הנושאים העיקריים הנ"ל, תוך שימוש בשיטות לעיבוד נתונים איכותניים וכמותיים. המדגמים אשר מובאים במחקרים הללו כוללים צעירים ממדינות שונות עם לקויות למידה, עם ADHD או עם קומורבידיות של שתי ההפרעות, ועל כן מספקים נקודת מבט בין לאומית על המחקר העכשווי על האוכלוסיות הללו.

 

ארבעה מחקרים הבודקים מאפיינים נוירו-פסיכולוגיים, חינוכיים, משפחתיים וסוציו-רגשיים

ארבעת המחקרים הראשונים מזהים מגוון מאפיינים של הנוירופסיכולוגיה, החינוך, המשפחה והתפקודים הסוציו-רגשיים של מתבגרים ומבוגרים צעירים עם לקויות למידה ו\או ADHD. בדיקה אמפירית רב-ממדית של היבטים שונים של תפקוד עשויה להיות חשובה במיוחד עבור אינדיבידואלים עם לקויות למידה\ADHD בתקופות ההתבגרות והבגרות המוקדמת, על מנת להעשיר את הידע המועט הקיים אודות צעירים שהם כבר בשלבי הכנה \ לוקחים חלק במוסדות השכלה על-תיכונית או במסגרות תעסוקה, וכך להנחות את תכניות המניעה ומערכות התמיכה כנדרש.

במאמר הראשון, Winer and Daniels עשו שימוש במחקר כמותי כדי לחקור היבטים עיקריים של חיי בית-הספר בקרב מתבגרים עם ADHD. בפרט, מחקר זה ניסה להביא נקודת התבוננות על חוויות חינוכיות ובית-ספריות של מתבגרים עם ADHD והאמונות שלהם אודות החוויות הללו, ולבחון כיצד התפיסות שלהם עשויות להשפיע על הקשרים שלהם עם חבריהם ללימודים, עם ההורים ועם המורים. התוצאות הראו שלוש תמות עיקריות: התפיסות של המתבגרים הנוגעות לתמיכה המוענקת להם בשל הביצועים הנמוכים שלהם, המעורבות האקדמית והחברתית שלהם, והמעבר מתלות לעצמאות. התוצאות של המחקר הדגישו גם את הרמה הנמוכה של היותם סוכנים עצמאיים והרמה הגבוהה של היותם תגובתיים לאירועים סביבתיים. הממצאים הציעו יישומים חינוכיים חשובים הנוגעים לתפקיד התומך האפשרי של מורים, הורים וחברים ללימודים עבור מתבגרים עם ADHD. הממצאים הללו הראו כי זה הכרחי שמורים של מתבגרים עם ADHD יכירו את טבע ההפרעה, יבינו כי הקשיים של התלמידים בנושאים של ארגון וביצועים אקדמיים הם לרוב אינם מכוונים, יעשו שימוש בהתערבויות מבוססות-ראיות כדי לתמוך במתבגרים, ויספקו את ההשגחה והאמצעים להם התלמידים זקוקים על מנת להצליח בבית-הספר. המתבגרים גם סיפקו הצעות ספציפיות עבור הורים וחברים ללימודים הנוגעים לתמיכה שהם צריכים מהם על מנת להצליח.

במאמר הבא, Shalev, Kolodny, Shalev, and Mevorach בחנו תפקודי קשב בקרב מתבגרים בגילאי התיכון בעלי קשיים רבים בהיבטים של למידה, קשב, התנהגות ורגשות. בהתבסס על שילוב בין הערכות נוירופסיכולוגיות והערכות סובייקטיביות, הממצאים הציגו כי אותם מתבגרים הראו יכולות נמוכות יותר מאשר תלמידים ללא הפרעות בתחומים של שימור קשב במטלה למשך ארוך של זמן, במיקוד תשומת הלב, באינהיביציה יעילה של גורמים מסיחים, ובהתעלמות ממידע לא רלוונטי או סותר. עם זאת, הממצאים גם הראו כי לא כל הנבדקים בעלי הקשיים המרובים הראו ביצועים חריגים. תוצאות המחקר הדגישו את התפקיד החשוב של שימוש בכלים נוירופסיכולוגיים כדי להבחין בין קשיי ליבה מרובים, וכך לספק את תכנית ההתערבות המתאימה.

תוך התמקדות בהיבטים הסוציו-רגשיים וההתנהגותיים של תלמידי תיכון עם לקויות למידה לעומת תלמידים עם קומורבידיות של לקויות למידה ו-ADHD יחד, לעומת תלמידים עם התפתחות תקינה, המחקר של Al-Yagon חקר את תפיסת מערכות היחסים של מתבגרים עם אחרים-משמעותיים: את יחסי ההיקשרות שלהם עם אבות ואימהות, את מידת הערכתם את המחנך כעוגן בטוח, ואת איכות החברויות שלהם עם תלמידים אחרים. מחקר זה בחן את היכולת של מערכות היחסים הללו להסביר את השונות בתפקודים הסוציו-רגשיים וההתנהגותיים של המתבגרים במונחים של בדידות ביחסים מורכבים\יחסים דיאדיים, אפקט חיובי\שלילי, והפנמה\החצנה של בעיות. ניתוח ראשוני הראה הבדלים משמעותיים בין הקבוצות במרבית המדדים הסוציו-רגשיים וההתנהגותיים. יתר על כן, הניתוח העיד על התאמה גבוהה בין המודל התיאורטי והממצאים האמפיריים, כמו גם על דפוסי יחסים שונים חלקית בין מרכיבי המודל עבור שלושת האוכלוסיות. יחד, הממצאים הנדירים הללו אודות קבוצת הקומורבידיות הדגישו כי מתבגרים עם לקויות למידה ו-ADHD דיווחו על יותר קשיי הסתגלות מאשר עמיתיהם עם לקויות למידה בלבד. עם זאת, מתבגרים עם לקויות למידה נראים יותר פגיעים להשפעתן של מערכות יחסים לא-בטוחות עם אחרים-משמעותיים מאשר קבוצת הקומורבידיות לקויות למידה-ADHD, ובכך מעלים שאלות אודות המחקר העתידי של שתי תת-הקבוצות הללו בגילאים מבוגרים יותר.

באשר למבוגרים צעירים עם הלקויות הללו, Gray, Fettes, Woltering, Mawjee, and Tannock חקרו מבוגרים צעירים עם ADHD אשר הולכים למוסדות להשכלה על-תיכונית.

התוצאות הראו ליקויים משמעותיים הקשורים ל-ADHD כגון סימפטומים משמעותיים מבחינה קלינית של ADHD, מצוקה פסיכולוגית, ליקויים בתפקודים הניהוליים וקושי קוגניטיבי בחיי היומיום. עם זאת, ממוצעי הציונים של אותם מבוגרים צעירים, כמו גם התוצאות המתוקננות של התפקודים הניהוליים והיכולות האקדמיות היו בתוך הטווח הממוצע. המחקר של האוכלוסייה הזו, אשר נבדקה מעט מאוד עד היום, מציע כי קשה להבחין בקשיים הקשורים ל-ADHD בקרב מבוגרים צעירים באמצעות מבחנים מתוקננים. הומלץ כי ה-"Adult ADHD Self-Report Scale Screener" הוא כלי יעיל יותר להבנה של האופן בו הסימפטומים של תלמידי המוסדות להשכלה על-תיכונית יכולים לפגוע בתפקוד האקדמי ולהמלצה על ההתאמות הנדרשות.

 

שני מחקרים הבוחנים הישגים בקריאה

שני המאמרים הבאים מספקים ראיות הנוגעות לתפקיד האפשרי של גורמים קונטקסטואליים בחיזוק הישגי הקריאה בקרב מתבגרים עם לקויות למידה ו\או ADHD. כפי שהציעו Lyon and Weiser (2013), אחת מהמשימות המאתגרות ביותר הן עבור חוקרים והן עבור מחנכים היא לפתח, ליישם ולהפיץ שיטות מובנות ויעילות שיסייעו לכל המתמודדים, ובייחוד לאלו עם ליקויי למידה ו\או ליקויי קריאה, לרכוש מיומנויות קריאה מספקות.

Sideridis, Stamovlasis, and Antoniou חקרו את ההשערה לפיה קיים קשר לא-ליניארי בין אקלים של כיתה מוכוונת-מטרות לבין הישגי הקריאה של מתבגרים עם לקויות למידה. ואכן, ממצאי המחקר הראו כי בכיתות עם מבנה של מטרות-יכולת (performance-goal), מודל של זיהוי מילים-אמתיות התאים לנתונים, וחשף קשר לא-ליניארי בין הקריאה של מילים לא-אמתיות לבין קריאה של מילים אמיתיות.

כאשר נבחנה כיתה עם אקלים של מטרות-מומחיות (mastery-goal), נצפו תוצאות לא משמעותיות, המצביעות על כך שהמודל הלא-ליניארי התאים טוב יותר לנתונים.

התוצאות הללו הציעו כי העלייה בכיתות מוכוונות-מטרות עלולה להיות בעלת אפקטים הרסניים שיכולים להיות מזוהים עם שינויים פתאומיים ולא צפויים ועם כישלונות בביצועי קריאה של מתבגרים עם לקויות למידה. היישומים כוללים מודעות גוברת של המורים ליתרונות האפשריים של קידום מטרות-מומחיות מאשר אקלים של מטרות-יכולת, ופיתוח התערבויות המיועדות לשפר את האפקטים של מטרות-המומחיות על מתבגרים עם לקויות למידה.

לבסוף, Boardman, Buckley, Vaughn, Roberts, Scornavacco, and Klingner חקרו קשרים בין יעילות היישומים של מספר אסטרטגיות מבוססות-מחקר, קריאה אסטרטגית שיתופית (CSR – collaborative strategic reading) והתוצאות שלהן עבור מתבגרים עם מוגבלויות קלות עד בינוניות. הם עשו שימוש בנתונים משני מחקרים לא חופפים בשיעורי קריאה, שפות ואומנות בחטיבת ביניים (מחקר 1), ובשיעורי מדעי החברה ומדעים בחטיבות ביניים (מחקר 2). התוצאות הראו כי על אף שאין אפקט עיקרי לאיכות או הכמות של הדרכות ה-CSR, שני המחקרים הראו אפקט אינטראקציה בין איכות היישום והסטטוס של החינוך המיוחד. בשני המחקרים, איכות גבוהה יותר של הדרכות CSR נמצאה קשורה עם הישגי קריאה גבוהים יותר עבור מתבגרים עם לקויות. בנוסף, תלמידים עם לקויות היו רגישים יותר לאיכות ההדרכה מאשר תלמידים ללא לקויות. לתוצאות המחקר הזה יש השלכות פרקטיות התומכות בהתערבויות קריאה יעילות, במיוחד עבור תלמידים עם לקויות למידה והמורים שלהם במסגרות הלימודים.

יחד, המאמרים הללו מבארים באופן משמעותי את ההבנה של ההשפעה ההדדית של התהליכים הנוירופסיכולוגיים, החינוכיים, המשפחתיים והסוציו-רגשיים בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז.

נראה כי ההשפעה ההדדית הזו תורמת לתהליך האבחון כמו גם לתהליך של בניית תכניות התערבות יעילות עבור אותם צעירים במסגרות המשפחתיות והחינוכיות. הממצאים הללו מזמנים גם חקירה עתידים אודות העקביות של הקשיים הנוירופסיכולוגיים, הקוגניטיביים, האקדמיים, המשפחתיים, הבין-אישיים והתוך-אישיים גם בבגרות, במסגרות לימודים על-תיכוניות, כולל במקומות העבודה, במערכות יחסים זוגיות, ובהקשרים משפחתיים.


 

Al-Yagon, M. (2016). Special Issue Introduction: Adolescents and Young Adults With LD and/or ADHD—Theoretical, Empirical, and Practical Perspectives. Journal of Learning Disabilities, 49(6), 563–566. https://doi.org/10.1177/0022219415576522


 

 

מקורות

 

Al-Yagon, M., & Margalit, M. (2013). Social cognition of children and adolescents with LD: Intrapersonal and interpersonal perspectives. In H. L. Swanson, K. Harris, & S. Graham (Eds.), Handbook of learning disabilities (2nd ed., pp. 278–292). New York, NY: Guilford.

American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed.). Arlington, VA: Author. Barkley, R. A. (Ed.). (2015). Attention-deficit/hyperactivity disorder: A handbook for diagnosis and treatment (4th ed.). New York, NY: Guilford.

Coleman, J. C. (2011). The nature of adolescence (4th ed.). New York, NY: Routledge, Taylor & Francis Group.

DuPaul, G. J., Gormley, M. J., & Laracy, S. D. (2013). Comorbidity of LD and ADHD: Implications of DSM-5 for assessment and treatment. Journal of Learning Disabilities, 46(1), 43–51.

DuPaul, G. J., & Jimerson, S. R. (2014). Assessing, understanding, and supporting students with ADHD at school. Contemporary Science, Practice, and Policy, 29, 379–384.

Estell, D. B., Jones, M. H., Pearl, R., Van Acker, R., Farmer, T. W., & Rodkin, P. C. (2008). Peer group, popularity, and social preference trajectories of social functioning among students with and without learning disabilities. Journal of Learning Disabilities, 41, 5–14.

Forbes, E. E., & Dahl, R. E. (2012). Research review: Altered reward function in adolescent depression: What, when and how? Journal of Child Psychology and Psychiatry, 53, 3–15.

Gregg, N. (2013). Adults with learning disabilities: Factors contributing to persistence. In H. L. Swanson, K. Harris, & Downloaded from ldx.sagepub.com at FLORIDA INTERNATIONAL UNIV on November 13, 2015 4 Journal of Learning Disabilities

S. Graham (Eds.), Handbook of learning disabilities (2nd ed., pp. 85–103). New York: Guilford Press.

Lyon G. R., & Weiser, B. (2013). The state of science in learning disabilities: Research impact on the field from 2001 to 2011. In H. L. Swanson, K. Harris, & S. Graham (Eds.), Handbook of learning disabilities (2nd ed., pp. 118–154). New York: Guilford Press.

Turgay, A., Goodman, D. W., Asherson, P., Lasser, R. A., Babcock, T. F., Pucci, M. L., & Barkley, R. A. (2012). Lifespan persistence of ADHD: The life transition model and its application. Journal of Clinical Psychiatry, 73, 192–201.

Wehmeier, P. M., Schacht, A., & Barkley, R. A. (2010). Social and emotional impairment in children and adolescents with ADHD and the impact on quality of life. Journal of Adolescent Health: Official Publication of the Society for Adolescent Medicine, 46(3), 209–217.

Weyandt, L., DuPaul, G. J., Verdi, G., Rossi, J. S., Swentosky, A. J., Vilardo, B. S., & Carson, K. S. (2013). The performance of college students with and without ADHD: Neuropsychological, academic, and psychosocial functioning. Journal of Psychopathology and Behavioral Assessment, 35, 421–435.


 

תרגום: יעל הררי, מכון טמיר

במסגרת הכנה לעבודת דוקטורט של איתן טמיר


 

תגובות

הוספת תגובה

גומנהגומנה21/7/2019

. איך אפשר למצוא את המחקר של אליגון שנזכר פה

צרו קשר

מוזמנים ליצור קשר עם מכון טמיר: https://www.tipulp...co.il


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.