לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
קבוצת מיומנויות DBT בפלטפורמת וידאוקבוצת מיומנויות DBT בפלטפורמת וידאו

קבוצת מיומנויות DBT בפלטפורמת וידאו - עבודה קבוצתית מקוונת לקשיים בוויסות רגשי

מאמרים | 5/5/2024 | 588

קבוצת מיומנויות DBT מקוונת, במקביל לטיפול פרטני, היא אפשרות טיפול יעילה ונגישה עבור אנשים המתמודדים עם קושי בוויסות רגשי אשר פוגע בתפקודים שונים בחייהם המשך

 

קבוצת מיומנויות DBT בפלטפורמת וידאו

עבודה קבוצתית מקוונת לקשיים בוויסות רגשי

דניאל לוי-וינטראוב, דולב אבני, יוראי ברק

 

 

הקדמה

בשנים האחרונות עברו יותר ויותר טיפולים לפלטפורמה מקוונת. הפיתוח של יישומים טכנולוגיים בתחום של שיחות וידאו, כגון פלטפורמת ZOOM, יחד עם האילוצים שהכתיבו תופעות כמו מגפת הקורונה, האיצו את התופעה. גם קבוצות טיפול רבות עברו למפגשים מרחוק, וביניהם קבוצות לימוד מיומנויות ויסות רגשות המתקיימות כחלק מטיפולי הגישה הדיאלקטית התנהגותית (DBT – Dialectical Behavioral Therapy). מאמר זה עוסק בטיפול בקבוצת מיומנויות DBT מקוונת, ויתבסס על הספרות ועל ניסיוננו בהעברת קבוצה כזאת.

טיפול DBT פותח במקור עבור נשים המתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית וסובלות מרמות גבוהות של אובדנות ופגיעה עצמית, והותאם מאז לאוכלוסיות נוספות המתאפיינות בין השאר בקושי בוויסות הרגשי (Linehan,1993). הטיפול לרוב כולל כמה אופניות טיפול: לימוד מיומנויות ויסות רגשי )על פי רוב בקבוצה(, טיפול פרטני, ואימון טלפוני בין הפגישות. השתיים האחרונות נועדו לעזור למטופל ליישם בחיי היום יום את המיומנויות שלמד בקבוצה. כמו כן, מתקיימות פגישות התייעצות קבועות של צוות המטפלים (Chapman,2006; Meyers et al., 2014). קבוצות מיומנויות DBT הן קבוצות לימוד שבהם מועברות ומתורגלות מיומנויות שונות התורמות לוויסות הרגשי, ולעיתים הן משתמשות כהתערבות העומדת בפני עצמה.

במאמר זה אנו מתארים מהו קושי בוויסות רגשי, מציגים את גישת ה-DBT, ואת הרציונל והמבנה של קבוצות טיפול ללימוד מיומנויות ויסות רגשי, ולבסוף מתייחסים להתנסות בהעברת קבוצה מקוונת כזאת, הפועלת באופן רציף החל משנת 2022 ועד היום.

 

ויסות רגשי

ויסות רגשי היא יכולת מולדת ונלמדת למקד קשב ולארגן התנהגות יעילה אל מול מטרה, לעיתים כנגד מחשבות, רגשות ודחפים המקשים על כך. ויסות רגשות יעיל הוא כזה המכוון בהתאם לצרכים ולמטרות קצרות הטווח וארוכות הטווח של האדם (Gross, 2014). יכולת לווסת רגשות מאפשרת לאדם להבין מה גרם לאותם רגשות להופיע, ולהצליח לשנות את עוצמת הרגש ו/או את משכו (Grant et al., 2018). על כן, לוויסות רגשות השפעה מכרעת על תפקוד האדם בכל תחומי החיים.


- פרסומת -

היכולת לווסת רגשות ופעולות נשענת על תשתית ביולוגית, וכן על סט נרכש של כישורים. כישורי ויסות רגשי באים לידי ביטוי במודעות ובבהירות רגשית (כלומר בהכרה בקיום רגשות בעת התרחשותם, זיהוי ושיום שלהם), ביכולת לקבל ולשנות של רגשות אשר יוצרים מצוקה ו/או דחפי פעולה לא יעילים, וכן בהגברת האיפוק והקטנת האימפולסיביות לנוכח דחפים אלה. גם היכולת של האדם לתווך את רגשותיו לסביבה בעוצמה מותאמת היא מיומנות המבטאת יכולת לווסת רגשות.

תפקוד לקוי של היכולת לווסת רגשות אופייני להפרעות פסיכיאטריות רבות (Millgram et al., 2020), ובפרט להפרעת אישיות גבולית. קושי בוויסות רגשי לאורך השנים מוביל בין היתר לפגיעה בהתפתחות ובקושי בשמירה על תחושת עצמי שלמה ומתמשכת. היבט משמעותי נוסף שנפגע כתוצאה ממיעוט כישורים לוויסות רגשי הוא היחסים הבין-אישיים. יחסים בין אישיים יציבים ומתמשכים תלויים בתחושת עצמי יציבה וביכולת של הפרט לביטוי רגשי ספונטני ותואם. אדם המתקשה לשאת גירויים רגשיים מכאיבים יתקשה לתווך את רגשותיו לסביבה בעוצמה מותאמת, ולכן הקשרים הבין-אישיים שלו עלולים להתפתח ליחסים כאוטיים ובלתי יציבים (Linehan,1993).

לפי התאוריה הביו-סוציאלית, ליקוי בוויסות רגשות נובע מאינטראקציה חוזרת ונשנית בין שני גורמים: האחד הוא רגישות עצבית מולדת אשר גורמת לאדם לחוות ולהגיב לגירויים בסביבה בעוצמה לא תואמת. השני הוא היעדר סביבה חברתית מתקפת, אשר באופן טבעי מקנה ומפתחת מיומנויות לוויסות רגשות בתחילת החיים (Linehan,1993). כך, האדם נותר עם רגישות ונעדר כישורי ויסות. טיפול יעיל בקשיים בוויסות רגשות עוזר לאדם ללמוד ולהטמיע את אותן מיומנויות שלא הופנמו בעבר, וכך מסייע בשיפור המרכיב הסביבתי-חברתי (Linehan,1993).

 

טיפול DBT

הגישה הדיאלקטית התנהגותית (DBT) פותחה על ידי מרשה לינהאן בשנות ה-80' של המאה הקודמת כטיפול לנשים המתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית וסובלות מרמות גבוהות של אובדנות ופגיעה עצמית. כיום DBT הוא הטיפול המומלץ על ידי ארגוני בריאות מערביים להפרעת אישיות גבולית, בחזקת "gold standard" (FDA, NICE). בהמשך הורחב השימוש בגישת ה-DBT למנעד רחב יותר של הפרעות נפשיות (Linehan ,1993), תוך התאמת הגישה לאוכלוסיות ולסטינג שבו ניתן הטיפול.

מרכיבי הליבה של טיפול DBT כוללים מצד אחד אסטרטגיות קבלה של החוויה הרגשית, ומצד שני –אסטרטגיות המוכוונות לשינוי העוצמה וסוג הרגש (Chapman,2006). המטפלים בגישה שואפים לאיזון מתמיד ולסינתזה בין הרכיבים.

לצד רעיונות מקוריים וייחודיים, הגישה שואבת מגישות ורעיונות מוכרים, ומשלבת בין כלים ועקרונות שונים. שניים מבין מקורות ההשראה המרכזיים הם הגישה הקוגניטיבית התנהגותית (CBT) ועולם הבודהיזם. היא משלבת תרגול קשיבות (Mindfulness) – טכניקה של שימת לב מכוונת ולא שיפוטית על המתרחש ברגע הנוכחי (Swales, 2018; Kabat-Zinn 1994).

ואכן, תרגול עקבי של קשיבות נמצא במחקר כמסייע בהפחתת סבל, כאב, מתח, צמצום אזורי מצוקה, עלייה ברמת האושר ועוד ( et al., 2015 Khoury). לינאהן הבחינה שלמיקוד התכליתי של הקשב, וליכולת להתבונן ולקבל את הרגע בצורה לא שיפוטית, יש השפעה ניכרת על ויסות רגשות. היא ביקשה לפשט ולהנגיש את תרגול הקשיבות למטופלים עם הפרעה בוויסות, באמצעות תרגומן למיומנויות קונקרטיות המנוסחות באופן המתאים ל"אוזן" של האדם מהעולם המערבי בכלל, ולאדם הסובל מקשיים בוויסות רגשות בפרט (Linehan, 1993; Linehan et al., 2015).

המרכיב הדיאלקטי בגישה הדיאלקטית התנהגותית שאוב מהפילוסופיה של פרדריך הגל, לפיה המציאות מורכבת מכוחות קוטביים מנוגדים המתקיימים ביחד ומשפיעים הדדית זה על זה (Chapman,2006). תפיסת העולם הדיאלקטית מניחה כי העולם מורכב מניגודים שביניהם ישנו מתח, כי העולם ונקודת מבטו של האדם נמצאים בשינוי מתמיד, וכי כל הדברים בעולם מקיימים קשרי גומלין כלשהם ומחוברים ביניהם (Linehan, 1993).

הקושי לראות את העולם כמורכב מניגודים שביניהם יש מתח מוביל לתפיסה ופרשנות המפצלת את העולם בין "טוב" ו"רע" ולקושי להחזיק מידע סותר לכאורה לגבי המציאות, וכך תורם לקושי בוויסות רגשי. לימוד ותרגול של מיומנויות דיאלקטיות יכולים לסייע לאדם למתן את פרשנותו ואת תגובותיו לגירויים שסביבו. לדוגמה, "אני כועסת על אמא שלי, ויחד עם זאת יודעת שהיא אוהבת אותי ודואגת לי".


- פרסומת -

הקושי לראות את העולם ואת נקודת מבטו של האדם כמצויים בשינוי מתמיד מקשה על האדם להתייחס לחוויותיו כזמניות וכך מעצים רגשות שליליים ומקשה בתורו על הוויסות הרגשי. לימוד ותרגול של מיומנות קשיבות יכולים לסייע לאדם לשים לב להשתנות המתמדת מרגע לרגע ולהימנע מהיאחזות ברגש או מחשבה מסוימים המגבילים אותו ומסבים לו סבל נפשי. לדוגמה, "שמתי לב שיש לי מחשבה כרגע שאני לא טוב, ואני מרגיש עצוב".

הקושי לזהות קשרי גומלין בין רכיבים שונים במציאות מקשה על האדם לזהות את הסיבות להיווצרות רגשותיו, וכך תורם לקושי בוויסות רגשית. הקושי יכול למשל להתבטא בהחזקת מיתוסים (אמונות שניתן להפריך) כמו "יש לי מזל רע", או בנטייה של אדם לחוות את חוויותיו הרגשיות כנכפות עליו ללא סיבה וללא פשר. לימוד ותרגול של מיומנויות ויסות רגשות, וקשיבות בפרט, מקנה לאדם היכרות טובה יותר עם המערכת הרגשית והבנה כיצד פועלת, וכן יכולת לזהות את מרכיביה – תחושה גופנית, גירוי חושי, דחף, מחשבה/פרשנות, פעולה – המשפיעים אלה על אלה בכל רגע ורגע. לדוגמה, "אתמול הלכתי ברחוב, ראיתי אדם שצוחק ומסתכל עלי, הרגשתי בושה וכעס, הדופק שלי עלה, הסמקתי בלחיים והיה לי דחף להסתיר את עצמי או לברוח משם. שמתי לב שהסיבה לרגשות האלו היא המחשבה (='פרשנות') שעלתה בי: 'בטח הוא צוחק עליי, המראה שלי מוזר'."

מקור נוסף ממנו שואב ה-DBT השראה הוא הגישה ההומניסטית (Linehan, 1993): ה-DBT שואף לעזור למטופל למצוא את הערכים לחיים שראוי לחיותם, ולנווט את חייו וקשייו ביניהם. הטיפול הוא מכוון לקוח ומתמקד בהווה ובמעשי. בתחילת הטיפול המטפל והמטופל מזהים את מטרות העל של האדם – יעדים מוגדרים אשר מימושם בטווח הבינוני והארוך יענה על עקרון ה"חיים שראוי לחיותם", כמו למשל להתמיד במקום העבודה או להיות בזוגיות מיטיבה ויציבה.

לימוד ותרגול מיומנויות כחלק מטיפול DBT הוכח כיעיל לניהול ויסות רגשות ולכן כמשפר את התפקוד של האדם במגוון תחומים (McMain et al., 2009; Harned et al., 2014).

 

קבוצת לימוד מיומנויות ויסות רגשי ב-DBT ויעילותן

בקבוצת לימוד המיומנויות יש למנחי הקבוצה הזדמנות לצפות בהתנהגויות בין-אישיות אשר מתרחשות בעיקר בקבוצת השווים, ולעבוד איתן. למשתתפים יש הזדמנות לבוא במגע עם אחרים המתמודדים עם קשיים דומים, וכך הם זוכים לתיקוף וללמידה אלה מאלה (Linehan,1993).

המיומנויות הנלמדות בקבוצה מחולקות לארבעה אשכולות נושאים ("מודולות"): קשיבות, עמידות במצוקה, ויסות רגשות ויעילות בין אישית. כל סבב שבו לומדים את כל המיומנויות נמשך כחצי שנה, וההמלצה – המבוססת על ניסיוננו ועל הספרות בתחום קבוצות DBT – היא להמשיך לסבב נוסף, ובעצם לסיים תוכנית של שנה בקבוצה.

במודולה הראשונה נלמדת מיומנות הבסיס – קשיבות, כלומר תשומת לב מכוונת לרגע הנוכחי, באופן לא שיפוטי. הלימוד והתרגול במודולה זו עוזרים למטופלים לשים לב למצבם הפיזי והמנטאלי העכשווי, ולכוון את הקשב באופן יעיל למטרותיהם ברגע הנוכחי.

במודולה השנייה נלמדות מיומנויות "עמידות במצוקה", כלומר טכניקות לוויסות רגשות מיידי המיועדות לרגעי משבר. המיומנויות הנלמדות עוזרות להימנע מפעולות אימפולסיביות הרסניות שעלולות להחמיר את המצב שבו האדם נמצא. הן מתבססות על שיטות שונות להרגעה מיידית דרך הגוף והחשיבה, וכוללות גם מיומנויות שמסייעות בקבלת המצב הרגשי.

במודולה השלישית נלמדות מיומנויות של "ויסות רגשי": זיהוי מרכיבי החוויה הרגשית וכיצד הם באים לידי ביטוי ברגשות השונים, שיום רגשות והבנת תפקידם בחיינו. בהמשך המודולה המטופל לומד דרכים שונות לוויסות רגשות בטווח זמן הקצר (בשונה מטווח הזמן המיידי, שהוא המוקד במודולת "עמידות במצוקה"). לבסוף לומד המטופל "ויסות רגשות לטווח ארוך", קרי, איך לבנות חיים שיביאו לידי ביטוי את ערכיו ויגשימו אותם. מימוש של יעד זה נועד לתרום ליציבות הרגשית לאורך זמן, ויותר מכך – להגברת תחושת משמעות.

במודולה הרביעית והאחרונה, "יעילות בין אישית", נלמדים כלים לתקשורת בין-אישית ולהתנהגות אסרטיבית (בשונה מאגרסיבית/ פאסיבית). המטופל לומד כיצד להשיג את מטרותיו מבלי לפגוע באנשים שסביבו, תוך שמירה על כבודו העצמי ושמירה על מערכות היחסים עם האחרים. כמו כן, המטופל לומד כיצד ליצור מערכות יחסים מיטיבות, כיצד לזהות מערכות יחסים לא מיטיבות וכיצד לסיימן.


- פרסומת -

התוכנית לקבוצת מיומנויות DBT עברה שינויים לאורך השנים, הן מבחינת התכנים והן מבחינת תהליך הלמידה. התוכנית המקורית שהוצעה על ידי לינאהן ב-1993 כללה יחסית מעט מיומנויות, והומלץ בה ללמוד את מודולת הקשיבות באופן מרוכז וארוך, פעם אחת בכל סבב. החל מ-2014 הוצעה תוכנית עדכנית, שתוקפה לא מכבר מחקרית והיא המקובלת כיום בעולם הDBT (Linehan et al., 2015). בתוכנית זו גדל באופן ניכר מספר המיומנויות הנלמדות. כמו כן, הומלץ בה לחזור על המיומנויות הבסיסיות של מודולת הקשיבות שלוש פעמים בסבב (ראו תרשים 1). כך יכולים מטופלים חדשים להיכנס במשך השנה למודולת הקשיבות, ולהמשיך עם הקבוצה בשאר הסבב.

תרשים 1

קבוצת מיומנויות DBT בפלטפורמת וידאו - עבודה קבוצתי 1

לינהאן מתארת בספרה על סמך ניסיונה, כי מודל כזה של קבוצה פתוחה תורם יותר להצלחה במשימת הקניית המיומנויות, כיוון שניתנת למשתתפים הזדמנות ללמוד להתמודד עם שינויים בסביבה יציבה יחסית הוספת משתתפים חדשים גם שומרת על רציפות הקבוצה ומיקוד בלמידת המיומנויות.

מחקרים שבחנו את יעילות השילוב של קבוצת מיומנויות חברתיות בטיפול DBT מצאו כי שילוב כזה מגדיל את יעילות אפקטיביות הטיפול ואת הרווחה האישית ביחס לטיפולי DBT שכללו רכיב פרטני בלבד (Andión et al., 2012; Linehan et al.,2015).

 

קבוצת מיומנויות DBT מקוונת

בתקופת הקורונה, שההתמודדות עימה כללה מדיניות של ריחוק חברתי, עולם הטיפול כולו עבר יותר ויותר לפלטפורמות מקוונות. למרות שהמעבר נבע בחלקו מאילוץ, התברר כי לטיפול מקוון בוידאו מספר יתרונות, כולל נגישות מוגברת לאוכלוסיות שעובדות או מרוחקות ממענים פרונטליים, נוחות וחסכוניות (Berryhill et al., 2019; Choi et al., 2021).

גם יעילותו של טיפול פרטני מקוון בוידאו נמצאה משביעת רצון, ומחקרים הראו שהיא דומה לזאת של טיפול פרטני פרונטלי במגוון מצבים נפשיים, כולל חרדה, דיכאון וטראומה (Berryhill et al., 2019; Simpson et al., 2021). המעבר לפלטפורמות וידאו מקוונות לא פסח גם על טיפולים קבוצתיים, ומחקרים מהשנים האחרונות הראו שיפור קליני בטיפולים קבוצתיים מקוונים. כך למשל, הוא נמצא יעיל בהפחתת סימפטומים של דיכאון וחרדה (Milosevic et al., 2022).

בספרות מדווח על כמה אתגרים בהעברת קבוצות טיפוליות מקוונות, הרלוונטיים גם לקבוצות DBT מקונות: ראשית, היעדר הקרבה והגיבוש הפיזיים עלולים להקשות על בניית קרבה ואמון בין המשתתפים. (Lopez et al., 2020; Berryhill et al., 2019). בגלל היעדרה של אינטראקציה פרונטלית, המשתתפים עשויים להיות פעילים פחות בדיונים. בקבוצת DBT, מעורבות פחותה עשויה להתבטא בפחות תרגול. עם זאת, אפשר לשפר את הלמידה והמעורבות באמצעות שימוש בסרטונים ובמצגות. אפשר גם להשתמש בפונקציית הצ'אט המובנה באפליקציית הוידאו כדי לספק תמיכה ומשוב נוספים במהלך המפגש.

גם רבים מטיפולי DBT עברו באותה עת לפלטפורמות מקוונות, ובכללם קבוצות לימוד של מיומנויות לוויסות רגשי (Lakeman & Crighton, 2021). סקירה נרחבת על טיפולי DBT מקוונים עבור אוכלוסייה קלינית, שכללה 127 מאמרים, מתוכם 11 מחקרים מבוקרים מ-2010 עד 2021, מצאה כי השיפור הקליני שהושג היה דומה לשיפור בטיפולים פרונטליים, וכי ההתמדה בטיפולים המקוונים הייתה גדולה יותר (Lakeman et al., 2022).

על רקע מעבר עולמי זה החלה לפעול לפני שנתיים קבוצת DBT מקוונת בהנחייתנו. הקבוצה מונחית בקו על ידי פסיכולוג קליני ועובדת סוציאלית קלינית שעברו הכשרה מלאה לטיפול פרטני וקבוצתי ב-DBT. המטופלים המשתתפים בקבוצה מחויבים להימצא בטיפול פרטני על ידי מטפל מוסמך בבריאות הנפש. המשתתפים מגיעים עם מגוון אבחנות או קשיים הפוגעים באיכות חייהם. ישנם מספר קריטריונים קליניים לקבלה לקבוצה, לפיהם מצבים אקוטיים מסוימים והפרעות אורגניות מסוימות לא יתאימו להשתתפות בקבוצה.

הקבוצה היא קבוצת רכבת, כלומר קבוצה שיש נקודת כניסה אליה בכל תחילת מודולת קשיבות (ראו לעיל תרשים 1), כל עוד הקבוצה לא מלאה. תהליך הלמידה בקבוצתנו נעשה בצמוד לתוכנית המלאה, המתוקפת מחקרית והעדכנית ביותר (Linehan et al., 2015). הלמידה נעשית בליווי החוברות המקוריות מתורגמות לעברית.


- פרסומת -

סטינג הקבוצה הוא קבוע: מדי מפגש, הנמשך כשעתיים, מתחילים בתרגול של קשיבות שלאחריו שיתוף בו המטופלים מתארים לְמה שמו לב במהלכו. השיתוף הוא הזדמנות לחדד את הבנת המיומנויות בכלל, ואת מיומנויות קשיבות בפרט. לאחר מכן עוברים לבדיקת תרגולי הבית שניתנו בשבוע הקודם. גם לשיתוף השבועי במאמצי הכנת תרגולי הבית יש תפקיד חשוב בהקניית המיומנויות: הידיעה הוודאית שכל משתתף לא רק יישאל על מאמציו לתרגל את המיומנויות, אלא שגם אי-תרגול ינותח לעומק, נותן מוטיבציה לפחות לנסות ולתרגל את המיומנויות במהלך השבוע (Linehan,1993). בשעה השנייה של הקבוצה, לאחר ההפסקה, נלמדות מיומנויות חדשות.

המשתתפים בקבוצה ממלאים שני שאלונים בכמה נקודות זמן: עם כניסתם, לאחר סבב אחד של לימוד המיומנויות ולאחר שני סבבים. באמצעות השאלונים נמדדות רמת המצוקה הנפשית ורמת הרווחה הנפשית (שאלון MHI; Veit & Ware, 1983), וכן יכולת ויסות הרגשות, בחלוקה לרכיבים שונים – קבלה, שליטה בדחפים, מודעות רגשית, זמינות של אסטרטגיות ויסות רגשות ובהירות רגשית (שאלון DERS; Gratz & Roemer, 2004).

השוואה בין תוצאות השאלונים לפני ואחרי ההשתתפות בקבוצה הראתה שיפור עקבי בכל המדדים, ביחס ישר למשך הלימוד בקבוצה: השיפור לאחר סבב אחד גדל לאחר הסבב השני. כצפוי, השיפור הגדול ביותר נצפה במדד ה"זמינות של אסטרטגיות ויסות רגשות". גם בשיחות פרטניות לאחר סיום ההשתתפות בקבוצה, המטופלים והמטפלים מדווחים על שיפורים בתחומי חיים רבים, כמו התמדה בעבודה ותפקוד חברתי משופר. בנוסף, המטופלים דיווחו שהפכו ל"שגרירים" של מיומנויות הוויסות רגשות כך שלימדו את קרוביהם כיצד להתנהל בצורה יעילה יותר בעת מפגש עם רגשות קשים והצפה רגשית.

לסיכום, קבוצת מיומנויות DBT מקוונת, המבוצעת במקביל לטיפול פרטני, היא אפשרות טיפול יעילה ונגישה עבור אנשים המתמודדים עם קושי בוויסות רגשי אשר פוגע בתפקודים שונים בחייהם ומונע מהם להגשים את מטרותיהם לחיים שראוי לחיותם. היתרונות של טיפול מקוון נעשו בולטים בישראל בצל מלחמת חרבות הברזל, בתקופה בה היעדר השגרה והאיום הבטחוני הביאו בין היתר לקושי של רבים בהתניידות.

ככל שטיפולי וידאו מקוונים ממשיכים להתפתח בארץ ובעולם, חשוב להמשיך להעריך גם את יעילותן של קבוצות במתן טיפולים מבוססי ראיות, כמו קבוצת מיומנויות DBT.

 

מקורות

מוניץ, ח' (עורך). (2016). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה מהדורה שישית. תל אביב: דיונון.

Andión, Ó., Ferrer, M., Matali, J., Gancedo, B., Calvo, N., Barral, C., ... & Casas, M. (2012). Effectiveness of combined individual and group dialectical behavior therapy compared to only individual dialectical behavior therapy: a preliminary study. Psychotherapy, 49(2), 241.‏

Berryhill, M. B., Culmer, N., Williams, N., Halli-Tierney, A., Betancourt, A., Roberts, H., & King, M. (2019). Videoconferencing psychotherapy and depression: a systematic review. Telemedicine and e-Health, 25(6), 435-446.‏

Carson-Wong, A., Hughes, C. D., & Rizvi, S. L. (2018). The effect of therapist use of validation strategies on change in client emotion in individual dbt treatment sessions. Personality Disorders: Theory, Research, and Treatment, 9(2), 165.‏

Chapman A. L. (2006). Dialectical behavior therapy: current indications and unique elements. Psychiatry (Edgmont), 3(9), 62–68.

Grant, M., Salsman, N. L., & Berking, M. (2018). The assessment of successful emotion regulation skills use: Development and validation of an English version of the Emotion Regulation Skills Questionnaire. PloS one, 13(10), e0205095.‏

Gratz, K. L., & Roemer, L. (2004). Multidimensional assessment of emotion regulation and dysregulation: Development, factor structure, and initial validation of the difficulties in emotion regulation scale. Journal of psychopathology and behavioral assessment, 26, 41-54.‏

Gross, J. J. (2014). Handbook of Emotion Regulation, 2nd Edn. New York, NY: Guilford.

Harned, M. S., Korslund, K. E., & Linehan, M. M. (2014). A pilot randomized controlled trial of dialectical behavior therapy with and without the dialectical behavior therapy prolonged exposure protocol for suicidal and self-injuring women with borderline personality disorder and PTSD. Behaviour research and therapy, 55, 7-17.

Kabat-Zinn, J. (1994). Wherever you go, there you are: Mindfulness meditation in everyday life. Piatkus.

Khoury, B., Sharma, M., Rush, S. E., & Fournier, C. (2015). Mindfulness-based stress reduction for healthy individuals: A meta-analysis. Journal of psychosomatic research, 78(6), 519-528.

Lakeman, R. & Crighton, J. (2021). The impact of social distancing on people with borderline personality disorder: The views of dialectical behavioural therapists. Issues in Mental Health Nursing, 42 (5), 410–416. https://doi.org/10.1080....2020.181720

Lakeman, R., King, P., Hurley, J., Tranter, R., Leggett, A., Campbell, K., & Herrera, C. (2022). Towards online delivery of Dialectical Behaviour Therapy: A scoping review. International Journal of Mental Health Nursing, 31(4), 843-856.‏

Linehan M. M. (1993). Cognitive-Behavioral Treatment of Borderline Personality Disorder. Guilford Press, New York.

Linehan M. M. (1993). Skills training manual for treating borderline personality disorder. Guilford Press, New York.

Linehan, M. M. (1993). Skills training manual for treating borderline personality disorder. Guilford press.‏

Linehan, M. M., Korslund, K. E., Harned, M. S., Gallop, R. J., Lungu, A., Neacsiu, A. D., ... & Murray-Gregory, A. M. (2015). Dialectical behavior therapy for high suicide risk in individuals with borderline personality disorder: A randomized clinical trial and component analysis. JAMA psychiatry, 72(5), 475-482.‏

Lopez, A., Rothberg, B., Reaser, E., Schwenk, S., & Griffin, R. (2020). Therapeutic groups via video teleconferencing and the impact on group cohesion. Mhealth, 6.‏


- פרסומת -

McMain, S. F., Links, P. S., Gnam, W. H., Guimond, T., Cardish, R. J., Korman, L., & Streiner, D. L. (2009). A randomized trial of dialectical behavior therapy versus general psychiatric management for borderline personality disorder. american Journal of Psychiatry, 166(12), 1365-1374.

Meyers, L. L., Landes, S. J., & Thuras, P. (2014). Veterans' service utilization and associated costs following participation in dialectical behavior therapy: a preliminary investigation. Military medicine, 179(11), 1368-1373.‏

Millgram, Y., Huppert, J. D., & Tamir, M. (2020). Emotion goals in psychopathology: A new perspective on dysfunctional emotion regulation. Current Directions in Psychological Science, 29(3), 242-247.‏

Milosevic, I., Cameron, D. H., Milanovic, M., McCabe, R. E., & Rowa, K. (2022). Face-to-face versus video teleconference group cognitive behavioural therapy for anxiety and related disorders: A preliminary comparison. The Canadian Journal of Psychiatry, 67(5), 391-402.‏

Simpson, S., Richardson, L., Pietrabissa, G., Castelnuovo, G., & Reid, C. (2021). Videotherapy and therapeutic alliance in the age of COVID‐19. Clinical psychology & psychotherapy, 28(2), 409-421.

Swales MA (Ed) (2018). The Oxford Handbook of Dialectical Behaviour Therapy. Oxford University Press.

Veit, C. T., & Ware, J. E. (1983). The structure of psychological distress and well-being in general populations. Journal of consulting and clinical psychology, 51(5), 730.

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: טיפול קבוצתי, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, ויסות רגשי
אריאל בן-אבי
אריאל בן-אבי
עובד סוציאלי
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה
עליזה ששון
עליזה ששון
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, ירושלים וסביבותיה
אור חזן
אור חזן
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
מיכל דיאמנט
מיכל דיאמנט
פסיכולוגית
מורשה לעסוק בהיפנוזה
שפלה, תל אביב והמרכז
דן נייגר
דן נייגר
חבר ביה"ת
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
ד"ר נאווה צביאלי (רפופורט)
ד"ר נאווה צביאלי (רפופורט)
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.