ד"ר פנינה הרץ
דר פנינה הרץ

מאמרים

קצת אחרת - איתור לקות למידה וקשיי קשב וריכוז בגיל הרך

תאריך פרסום: 12/12/2011
 

קצת אחרת - איתור לקות למידה וקשיי קשב וריכוז בגיל הרך

 

פורסם ב"הד הגן" רבעון לחינוך בגיל הרך, חוברת ג´ אדר תשס"א

 

ילדים הסובלים מליקויי למידה מהווים 0-14 אחוזים מכלל האוכלוסייה. השונות האחוזית תלויה במחקר הספציפי. מדובר בילדים עם יכולת אינטליגנציה תקינה, הסובלים מקושי בתחום הלמידה הפורמלית. יתכנו קשיים בתחום התפיסה החזותית, התפיסה השמיעתית, קושי בתכלול בין ערוצים שונים של עיבוד מידע ופגיעה באוטומטיזציה של תהליכי למידה, כגון ספירה וזכירה של רצפים. מכאן, שיתכנו פרופילים שונים של הלקות, בהתאם לתחומים הספציפיים הפגועים ובהתאם לרמת הפגיעה.

כיום, אנשי מקצוע נוטים להכליל מרכיבי קשב וריכוז בהפרעה הכוללנית של ליקויי למידה (learning disability) ולהלן l.d.. בנוסף, קיים מרכיב רגשי משמעותי, שלעיתים מהווה מרכיב ראשוני. למרות ש l.d מתייחס למעשה לקשיים ברכישת מיומנויות למידה פורמליות הנדרשות בעיקר בגיל בית הספר (סביב גיל שש שנים), ניתן וחשוב מאוד לאתר מראש את הילדים הנמצאים בסיכון לפתח לקויות למידה. צוות מקצועי, אשר נפגש עם הילדים בגיל הרך, עשוי להיות מתווך משמעותי בין הילד המצוי בקבוצת סיכון לבין הגורמים המטפלים בקהילה.

מתעוררת שאלה חשובה ומרכזית, והיא: כיצד יוכלו, המחנכים, אנשי מקצוע המצויים בקשר יומיומי עם ילדים בשלב הטרום בית ספרי, לתרום בתחום איתור קשיים לימודיים בגיל הצעיר, וזאת במטרה לפתח דרכי התערבות הולמים.

ילדים בגיל הגן עסוקים מאוד בתחום המשחק. הם מתפתחים ולומדים באמצעות המשחק ומצטיידים בכלים מוטוריים, שפתיים, קוגינטיביים, חברתיים ורגשיים רבים, הנדרשים לשם התמודדות אופטימלית עם מגוון דרישות בית הספר.

על כן חשוב ביותר, כי נתמקד ונצפה באופן חוזר ושיטתי במשחקיהם של הילדים בתחום הקונסטרוקטיבי (כבניית בית צבעוני בלגו), הדידקטי (כבמשחק התאמת תמונות בלוטו), הסימבולי (כגון בעת משחק שמתוף של ילדים בפינת ´החולה והרופא´) והחברתי (כבמשחק התנועות בו נדרשות יכולות חיקוי, המתנה בתור ועוד).

 

אפיוני המשחק התקין בקרב ילדים בני 3-4 שנים

הילדים עסוקים במשחקי תרגול מתקדמים המכונים אף משחקים פונקציונליים. אנו מספקים להם מכוניות גדולות העשויות לשמש גם לאחסון וגרירה של חפצים, ואביזרים שונים המאפשרים הפעלה וניוד. צפוי, כי סקרנותו הטבעית של ילד בן 3-4 שנים תעודדו להכיר מכשירים ואביזרים אלה ולרכוש כישורים להפעלתם. העדר סקרנות ופעלתנות מועטת בעת מפגש עם אביזרים כגון אלה המעודדים בדרך כלל פעילות במרחב, עלול לעורר שאלה אצל אנשי מקצוע אודות תפקוד מוטורי: האם הילד טרם רכש מיומנות ריצה בהתאם לגיל? האם הילד מתקשה בתיאום תנועותיו? יש מקום גם לשאלות בתחום הקוגניטיבי: האם הילד מתקשה בהבנת קשרי סיבה-תוצאה הנלווים למניפולציות על אביזר תוך ניידות במרחב? האם התפיסה החברתית ויכולת האינטראקציה הבין-אישית הנדרשת בעת משחקי תרגול קבוצתיים הנן לקויות?

המשחק הסוציו-דרמטי שיש לו אפיונים פונקציונליים וסימבוליים, אופייני לטווח גילאי 3-4. משחק זה מתפתח במקביל להתפתחות מואצת בתחום השפתי כבר בשנה השנייה לחיי הילד. סביב גיל שלוש שנים, נצפה לראות שימוש מגוון בדמיון, כניסה למצבי "כאילו" אני נובח כמו כלב, אני חזק כמו שוטר, וכו´. סביב גיל ארבע שנים, נוספים אלמנטים חברתיים, כחלוקת תפקידים בעת הצגות או המחשות של מצבי יומיום (אבא ואמא, רופא וחולה, שוטרים וגנבים ועוד).

במצבים חריגים ילדים בגילאים הנדונים ממעטים לשחק בדמיונם ולהמציא סיטואציות משחקיות המחקות אירועי יומיום, הם נמנעים מלשתף אחרים במשחקיהם הדמיוניים, או משתמשים בדמיונם באופן רפטטיבי, צר, ולא מתפתח מבחינת התכנים. אזי יש מקום לבחון את התפתחותם החברתית (האם קיים הענין החברתי בהתאם לגיל?). בנוסף נתעניין בהתפתחות קוגניטיבית (האם יש קושי בהצפנת מידע ושליפתו מן הזכרון כאשר הילד רוצה לייצג מצבים חדשים בזמן משחק חופשי?) ובהתפתחותו הרגשית (האם הילד חרד להביע את עצמו? האם הילד קולט מסביבתו הקרובה מסר כי עיסוק בדמיון הינו "שטותי" ואף אסור?).

משחקי בניה בגיל שלוש שנים, הילד עשוי לבנות בית מקוביות או מלגו. כעבור מספר חודשים יתכן ויצהיר "בניתי בית" ובהמשך אף ישאף לבנות בית עם אפיונים על פי בחירתו. גילאי 4.5-5 שנים, מאופיינים בתכנון מדויק של פריטי הבית, גודלו, חומריו וכו´, וכן באכזבה כאשר נוצר פער בין הביצוע האישי לבית "אמיתי" על פי תפיסת הילד. התפתחות דומה מתרחשת בתחום הציור.

הימנעות ממשחקי בניה או תפקוד לקוי בתחום עלולים לרמוז על קשיים בתחום המוטוריקה העדינה (העדר כוח הנדרש לחיבור חלקי הלגו, קושי בוויסות תנועות עדינות הגורם להפלה לא מכוונת של המגדל וכיו"ב). יתכן כי נרמזים אף קשיים בתחום הסנסורי )תיתכן רגישות טקטילית בעת מגע עם החומרים, רגישות שמיעתית לשמע המגדל הנופל ועוד).

משחקים קוגניטיביים בגילאי הגן קרויים גם משחקים דידקטיים. כאשר רמתו של הילד בתחום משחק זה הנה נמוכה, פעמים רבות נראה קושי או חסר באחד התחומים הבאים: רכישה והרחבה של אוצר המילים, רכישת פעלים ומושגים, בניית משפטים והרחבת מבעים. הבנת הוראות ושאלות, קושי בהתאמה והבחנה חזותיים (כבמשחק לוטו), וקשיים בתחום הקשב והריכוז (כגון קשב להוראות, המתנה לתור, התמדה במשימות ועוד).

ילדים עוסקים במשחקים חברתיים משמעותיים בתיווכם של המבוגרים כבר לקראת גיל 3 ש´. תחילה האינטראקציה הנה בין שניים-שלושה ילדים, ובהמשך מתרחבים המעגלים החברתיים והאינטראקציה בין הילדים מתרחבת, נעשית משמעותית יותר ועשירה בתכנים מילוליים וחברתיים.

כאשר ילד נמנע או מתקשה בתחום המשחק הנדון, עולה שאלה אודות יכולת בסיסית בבנית קשר משמעותי עם ילדים ואולי אף מבוגרים. בנוסף תיתכן לקות בתחום ההבנה החברתית ויכולת ההשתלבות החברתית. לעומת זאת, יתכן כי מדובר בילד חרד או ילד הסובל מסף תסכול מאוד נמוך החושש להיות מנוצח, למשל.

מטרת מאמר זה הנה לסקור את סוגי המשחק השונים בגילאי 3-4-5 ואת ההתפתחות הנורמטיבית הצפויה. בנוסף, ניתנו מספר "אורות אדומים", העלולים לרמוז על קשיים העולים בתחומי ההתפתחות השונים: קוגניטיבי, שפתי, מוטורי, חברתי ועוד.

ברצוני לציין, כי בכל מקרה של התלבטות אודות תקינות התפתחותו של ילד בתחום כלשהו, מומלץ כי הגננות והמחנכות לגיל הרך יפנו לגורמים מקצועיים בתחום התפתחות הילד.

 
 

 

תגובות

הוספת תגובה

אין עדיין תגובות למאמר זה.

צרו קשר

מוזמנים ליצור עימי קשר.


×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.