שלושה ספרים

פרופ. עמיה ליבליך | 5/7/2025 | הרשמו כמנויים

לפני שלושה ימים נסעתי במונית להעביר סדנת כתיבה במוזיאון העיר תל אביב, לשעבר בית העיריה ברחוב ביאליק. המראות של ההרס בכיכר מוגרבי, רחוב פינסקר, רחוב הס, וכל סימני ההדף ברחוב ביאליק היו מזעזעים. מצמצתי בעיני, כאילו תחלוף התמונה. חשתי שאני בסרט, ומה שאני רואה הם חורבות ברלין. המשתתפים בסדנה אמרו לי כשהגעתי – לא ברלין, עזה. כך או כך, החוויה גדולה מהמילים.

הבוקר, הכותרת שנתתי לקטע שהתחלתי לכתוב הייתה 'שלושה ספרים במלחמה'. אחר כך חשבתי שיש יוהרה בכותרת, ואל לי לשים את המלחמה הנוראה וקרבנותיה שבלתי יאומנו בשורה אחת עם הקריאה הפרטית שלי. כך או כך, זהו עולם קשה. קשה מדי לכתיבה בינתיים.

ובכן, שלושה ספרים עזרו לי לחיות דרך הימים האלה. הם הרחיקו אותי מרחק עולם ממה שקורה סביבי, מציאויות אחרות.

את הראשון קראתי באנגלית, על הקינדל. The Testament of Mary"", מאת קולם טויבין, סופר אירי-אמריקאי מפורסם שיש מספריו גם בתרגום לעברית. הערצתי לטויבין התפתחה מאז שכתב ביוגרפיות מיוחדות של הסופרים תומס מאן והנרי ג'יימס. אני נמשכת אל הסוגה שמערבת סיפורים היסטוריים עם הבנייה דימיונית, כאילו היה למחבר קשר אינטימי שראה וידע כל מה שהתרחש אצל גיבוריו בחדרי חדרים. (קצת מה ניסיתי לעשות עם גיבורות מקומיות, דבורה בארון ולאה גולדברג, בספריי). בספר זה, שקראתי לאחרונה, הוא נכנס ליומרה עוד יותר גדולה – הוא מדמיין כיצד הייתה מריה הקדושה, אימו של ישו, מספרת את מה שקרה לה בצל הסיפור הגדול על בנה, אולי הסיפור הנפוץ ביותר בעולם כולו. זו העזה פנטסטית ומרתקת. מדהים היה לקרוא לי כישראלית, את הסיפור על אישה בשדות בית לחם וכפר קאנא, אישה המלווה את בנה למותו על הצלב. (ועל האסוציאציות אני מוותרת הפעם.)

את השני קראתי בעברית, גם כן בצורה דיגיטאלית – הספר "מלך, בלש" מאת בן פול, ספר ראשון בטרילוגיה שכתבה בעצם הסופרת מיכל פלג. המקרה המוזר התגלה לי במאמר בגלריה של עיתון 'הארץ', בו סופר על מיכל פלג, סופרת ישראלית שנהרגה לאחרונה בנפילה מצוק בכרתים, וכתבה בימי חייה שלושה ספרים בשם הבדוי בן פול, סוד שלא פוענח עד אחרי מותה. עצם הסיפור משך אותי לנסות לקרוא את הראשון בטרילוגיה – הזמנתי והוקסמתי. זהו ספר מאוד מורכב, בו המספר -הגיבור מחליף זהויות, מקומות, זמנים ושמות, (כשאחד מהם הוא בן פול). מה הבלש מחפש ומיהו מלך – תעלומה על גבי תעלומה שהוליכו אותי כקוראת מוקסמת במבוך של מראות ושבילים. הספר היפנט אותי בסגנונו המוזר (דומה לזבאלד בספרו 'אוסטרליץ'), השובר כל מוסכמה של זמן ומקום. באמת אסקפיזם.

תכנית לימודים רשת לאקניאנית
השנה נוסף מסלול התנסות קליני המאפשר שילוב בין עבודה קלינית במרפאה לבריאות הנפש, ובין למידה תאורטית

והספר השלישי, כרך ממשי שהובא אלי בידי הסופרת לפני כשבוע "מאובנים מתעוררים לחיים" מאת שחר דואק. ספר זה הוא אולי כרטיס הכניסה שלי לאתר היום, משום שזהו ספר נפלא ומיוחד על תהליך התירפיה שעברה הסופרת. קראתי לא מעט ספרים המתארים תהליך טיפולי מצד המטופל, אבל הספר הזה נמצא בהחלט במקום של כבוד ביניהם. המחברת, שבעצמה נהייתה במרוצת השנים תירפיסטית, שוזרת בספר את סיפור הטיפול שעברה, את המהלך שבו נעשתה בעצמה מטפלת, ואת חייה האישיים, כאישה אוהבת וכאם. התחזקות האישה הצעירה במהלך השנים שבהם עברה טיפול נפשי אצל 'תמי' באה לידי ביטוי בשיא הספר – תיאור מפורט של הלידה בה ילדה את בנה הראשון, אדם, ואולי אף היא נולדה מחדש. בסיפור הפרידה בין תמי והמחברת, אחרי שנים של טיפול, בא לידי ביטוי תיאור עדין ומעמיק מאין כמוהו של מהות הטיפול הנפשי, עוצמתו ומגבלותיו. מומלץ מאוד לקוראי הבלוג כאן.

אם כן, אני שומעת מחברי שאין להם הריכוז הדרוש לקריאה. האזעקות, החטופים, הטלטלה היומית ואי הוודאות. זה מובן. אבל אצלי – ההפך. בזה לפחות בורכתי.