לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
הפרעות קשב וריכוז וקשיים בתפקודים ניהוליים: שימוש בקלף הקסםהפרעות קשב וריכוז וקשיים בתפקודים ניהוליים: שימוש בקלף הקסם

הפרעות קשב וריכוז (ADHD) וקשיים בתפקודים ניהוליים: שימוש בקלף הקסם ככלי התערבות יעיל בילדים

מאמרים | 7/7/2024 | 926

בחינת הקשר בין הפרעות קשב וריכוז לקשיים בתפקודים ניהוליים בילדים והצגת "קלף הקסם" ככלי התערבות חדשני ויעיל, המבוסס על עקרונות הפסיכולוגיה החיובית המשך

הפרעות קשב וריכוז (ADHD) וקשיים בתפקודים ניהוליים

שימוש בקלף הקסם ככלי התערבות יעיל בילדים

אלכסנדר מושקוביץ

 

מבוא

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא הפרעה נוירו-התפתחותית נפוצה המאופיינת בקשיי קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות. בנוסף לתסמינים הגרעיניים של ההפרעה, ילדים עם ADHD מתמודדים לעיתים קרובות עם קשיים בתפקודים ניהוליים (EF), שהם מערכת של תהליכים קוגניטיביים המאפשרים לנו לתכנן, לארגן, ליזום, לווסת את ההתנהגות שלנו ולהתמיד במשימות. קשיים בתפקודים ניהוליים עלולים להשפיע לרעה על התפקוד האקדמי, החברתי והרגשי של ילדים עם ADHD, ולגרום לתסכול, כישלון וחוסר ביטחון.

 

מהם תפקודים ניהוליים

כשם שבמשרד של עסק נחוץ אדם שינהל את כל המהלכים הכרוכים בעבודה היום-יומית, כך קיימות פונקציות מוחיות השוכנות בעיקר באונה הקדמית של המוח, והן אחראיות על תהליכי הניהול העצמיים והבין-אישיים. יכולות האלה נקראות "תפקודים ניהוליים", אשר כוללים ארגון ותכנון, היכולת לנוע בין מטלות ומחשבות ולקבוע סדרי עדיפות, בקרה וריסון ההתנהגות, מודעות עצמית והערכה של תוצאות הפעולה.

תפקודים ניהוליים מתייחסים לאוסף רחב של תפקודים שכליים הקשורים בעיקר להתנהלות וארגון. פגיעה בתפקודים הניהוליים יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות. בין היתר, פגיעה בתפקודים הניהוליים יכולה להוביל לשכחנות, קשיים בתכנון וקשיים בתיאום מטלות יום יומיות, כמו התארגנות לקראת יציאה לישיבה או לעבודה. בהתאם לכך, ליקויים בתפקודים ניהוליים עלולים להוביל להישגים לימודיים נמוכים בקרב ילדים ומבוגרים ולפגוע בתפקוד החברתי ובלימודים (Barkley, 1997).

חשוב להדגיש כי קושי בתפקודים הניהוליים אינו קשור לאינטליגנציה של האדם. זאת משום שאדם יכול להיות מבריק, להפגין רמת משכל גבוהה ולהיות כישרוני מאוד, בזמן שהוא סובל מהנמכה בתפקודים הניהוליים. כמו כן, התפקודים הניהוליים אינם ניתנים לשליטה מכוונת ומודעת. לכן פגיעה בהם יכולה להוביל לפגיעה ביכולת הניהול והתפעול של מגוון תפקודים קוגניטיביים, באופן שאינו מושפע מרצונו של האדם להפעיל אותם בדרך ובזמן המתאימים.


- פרסומת -

בתהליך ההתפתחות של כל ילד וילד חלה הבשלה משמעותית של המוח הפרונטלי, אזור במוח הממוקם מאחורי המצח. הבשלה זו מאפשרת לאדם לפתח תפקודים ניהוליים מורכבים יותר, הדרושים לביצוע משימות מורכבות.

תפקודים אלה כוללים:

  • ניתוח - היכולת לנתח מצבים מורכבים, להבין את רכיביהם השונים ולהעריך את הקשיים הכרוכים בהם.
  • ארגון - היכולת לתכנן את ביצוע המשימה, לקבוע את סדר הפעולות הנדרשות ולנהל את הזמן באופן יעיל.
  • החלטה - היכולת לשקול אפשרויות שונות, לבחור את הטובה ביותר ולפעול לפיה.
  • ביצוע - היכולת לבצע את הפעולות הנדרשות באופן מדויק ויעיל.

תפקודים ניהוליים אלה חיוניים על מנת שאדם יוכל להתמודד בהצלחה עם אתגרים רבים בחייו, כגון: ניהול זמן, תכנון קדימה, התמודדות עם מטלות מורכבות, תכנון ועמידה בלוחות זמנים, קבלת החלטות, ניהול משאבים אנושיים.

הבשלת המוח הפרונטלי מתרחשת באופן הדרגתי לאורך ההתבגרות. בגילאי ילדות, המוח הפרונטלי אינו מפותח דיו, ולכן ילדים מתקשים לבצע משימות מורכבות הדורשות תפקודים ניהוליים. עם זאת, ככל שהילדים מתבגרים, המוח הפרונטלי ממשיך להתפתח, והם מסוגלים לבצע משימות אלה ביתר קלות.

מרכיבי התפקודים ניהוליים

1. תכנון ותכנון זמן - תכנון יעיל מאפשר לנו לנהל את זמננו בצורה נכונה, להימנע מעומס יתר ולעמוד ביעדים שהצבנו לעצמנו. דוגמאות: תכנון סדר יום, תכנון משימות, ניהול פרויקט, היכולת לשים לב לכמה זמן עבר ולהעריך כמה זמן תדרוש פעולה מסוימת. קשיים אפשריים: קושי בהערכת זמן, איחורים כרוניים, דחיית משימות, קושי להתמקד.

2. סדר וארגון - סדר וארגון תורמים ליעילות, לחיסכון בזמן ולשמירה על תחושת שליטה. דוגמאות: סידור החדר, ארגון חפצים אישיים, ארגון ספרים. קשיים אפשריים: נטייה לאבד חפצים, קושי בסידור וסדר, קושי בשמירה על סדר לאורך זמן, ללכת למכולת ולחזור עם חצי מהדברים שהאמא ביקשה.

3. פתרון בעיות - זיהוי בעיות, ניתוח גורמיהן ופיתוח פתרונות. הגדרת הבעיה, איסוף מידע רלוונטי, ניתוח גורמי הבעיה, פיתוח פתרונות אפשריים, בחירת הפתרון הטוב ביותר. דוגמאות: תלמיד מתקשה להבין נושא מסוים בלימודים, ולכן פונה למלמד לקבלת הסבר נוסף. לאחר ההסבר, התלמיד מבין את הנושא טוב יותר. קשיים אפשריים: קושי במציאות פתרונות או ביישום הפתרון, ניטור התוצאות והתאמה במידת הצורך.

4. מעברים וגמישות - גמישות מאפשרת לנו להתמודד עם אתגרים, ללמוד דברים חדשים ולהצליח גם בסביבות משתנות. דוגמאות: התמודדות עם שינוי בשגרה, היכולת להתאים את עצמנו למצב חדש ולהתמודד עם שינויים כאשר יש עיכובים, או טעויות שפוגעות ברצף הביצוע. קשיים אפשריים: קושי להתמודד עם שינויים, נטייה להיבהל ממצבים חדשים, קושי ללמוד דברים חדשים.

5. ויסות רגשות - יכולתו של אדם לעבד, לשלוט ולאזן את רגשותיו בסיטואציות שונות, תוך הפעלת שיקול דעת ושליטה בתגובותיו, אדם עם קושי בוויסות רגשי עשוי להגיב בצורה מוגזמת, לא פרופורציונלית, לאירועים או רגשות. לדוגמה, הוא עשוי לכעוס מאוד על דבר קטן, או לפרוץ בבכי ללא סיבה נראית לעין.

6. פיקוח ובקרה עצמית - היכולת של אדם להיות מודע לעצמו, ולהעריך את הידע והביצוע שלו, על מנת לדעת מה צריך לשפר כדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר, וכן היכולת לבדוק את איכות הביצוע שלו ולתקן במידת הצורך. דוגמאות: מודעות ושימת לב לקטע בלימודים שהבנו פחות טוב ועל כן אנו חוזרים עליו פעם נוספת, בקרה עצמית ושימת לב לחבר שמתחיל לכעוס עלינו ואנו מונעים את זה מראש. קשיים אפשריים: חוסר מודעות ובקרה עצמית (כגון מסירת מבחן ללא בדיקת התשובות), הופעה מרושלת וחוסר תשומת לב.

גורמים לקשיים בתפקודים ניהוליים

התפקודים הניהוליים, אותם מנהלי העל של המוח, אינם שוכנים באזור יחיד, אלא מנצחים על תזמורת שלמה של מוקדים מוחיים מפוזרים. בדומה למנצח המשתמש במגוון כלים כדי להפיק מהתזמורת יצירה מוזיקלית מורכבת, כך גם התפקודים הניהוליים נסמכים על רשתות נוירולוגית מורכבות הפועלות יחדיו. פעילות התזמורת מושפעת ממגוון גורמים, החל מגנטיקה וסביבה ועד לפגיעות מוחיות. כתוצאה מכך, פגיעה בתפקודים הניהוליים עלולה לנבוע ממקורות מרובים, בדומה לתקלה מורכבת במערכת חשמל.


- פרסומת -

מחקרים מראים כי אזורים מרכזיים במוח הקדמי, ובפרט באונה הקדמית, ממלאים תפקיד מכריע בניהול תזמורת זו. האונה הקדמית משמשת כמרכז בקרה, מתזמנת בין אזורים שונים במוח ומאפשרת לנו לתכנן, לקבל החלטות, לעכב תגובות, ולשמור על מיקוד של משימות (Brown, 2006) .

כמו כן נראה שאזורים נוספים במוח תורמים אף הם לסימפוניה המורכבת הזו וכן יש מקום של כבוד לרמת הפעילות של המוליך העצבי דופמין בקליפת המוח הקדמית, שאחראית על עיבוד מידע ומסייעת בזיכרון וקבלת החלטות. רשתות מוחיות אלו, יחד עם רבות אחרות, פועלות יחדיו כמו תזמורת מיומנת, ומאפשרות לנו לנווט בעולם מורכב זה. חשוב לציין כי פגיעה בכל אחד מהכלים בתזמורת עלולה להשפיע על התפקוד הניהולי הכללי ובכך להשפיע על היכולת שלנו לתכנן, לקבל החלטות ולהתנהל כראוי.

אחד הגורמים הנפוצים לפגיעה בתפקודים ניהוליים הוא הפרעת קשב וריכוז (ADHD). מאפיין מרכזי של ADHD הוא ירידה בתפקודים אלו, ולכן קיימת שכיחות גבוהה יותר של לקויות בתפקודים ניהוליים אצל אנשים עם ADHD בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. ישנם מחקרים המראים כי כ-30% מבעלי ADHD מתקשים בתפקודים ניהוליים. עם זאת, חוקר מוביל בתחום, פרופ' בראון (2006), טוען בתוקף שאין מדובר רק ב-30%. לטענתו לכל אדם עם ADHD יש גם פגיעה בתפקודים אלו, אך קשיים אלו עשויים להיות קשים לאבחון ולזיהוי במעבדה. זאת משום שתפקודים ניהוליים הם מערכת מורכבת המושפעת מהסיטואציה וקשורה לגורמים רבים. לדבריו, בניגוד לממצאי המחקר הקודם, בחיי היומיום כל אדם עם ADHD חווה קשיים בתפקודים ניהוליים.

קשיים בתפקודים ניהוליים היא תופעה שכיחה שעשויה לנבוע ממגוון גורמים. מלבד הפרעת קשב וריכוז (ADHD), גם לקויות למידה, מצבים פסיכיאטריים שונים, הפרעות תקשורת, פגיעות מוחיות והזדקנות עלולים לפגוע בתפקודים אלו.

טיפול בקשיי תפקודים ניהוליים

אימון אישי ממוקד להפרעת קשב וריכוז (ADHD): אימון אישי ממוקד ל-ADHD משלב גישות טיפוליות שונות, ביניהן טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), מיינדפולנס, ACT, ופסיכולוגיה חיובית, במטרה לפתח תפקודים ניהוליים, לטפח מודעות עצמית ולהבין דפוסי התנהגות. באמצעות כלים מותאמים אישית, המתאמנים לומדים לזהות את קשייהם הייחודיים, לנהל אותם ביעילות ולפתח אסטרטגיות התמודדות אפקטיביות (Ahmann,2017).

מודעות עצמית והבנת דפוסי התנהגות

האימון האישי שם דגש על פיתוח מודעות עצמית באמצעות כלים מגוונים כמו יומן אישי, מיינדפולנס וניתוח התנהגות. מודעות זו מאפשרת למשתתפים להבין את דפוסי החשיבה וההתנהגות שלהם, לזהות את הגורמים המובילים לקשיים ולפתח אסטרטגיות התמודדות אפקטיביות. מחקר שנערך על ידי Sherman ועמיתיו (2019) מצביע על כך שטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) יכול להוביל לתוצאות חיוביות בקרב מבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD), כולל הערכה עצמית גבוהה יותר, פרודוקטיביות מוגברת ותחושת אושר רבה יותר. במטה-אנליזה של Cairncross ועמיתיו (2020) נמצאה השפעה חיובית מתונה אך מובהקת סטטיסטית של טיפולים מבוססי מיינדפולנס (MBTs) על תסמיני ADHD בהשוואה לקבוצות ביקורת. בנוסף, נמצא כי טיפולים אלו היו יעילים במיוחד בהפחתת חוסר קשב ושיפור התפקוד הכולל. חשוב לציין שאימון אישי לשיפור תפקודים ניהוליים הוא תהליך הדורש השקעה, התמדה ותרגול. לעתים קרובות, בגיל הבגרות, כאשר קיימת בשלות והבנה רבה יותר, התהליך מניב תוצאות משמעותיות יותר.

בסיס האימון

מחקרים נוירו-פסיכולוגיים מצביעים על כך שקשיים בתפקודים ניהוליים ב-ADHD נובעים, בחלקם, מאתגרים נוירולוגיים. מחקרים אלו זיהו הבדלים במבנה ובתפקוד של אזורים מוחיים הקשורים לתפקודים ניהוליים בקרב בעלי ADHD בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. הבדלים אלו באים לידי ביטוי בפעילות מופחתת של אזורים מוחיים אלו, כמו גם בקישוריות מופחתת ביניהם.

אימון אישי, בהתאם לתיאוריה זו מבוסס על הבנת האתגרים הייחודיים של כל אדם, מתמקד בפיתוח והטמעה של אסטרטגיות פיצוי המותאמות לצרכיו הספציפיים. אסטרטגיות אלו עשויות לכלול:

  • שימוש בעזרים חיצוניים - יומנים, לוחות שנה, רשימות, תזכורות ואפליקציות שונות יכולים לסייע בניהול זמן, ארגון משימות ותכנון יעיל יותר.
  • פירוק משימות מורכבות - פירוק משימות מורכבות לתתי משימות קטנות וברות ביצוע מקל על ההתמודדות עמן ומפחית את תחושת העומס.
  • ניהול זמן אפקטיבי - לימוד ויישום של טכניקות לניהול זמן, כגון תעדוף משימות והקצאת זמנים, יכולים לסייע בשיפור הפרודוקטיביות והיעילות.
  • ויסות רגשי - אימון אישי יכול לסייע בפיתוח מיומנויות לזיהוי וניהול רגשות, כמו גם בהתמודדות עם תסכול וקשיים.

התנסות בתפקודים ניהוליים

פרופסור גירנספן (2003) טען כי תפקודים ניהוליים אינם מולדים במלואם, גם אלא מתפתחים ומשתכללים בהדרגה באמצעות התנסות ולמידה. ילדים עם בסיס חלש יותר של תפקודים אלו עלולים לחוות קשיים משמעותיים, המובילים לתסכול, חיזוקים שליליים מהסביבה והימנעות מהתנסות בפעילויות הדורשות תפקודים ניהוליים. מעגל זה עלול לעכב את התפתחותם התקינה של תפקודים אלו.


- פרסומת -

אימון אישי לפי גישה זו יכול לסייע בשבירת מעגל הכישלון באמצעות יצירת חוויות הצלחה, פיתוח מיומנויות ושינוי התפיסה העצמית. המאמן האישי מלווה את המתאמן בתהליך פירוק משימות מורכבות, תוך מתן תמיכה והכוונה, וחיזוק כל התקדמות, קטנה כגדולה. התנסות זו, המלווה בהצלחה, מאפשרת למתאמן לפתח את התפקודים הניהוליים שלו, לצאת ממעגל הכישלון ולחוות הצלחה בתחומים שונים בחייו.

 

קלף הקסם: כלי טיפולי לשיפור תפקודים ניהוליים בילדים עם ADHD

במסגרת עבודתי עם ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז (ADHD) וכן בהכשרת מאמנים, פיתחתי כלי ייחודי ויעיל להתמודדות עם קשיים בתפקודים ניהוליים. כלי זה, המכונה "קלף הקסם", מאפשר לילדים ולמתבגרים לנהל משימות מורכבות ביעילות רבה יותר, תוך שיתוף פעולה בין ההורים והמטפל.

קלף הקסם הוא כלי ויזואלי ואינטראקטיבי, המורכב משלושה שלבים פשוטים וברורים, המנחים את הילד בתהליך ביצוע משימה, בחרנו בשם "קלף הקסם" על מנת ליצור התניה חיובית ושם מעניין עבור ילדים צעירים. הקלף מעוצב בצורה גרפית מושכת וידידותית לילדים, וניתן להחזיק אותו בכיס, להדפיס עותקים מרובים ולתלות אותם במקומות אסטרטגיים בבית או בחדר הילד.

כיצד פועל קלף הקסם?

הקלף פועל על ידי פירוק משימות גדולות ומורכבות למשימות קטנות ופשוטות יותר, ובכך מפחית את תחושת ההצפה והחרדה אצל הילד. בנוסף, הקלף מעודד את הילד לקחת אחריות על התהליך, לפתח מיומנויות תכנון וארגון, וללמוד מטעויות.

עקרונות הפעולה של קלף הקסם

פירוק משימות - הקלף מאפשר לילד לפרק משימה גדולה ומאיימת למספר משימות קטנות ופשוטות יותר, ובכך להפחית את תחושת ההצפה והחרדה.

חיזוקים חיוביים - הקלף מעודד את הילד לסמן כל שלב שהושלם, ובכך לחזק את תחושת המסוגלות והמוטיבציה שלו.

גמישות והתאמה אישית - ניתן להתאים את הקלף לצרכים הספציפיים של כל ילד, על ידי בחירת משימות רלוונטיות וקביעת רמת קושי מתאימה.

הפרעות קשב וריכוז (ADHD) וקשיים בתפקודים ניהוליים: ש 1

השלבים של קלף הקסם:

שלב 1: מה המשימה? לפני תחילת המטלה, הילד צריך להגדיר לעצמו מה בדיוק צריך לעשות. דוגמה: סידור החדר – להרים בגדים מהרצפה, לסדר את המיטה, לארגן את השולחן, להחזיר ספרים למדף.

שלב 2: מה אני צריך? הילד צריך לחשוב אילו כלים וחומרים הוא צריך כדי לבצע את המשימה. דוגמה: סידור החדר – סל כביסה, סלסלה לצעצועים, קופסה לחפצים קטנים.

שלב 3: איך עשיתי? בסיום המשימה, הילד צריך להעריך את הביצוע שלו. האם החדר נראה מסודר ונקי? האם כל החפצים נמצאים במקומם? האם המשימה הושלמה במלואה? האם יש מקום לשיפור או תיקון?

על ידי הקלף הילד מסוגל לבצע את הדברים הבאים

בשלב 1: הגדרת המשימה - ניתוח והגדרת יעדים. בשלב זה הילד מזהה את המשימה ומגדיר את היעדים הספציפיים שלה. זה עוזר לו להבין מה בדיוק מצופה ממנו ומה עליו להשיג.

בשלב 2: איסוף משאבים - תכנון וארגון משאבים. בשלב זה הילד מזהה את המשאבים (כלים, חומרים, זמן) הדרושים לביצוע המשימה. זה עוזר לו להתכונן מראש ולהימנע מעיכובים מיותרים.

בשלב 3: הערכת התוצאה - הערכה עצמית ובקרה. בשלב זה הילד מעריך את הביצוע שלו ומסיק מסקנות לגבי הצלחות וקשיים ואם יש דברים הצריכים תיקון הוא מתקן. זה עוזר לו ללמוד מהניסיון ולשפר את הביצועים שלו בעתיד.


- פרסומת -

הפרעות קשב וריכוז (ADHD) וקשיים בתפקודים ניהוליים: ש 2

יתרונות השימוש בקלף הקסם:

העצמה אישית ותחושת מסוגלות

פירוק משימות - פירוק משימות מורכבות לתתי משימות קטנות וברות ביצוע, עשוי להגביר את תחושת השליטה והמסוגלות האישית, זאת באמצעות התמודדות הדרגתית, צמצום תחושת ההצפה, וקבלת משוב חיובי על ההתקדמות.

סימון התקדמות - סימון חזותי של השלמת שלבים עשוי לספק חיזוקים חיוביים מיידיים, ובכך לחזק את האמונה ביכולת האישית להשלים משימות ולטפח תחושת מסוגלות עצמית.

הפחתת חרדה ומתח

בהירות וסדר - הקלף, ככלי המספק מסגרת ברורה להתמודדות עם משימות, עשוי לתרום להפחתת תחושת חוסר הוודאות והבלבול, אשר מזוהים כגורמים פוטנציאליים לחרדה.

שליטה בתהליך - היכולת לנהל את המשימה באופן עצמאי ולקבוע את קצב ההתקדמות, עשויה להעניק תחושת אוטונומיה, ובכך להפחית את רמת המתח הנלווית לתחושת חוסר אונים.

פיתוח מיומנויות חשיבה וארגון

תכנון וארגון - השימוש בקלף עשוי לחייב את המשתמש לאמץ חשיבה אסטרטגית, לתכנן את שלבי המשימה ולקבוע סדר עדיפויות. תהליכים אלו עשויים לתרום לפיתוח מיומנויות ניהול עצמי וארגון.

פתרון בעיות וגמישות מחשבתית - ההתמודדות עם אתגרים בלתי צפויים במהלך ביצוע המשימה, עשויה לדרוש מהמשתמש לגלות יצירתיות ולמצוא פתרונות חלופיים. תהליך זה עשוי לחזק את היכולת להתמודד עם שינויים ומכשולים, ובכך לפתח גמישות מחשבתית.

דגשים נוספים לשימוש בקלף הקסם

בקרה עצמית

חוסר בקרה עצמית - ילדים עם קשיי ארגון עשויים להתקשות בניטור התקדמותם והערכת איכות הביצוע שלהם. קושי זה עלול להוביל לפגיעה באיכות הביצוע, להתעלמות מהצורך בדיוק ותיקון, ולתחושות של תסכול וייאוש, במיוחד בעת ביצוע מטלות ארוכות או מורכבות. השימוש בכלי ויזואלי, כגון קלף הקסם, עשוי לסייע לילדים אלו לפתח מודעות לתהליך הבקרה העצמית וליישמו באופן שיטתי בסיום המשימה.

בקרת יתר - בקצה השני של הסקלה, ישנם ילדים המתאפיינים בבקרה עצמית מוגזמת, אשר נוטים להעריך את ביצועיהם באופן תדיר ושיפוטי, גם לפני השלמת המשימה. דפוס זה עלול להוביל לתסכול משמעותי ופגיעה במוטיבציה. במקרים אלו, יש לעודד את הילד להימנע מהערכה עצמית מתמדת ולבחון את התוצאה הסופית או את השלמת השלבים המשמעותיים בלבד. גם כאן, שימוש בכלי ויזואלי ומיקוד תהליך הבקרה בקלף הקסם עשוי לסייע לילד להפנים את תהליך הבקרה העצמית ולהתאים אותו לשלבים המתאימים במשימה.

בקשת עזרה

בקשת עזרה מושכלת - תיווך והגשת עזרה לילדים המתמודדים עם קשיים בתפקודים ניהוליים הוא שלב חיוני בתהליך הלמידה. עם זאת, לעיתים קרובות ילדים אלו נוטים לבקש עזרה באופן אימפולסיבי, בטרם ניסו להתמודד עם המשימה באופן עצמאי. קושי זה נובע פעמים רבות מחוסר יכולת לזהות במדויק את הצורך בעזרה ואת האסטרטגיות המתאימות להתמודדות.

הקניית מיומנויות בקשת עזרה - על מנת לטפח עצמאות ולעודד פתרון בעיות עצמאי, יש ללמד את הילד לבקש עזרה רק לאחר שהגדיר את המשימה וזיהה את צרכיו הספציפיים. שלב זה, המקביל לשלב השני בתהליך "קלף הקסם", מאפשר לילד לגבש הבנה מעמיקה של המשימה ושל האתגרים הכרוכים בה. שימוש בכלי ויזואלי, כמו "קלף הקסם", עשוי לסייע לילד לארגן את מחשבותיו, לזהות את החלקים במשימה בהם הוא זקוק לתמיכה, ולבקש עזרה ממוקדת ומותאמת לצרכיו.

 

לסיכום

במאמר נסקרו האתגרים הניצבים בפני ילדים עם קשיים בתפקודים ניהוליים, והוצג "קלף הקסם" ככלי טיפולי אשר חובר על בסיס גישות טיפוליות מבוססי מחקר, אשר מניסיוני ומניסיונם של מאמנים שהוכשרו במרכז "השגה", הוכח כיעיל ואפקטיבי בשיפור יכולות ניהוליות. הוצג הפוטנציאל הטמון בכלי זה, תוך התמקדות ביישומו המעשי והאפקטיביות שלו.

להורדת הקלף לשימוש אישי, לחצו כאן

להורדות הסבר על הקלף לשימוש אישי לחצו כאן

 

מקורות

גרינספן, ס.י. ווידר, ש. (2003). ילדים עם צרכים מיוחדים. הוצאת "קוראים".

האשם-כייליקיאן, ג'. (2019). תפקודים ניהוליים, שגרות היום יום וביצועי כתיבה של ילדים המתמודדים עם ADHD וילדים עם התפתחות טיפוסית: הבדלים וקשרים ובחינת יחסי הגומלין עם הגיל [עבודת דוקטורט, אוניברסיטת חיפה].

שמעוני, מ. (2009). הקשר בין תפקודים ניהוליים גבוהים והשתתפות בפעילויות היום-יום מחוץ למסגרת בית הספר אצל בנים עם ADHD [עבודת דוקטורט, אוניברסיטת חיפה].


- פרסומת -

שי-קרין, נ'. (18 במאי 2009). תפקודים ניהוליים (EF) - מה הקשר להפרעת קשב ולרכיבה על סוסים. פסיכולוגיה עברית. https://www.hebpsy.net/....asp?id=2114

Ahmann, E., Saviet, M. & Tuttle, L. J. (October, 2017). Emerging evidence for the effectiveness of coaching for attention deficit/hyperactivity disorder (ADHD). Poster awarded Honorable Mention at the 2017 Coaching in Leadership and Healthcare Conference, Institute of Coaching/Harvard Medical School, Boston, MA.

Barkley, R. A. (1997). Behavioral inhibition, sustained attention, and executive functions: Constructing a unifying theory of ADHD. Psychological Bulletin, 121(1), 65-94.

Brown, T. E. (2006). Executive Functions and Attention Deficit Hyperactivity Disorder: Implications of two conflicting views. International Journal of Disability, Development and Education, 53(1), 35-46. http://www.drthomasebro...conflict.pdf

Cairncross, M., & Miller, C. J. (2020). The Effectiveness of Mindfulness-Based Therapies for ADHD: A Meta-Analytic Review. Journal of Attention Disorders, 24(5), 627–643. https://doi.org/10.1177/1087054715625301

Creswell, J. D., Taren, A. A., Lindsay, E. K., Greco, C. M., Gianaros, P. J., & Fairgrieve, A. (2016). Mindfulness meditation training and executive control network resting state functional connectivity: A randomized controlled trial. Psychosomatic Medicine, 79(6), 674–683.

Dawson, P., & Guare, R. (2018). Executive Skills in Children and Adolescents: Third Edition: A Practical Guide to Assessment and Intervention. Guilford press.

Gibb R, Coelho L, Van Rootselaar NA, Halliwell C, MacKinnon M, Plomp I, Gonzalez CLR. (2021). Promoting Executive Function Skills in Preschoolers Using a Play-Based Program. Front Psychol. 12:720225. doi: 10.3389/fpsyg.2021.720225. PMID: 35035366; PMCID: PMC8754087

Sherman, C., Ramsay, J. R., & Barrow, K. (2019, November 4). How CBT Dismantles ADHD Negativity: Cognitive Behavioral Therapy Overview. ADDitude. https://www.additudemag...apy-for-adhd/

 

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: התפתחות, ילדים, הפרעת קשב ופעלתנות יתר, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, פסיכולוגיה חיובית
אורן מי-רון
אורן מי-רון
פסיכולוג
שפלה, תל אביב והסביבה, רמת גן והסביבה
מיכאל אמיר
מיכאל אמיר
עובד סוציאלי
תל אביב והסביבה
עירית פרלמן
עירית פרלמן
פסיכולוגית
ירושלים וסביבותיה, אונליין (טיפול מרחוק)
מור ויימן גרובר
מור ויימן גרובר
פסיכולוגית
תל אביב והמרכז, טיפול מרחוק דרך האינטרנט
ליבנה כץ
ליבנה כץ
פסיכולוגית
מורשה לעסוק בהיפנוזה
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק)
שלומית צור
שלומית צור
פסיכולוגית
שרון ושומרון

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.